מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
פרשת ויגש
עוד יוסף חי וכי הוא מושל בארץ מצרים:
הכוונה שגם שהוא במצרים ערות הארץ עכ"ז הוא בחי' חי בבחי' בן איש חי רב פעלים וכו' כידוע וזכה לזה ע"י שמושל בארץ מצרים מקים ערוה שמירת הברית ומאן דנטר ברית זכה למלכות כידוע והיינו בחי' צדיק מושל כי מאן דנטר ברית נקרא צדיק ומושל ביראת אלקים כמו שאמר את האלקים אני ירא ואמרו חז"ל יוסף הצע"ה משלו נתנו לו עין שלא וכו' כידוע והוא בחי' המושל בכל אשר לו בבחי' משלו נתנו לו:
ובסדר ז' ימי בראשית הרי יוסף הצע"ה מכוון נגד שבת"ק שבת מלכתא מרכז הפנימי ונותן שפע לכל ז' ימי השבוע וכ"ה ביוסף הצע"ה הוא המשביר בר לכל עם הארץ וע"י ניצל העולם מהרעב:
גם בחי' חי הדביקים בה' חיים ומושל איזהו גבור הכובש את יצרו ותאוותו (ובבחי' בועז בו עז כידוע) ומושל ברוחו וכו' וזה שאמר יעקב אע"ה רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו כי אם לא היה בגדר חי כנ"ל אין צריך לראותו כי אסור להסתכל בפני אדם רשע וכ' לא יגרע מצדיק עינו היטב:
אנכי ארד עמך מצרים ואנכי אעלך גם עלה. י"ל אנכי ארד עמך בבחי' שאמרו חז"ל בכל מקום שגלו שכינה עמהם וכו' ואנכי אעלך בבחי' אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים ויעקב אע"ה היה סימן לבניו כמ"ש הרמב"ן ע"ה וכמו שעם יעקב אע"ה ירדה השכינה הק' למצרים כן הוא בכל גליות דעב"י כמו שאמרו חז"ל גלו לבבל שכינה עמהם גלו לעילם שכינה עמהם וכו' כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב עזיבה כל דהו ג"כ ח"ו:
אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו:
י"ל ע"ד שכ' במק"א בבחי' סמיכת גאולה לתפלה גאל ישראל ה' שפתי תפתח כי הדיבור היה בגלות כידוע וע"י גאל ישראל אזי יצא הדיבור מהמאסר והיינו אנכי המעלך מארץ מצרים ע"י זה הרחב פיך ואמלאהו בדיבורים טובים לנכון:
ואנכי אעלך גם עלה. י"ל בדרך אסמכתא אעלך בגדר משפטים של הוראת שעה שב"ד מכין ועונשין וכו' שהשעה צריכה לכך והיינו אעלך במשפט כתוב בתוה"ק להדיא לבל ישונה תמיד כמו שהש"י נצחי כן דבריו חיים וקיימים נצח. וכן הוא במשפטים המקובלים הלל"מ שגם זה ככתוב ממש הוא גם עלה במשפטים שהם הוראת שעה שלא עפ"י הוראת התוה"ק על זה בפרט ועכ"ז הוא בכלל עלוי נכון והיא שוה למשפטים הקבועים בתוה"ק:
גם י"ל בבחי' דיני נפשות ודיני ממונות אעלך להורות שלא יהיה שום טעות בזה כי נפש נקי אין לו תשלומין ועפ"י התוה"ק הוקבע בפרטות תמיד לנכון גם עלה בדיני ממונות שהפקר ב"ד הפקר בזה כפי ההלכות שבזה דהיינו עפ"י הסכמת רוב חכמי ישראל דמקום ההוא גם זה מעולה כמשפט:
וכן י"ל אעלך במשפטים שכליים המיוחדים רק לעב"י גם עלה במשפטים השווים. לכל בני אדם וכן הוא בבחי' המצוות דב"נ ודעב"י. גם י"ל אעלך במשפטים שמעיים חוקים שהוא רק מצד מצוות הש"י גם עלה במשפטים שכליים שמעצמך תמצא ג"כ דרך עלוי בזה לנכון היטב:
גם י"ל עפ"י מאי דקיי"ל נשים סומכות רשות וע"י זה הם מברכות על כל מ"ע שהזמן גרמא שהן עושות גם שאינן מצוות על זה והיינו אעלך במה שתהיו בו מצווה ועושה גם עלה במה שאין בו מצוה וכגון לנשים ע"י רוב מ"ע שהז"ג. ומ"מ יש להם עלוי גם במה שהן עושות זה שהרי מברכות על זה אקב"ו הרי זה עלוי ועושות א"ע טפילות לאנשים בזה ועולות בעלייתן היטב:
ואנכי אעלך גם עלה. י"ל ע"פ מ"ש בספה"ק כתש"ט הוא ינהגנו עלמות כי תחלה מוליכין התינוק בידו. ואח"כ יכול לילך קצת מעצמו ברגליו. ואח"כ יכול לילך לגמרי מאליו היטב. והאב מתרחק בהדרגה כדי ללמדו לילך מעצמו וזה אנכי אעלך שאני אוליך אותך לעלות. עי"ז גם עלה מזה תזכה שתוכל לעלות מעצמך ג"כ. והרי זה בדרך משאחז"ל בפ' הפועלים גוהרקא דר' חייא ע"ה דמאליו סליק:
ולא היה צריך שיעלותו מלה"ש. כמו שהם מעלים לכל הנשמות ה"ק. ומצד שיעקב אע"ה הוא כלל עב"י שיש בהם צדיקים שהם בבחי' אעלך שהש"י מצוה מלאכיו ה"ק להעלותם כמ"ש כי מלאכיו יצוה לך וכו' על כפיים ישאונך ויש בהם שהם במדריגת ר' חייא ע"ה דמנפשיה סליק זהו גם עלה לזה אה"כ כפל ההבטחה על שני המדריגות הנ"ל וכמו שכן הוא בעליית הכרח"י ה"ק בהסתלקותם מעוה"ז כן הוא בחייהם ג"כ שני המדריגות הנ"ל יש שצריכים סעד לתומכם. והר"ז ע"ד מש"ה ינהגינו מדריכך בדרך תלך שהכוונה בזה מדר כך בהנהגתו אותך תחלה כדי שאח"כ בדרך תלך מעצמך והמנהגים הם בבחינת אעלך כי מעלין בקודש מפט ומוסיפין תמיד עליות ממדריגה למדריגה בשנות חיים המוסיפין תמיד וכתיב יוסף ה' עליכם. ויש שאינם צריכין סעד לתומכם ומתחזקים והולכים בתומם מאליהם והם בבחינת עלה מאליהם וע"ד מ"ש במק"א עמש"ה בטח בה' וכתיב שברו על ה' ע"ש ואולי זה בחינת בני עלייה שהם מועטים דהיינו בחינת עלה מאיליהם וי"ל בזה מש"ה מי בכם ירא ה' אשר הלך חשכים ואין נוגה לו דהיינו שמתחזק לעלות מאליו והולך מעצמו מצד יראתו מהש"י לאבד מאומה מעתותי חייו וימיו וי"ל בזה א"ש כי אם ביראת ה' כל היום דהיינו שהיראה תהיה שלא יאבד מאומה מכל היום אך עם הליכתו כן עדיין לא נגה עליו אור המאיר נתיבות דרכו הצדק ע"ד מש"ה אורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום יבטח בשם ה' וישען באלקיו דהיינו שלא יוכל להיות במדריגה זו של גול על ה' דרכיך ובטח עליו ובבחינת שברו על ה' וכמ"ש שם רק דרך בטחון שלו צריך להיות בבחינת אשר יבטח בה' והיינו בחי' סעד לתמכו ובחי' ינהגנו כנ"ל כי אי אפשר לעלות מאליו לנכון כל זמן שלא נגה עליו אור המאיר נתיבותיו היטב:
ואולי זה כוונת חז"ל אם לדבר הרשות הלך אין נגה לו מאי טעמא היה לו לבטוח בשם ה' כי יש ב' בחינות בטחון בדברי הרשות הנוגעים בהצטרכיותיו בעוה"ז בהשתדלות בזה יש שבוטח בשוא"ת דידיה בבחי' גול על ה' וכו' והוא יעשה וכו' ויש שבוטח בעשותו כל מה שבכוחו לעשות שהש"י יגמור בעדו כידוע מה שאחז"ל גבי ינאע"ה ואם הלך שלא לדבר מצוה שזה כולל עניני הרשות לגמרי שאין בהם צד מכשירי מצוה כי מה שהוא להכרחיית הצטרכיותיו בעוה"ז הוא בגדר לדבר מצוה כי מכשירי מצוה כמצוה משא"כ מה שאין בו צד מכשירי מצוה רק אותריות גמורים אין נוגה לו כידוע מההתהפכות בחינת נוגה בעלותו לטוב נעשה כולו טוב והיינו ע"י מכשירי מצוה יש עלייה לדברי הרשות שהם בחי' נגה אך רשות שאינו טפל צמצום אין נוגה לו ואם יאמר מי יודע עד מתי תכבד עבודת משא הצטרכיותיו בעוה"ז אולי לרפואה שאין לה קצבה וכדומה הרבה לזאה"כ יבטח בשם ה' שהיה לו להתנהג בסגנון שיסד הש"י בפרנסת בע"ח שגם בחי' אוגר בקיץ לחמו הוא בדרך משקל נכון ולא בחששות רחוקות ומורא גדול בעניני הצטרכות בעוה"ז ועכ"פ בחינת אעלך גם עלה כולל כל המדריגות דצדיקים לטובה וכ"ה ביעקב אע"ה עצמו שיש בו ב' בחינות כמדת כל אדם שיש בו בחינות קטנות וגדלות וכידוע שאין המוחין נשתהין יותר מ"ג שעות גם במשה רבע"ה היה כן כמ"ש בשם האר"י ע"ה וזה בחי' יעקב ישראל כידוע ואז בהיותו בבחי' כי קטן יעקב וכו' היה בבחי' עלות ינהל בחיקו ישא דהיינו בבחי' אעלך ובחיותו בבחינת גדלות היה בבחי' גם עלה מאליו וכנ"ל:
גי"ל אעלך גם עלה ע"ד ירידה שהוא לצורך עלייה היא בגדר עלייה כי הכל נידון ע"ש סופו וכל העומד לכך והוא הכנה לאיזה דבר הכינו הוא את אשר יביאו ע"י ההכנה כן הוא ערך ההכנה בעצמה וע"ד מכשירי מצוה כמצוה וזהו אנכי ארד עמך ואנכי אעלך ולזה גם עלה שידוע בחינת עלה בחולם הוא מקור זכור כמו לזכור והר"ז כאלו היה כתוב גם לעלות וזהו הכוונה שגם הירידה שהיא לעלות היא בבחי' אעלך:
גי"ל ע"פ מ"ש בשם האר"י ע"ה שראה שדנו לאחד אלף שנים אחר פטירתו על דקדוק קל טלטול מעט עפר במנעלו בשבת וזה מצד שהעליות הם תמיד מעלה מעלה ע"ד ילכו מחיל אל חיל וזש"ה אעלך גם עלה שממעלתך זאת יהיה לך אח"כ עלייה יתירה עד לעלות עוד כעין מ"ש בסוף ברהמ"ז הרחמן הוא ישתבח בנו לדור דורים [כן שמעתי מפה"ק מוהר"ר משה יודא ליב ע"ה הרב המפורסים בש"ט שהיה אומר תיבת בנו גם אחר ישתבח ומסתבר כן וכן אני נוהג] ויתפאר בנו לעד ולנצח נצחים וכו' דהיינו מצד רבוי העליות מעלה אחר מעלה גם י"ל ע"פ מ"ש במק"א ששמעתי בשם הרב מוהר"רי מיכל ע"ה מ"כ ב"ק יאמפלא יצו עמש"ה מי יעלה בהר ה' עיי"ש וזהו אעלך גם עלה היינו שתהיה עלייה שלא יהיה עכ"פ נסיגה אחור ביני ביני רק תהיה תמיד עליות טובות עד אין סוף:
גי"ל אעלך גם עלה ע"פ מה ששמעתי בשם הרב הנ"ל דכתיב יעלה עליך מעלה מעלה מטה מטה ובברכות כתיב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי יש בחינת עולה ויורד וזהו בחינת מעלה מעלה משא"כ והיית רק למעלה הוא ברכה מעין זה שמעתי ויש לומר שהכוונה במטה מטה הוא ג"כ עולה ויורד רק שמצד ההערכה הכלליית קרוי זה מעלה וזה קרוי מטה גם שיש בזה עולה ויורד ואז בזה אך והיית רק למעלה היא בלי ירידה וכתב בספה"ק כתש"ט שעונג תמידי איננו עונג ולזה צריך להיות בבחינת העלייה גופה מדריגות שונות וזהו אעלך גם עלה כי המורגל בטובה היותר גדולה כבר נעשית בעיניו כמלתא זוטרתי מצד שההרגל משניא ומקטין החשיבות וכמו שכתבתי במק"א עמש"ה כן בקודש חזיתיך ששמעתי בזה ממו"ר הרב החסיד המפורסים בש"ט מוה' צ"ה זללה"ה מ"כ ב"ק נדבורנא יצו אך מצד שת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב כמו שאחז"ל נמצא שכל מה שאעלך יהיה לך עוד עונג עם השביעה מצד שאתה מעותד לעלות עוד בעליות רבות לטובה:
ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים:
אמר על הק"ל שנים מעט ורעים בבחי' מה שתיקן את הק"ל שנים של אדה"ר ז"ל שאמרו חז"ל בעירובין שהיו בבחי' לא טוב היות אדם לבדו שהיה בהם בנהר חידקל כידוע ושופריה דיעקב אע"ה טו"ב תואר כאדה"ר ז"ל היפך זה לטובה ותיקון והיינו רמז טו"ב שנים האחרונים בארץ מצרים שהוא כגן ה' בבחי' וב"ו אוהליך יעקב טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי שביקש לישב בשלוה היה בבחי אין בטוב למעלה מעונ"ג ר"ת עדן נהר גן שורש הנהרות כידוע: