אור ברסלב
מחזה לאברהם מגלת רות

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

מגלת רות

שיר השירים

עיניך בשדה אשר יקצורון וצמית וכו':

י"ל בדרך רמז שבחי' פוסקי הלכות הוא מבחי' מלאכת קצרת התבואה כמ"ש בזוה"ק שמעין כל אומניות דעלמא משתכחין בתוה"ק וכדומה שהעוסקין בחכמת האמת הם מכונים בבחי' מחנדי חקא כן הוא בחי' בנינים הטובים בתוה"ק שנראים דבריה כעניים במקום זה והם עשירים במקום אחר ולזה צ"ל חורזים ממקום למקום מתנ"ך הק' ותוה"ק שבע"פ לקרב הרחוקות ולחבר את האוהל יחדיו יהיו תמים שע"י זה נעשה לבישת עוז התוה"ק בלי בושה של חסרון ההבנה רק עינים יש ותפקחנה עיניו בכתנות אור תוה"ק שממרחק תביא לחמה שסועד הלב מבין וממילא רווחא שמעתתא בריוח ממקום אחר שהיה נראה מופלג בריחוק מקום במסכת אחרת וכדומה אך פרי כל הפלפולים הוא אסוקי שמעתתא כהלכתא ולזה נקראים פוסקי הלכות כפסיקת הבגד שעושה תיקון המלבוש כתנות אור דבריך יאיר מבין פתיים וכן הוא בחי' קצירת השדה שהוא תיקון הפירות להנות מהם והיינו בחי' מה שיהיה שקוע בחי' אהבת הקולא רק עפ"י פסקי ההלכות לנכון שכלל גדול בפוסקים כחא דהיתרא עדיף ומהדרים למצוא קולא להקל לאחרים אך לא תשתקע באהבת הקולא שבזה יש צר חסרון אהבה הנכונה להש"י רק וצמית בבחי צמאה אך נפשי כמה לך בשרי שהוא מצר תגבורת יסוד אש השכלי להנפש להיות צמא באהבת הש"י לנכון היטב:

ויחרד האיש וילפת בבחי' חרדה מצננת כל הגוף גם שהיה בו עז בבחי' עזה כמות אהבה עכ"ז ויחרד ונצטנן גופו ונמלט מעבירה שהיא כאש בוערת באהבת היצה"ר ונתגבר בו העז לבחי' האהבה דהשי"ת רשפיה רשפי אש שלהבת יה גם י"ל ע"ד שאמרו חז"ל ויחרד יצחק וכו' שראה הגיהנם ואולי כן הוא כאן שראה א"ע כאלו גיהנם פתוחה מתחתיו ולא ינקה מדינה של גיהגם ח"ו וע"י זה ויחרד וניצול מעבירה:

ליני פה הלילה למד גדולה ולא מצינו ל' גדולה רק זו ואתוון רברבין מסטרא דבינה כידוע אולי הר זה מורה לבחי' תשובה על לינה דהבכירה (גם ר' הוא בחי' זיווג כמ"ש בסיצה"ק המליך אות ל' בתשמיש) ובינה הוא עולם התשובה בחי' מי ירפא כידוע

ג וימד שש שערים וישת עליה בתיזוה"ק כ' בבחי' שוקיו עמודי שש ע"כ. וי"ל שהכוונה בזה ע"ד שאמרו חז"ל עמש"ה עמך עמך ואלהיך אלהי שאמרה לה נעמי אנו נבדלים משאר אומות בתרי"ג מצות שלהם יש רק ז' ואמרה לה רות אלהיך אלהי שקיבלה עליה. ועוד אמרו חז"ל עמש"ה הלא שמעת בתי אל תלך ללקוט בשדה אחר ע"ש לא יהיה לך אלקים על פני (דהיינו שלא לנטות מדרך הטוב ורק לילך בשדה אשר ברכו ה' כי שם צוה ה' את הברכה חיים הדביקים בה' חיים) וגם לא תעבורי מזה ע"ש זה אלי ואנוהו וכה תדבקון עם נערותי אלו הצדיקים שהם נקראים נערי כמש"ה התשחק בו כצפור תקשרנו לנערותיך עיי"ש וי"ל שהוא בבחי' כי פטר ישראל ואוהבהו (וי"ל ג"כ בחי' וכה תדבקין בחי' כ"ה אתוון די חודא והיינו בחי' תדבקין בחי' יחוד וקשר באהבת דק"ש גם בחי' תדבקין עם נערותי בחי' עולימתא שפירתא וכו' כידוע) והרי קיבלה עליה כל התוה"ק בכלליה ובפרטיהם זש"א וימד שש שערים בבחי' שוקיו עמודי שש שהכוונה שקיבלה עליה התורה שבכתב ושבע"פ והתוה"ק שבע"פ היא בחי' שוקיו עמודי שש בחי' שיתא סדרי משנה שהם מיוסדים על אדני פז התורה שבכתב שהתורה שבע"פ נקרא בחי' שוק נגד התורה שבכתב שהיא בחי' ראש בבחי' ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים תילי תילים הלכות שבע"פ והיינו ויווד שש בח' שיתא סדרי משנה שערים בגימ' תר"ך דהיינו תרי"ג מצות דעב"י וז' מצות בני כח שהם ס"ה תר"ך וישת עליה שקיבלה ע"ע ויצא אמיה דוד שהלכה כמותו בכו מקום כמש"ה וה' עננו כמ"ש במקו"ר בזה רו"ת דוד גימ' תר"ך כמנין שערי"ק ויצא ממנה שלמה המע"ה דכ' ביה הכה מטתו שלשלמה ששים ם גבורים כידוע והוא בחי' שושן שעריה עשור פעמים שש וכרווז זה לה שהיא אמה של מלכות כמשחז"ל על מש"ה וישם כסא לאם המלך זו רות אמה של מלכות:

כל דבר. בזוהר חדש הק' כ' לקיים כל דבר זה ברית מילה שהוא קיום כל התורה ע"ב. ולכאורה היאך נרמז בזה בחי' מילה ונראה שהרמז הוא בבחי' מש"ה (יהושיע ד) וזה הדבר אשר מל וכד' ולמדין דבר מדבר. ומ"ש שהיא קיום כל התורה הייכו א שאוורו חז"ל גדולה מילה שויא (ר) לקיים שקולה ככל המצות שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אע"ה וקיים כל התורה מוכת עד שלא ניתנה וזה הוא מצד חביבות המצות ועכ"ז לא נקרא תמים אלא ע"י חעוילה שנאמר התהלך לפני והיה תמים ואתה את בריתי תשמור (ובזיה"ק כ' דצריק לא אקרי אלא מאן דכנור ברית) וגדולה מילה שרורה שבת ששקול שבת ככל התורה כידוע וזהו לקיים כל דבר זה ברית מילה ששקול ככל התורה כנ"ל:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה