אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת בהר

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת בהר

פרשת אמור

וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר:

ענין שמיטה אצל הר סיני. י"ל הכוונה שגם שכשיש שובע יש שלום ועין בריה יפה בחבירתה כמ"ש רש"י ז"ל ס"פ מקץ. וכתיב השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך וע"י שמיטת הארץ היה הפרנסה קשה לרבים. גם שע"י בטחון בהש"י לא היה מחסור עכ"ז היה ע"ט זה נסיון של סבילת הרעבון קצת וכמו שהיה במן ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וא"כ היה חשש בזה לניגוד לשלום ואם אין שלום אין כלום לזה אמר בהר סיני מתן תוה"ק שכל נתיבותיה שלום וגם בשמיטה יהיה נתיבותיה שלום ובסגנון זה הוא רמז ג"כ בהר סיני לענוה כידוע מדברי חז"ל על הרים גבנונים שסיני נברר ע"י כח ענוה שגם בבחי' ויגבה לבו בדרכי ה' שהוא בחי' וצדקתך כהררי אל עכ"ז מצטרך לזה ענוה והרי ע"י ענוה יש שלום כמש"ה וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום והיינו שלום שאינו שייך רק לשובע.

גם י"ל רמז ענין שמיטה לסיני. ע"ד מה שאחז"ל סיני היינו בקי וכתב בזוהר הק' שרבוי יגיעות בפלפולים שאין בהם תועלת לסמו"ט היא בחי' בעבודה בחומר וכו' וכשזוכים לאסוקי שמעתתא כהלכתא בנחת בלא יגיעה הוא מעין מנוחה הנמשך בשבת קודש נמצא שבחינת סיני הוא ניחא ושביתה מעבודה וכן הוא שמיטה שבת הארץ מעבודה:

גם ענין שמיטה אצל הר סיני שע"י רכוש גדול של יציאת מצרים הנבואה שרתה על עב"י בסיני בבחינת עשיר שהנבואה שייכת עי"ז כמו שאמרו חז"ל ושמיטה מורה על השמח בחלקו ויש בחי' לב א' לאבינו שבשמים שהיה בר"ח סיון קודם מתן תוה"ק ע"י בחי' טיפול ביזת ים סוף לביזת יציאת מצרים כמ"ש בזה במק"א וכן הוא בחי' שמיטה שהקנינים הם לשם שמים היטב:

גם ענין שמיטה אצל הר סיני י"ל דרך רמז שכמו שבהר סיני כפה עליהם הר כגיגית ע"י שקבלנו ע"ע נעשה ונשמע ואמירה לגבוה כמסירה להדיוט עי"ז היה כפיית הר כסיוע להדריכנו בדרך טוב כאב המנהיג בנו ומוציאו ממצודה שכיון שקבלנו ע"ע נעשה ונשמע נעשינו בגדר בנים והרי הוכיח סופו שקבלו התוה"ק ע"ע מאהבה בימי מרדכי ע"ה ועי"ז נעשינו בגדר בנים כמ"ש במ' אם תשמע לי כידוע שע"י השמועה נעשים בגדר בן כן בגדר זו נכון לשמור מוצא שפתיו בגדר נעשה ששה שנים ונשמע שנה שביעית כעין שבת"ק פנוי לשמוע דבר ה' ת' מא ודבר דבר ואנו נהי' פנויים לשמוע אמרותיו הטהורים מזוקקות שבעתים ולזה ושבתה שבת לה' לש"ש כדי להיות פנוי להתבונן בדברי תוה"ק לטובה

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. ירמוז אל סעודת לויתן בגדר מתוקן לסעודה וכתבתי במק"א בדרך הסברות שבזוה"ק ובמדה"נ בזה שכמו שאמרו חז"ל שהש"י אמר להוי כסברת זה הפירוש לטובת עב"י וגם כסברת פירוש שני שאמר בר פלוגתיה כיון שהוא ג"כ לטובת עב"י וכן הוא בזה שכיון שיפה שעה אחת בחלק עוה"ב מכל חיי עוה"ז א"כ עיקר השכר יקר הרבה מכל סעודות האפשריים בכל העוה"ז אך מצד דרכים מבקשים תפקידם והנושא של איברי המאכל נוטה לסעודה דוקא וכיון שרוח בהמה שבלב שני של אדם הוא ג"כ מתתקן להעשותו טפל ללב חכם עי"ז יש תקנת סעודה גדולה היותר אפשריית בעוה"ז להשביע נפש רעבה לאכיל' דוקא ובדרך זה עושים לבני לויה ובדרך עניה זו לשוא שמרה ח"ו וזש"א והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולבהמתך וכו' דהיינו בתיקון סעודה כנ"ל שגם רוח הבהמה יתתקן עד שיהיה כדאי שיתוקן סעודה יקרה בשביל זה מעין שבת"ק שהוא מעין עוה"ב שאין בו אכילה ומ"מ יש בו תענוגים עליונים יקרים שנמשלים לאכילה כפי משלים שבעוה"ז והיינו מש"א לך דהיינו לרוח האדם לב חכם שבימינו שזה כל האדם ולבהמתך רוח הבהמה שבלב השני לב כסיל וגם זה נתתקן וגם צד עבדות שיש באדם עי"ז יתוקן בגדר עבד ה':

וישבתם על הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח עליה במק"א כתבתי ששמעתי מהרב המפורסים בש"ט מוה' משה יודא ליב ז"ל מ"כ ב"ק סאסוב יצ"ו שתיבת עליה מרמז בחייה כמו שאמרו חז"ל ריש יבמות על תיבה זו כן וי"ל שהכוונה ע"ד מש"ה עץ חיים היא למחזיקים בה אורך ימים בימינה למיימינים בה והרי מעיקרא עביד איניש אדעתיה דנפשיה ומתוך שלא לשמה בא לשמה ותחלה מובטח שיבוא לגדר בטח אח"כ דהיינו לשמה. כי הולך בתום ילך בטח והתמימיות הוא להיות עם ה' דהיינו טפל לו כמ"ש במקו"ר בתיבות עם ואח"כ כשזוכים להפירות של ארץ חפץ נצר מטע הש"י להתפאר שהוא פרי צדיק עץ חיים דהיינו עץ חיים למיימינים לשמה אז יש שביעה ע"ד ישבעו ויתענגו מטובך בבחי' השלך על ה' יהבך כיון שהש"י אין צריך לזולתו וכיון שכל מגמתינו לרצונו ואצלו הכל רק דרך שעשועים יש שביעה ואז יהיה לבטח עליה בחייה בגדר עץ חיים למחזיקים בה והוא ג"כ בדרך מיימינים בזריזות לפירוש אחד ברש"י ז"ל ג"כ בדרך פרי צדיק עץ חיים וכמ"ש בר"ח הק' דגבי כוס דברכה חי פירושו פרישקא דהיינו זריזות. הרי ג"כ כנ"ל וכן ע"ד עבדוי דמלכא זריזין כידוע המסורה בזה ואיש מהיר לפני מלכים יתיצב ומלך מלכי המלכים עמו מקור חיים הרי פרי צדיק עץ חיים מורה אזריזות וכן בדרך הסדר דתוה"ק מביאה לידי זריזות לידי תחיית המתים וכתיב בספה"ק שצריך להיות זריזות בכל המדריגות הרי ג"כ כנ"ל ומביא לבחי' עליה בחייה מעין תחיית המתים לגבי עזר לידבק בהש"י שהדביקים בו חיים ולפי"ז הרי מש"ה וישבתם לבטח בארצכם הוא ג"כ הבטחה לזכות למדריגת לשמה וי"ל ג"כ שהכוונה בגדר הבטחון גופיה יש ב' מדריגות יש שעושים כל מה שבכוחם ועל מה שחסר כח יד השגתם בוטחים הם שישלים הנס וזהו על הארץ לבטח הרבה עשו כרשב"י ז"ל ולא עלתה בידם כי אם במעטים והרבה עשו כר' ישמעאל ז"ל ועלה בידם ובחי' כרשב"י ז"ל הוא בחי' וישבתם לבטח עליה וישבתם לבטח בארצכם בטחון פשוט גמור בהש"י בשב ואל תעשה דידן והש"י גומר ומשלים הכל לטובה שלימה וברכה:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה