מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
יחזקאל
א ועל הכסא דמות כמראה אדם:
בספה"ק מבשר צדק כתב בזה שהכוונה כמו שמראה האדם מלמטה כן מתגלה מדה זו למעלה אם לטוב אם להפכו ח"ו בבחי' ה' צינך שכמו שהצל מראה כפי תנועות האדם שעושה באיבריו כן נראה למעלה כפי מה שמעורר האדם למטה וכמ"ש בזוה"ק כעובדא דלתתא עובדא דלעינא ממש וכן הוא ודע מה למעלה ממך שכביכול הש"י מתנהג כפי מעשי האדם וזהו עין רואה ואוזן שומעת כן מתנהג הש"י עיני ה' צופות וכו' וכל מעשיך בספר נכתבים למדוד באותו מדה והיינו פועל אדם ישולם לו אותו פעולה עצמה שעושה האדם ישולם לו פעולה זו ממש כנ"ל וכן הוא ג"כ בחי' מה שאמרו חז"ל אין טפה יורד מלמעלה אא"כ טפיים עולה כנגדה דהיינו כנ"ל בבחי' התעוררות דלמטה ושמעתי מהרב הקדוש בעל ק"ל ז"ל ישראל ואעידה בך בבחי' ותבואי בעדי עדיים שכביכול הש"י כמתקשט ומהפאר בעב"י בבחי' ישראל אשר בך אתפאר והרי כל המדות שמתגלות מהש"י הם בבחי' לבושי דלביש בצפרא לא לביש ברמשא גאות לבש עוז התוה"ק שמתעוררת כאן כנ"ל היטב:
ט והתוית תיו:
בחי' שאמרו חז"ל לצדיקים ת' של דיו לרשעים ת' של דם בחי' ת' תחיה ת' תמות היינו כי אות ת' בהיפך אלמט' למעל' הוא ט' ובחי' ט' הוא שמיעה ושמיעה טובה גורם חיים בבחי' שמעו ותחי נפשכם ישמע חכם ( חכ"ם גימ' חיים חכמה תחיה) ויוסיף לקח לק"ח בגימ' ב"פ חיים עם ב' הכוללים חיים בעוה"ז ובעוה"ב הצדיקים החרדים לשמוע את דברי ה' נרשם במצחם תיו תחיה תיו של דיו די"ו בגימ' כ' וכ' הוא חיים כבסיצה"ק והרשעים אשר אטם אזנם משמוע ונטו מבחי' ט' שמיעה טובה להם שייך בחי' ת' תמות היפך בחי' ט' כנ"ל והעון אז היה מצד שלא שמעו לדברי הש"י כמ"ש בריש הנבואה כי אינם אבים לשמוע אלי וכו' השומע ישמע והחדל יחדל ומ"מ הצדיקים ג"כ נענשו והוא ג"כ בבחי' זנח ישראל טוב בחי' ט' שמיעה טובה כנ"ל ונהפך בבחי' ת' תמות כנ"ל והיינו אויב ירדפו גם להצדיקים כמו שאמרו חז"ל שמדה"ד קטרג עליהם שהיה בידם למחות ונתפסו על דורם:
יח שובו והשיבו ולא יהיה לכם למכשול עון ע"ד קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים וזה שובו אתם בעצמכם ואח"כ והשיבו לאחרים ג"כ ועי"ז לא יהיה לכם למכשול עון דאררים כי מי שיש בידו למחות וכו' וכ' ולפני עוור בדרך טוב לא תתן מכשול רק להורות זה הדרך לכו בו ומי שמעלים עין מלהורות דרך הטוב הרי יש בחי' והמכשלה הזאת תחת ידיך ונתפס הוא עבור חבירו ומו"ח זללה"ה אמר שהכוונה שמצד אהבה שוקד על תקנת חבירו וע"י אהבת הש"י נעשה מעונות זכיות כמ"ש במק"ר בזה וזהו גם מש"ה הוכח א"ע ואח"כ תוכיח את עמיתך וע"י זה ולא תשא עליו חטא כי אתה עשית את שלך המוטל עליך מצד הערבות כידוע ולהנ"ל הוא בחי' על כל פשעים תכסה אהבה דהיינו שע"י תשובה מאהבה כעשה מעון זכות והיינו בחי' אהבה מקלקלת השורה ומדת הדין נותנות שנפש החוטאת תמות וע"י תשובה מאהבה נתהפך הכל לזכות ולטוב גמור:
לב ותהי עוונותם על עצמותם:
הכוונה כי העצמות שבאדם באים מחלק האב כמו שאחז"ל וכתבתי בזה במקו"ר וכיון שיש חלק האב אתו שהיה אפשר לו להכריע על ידו לדבר מצוה להנצל מכל דבר רע ח"ו ועכ"ז הכריע את עצמו לצד עוון ח"ו זהו מה שיש עונש גדול על זה והיינו עוונותם על עצמותם דייקא:
וי"ל ג"כ שהכוונה בצד זכות שכח העוון הגביר א"ע על העצמות שמהם היה צד להכריע לצד מצוה רק העוון הגדיל לעשות כמו שאמרו חז"ל כי הגדיל לעשות שמתגרה בת"ח ביותר ח"ו שהם בבחי' עצם שנוטים לדרך מצוה וכשפוגע בהם ח"ו נענש כח העוון והמסית והיצר הרבה על זה כי אין זה כלל רצונו של הש"י שיפגיע בת"ח כלל והמקבל ע"ע עול תוה"ק ראוי שיעבור מעליו עול ד"א ונסיונות בדרך הסתה ח"ו:
וכן הוא מה שאמרו חז"ל שפסוק זה קאי על המשמח א"ע בעת שראוי לו אבילות כי מצד מצוה יש שמחה שכן הוא גדר עבודת הש"י כמו שחדוה במקומו ושובע שמחות את פניו כן הוא בכל מה שהוא ממצוותיו ועבודתי שראוי להיות רק בשמחה ובטוב לב ורק לזה נכון שמחה וזולת זה ולשמחה מה זו עושה ואחריתה תוגה וכמ"ש במק"א בזה בבחי' שוש אשיש בה' כי מצוה גוררת מצוה ונוסף שמחה על שמחה כנ"ל:
וזהו מש"ה תגלנה עצמות דבית שכח המצוה מרבה שמחה גילה ורנן והשמח ללא דבר מצוה הרי יש בו כח העוון המתנגד לכח העצמות שכחם הוא ליחד השמחה רק לגדר מצוה כמהות העצמות ולזה אמרו חז"ל ששתיית יין ניכר בעצמות כידוע כי יין ישמח להזוכה בשמחה של מצוה ואם לא זכה שממה בסוף בבחי' לשחוק אמרתי מהולל לשון ערבוביא ואחרית השמחה תוגה כנ"ל והעצמות הם מבנין דמצוה המיוחד לשמחה הנכונה ובהם ניכר מהות השמחה שהנהיג את עצמו בה:
לז ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואומר וכו' אתה ידעת:
תיבת אהה נראה כמיותר וי"ל הכוונה עפ"י מ"ש במוקו"ר שכתר החיים שהכתרנו במתן תוה"ק הוא ע"י נעשה שהקדמנו מבחי' אנכי כלל רמ"ח מ"ע והדביקים בה' חיים והרי כתר החיים עיקרו בחיים הנצחיים שמצד זה הוא כח תחיית המתים שמתהפך כח הבונה הגוף מכתנות עור לאור כי טוב והני זה מבח' רמ"ח מ"ע בחי' חסדים שכר מ"ע כידוע והיינו בחי' אתה בחי' חסד כנ"ל כמ"פ בבחי' אתה כהן לעולם ובחי' החסדים וגבורות נמשכים מדעת טוב בבחי' ב' אחסנתין ומהם ב' הכתרים כמ"ש במקו"ר והיינו אתה ידעת בבחי' הדיעה שניתנה בין שני שמות הק' אל דעות ה' וזש"א ה' אלקים אתה ידעת היינו ב' שמות הק' והיינו ה' אלקים מרה"ר ומדה"ד מצד שהגבורות טפילות לחסדים כידוע בשם האר"י ז"ל ולזה לגבי כתר החיים כלל כאן שני הבחי' וגם שלפי הפשוט הרי כתר החיים מבחי' חכמה עלאה וכתר החירות הוא מבחי' בינה עכ"ז בחי' החסדים דדעת טוב מציאותם ע"י ב' שמות הק' הוי"ה בחי' חכמה אלקים בינה כידוע ומדויק בזה מה דנקט העצמות כי בנין העצמות הם מצד האם שממנו ה' דברים שהם בחי' ה' חסדים כמ"ש במק"א ועליהם ייחד בחי' אתה בחי' החסדים טובים כנ"ל:
גם י"ל אתה ידעת. בבחי' אתה ולא השליח והיינו מצד שבוחן לב עמוק הוא הש"י לבדו וכמ"ש במק"א בזה שהרי מלה"ש דיצירה ממונים רק על הדיבורים ואינם יודעים המחשבות ומלה"ש דבריאה השרפים גם שהם ממונים על המחשבות מ"מ אין להם ידיעה ברורה בלב עמוק ורק הש"י לבדו שהוא בונה כל המיסתורין וצופה מראש מה יהיה בסוף בכלל ובפרט בשלימות ממנו אי אפשר להעלים ולהסתיר כל דבר ולו נגלו כל תעלומות והמון נסתרות והרי אמרו חז"ל שהמתים ההם שהחיה יחזקאל הנע"ה היו בני אפרים נושקי רומי קשת וכו' כידוע ופעולתם ההוא יש לדונה בב' דרכים כעין שאמרו חז"ל על בן כוזיבא שאמר הלא תצא בצבאותינו וכו' עיי"ש שע"י זה ירד פלאים ופתאום בא שברו וכן הוא ענין הקדמתם להלחם ולצאת ממצרים קודם השלמת הגזירה מבין הבתרים היה מקום לומר שעשו כן מצד בחי' כל אשר תמצא ידך בכוחך לעשות עשה ומה שיחסר טבע יכולתך לעשות ישלים הנס ובבחי' באתערותא דלתתא אתער אתערותא דלעילא ובבחי' היה לך לעזרני וכמ"ש במק"א או שהיה ח"ו כוונתם כמובן כוזיבא והוא הבחי' בקרב איש ולב עמוק אשר אין הבחנה וידיעה ברורה בזה כי אם להש"י לבדו אשר לפניו נגלו כל תעלומות כי איו היה כוונתם כנ"ל הרי הם מעותדים לתחיה ושיקול זה ביד אל דעות הבוחן מעמקי לבות בני אדם כי אלו היו בגדר בן כוזיבא הרי זה כנע יה מאמונה שאין קמים ע" זה בתחייה משא"כ אם כוונתם לטובה גם שפומו במה שדחקו הקץ ומושבעים שלא י חקו את הקץ כמו שאמרו חז"ל בכתובות וא לי גם אז חלה השבועה ועי"ז לא הצליחו עכ"ז מעותדים הם לתחיה ונתגלה ע"י תחייה שלהם שלא פגמו בישינ מאמונה ח"ו רק היו בגדר חפזון לבד במה שדחקו הקץ מ"מ יש להם תיקון נכון לתחיה על צד היותר טיב:
מד והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו יש תיבות שהם כמיותרים והכוונה נראה עפ"י מה שאמרו חז"ל שמן התוה"ק כהן גדול מייבם אלמנה וכהן הדיוט נושא גרושה רק משום גזירה וכו' חולצות וכו' והיינו אשר תהיה שבהווייתה תהא ולא יסולק אלמנותה ע"י ייבום כי יבם ממש במקום אחיו קם כידוע משא"כ אלמנה סתם הרי אמרו בזווז"ק שיש חשש על הנושא אלמנה הרי שאין מסתלק בחי' אלמנותה ממש משא"כ בייבום הוה ליה סילוק האלמנות ובלא יבום רק מכהן דהיינו הדיוט יקחו כמו שאמרו חז"ל:
מה ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה לה' קודש מן הארץ אורך בחמשה ועשרים אלף אורך נשאלתי מדוע הוכפל תיבת אורך בזה ואמרתי שאולי ירמז בזה לגבי קידור בהרים דקיימא לן לגבי תחומי שבת"ק שקצת מהגובה הוא ג"כ מהחשבון וכבש"ע אך במדידת ארץ ישראל הק' נרא' שלא היו מעלין בחשבון שום גובה כל דהו מההרים שהרי אמרו רז"ל והובא ברש"י ז"ל שמי שבא לגבול שלו הרים היה לו מקום לזרוע ה' פעמים מבמישור דהיינו ד' צדדים והגובה הרי ה' ומבואר שמתנת ארץ ישראל הק' היה בעין יפה ולא היה שום חשבון ע"י גובה ההר ובעין מה שהיו העכני כבוד ע שים המעקשים למישור ומשווים ההרים וזה מרומז כאן באמרו ב' פעמים תיבת אורך דהיינו שיהיה בזה אורך שהוא אורך לפי כל דרכי המדידות ולא בסדר הקידור של קו חבל חמשים אמה רק למתוח החבל על גבי ההרים וכיון שהיה בעין יפה מתנת כחלת א"י הק' וזה היה באורך בלי עומק החשבון כלל וגם שהיה כן ממש במרידת הרוחב ג"כ מ"מ נקיט מאי דסידר ראשונה להודיע בזה ואין צריך לכפול עוד אח"כ בזה וממילא יולמד סתום מן המפורש:
גם י"ל שהכוונה בבחי' צדדים שיש מני מדידות בזה קו מתוח בצד זה של האורך וקו מתוח בצד השני והיה מקום לומר שכיון שמצד אחד יש אורך כל כך גם אם יהיה בצד השני שלא באורך כל כך רק חוט הרוחב יהיה משופע מצד אחד או משני צדדי הרוחב מ"מ הרי נדון כאורך גמור מכל צר לזה כתיב ב' פעמים אורך שיהיה הקו שמשני צדדי הא רך שוה וכן הוא בהרוחב ממילא וכנ"ל:
גם י"ל בבחי' רמז עפ"י מ"ש בשם האר"י ז"ל בצחי' דאריך מימינא ומצד בחי' ושעש"ע יונק וכו' או בחי' ואהיה שעשועים וכו' שהוא מבחי' ע"ד גימ' בטחון עה"כ ע"ד רברבין דקר"ש שהוא גימ' כפל מלוי ס"ג דהיינו גימ' ש"ע ש"ע ובחי' מימינא שמזה הוא בחי' ב' פעמים אר"ך הוא בחי' החסד וכמבואר בספר הק' ויקהל משה גבי ע"ב דעיינין עי"ש ובחי' התרומה הוא בחי' ימין רוממה בחי' החסד כידוע שהוא בחי' כפל וכמ"ש במק"א בזה.