אור ברסלב

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

דניאל

איוב

א אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושולטניה עם דור ודור שמעתי בזה מהגאון מו"ח זללה"ה כי עד אז טעה נבוכדנצר הרשע וסבר מבלתי יכולת ה' ח"ו עזב ה' את ביתו והבנים גלו מעל שלחן אביהם כי אחר שראה שהחריב בהמ"ק ומשעבד בעב"י והשי"ת שותק אין זה ודא' רק מבלתי יכולת ה' ח"ו ואיה גבורותיו ואז בראותו חסדי ה' אשר גברו על יראיו ואשתזיבו מגו אתון נורא יקידתא הבין שגבורותיו מי ימלל ומה ששותק הוא ג"כ בבחי' הן הן גבורותיו כמו שאמרו חז"ל שנותן כח לסבול שה אחד בין ע' זאבים טורפים משא"כ בב"ו שאין בכוחו לסבול וסובל מצד שאין מנוס והש"י סובל ומעלים עין מצוררים מאריך אפיה וגבי דיליה וזש"א תמהוהי כמה תקיפין ע"י שמלכותיה מלכות עלם ויש בידו להנקם מאויביו בכל עת שירצה ואין מנוס מפניו בשום צד ובמלך ב"ו לא שייך כן וי"ל ג"כ תמהוהי שהיא בחי' פלא כלשון תימה ואין הפלאה אלא לשון פרישות והרחקה דהיינו תמהוהי פרישותו וגדולתו כמה תקיפין ומלכותיה מלכות עלם בהעלם ונסתר ישת חושך סתרו וכל החסדים והטובות שעושה עמנו הם בהסתר כמ"ש בזוה"ק לעושה נפלאות גדולות לבדו איהו לבדו ידע טיבו דעביד ואחרא לא ידע והיינו מלכות עלם:

ד וחטאך בצדקה פרוק ועוויתך במתן ענין:

במק"א כתבתי בזה שהרי אמרו חז"ל לא יקח שוחד שכר מצוה אינו מכבה עבירה ומש"ה וחטאך בצדקה פרוק אין זה רק כששב בתשובה וצריך מירוק על החטא ומועיל הצדקה וכמ"ש במק"א עיי"ש וכן מועיל להאריך הגוביינא ויש תקוה לשוב בנתיים ועיקר התשובה הוא בושה כמו שאמרו חז"ל עבר עבירה ונתבייש ממנה מוחלין לו ומי שאינו שב אין צדקתו מתקבלת לרצון להש"י דכתיב זבח רשעים תועבה והרי זה מעין בחי' חסד לאלקים וכו' ואמרו חז"ל שמקבלים מגוי קרבנות נדרים ונדבות ועכ"ז יש בחי' זבח רשעים תועבה לגבי צדקה שהרי צדקה אין מקבלים רק מישראל ולא היה אפשריות לקבל סגנון צדקה כי אם כשיש בושה כנ"ל ובבחי' לך ה' הצדקה שהיא מקובל לפני הש"י דהיינו בחי' לך כשלנו בושת הפנים שע"י זה יהיה תשובה כנ"ל ובחי' מ"ש שם הן תהוה ארכא לשלוותך היינו כנ"ל שהצדקה מועיל להאריך הגוביינא ויש אריכות אפיים ע"י זה והיינו חטאך בצדקה פרוק וכו' ועכ"ז העון אינו ממחק רק שהצדקה תועיל כ"כ שתהוה ארכא לשלוותך שיתארך לפי שעה הגוביינא ומ"מ אח"כ גובה את שלו בבחי' מאריך אפיה וגבי דיליה היטב:

ט לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים. י"ל שהוא דרך וידוי כפשטא למיעוט צדקותנו כי כפי הדרגות המעש"ט כן הוא הדרגות תוספות הברכה כמו שאמרו חכמינו ז"ל על מש"ה ברוך אשר יקים דברי התוה"ק שיש סברא דקאי אקיום כל התורה כולה בלי שיור כל דהו ממנה כמו שאמרו חז"ל ופערה פיה לבלי חק למי שמשייר אף חק אחד ויש סברא ג"כ למי שלא קיים גם חק אחד ואשר יקים היינו העושה מצוה אחת כמאמרה והיינו מצד הדרגה שיש בחי' חסרון וגרעון בבחי' פעירת פה העונש ויש הדרגות רבות בתוספת הברכות כפי תוספות המעש"ט ואו"א דא"ח אך לגבי הש"י אנו מחזיקים א"ע כריקי ודלי מעש"ט לגמרי הן מצד למיעבד כדבעי למיעבד:

הן מצד שגם מה שאנו עושים איננו בלי סייעתא דשמיא ואנו לית לנו מגרמינו כלום כלל וכלל נגד הש"י וזש"א לך ה' הצדקה שגם הצדקה שאנו עושים איננו כלל שלנו רק הוא שלך כיון שאין בנו ברכה ע"י השלמה במעש"ט אין לנו קנין נגד עליון כלל וא"כ הצדקה היא שלו אך גם בלאו הכי יש סברא לומר שמה שמשפיע הש"י לאדם יותר הצטרכותו הוא רק בפקדון אצלו ע"ד קני על מנת להקנות שישפיע המותריות שלו לנצרכים כידוע מ"ש מוהר"ם אלשיך ע"ה את העני עמך שחלקו של העני הוא אצל העשיר כיון שהושפע לך מותריות ולרש אין כל וא"כ הצדקה שלך אך גם מה שאנו נוטלים לנו להצטרכות ההכרחי שעל זה שייך קנין לנו מ"מ בושת אצלינו בבחי' מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה וזהו בחי' בושת הפנים נגד עליון מחשש בלי השלמה דברכה הש"י יברכינו בברכה שלימה במהרה דידן:

גם י"ל ע"ד מה שאמרו חז"ל כשעושים רצונו של מקום אפס כי לא יהיה בך אביון משא"כ כשיש בחי' לא יחדל אביון הרי זה מורה על חסרון עשיית רצון של הש"י בשלימות וזש"א לך ה' הצדקה שגם שאנו עושים צדקה לשם שמים דהיינו בחי' לך שמגיע להש"י מ"מ ניכר עלינו ע"י זה בושת הפנים מצד שניכר שנוסיף לעשות רצון הש"י כי ע"י שצריכין ליתן צדקה יש היכר על בחי' אין עושים רצונו של מקום כנ"ל וי"ל שזש"ה צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת שעיקר הצדקה הקיימת גם בזמן התיקון הוא בבחי' הפפעת דעת טוב תוה"ק שזהו יותר צדקה וחסד של אמת:

גי"ל ע"ד שכ' במק"א שע"י צדקה לש"ש נמשך גם תיקון המשפט שלא יהיה משפט מעוית ח"ו מעב"י וזש"א לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים כי בחי' פחד יצחק אע"ה הוא בחי' יראה זו בושה וע"י זה עב"י מוחזקים בירושה נצחיית במדת הבושה טובה ומדת יצחק אע"ה הוא מדת משפט כמ"ש במקו"ר בזה וזש"א שע"י מה שהצדקה הוא לך דהיינו לש"ש ע"י זה זוכים ג"כ לבושה שהוא בחי' תיקון המשפט וי"ל דהיינו ג"כ בחי' מש"ה ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה דהיינו כשהש"י נקדש בצדקה דהיינו שהוא רק לש"ש ע"י זה ג"כ ויגבה ה' צבאות במשפט אמת וטוב שזוכין לדון דין אמת לאמתה של תוה"ק היטב:

יב ורבים מישינ' אדמת עפר יקיצו כו' לכאורה שני תיבות אלו אדמת עפר הוא כפול שהי"ל ורבים מישיני אדמה או מישיני עפר אך י"ל שקאי על א ה"ק (וכן י"ל ג"כ בבחי' שסתם ארץ שבמקרא היינו איה"ק כידוע) והכוונה אדמת של ישראל שהם בבחי' עפר כמש"ה והיה זרעך כעפר הארץ וי"ל ג"כ אדמת של עפר דהיינו איה"ק שניתנה לאברהם אע"ה שנקרא עפר ואפר והכוונה בזה עפ"י מ"ש חז"ל שהתחיה יהיה רק באיה"ק והמתים בחו"ל יתגלגלו בצער מחילות לאיה"ק ושם יקומו בתחיה וכמש"ה והבאתי אתכם אל אדמת ישראל ונתתי רוחי בכם וחייתם שחזירת הנשמה לגוף יהיה רק באיה"ק בחי' נותן נשמה לעם עליה כידוע כי היא ארצות החיים ששם צוה ה' את הברכה חיים והנשמה הוא ג"כ חיים ויפח באפיו נשמת חיים ובחי' מ"ש אלה לחיי עולם הם הצדיקים שאינם חוזרין עוד לעפרן כמו שאמרו חז"ל ואלה לחרפות וכו' כי הרשעים ידונו כי הרשעים ג"כ קמים בתחיה ויהיו לחרפות ותכסה פניהם קלון ואח"כ ואל עפרם ישובון משא"כ הצדיקים וחרפת עמו אלו הת"ח יסיר ויחיו נצח:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה