אור ברסלב
מחזה לאברהם ספר ירמיה

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

ספר ירמיה

ישעיה

(ב) ודעי' וראי כי רע ומר עזבך את ה' ע"ד מ"ש בספה"ק נועם אלימלך ז"ל ליראה את ה' שיתי' יראה שלנו כעין יראת הש"י שחושש הש"י שלא נחטא ולא יראת העונש כי הפגם מצד עצם החטא גרוע ממה שמורגש יסורי העונש כי העונש הוא טוב להתם הפשע ולהפסיק הגרירה שעבירה גוררת ח"ו וכמו שהאב מתיירא שנא ילך בנו במקום קוצים כי כשיתחוב בו קוץ היא מסוכן ומה ששוכר רופא לחתוך הבשר שבו הקוץ הוא רפואה והבן מתיירא מהיסורים של החתיכה מפני שאין בו דעת להבין שבלא החיתוך הרעה יותר כפולה וכן הוא ענין העונש נגד עצם החטא שהוא רפואה למכה דחטא שהוא רע בתכלית וזש"א כי רע ומר עזבך את ה' שהעזיבה א"ע מרצון הש"י הוא כפול רע בתכלית וגם הוא מר ביסורים קשים ומרים משא"כ העונש הוא רק מר ביסורים והם באמת בגדר טוב למרק החטא כנ"ל וז"ש ולא פח ת' אליך שמהראוי היה לך שיהיה עליך היראה שנתיירא השי"ת מעצם החטא באומרו קלני מראשי מצר עצם החטא קלני מזרועי מצד העונש הנמשך בפועל ועיקר היראה היא ולזאת חטא ולא יראת העונש ואליך היא רק פחד העונש שנקרא בזוה"ק יראה רעה רצועה לאלקאה כי מה אם לפני מלך ב"ו אין לבוא בלבוש שק ק"ו ב"ב של ק"ו במלכותא דרקיעא שעוז וחדוה במקומו היטב ואנפוהי נהירין גם דדינא ביה:

לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו. י"ל הכונה מצד שזקנים או שהם טובים או שכבר נתיישנו כ"כ עד שלא ידעו להזהר עוד במה יכשלו והבחורים הם כענפים רכים שנוח להיישירם בגידול ומצד בחי' שוא גם הילדים קשים לתיקון בבחי' מש"ה למדו לשונם דבר שקר וכו' וכמו שאמרו חז"ל לא לימא אינש וכו' משום למדו ע"ש שהרגל זה נעשה טבע ונקבע תיכף בבחרות והש"י יעזרינו לדרך אמת היטב:

גם י"ל לשוא הכיתי ע"י דרך שקר ח"ו הכיתי שלא היה די להם ליקח מוסר על ידי שמיעת דברי תוכחה כיון שהיה בהם דרך שקר לסבור שגם הדברים בפה הלב הוא היפך זה ולא כן הוא כי אם כשישמעו אז טוב גם י"ל בחי' הכיתי שלא ע"י שלוחים החיצונים רק ע"י המתייחסים להש"י כיון שמוסר לא לקחו הרי זה בחי' אכזריות ח"ו ובחי' זו אין להכניסה קמי מלכא ואלו היו לוקחים מוסר מעיר הלבבות לתשובה ומעש"ט היה בזה בחי' מדה"ר והחסד למב"י כמו שאמרו חז"ל כשהורידו לגשמי נח ז"ל ברחמים וכו' כידוע:

הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי. כי קי"ל אין אדם משים עצמו רשע רק כשאומר ע"מ לתקן בתשובה כתבו התוס' ז"ל רפ"ק דב"מ והפוסקים ז"ל דלא שייך בזה כ"כ אין אדם משים עצמו רשע וע"י זה אין חשש פ"פ התנגדות ע"י ווידוי כיון שאין אדם משים א"ע רשע ורק מצד תשובה דבריו קיימין וע"י תשוב' הרי ההתנגדות בטל ממילא וקבלת שבים הוא רק ביד הש"י כי החכמה אינה גוזרת שיהא תשובה מועלת וכמו שאחז"ל עמש"ה טוב וישר ה' וכו' ואמרו חז"ל עמש"ה איש חכם (זה הש"י) נשפט וכו' שהוא בכלל המשפט ע"ש וזש"א שהאמירה לא חטאתי מצד פחד שיושם רשע עפ"י עצמו ולא קרא בתשובה עי"ז המשפט כולל מדתו של הש"י שמקבל שבים וכאלו הוא מפקפק בזה ועל זה הש"י נשפט אתו עמו וה' במשפט יבוא עמו:

ו כי כה אמר ה' צבאות כרתו עצה כ' רש"י ז"ל כרתו עצה לא מפיק ה' ואין עצה רק שם דבר דכלל על וכמו דגה ע"ש בשנוי לשון שהכונה שגם דלא מפיו ונוטה ע"י זה שהוא מלשון עוצו עצה דבמפיק היה צריך לומר עצתה מ"מ הוא שם הכלל ולכאורה היה אפשר לומר שהיא מבחי' ה' בסוף התיבה במקום ל' בתחלתה וכמו שמצינו אצל כריתה תיבת כו מש"ה והכרתי אותה והוראת ל' היא ג"כ במקום תיבת את עיין בספר הק' מילין לאלוה ומ"מ מצר שמצינו גבי דגה שמשקל זה שם הכולל לזה ניחא טפי לפרש לרש"י ז"ל כן:

י מאין כמוך ה' גדול אתה וגדול שמך בגבורה גדול הוא בחי' חסד כידוע בבחי' לך הגדולה והגבורה והתפארת גדולה היא בחי' אברהם אע"ה וכן הוא בזוה"ק הגדול הגבור והנורא הגדול בחי' אברהם אע"ה הגבור בחי' יצחק אע"ה והנורא בחי' יעקב (ואולי שייך בחי' הנורא לבחי' יעקב בבחי' מה נורא המקום וכו') והיינו גדול שמך בגבורה בבח' גבורה שעושה הש"י יש ג"כ בחי' חסד בבחי' כי רגע באפו חיים ברצונו וכשאין מצורף ח"ו בחי' חסד אין קיום ח"ו כמו שאמרו חז"ל והוא ג"כ בבחי' נגוף ורפוא נגוף למצרים ורפוא לישראל כידוע ובבחי' ימינך ה' נאדרי בכח להושיע עב"י באותו יד עצמה ובאותו רגע תרעץ אויבי עב"י ולא ייעף ולא ייגע מלהושיע לעב"י ולענוש לאוה"ע ברגע אחד וזהו גדול שמך לעב"י בחי' חסד בגבירה שעושה לאוה"ע שניהם כא' וזהו חסד גמור לעב"י המה יבושו כמשה חז"ל ס"פ א"מ אוה"ע יבושו וישראל ישמחו בטובה כפולה:

גם י"ל גדול שמך בגבורה בבחי' שאמרו חז"ל כשהש"י עושה דין ברשעים אזי נתגדל ונתקדש שמו וכתבתי במק"א בזה בבחי' מש"ה ואתה מרום לעולם ה' כי הנה אויביך יאבדו בעת שיאבדו שונאי ה' ה'ויתפרדו כל פועלי און אזי נתרומם ונתגדל שמו של הש"י ברוב שבחות ותהלות ה' יספרו וכן הוא הכונה כאן גדול שמך בגבורה שעושה ברשעים כנ"ל:

גם גדול שמך בגבורה בבחי' שאמרו חז"ל שאנשי כה"ג החזירו עטרה ליושנה אתא משה וכו' אתא ירמיה וכו' ודניאל ונחמיה ע"ה לא אמרו הגבור גוים מקרקרין בהיכלו ומשעבדין בבניו איה גבורותיו ואכנה"ג אמרו אדרבא הן הן גבורותיו שה אחד בין ע' זאבים כידוע וזהו בחי' גדול שמך בגבורה גם בבחי' גבורה שעושה לעב"י ח"ו יש ג"כ בחי' גדולה חסד כנ"ל ולולא זה לא היה קיום ח"ו ורק חסד אל כל היום לעב"י:

אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה וכו' לא כאלה חלק יעקב שמעתי ממו"ח נ"י הכונה עפ"י מש"א חז"ל כי אוה"ע מקבלים כליה כמו ששרים שלהם פוחתים והולכים כתרי החג משא"כ עב"י כיון שאין להם שר כלל ומונהגים מהש"י בעצמו אי אפשר לחול עליהם כליה ח"ו וזש"א כמו שיאבדו צבא מרום דלא עבדי שמיא כן יש אבדון להנגרר מהם תחות שמיא אלה לא כאלה חלק יעקב עב"י רק חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו כי מנהיגם ה' עי"ז לא שייך בהם כליה ח"ו וכן הוא כוונת המדרש שלשה פעמים שמחו אוה"ע כי ריב וכו' מכלה ח"ו וכו' עמי זכר נא וכו' כאב המתגעגע עם בנו ע"ש במדרש מה שיש לדקדק בזה והכונה כי כתיב לא נחש ביעקב וכו' ה' אלקיו עמו כי לכך לא חל ניחוש ח"ו על עב"י כי כוחות הניחוש הם מצד השרים וגם יחיד שמודה במדה דדביקות בהש"י בבחי' אין עוד מלבדו לא מסתפי וניחוש שאינם מכחישין רק פמליא של מעלה משא"כ הנהגת הש"י כובש הכל וזש"א ה' אלקיו עמו לזה אין נחש וא"כ מזה מובן ממילא שאין עב"י מקבלים כליה ח"ו ובטל מה שאמרו מכלה ח"ו כנ"ל וי"ל בזה אתם נצבים כמ"ש רש"י ע"ה שם מה היום קיים כן תהיו קיימים בלי צד כליה ח"ו וזהו מצד שאתם לפני ה' שהש"י פטרון שלנו והוא היוה כל הווה ומקיים הכל ברצונו היטב ובזה י"ל אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה דהיינו אנכי ארד עמך וע"י זה אעלך גם עלה לכל דאתי מחמתך בלי צד כליה ח"ו רק יעלו לטובה ובדרך זה כתב בספה"ק כתנות אור בשם הגאון בעל פנים מאירות ע"ה אני ה' לא שניתי שאינני מקבל שום שנוי ועי"ז ואתם בני יעקב לא כליתם אי אפשר שיחול שום כליה ח"ו וכנ"ל וכן הוא מש"ה ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום כיום כנ"ל מדברי חז"ל דהיינו קיום הנצחי לטובה:

טז ה' עוזי ומעוזי וכו' אליך גוים יבואו ויאמרו אך שקר נחלו אבותם הבל ואין בם מועיל. ע"ד שכתבתי במק"א שבחי' עוז וחדוה במקומו היינו בחי' בריאה עולם הנצחי שאין בו הפסד וחלישות רק אימוץ ועולם הבריאה רובו טוב ועב"י מושרשים בעולם הכסא עולם הבריאה ועי"ז מחשבה טובה לבדה מצטרפת בעב"י מצד ששרשם טוב ומחשבתם ניכרת מצד הצפייה בעתידות וכמ"ש במק"א שעי"ז השי"ת דן ע"ש טובות העתידין לעשות ואינו משגיח על לא הטובות ח"ו המעותדים בעב"י וכן י"ל ה' עוזי ומעוזי וכו' דהיינו מצד עצם עוז עליון דבריאה ומצד כח העוז המתפשט להנגליות בבחי' ויעש דוד שם כמ"ש במק"א וזה נקרא מעוז וע"י גלוי כח הבריאה הנצחיות יכירו א ה"ע ששקר נחלו כי שרשם מצד עולם שרובו לא טוב וגם בחי' אבותם אין בהם מועיל וצד מצוה כיון שגבר בהם רוב לא טוב והעיקר בהם שב ואל תעשה כמ"ש במק"א ולעב"י הש"י מעוז טוב לנצח:

וכן הוא בחי' מש"ה טוב ה' למעוז ויודע חוסי בו שמצד עולם שכולו טוב מתפשט המעוז לעב"י ויודע החוסים בו להשפיע להם מעוזו לטוב בדרך הנגליות כמש"ה פעלת לחוסים בך נגד בני אדם וכן הוא בחי' מש"ה או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי כי בבחי' י"ה נסתרות בשרשם העליון י"ה לא מתפרשין לעלמין ואין צריך עובדא מצדינו לעשות יחודים. כי לא מתפרשין כלל רק בבחי' התפשטות כח לה גליות בבחי' מעוז כנ"ל מיחדים עב"י לשלום וברכה היטב:

יז מרום מראשון מקום מקדשינו בבחי' שהבית המקדש שיגב"א נחרב ע"י זרעו של עשו הרשע שנקרא ראשון כמו שאחז"ל והביהמ"ק נתעלה למעלה על גבי מקום ההוא י"ח מיל בגובה כמ"ש במק"א בזה נמצא שמה שמקום מקדשינו נתעלה למרום כנ"ל הוא ע"י בחי' ראשון כנ"ל וי"ל ג"כ שע"י בחי' עשו כנ"ל יהיה אח"כ עלוי וחשיבות ביותר לביהמ"ק כידוע שגדול יהיה כבוד הבית אחרון מן הראשון והיינו בחי' מן הראשון ע"י בחי' ראשון כנ"ל והש"י בעצמו יבנה בנין נצח וקיום עולם. גם בח' מרום מראשון מקום מקדשינו שמקום המקדש שהש"י יבנה יהיה ביותר מעלה על מעלה מביהמ"ק הראשון שנבנה בידי אדם בבחי' גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון כי אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו עד עת ארוממך לטובה:

לא בבכי יבואו ובתחנונים אובילם בבחי' שאמרו חז"ל כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ובתחנונים כי שערי דמעות לא ננעלו ואין לך דבר שעומד בפני התשובה גם מצד שע"י בכיה של חנם נקבע בכיה לדורות עי"ז התיקון יהיה על ידי בכיה טובה תשובה ותחנונים לפני המקום היטב:

גם י"ל מצד שהגלות נמשל ללילה כידוע וכמ"ש בזוה"ק על משכבי בלילות וכו' והוא ג"כ בבחי' חלום בבחי' היינו כחולמים וחלמא ביר נציבות' מסתייעא והיינו בבכי יבואו כי עציבות נסתייעא:

מד ונשבע לחם ונהיה כורים:

י"ל דרך רמז ואסמכתא למה שאמרו חז"ל אכול שליש ושתה שליש כשתכעוס תעמוד על מלויך אך מי שבטוח שלא יבוא לכלל כעס אין צריך לפני מאכלו הקצוב לו ולחמו ניתן לשבעה בלי שום גרעון כל דהו ע"י מה שבלי כעס נהיה כנ"ל והיינו ג"כ בחי' מה שאמרו חז"ל ויהי ביתך פתוח לרווחה כמ"ש בזוה"ק ביתא דא גופא והיינו ג"כ בחי' בתי הנפש וזהו ג"כ בחי' להניח ברכה אל ביתך אל תוך בתיכם להניח ברכה דהיינו כנ"ל:

גם י"ל הכוונה כי לחם היינו מהימנותא כידוע מהזוה"ק וע"י לחם שהוא בחי' מהימנותא זוכים לבחי' נאמנות וע"י זה זוכים לברכת טוב כמש"ה איש אמונות רב ברכות ומחזיק ברכה הוא שלום כידוע והיינו ונשבע לחם מהימנותא כנ"ל והרי איש אמונות רב ברכות ע"י זה נהיה טובים ברכות טוב ע"י אמונה כנ"ל:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה