מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
פרשת בחקותי
אם בחוקותי תלכו. בספה"ק כלי יקר כתב לפרש תלכו שיהיו הרגלים מוליכות אתכם ממילא למצוות שזהו כעין טבע עי"ז יהי' לכם ברכות שבטבע של כל העולם וסדרי עוה"ז יהיו טפילים לכם להנאתכם ולטובתכם. עי"ש מעין זה וז"ש אח"כ ונתתי שלום בארץ. דהיינו להנצל מנסיונות ומלחמות שבדרכים של הבחירות. רק ע"י מה שמסילת בלבבכם לטובה בדרך כבושה גם עוברי בעמק הבכא מעיין ישותוהו לטובה בעזר וסעד בלי התנגדות ומלחמה ונסיונות עוד. וז"ש חז"ל בריש חגיגה בהידורה של תוה"ק אתה מת ונסיונות אינך רואה. דהיינו גדר עני חשוב כמת כן הוא גדר מה שכל בני התוה"ק עניים שאינם שמחים בחלקם גם אם כביר מצאה ידם מטוב עוה"ז בתכלית הרבוי. הוא בעיניהם כלא. ומשתוקקים תמיד להרבות מע"ט ותוה"ק הרי הם עניים תמיד וזשה"כ ואני בעניי הכינותי וכו' שהכוונה ג"כ מצד הנ"ל מלבד מה שאחז"ל בזה כידוע והיינו שע"י מה שצמא נפשו להש"י תמיד להרבות מע"ט ותוה"ק לא שמח בחלקו לעולם. ות"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. עי"ז הכין ההון רב לבנין ביהמ"ק לש"ש וכיון שנעשה נובע כן לשמוח רק ברבוי תוה"ק מי"ז יש שלום כנ"ל:
גם י"ל אם בחוקותי תלכו ע"ד מ"ש בשם האר"י ז"ל ששם הק' דרי"ו אתוון גימט' יראת מתחלק לשני פעמים חק. הרי מ"ש בחוקותי מרמז ליראה. דהיינו שני פעמים חק. גימ' יראה. והלכו היינו אסוקי שמעהתא אליבא דהלכתא כמחז"ל אל תקרי הליכות אלא הלכות. והרי אחז"ל אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה וכמ"ש במק"א בזה. ועפ"י שנים עדים יקום דבר. שאם אין חכמה לאסוקי הלכתא אין יראה. ואם אין יראה אין חכמה לאסוקי הלכתא שגם שאחז"ל ריש מגילה דלאסוקי שמעתתא סייעתא דשמיא היינו לאוקמי גירסא. משא"כ לחדודי צ"ל יגיעה ויגעתי ומצאתי תאמין. וחדודי היינו לאסוקי הלכתא כאחז"ל בעירובין עמ"ש והדרך צלח רכב על דבר אמת אל תקרי והדרך אלא וחדדך:
שני ת"ח המחדדין זה לזה בהלכה:
הרי שהחידוד היינו הלכה:
כי זה כל פרי הפלפול. ואחז"ל עמ"ש ברזל בברזל ייחד ואיש ייחד פני ראהו דקאי על שני ת"ח המחדדים זל"ז בהלכה:
והיינו מ"ש פני רעהו ע"ד פנים מסבירות להלכה וכמ"ש במק"א במ"ש ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:
שהרי אסוקי שמעתתא כהלכתא א"א להיות כ"א עפ"י מה שה' עמו שהלכה כמותו והיינו עניו עם ענוותנים כאלו עיקר ההלכה היא עפ"י הת"ח:
וע"י השגת ההלכה הברורה האמיתיית יש שלום בפמליא של מעלה ושלמטה כי כל המחלוקת הוא רק מצד העלם ההלכה הברורה. וגדר וה' עמו הוא ובית דינו הצדק עושים כעיקר נגד הכל להלכה המתבררת בעוה"ז והכל מסכימים לזה. זה ודאי נשיאות פנים מהש"י שהוא ענין ביטול כל הרצונות מפני רצונו גם גדר וה' עמו הוא ע"י מ"ש במקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך:
שזה גדר וה' עמו כביכול בא אליו טעון ברכת שלום שע"י ההלכה כנ"ל ומחזיק ברכה הוא שלום:
ובחי' שמי עם י"ה הוא ענין פנים שאינם נראים כמ"ש במק"א מזה והיינו נשיאות פנים וזהו ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. וזהו גדר פנים מסבירות להלכה שאחז"ל. וזה ג"כ ייחד פני רעהו:
כי גדר שם ופנים דכל אחד ואחד מעב"י הוא בחי' גליפו דליה כמ"ש במקור"ב. והוא דבק בפנים עליונים דבריאה בגדר הנשיאות פנים:
הרי שחידוד היינו אסוקי הלכתא וזה ג"כ מ"ש אם קהה הברזל והוא לא ענים וכו' דהיינו שאם חסר חידוד דאסוקי הלכתא עי"ז אין זוכים לגדר פנים. וי"ל שהכוונה ג"כ והוא לא. דהיינו שפונה לאחור דרל"א שמרכזו ל"א כמ"ש בזה במקור"ב:
ופנים קלקל שהפנים שזוכים אליו ע"י אסוקי הלכתא לנכון. קלקל להפסיד מעלה זו מעל עצמו ע"י מה שהורה שלא כהלכה. והתקנה היא ע"י מה שילך אצל חכם כמחז"ל בתענית על פסוק זה עי"ש עכ"ז גם דלחדודי צ"ל יגיעה דווקא. מ"מ בלי שיהי' סייעתא דשמיא לא יעלה בידו מאומה כי לא יצלח. ולזה צ"ל צדקו יחדיו גדר יראה וגדר חכמה לאסוקי הלכתא. ועי"ז יש גדר אמת כי שפת אמת תכון לעד ואמת הוא לשון קיום כמ"ש במקור"ב וכמחז"ל אמת מלבין לבוני שיש רגלים לו:
ואמת מתרגמינין קיים. וכן ע"י מה שיראתו קודמת לחכמתו מתקיימת ושני בחינות אלו יראה וחכמה נקראים משפטי ה' שרק שני בחינות אלו הם חלק אלו"ה מעולמו וכשצדקו יחדיו הם בגדר אמת קיום האמיתיות דההלכה וקיום שע"י יראה כנ"ל. וז"ש אם בחוקתי תלכו דהיינו יראת והלכה ברורה כנ"ל. ונתתי שלום בארץ. כי ע"י אמיתיות ההלכה בטלה מחלוקת כי האמת עד לעצמו וניכרים דברי אמת ואמת אהוב יותר מן הכל. וע"י מה שיהי' קיום לההלכה ברורה עי"ז יהי' רב שלום בין עב"י:
גם בחוקתי תלכו ואת מצותי תשמרו י"ל חק לישנא דמזוני הוא והכונה שתעסקו במשא ומתן להשלמת חקכם ומ"מ תשמרו זו משנה דהיינו שתהיו עמלים בתוה"ק ג"כ ע"ד יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ עי"ז ונתתי גשמיכם בעתם ועץ השדה יתן פריו וכו' דהיינו שיהיה סייעתא דלעילא שהצטרכותם שלכם יהיה לכם תמיד בנקל בלי יגיעה בשדה וצער ועי"ז תוכלו ללמוד וללמד לשמור ולעשות בהרחבת הלב בלי שום טירדא כלל כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו ושכר מצוה ג"כ מצוה
גם י"ל בחוקתי תלכו שהכונה בשביל חוקתי כמ"ש רש"י ז"ל בראשית בשביל ראשית והיינו אם בחוקתי תלכו שההתהלכות בארצות החיים מקום שווקים כמו שאמרו חז"ל ביומא תהיה ג"כ בשביל מעשים טובים הכנה לש"ש עי"ז ונתתי גשמיכם בעתם שהם ג"כ הכנה להחיות החיים:
גם י"ל בחוקתי תלכו מלשון הולכה והבאה שכתבתי בזה במקו"ר דהיינו שהוא לשון פרישות מהנאות גופניות כמו שכן הוא לשון הולכה להרחיק מעצמו כידוע וזהו אם בחוקתי תלכו דהיינו שתהיו בבחי' סור מרע ועשה טוב עי"ז ונתתי גשמיכם בעתם שגם הגשמים השייכים לכם להצטרך לעשות אתערותא דלתתא גם זה אתן לכם ממילא בלי שום התעוררות שלכם כיון שתהיו בגדר גול על ה' דרכיך לשם שמים ע"י שתפרשו מהנאות עוה"ז הגופני רק תהיה בטחוניכם על הש"י בבחי' גול על ה' ובטח עליו. עי"ז ממילא והוא יעשה בלי שום התעוררות שלכם היטב:
וכדרך זה יש לפרש ג"כ מש"ה לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו' דהיינו שאם תהיו בבחי' לכו דהיינו שתפרשו עצמיכם מהנאות המותריות שכן מורה לשון לכו כנ"ל ואם תהיו כך עי"ז אם יאמר ה' ונוכחה אני בטוח אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו, וכן י"ל ג"כ מש"ה לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו דהיינו לכו בפרישות כנ"ל נרננה לה' דהיינו רנה של תוה"ק ובמקום רנה של תוה"ק שם תהא תפלה ועי"ז צור ישענו שתהיה התפלה נשמעת ע"י בחי' לכו להשפיע ישועות טובות לעב"י תמיד:
גם י"ל אם בחוקתי תלכו וכו' ונתתי שלום בארץ. ע"ד אלקים ברא את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבות שבעשותו אדם ישר הציל א"ע מחשבונות רבים שהכוונה בזה ע"ד שאמרו חז"ל אמר הש"י לדוד המע"ה אתה אומר אחת שאלתי מאת ה' ואתה מבקש בקשות רבות ואמר דוד המע"ה להש"י אתה אמרת מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה ואעפ"כ יש מצות רבות ושמעתי בזה מהרב החסיד המפורסים מוה' צ"ה ז"ל מ"כ ב"ק נדבורנא יצ"ו שהכוונה שכשעושה הכל לש"ש הרי כל הבקשות אחת הן וזה שהשיב דהמע"ה שכמו שכל המצות מצד יראה אחד הן שכולם הם אוצר היראה כן כל בקשות שלנו אחד הם מצד היראה שעי"ז כלם לש"ש כעין זה שמעתי ונרא' דהיינו מצד שירא' הוא בגין דהוא עיקרא ושרשא וכו' נמצא הכל טפל לרצון הש"י והרי כל המצות והבקשות אחד הם והר"ז ג"כ בגדר סטרא דקדושה שרי בפרודא וסיים בחבורא מעיקרא עביד אינש אדעתא דנפשיה עורי צפון בחי' גבריאל בשתים ומתוך שלא לשמה בא לש"ש ובואי תימן אהבת חסד ימין רוממה מיכאל באחת וכן הבקשות בפרטות הם הרבה אך מצד הטיפול לש"ש הרי הכל אחד וכן יש מצות דאחידן בבחי' גופא ואיברין וכולם משכן אחד ע"י יראת ה' היא אוצרו מצד הטיפול לש"ש לרצון הש"י מקור כל יחור וענין יושר היא בדרך מישרים אהבוך כמ"ש במקו"ר בזה שהוא אהבת חסד אהבה גימ' אחד ועי"ז ניצולים מחשבונות רבות ובדרך הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם בדרך טובים דודיך טוב ונעים שבת אחים יחד ובזה יתפרש בחוקתי תלכו בדרך שרי בפרודא שכן הוא גדר הליכות עולם בבחי' הלכות שכל דרך איש ישר בעיניו ואין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד כמו שאין דיעות שני בני אדם דומות זו לזו ולא פרצופיהן דומות זו לזו ומ"מ סיים בחבורא בדרך ונחתי שלום בארץ ובפרט ע"י א"י הק' או בהכ"נ או בהמ"ד שהם מעין א"י הק' שעי"ז זוכים לאסוקי שמעתתא כהלכתא ועי"ז יש שלום בארץ וסתם ארץ היינו א"י הק' והיינו ונתתי שלום בארץ.
גם י"ל אם בחוקתי תלכו. חק לישנא דמזונא כמחז"ל בר"ה. והיינו שכמו שנתתי לכם ג' פרנסים טובים במדבר. כדי שיכנסו בלבבכם דברי הוה"ק לנכון. והספקתי לכם כל צרכיכם. כן תראו תמיד שתספיקו לעמלי תוה"ק כל צרכיכם בלי חסרון וצמצום ובלי עכוב ובהיסח דעתן לגמרי ממש כעין לחם חקכם שהספקתי לכם שאתם הייתם ישינים וירדו לכם מן ושליו ובאר. ומלבושכם גדלו וענני כבוד מגהצים אותם:
ואם תחזיקו יפה התמכין דתוה"ק אז ושמרתם ועשיתם. שעי"ז יתוקנו כל עב"י שיצליחו בהצלחות האמיתיות שהוא סור מרע ועשה טוב כפי התוה"ק. ועי"ז אספיק לכלכם פרנסתכם בשפע טוב. ונחתי גשמיכם בעתם. כעין הגאר. והארץ תתן יבולה. כעין שנתתי לכם לחם מן השמים. ועץ השדה נגד עננים שתקנו המלבושים. ופשתן נקרא עץ כמ"ש פשתי עץ הערוכות.
גם י"ל בחקותי תלכו. בהליכה לחפיצי שמים וכמ"ש בתד"א זל"ט ששכר פסיעות יש כידוע. עי"ז יהי' הגשמים בעתם שלא יצערו להולכי דרכים כיון שכל הלוכם הוא דש"ש ושומר מצוה לא ידע דבר רע ושלוחי מצוה בהליכה וחזרה אינן ניזוקין ובשכר שמירה ועשיה דהיינו שתהיו בגדר הולך ועושה חסיד. עי"ז רגלי חסידיו ישמור שלא יבולבל דרכיהם ע"י גשמים וכדומה. והשבתי חיה רעה. וכל מניעות וחסרונות יבוטלו מעליכם. ונתתי שלום ע"י נר מצוה שהוא שלום כמ"ש במק"א:
גם אם בחוקתי תלכי י"ל בבחי' חק לישנא דמזוני כמ"ש בזה במקו"ר והכוונה כמו שאמרו חז"ל כל העולם ניזון בצדקה והיינו אם בדרך חוקים שלי תלכו כמו שאני זן ומפרנס כל העולם בצדקה כן תתנהנו אתם ג"כ בדרך הצדקה והיינו בחינת ואת מצותי תשמורי כי בחינת צדקה הוא בח'נת כלל כל המצות בבחי' מש"ה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל דברי התורה וכמ"ש במרום אחר בבחי' קדושים תהיו כי קדוש אני ה' בבחי' נקדש בצדקה כמו שאני נקרא קדוש ע"י הצדקה כן גם אתם תהיו קדושים על ידי הצדקה וזש"א ונתתי נשמיכם בעתם בבחי' גשם נדבות הכיף אלהים נחלתך ונלאה אתה כורית והיינו ע"י בחי' הצדקה בבחי' בצדקה תכונני וכמ"ש במקום אחר בבחי' איש כמתנת ידו כברכת ה' כפי מה שהוא זהיר בנתינת הצדקה כן הוא משך שפע ברכה שלו והיינו ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו ע"י בחינת הצדקה בחי' זרעו לצדקה וקצרו לפי חסד וע"י זה וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד דהיינו כנ"ל בבחי' והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והייתי לכם לאלהים כי מרבה צדקה מרבה שלום ושמו של הקב"ה שלום מלך שהשלום שלו וענווים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום:
ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם:
י"ל תשמרו מלשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר. והיינו מה שמצפים ומיחלים לעשות מצוות בורא כל העולמים עי"ז יתן הש"י שכר טוב הגשמים בעתם שלא יצטרכו עוד לתוחלת ממושכה אודות גשמים:
כיון שהייחול והקווי שקוע לגבי עשיית מצוות הש"י. עי"ז ניצולים מכליון עינים וצער ויחול בהצטרכותם ורק הש"י יברך את עב"י תמיד ומדויק ובזה מ"ש גשמיכם ולא אמר גשמים להורות שיתפרסם בין הכל שהגשמים יורדים בזכות עב"י ושייך זה לבחי' בחוקתי כי בחי' חק מורה ח' ראיה ק' מאה ברכאן כידוע והר"ז ע"ד מש"ה כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' וכיון ששייך הברכה לעב"י ממילא שייך להם הגשמים כמש"ה צמחה תברך בגשם והיינו דיוק מ"ש גשמיכם בעתם כמו שאחז"ל בתענית שההיכר במה שהגשמים יורדים ע"י תפלת עב"י. הוא לפעמים ע"י משיב הרוח ואתא זיקא מוריד הגשם ואתי מיטרא ולפעמים יש במהירות הענייה כחסרון שעשועים של בן חביב ע"ד כי מידי דברי בו זכור אזכרנו. שיש מתינות מלמלאות מבוקשו כדי שיוסיף להשתעשע ברבוי בקשות של הבן ולפעמים כשמשתהה ממלאות הבקשה יש בזה כמי עוט אהבה ע"ד המתינו לו עד שיתמקמק ועכ"פ כשאין עצירת גשמים כלל רק הם יורדים בעתם תיכף ממילא ע"י תפלת הקודמין של עב"י מכל ימי החורף שאומרים בהם מוריד הגשם. ועי"ז הם יורדים בקיץ בתחילתו ממילא כי בלי תפלת עב"י אין גשם וכדכתיב ויצו עליו במפגיע וכתיב ואיד יעלה וכו' ואדם אין וכמ"ש בזה בזוה"ק אך ע"י מה שמתפללים בזמן הגשמים של א"י הק' עי"ז יורדים ממילא לכל העולם:
לכל מקום לזמן הצטרכיותו. אך כשיורדים בלי שום צער ופחד של עובדי אדמה להשתוקק לכחיצותם אין היכר כ"כ שהגשמים ע"י תפילת עב"י וזש"א גשמיכם בעתם שגם בעתם יתפרסם שהגשמים הם שלכם. והר"ז גמול מדה במדה שכמו שעמלים בתוה"ק ע"מ לעשות כמ"ש רש"י ז"ל כאן על בחוקתי תלכו שזה ענין הקדמת נעשה לנשמע שקודם ידיעה מה לעשות מקבלים על עצמם לעשות כל מה שיתוודע מרצון הש"י כן הוא גמול טרם יקראו ואני אענה שקודם ידיעתינו תתצטרך משפיע הש"י רב טוב למב"י תמיד.
ונתתי גשמיכם בעתם י"ל מה שלא אמר גשמים בעתם הטעם מצד שאמרו חז"ל מי שברא יומו ברא פרנסתו ואמרו חז"ל שאדה"ר ז"ל נברא באחרונה כדי שימצא שעה ראשונה הכל מוכן לפניו נמצא שקודם בריאת אדם יש הכנת כח הספקת מזונו והצטרכיותו ולזה אמרו חז"ל הריעותי מעשי ח"ו וקפחתי פרנסתי שהכונה שאין רגליים אל הפרנסה שתרדוף אחרי כלשון חז"ל אקפח את שוקיו וגם פרנסתי שהוכנה כבר קודם בריאתי אין לה כח לרדוף אחרי ועי"ז לפעמים ח"ו אחרי נוטל מה שמוכן לזה. ושמעתי בשם הרב החסיד המפורסים בש"ט מוהר"ר יעקב שמשון ז"ל שהיה שפטובקא יצ"ו שאמר אורח טוב אומר מה שטרח בעה"ב. שהצריך לטרוח ואין מוכן בידו הכנת הסעודה לאורחים בנקל זהו בשבילי כן המעתי ונראה שכוונתו כנ"ל שזה חסרון כשאין הפרנשה מוכנת מקודם בנקל לכל אחד ואחד ואורח שהוא טוב תולה החסרון בעצמו וזש"א גשמיכם בעתם שהגשמים שכבר הוכנו בשבילכם ינתנו לכם ויהיה טובתכם אתיא לכם ממילא וזהו מדה במדה מצד שתקבלו על עצמיכם עול תוה"ק ותהיו עמלים בה עי"ז תנצלו מעול דרך ארץ ותרדוף פרנסתכם אחריכם ומלאכתכם תהיה נעשית ע"י אחרים שהארץ תתן יבולה ע"י מלאכת זולתכם ואכלתם לחמכם לשובע ברכה:
והוה ג"כ גמול מצוותי תשמרו לשון המתנה כנ"ל וענין המתנה הוא אמונה מלשון חז"ל נושא ונותן באמונה דהיינו בהקפה וכתיב אמונים נוצר שומר אמונים ואמרו חז"ל בפ' הבונה היינו צדיק היינו נאמן הרי שע"י שמירת המצוות היינו נאמן היינו צדיק וכתיב יכין רשע וצדיק ילבש דהיינו בחי' מלאכתם נעשית ע"י אחרים נמצא שע"י תשמרו שהוא המתנה וייחול שעי"ז יש בחי' אמונה בחי' צדיק עי"ז תזכו שיהיה לכם בחי' יכין וצדיק ילבש במה שתהיה מלאכתם נעשית ע"י אחרים. ורק הגשמים ינתנו בשבילכם וממילא לא יוחסר לכם כל טוב בזה ובבא.
ואכלתם לחמכם לשובע וכו' והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם:
הכוונה ע"ד מה שאמרו חז"ל תלמודיו של אברהם אע"ה אוכלים בעוה"ז וזוכים עי"ז ונוחלים עוה"ב וזה שאמר ואכלתם לחמכם לשובע לשם שמים והתהלכתי בחיככם דהיינו שתהיו נהנים מזיו השכינה בעוה"ב ג"כ. אך והייתי לכם לאלקים דהיינו שלא יהיה ע"ד מש"ה ויחזו אלקים ויאכלו וכו' וכמ"ש במק"א בזה רק יהיה בגדר מ"ש עליה רמזי דין הוא ברם באמתנותא וע"י אכילת שבת קודש לשם שמים זוכים ג"כ לזה שהוא מנוחת השקט ובטח שבו איש תחתיו וישבתם לבטח בארצכם דהיינו שגם בחי' הארציות שהוא האכילה תזכו לישיבת קבע בעוה"ב כמו שאיתא בתלמידי אברהם אבינו ע"ה זכרם לטוב:
ונסתם ואין רודף אתכם אין זה מענין התוכחה אך י"ל שהכוונה מצד מש"ה והאלהים יבקש את הנרדף משא"כ כשאין אתם נרדפים אין קווי ויחול לתשועת ה' ח"ו:
ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם לכאורה תיבות אף אני הם כמיוהרים וי"ל בבחי' עמו אנכי בלרה בצרתם לו צר ובכל מקום שגלו שכינה עמהם גלו לבבל וכו' והיינו אף אני כמ"ש בזוהר הק' פרשת בראשית ואני בתוך הגולה דרגא דאיתקרי אני הוא בתוך הגולה דהיינו כנ"ל וכן הוא בזוהר הקדוש פרשת מקץ מאן אני דא קוב"ה מלכות שמים קדישא והיינו ג"כ בחי' על חטאתיכם בבחי' ובפשעיכם שולחה אמכם שכינתא בגלותא ובבחי' והאם רובצת על האפרוחים דלא תעדי מנייתו לעלמין אפילו בגלותא והיינו ואף גם זאת בהיותם בארץ אוביהם זאת היא השכינה כמ"ש בזו"הק בדו"ט.
סילוק ספר ויקרא