מחברת מנחם· רבי מנחם אבן סרוק
ת
הקדמה
אחל מחברת תי"ו.
תא. תאב תאו תאם תאר, תב תבל תבן, תדר, תה, תו תוה, תז, תהרא תחש תחת, תיש, תך תכלת תכן, תל תלם תלע, תם תמד תמה תמך תמל תמר, תן תנוך תנור, תס, תע תעב תער, תף תפר תפש, תץ, תק תקל, תקן תקע תקף, תר תרגל תרז תרן תרשיש, תש, ת, תתה.
מילה א
תא
תאיו איליו ואלמיו (יחזקאל מ, לו), ותאי השער (שם מ, י), אל התאים (שם מ, טז), ענין קשת מן בנין.
מילה ב
תא
והתאויתם לכם (במדבר לד, י), תתאו לכם (שם לד, ז), עד תאות גבעות עולם (בראשית מט, כו).
מילה ג
תאב
גרסה נפשי לתאבה (תהלים קיט, כ), תאבתי לישועתך (שם קיט, קעד), מתאב אנכי (עמוס ו, ח), ענין כליון ושבר המה.
מילה ד
תאו
ותאו וזמר (דברים יד, ה), כתוא מכמר (ישעיהו נא, כ).
מילה ה
תאם
והיו תואמים מלמטה (שמות לו, כט), שכלם מתאימות (שיר ד, ב), תאומי צביה (שם ד, ה).
מילה ו
תאן
תאנים עם בכורים (נחום ג, יב), עלה תאנה (בראשית ג, ז), תאנה לא תפרח (חבקוק ג, יז).
מילה ז
תאר
מתחלק לשתי ענינים: האחד, ותאר הגבול (יהושע טו, ט), רמון המתאר (שם יט, יג).
השני, יתארהו בשרד (ישעיהו מד, יג), לא תאר לו (ישעיהו נג, ב), חשך משחור תארם (איכה ד, ח).
מילה ח
תב
מתחלק לשני מחלקות: האחד, התיב עטא וטעם (דניאל ב, יד), להתבותך (שם ג, טז).
השני, דינא יתיב (דניאל ז, י), די יתבין בשמרין (עזרא ד, יז).
מילה ט
תבל
מכין תבל בחכמתו (ירמיהו י, יב), ומי שם תבל (איוב לד, יג). תבל וארץ ואדמה וארקא, כנויי ארץ המה.
מילה י
תבן
תבן אין נתן לעבדיך (שמות ה, טז), כהדוש מתבן (ישעיהו כה, י), יחשב לתבן ברזל (איוב מא, יט).
מילה יא
תדר
די אנת פחל ליה בתדירא (דניאל ו, יז), לשון תמיד הוא.
מילה יב
תה
קו תהו (ישעיהו לד, יא), היתה תהו (בראשית א, ב), מקום נבוב הוא.
מילה יג
תו
והתוית תיו (יחזקאל ט, ד), ויתו על דלתות השער (ש"א כא, יד), וקדוש ישראל התוו (תהלים עח, מא), הן תוי שדי יענני (איוב לא, לה).
מילה יד
תוה
תוה וקם בהתבהלה (דניאל ג, כד), כמו זע וחרד.
מילה טו
תז
הסיר התז (ישעיהו יח, ה), ענינו יורה עליו, כמו השליך.
מילה טז
תהרא
כפי תחרא (שמות כח, לב), כמו שריון. ולא נודע אם התי"ו יסוד במלה אם אין.
מילה יז
תחש
ואנעלך תחש (יחזקאל טז, י), ערת תחשים (שמות כו, יד).
מילה יח
תחת
עין תחת עין (שמות כא, כד), נפשינו תחתיכם (יהושע ב, יד), תחת אבותיך (תהלים מה, יז), תחת הנעצוץ (ישעיהו נה, יג).
והקרוב אליהם, התחת זאת לא יומת שמעי (ש"ב יט, כב), ותחת כי אהב את אבתיך (דברים ד, לז), תחת אשר לא עבדת (שם כח, מז). והקרוב אליהם, תחת כל השמים (בראשית ז, יט), תחת כרכבו (שמות לה, ד), תחתיך יצע רמה (ישעיהו יד, יא).
מילה יט
תיש
ותישים עשרים (בראשית לב, יד), זרזיר מתנים או תיש (משלי ל, לא), כמשמעו.
מילה כ
תך
מתחלק לארבע מחלקות: האחד, תוך הים (שמות יד, כג), בתוככם לאחוזת קבר (בראשית כג, ט), בתוככי ירושלים (תהלים קטז, יט), והבריח התיכן (שמות כו, כה), האשמרת התיכונה (שופטים ז, יט), והם תכו לרגליך (דברים לג, ג), תך כמו קרב.
השני, מתוך ומחמס יגאל נפשם (תהלים עב, יד), תך ומרמה (שם נה, יב), ואיש תככים (משלי כט, יג).
השלישי, וקפים ותכיים (מ"א י, כב).
הרביעי, כהתוך כסף (יחזקאל כב, כב), תתכו בתוכה (שם), ויתכו כמים שאגתי (איוב ג, כג), לא נתך ארצה (שמות ט, לג), ותתך עלינו (דניאל ט, יא), להנתיך (יחזקאל כב, כ).
מילה כא
תכלת
תכלת וארגמן (שמות כו, לא), פתיל תכלת (שם כח, לז).
מילה כב
תכן
מי תכן את רוח ד' (ישעיהו מ, יג), אנכי תכנתי עמודיה (תהלים עה, ד), ותכן לבות ד' (משלי כא, ב), לא יתכן (יחזקאל יח, כה), לא יתכנו (שם יח, כט), ולו נתכנו עללות (ש"א ב, ג), כמו 'לו נסכנו'.
מילה כג
תל
מתחלק לענינים, ויסוד אחד להם: האחד, והיתה תל עולם (דברים יג, יז), הר גבה ותלול (יחזקאל יז, כב), על תלה (ירמיהו ל, יח).
השני, ותלית אתו (דברים כא, כב), תלהו עליו (אסתר ז, ט), תלה ארץ (איוב כו, ז), ותלו עליו כל כבוד בית אביו (ישעיהו כב, כד).
השלישי, קוצותיו תלתלים (שיר ה, יא).
הרביעי, תליך וקשתך (בראשית כז, ג), תלינו כנורותינו (תהלים קלז, ב), ותוללינו שמחה, (שם קלז, ג).
מילה כד
תלג
לבושה כתלג חור (דניאל ז, ט), שלג בלשון ארמית 'תלגא'.
מילה כה
תלם
תלמיה רוה נחת (תהלים סה, יא), על תלמי שדי (הושע י, ד), בתלם עבתו (איוב לט, י).
מילה כו
תלע
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, תולעת שני (שמות כח, ו), אנשי חיל מתלעים (נחום ב, ד), האמנים עלי תולע (איכה ד, ה).
השני, כי תולעתם לא תמות (ישעיהו סו, כד), וירם תלעים (שמות טז, כ), ואנכי תולעת ולא איש (תהלים כב, ז).
השלישי, ומתלעות לביא (יואל א, ו), מתלעות עול (איוב כט, טז), השינים הטוחנות.
מילה כז
תם
ואני בתמי אלך (תהלים כו, יא), אתהלך בתם לבבי (שם קא, ב), אשרי תמימי דרך (שם קיט, א), אין בו מתם (ישעיהו א, ו), כתם פרח (שם יח, ה), כהתמך שודר (שם לג, א), ויעקב איש תם (בראשית כה, כז), והיה תמים (שם יז, א), ואילם שנים תמימים (שמות כט, א).
מילה כח
תמד
עלת תמיד (שמות כט, מב), אש תמיד (ויקרא ו, ו), הוסר התמיד (דניאל יב, יא).
מילה כט
תמה
התמהמהו ותמהו (ישעיהו כט, ט), אל תתמה על החפץ (קהלת ה, ז), ובתמהון לבב (דברים כח, כח).
מילה ל
תמך
הן עבדי אתמך בו (ישעיהו מב, א), בי תמכה ימינך (תהלים סג, ט), תמוך אשרי (שם יז, ה), ויתמך יד אביו (בראשית מח, יז), כמו ויסמך ויאחז.
מילה לא
תמל
תמול בואך (ש"ב טו, כ), תמול שלשם (שמות ה, ח).
מילה לב
תמר
זאת קומתך דמתה לתמר (שיר ז, ח), ושבעים תמרים (שמות טו, כז).
מילה לג
תן
מתחלק לארבע מחלקות: האחד, תנה את נשי (בראשית ל, כו), תן להם כפעלם (תהלים כח, ד), מתן בסתר (משלי כא, יד).
השני, כי יתנו בגוים (הושע ח, י), יתנו צדקת ד' (שופטים ה, יא), ענין שינון [נו"ל שנוי], שבח הם.
השלישי, אח הייתי לתנים (איוב ל, כט), גם תנין חלצו שד (איכה ד, ג).
הרביעי, לתנות לבת יפתח (שופטים יא, מ), ויתכן להיות היטב מגזרת המחלקות השניה (נו"ל העליונה), כמו קינים והגה מגזרת הגיון, והשרים השרות יורה עליהם, המועדים לקנה ולרנה (נ"וו ולדאגה), וכמבשר לטובה ולרעה.
מילה לד
תנוך
על תנוך אזנם (ויקרא ח, כד).
מילה לה
תנור
תנור וכירים (ויקרא יא, לה), כתנור אש (תהלים כא, י), כמשמעו.
מילה לו
תּס
נתסו נתיבתי (איוב ל, יג), ענינו יורה עליו כמו נתצו נתשו.
מילה לז
תע
תעה לבבי (ישעיהו כא, ד), תעיתי כשה אבד (תהלים קיט, קעו), ורסן מתעה (ישעיהו ל, כח), ולדבר אל ד' תועה (שם לב, ו), תעו במדבר בישימון דרך (תהלים קז, ד), ותלך ותתע במדבר (בראשית כא, יד), הבל המה מעשה תעתעים (ירמיהו י, טו), והייתי בעיניו כמתעתע (בראשית כז, יב).
מילה לח
תּעב
המתעבים משפט (מיכה ג, ט), נתעב ונאלח (איוב טו, טז).
מילה לט
תער
והעבירו תער (במדבר ח, ז), כתער מלטש (תהלים נב, ד).
מילה מ
תף
בתפים ובמחלת (שמות טו, כ), ותף וחליל (ישעיהו ה, יב), בתוך עלמות תופפות (תהלים סח, כו), מתפפות על לבבהן (נחום ב, ח).
מילה מא
תפר
שק תפרתי על גלדי (איוב טז, טו), ויתפרו עלי תאנה (בראשית ג, ז).
מילה מב
תפש
ואתפש בשני הלחת (דברים ט, יז), ותתפשהו בבגדו (בראשית לט, יב), ענין אחיזה הם. ותפשתי שם אלהי (משלי ל, ט), נראה מלה זאת כי איננה מגזרתם, ופתרונה כפי ענינה 'וחללתי שם אלהי'.
מילה מג
תץ
ונתץ את הבית (ויקרא יד, מה), ונתצתם את מזבחתם (דברים יב, ג), נתוץ ד' (תהלים נח, ז), תנור וכרים יתץ (ויקרא יא, לה), יתץ כמו יותש.
מילה מד
תק
ולא נתק שרוך נעליו (ישעיהו ה, כז), ומוסרותיהם ינתק (תהלים קז, יד), לא במהרה ינתק (קהלת ד, יב), וכל מוטה תנתקו (ישעיהו נח, ו), וַיְנַתֵּק (את) אֶת־הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת (שופטים טז, ט). והקרוב אליהם, נתקו כפות רגלי הכהנים (יהושע ד, יח), עד התיקנו אותם (שם ח, ו), וינתקו מן העיר (שם ח, טז), כי משם אתקנך (ירמיהו כב, כד). והוא מן התיבות ההפוכות, אתקנך כמו אנתקך, ושניהם יסוד אחד להם, אבל ענינם יפרידם כמעט [נו"ב ושני הענינים נפרדים כמעט].
מילה מה
תקל
תקלתא במאזניא (דניאל ה, כז), ענין משקל.
מילה מו
תקן
תקן משלים הרבה (קהלת יב, ט), מעות לא יוכל לתקן (שם א, טו), ועל מלכותי התקנת (דניאל ד, לג), אספרנא תקנא (עזרא ז, יז).
מילה מז
תקע
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, תקעו שופר בציון (יואל ב, א), הלוך ותקע (יהושע ו, יג).
השני, ותקעתיו יתד במקום נאמן (ישעיהו כב, כג), ותתקע את היתד ברקתו (שופטים ד, כא), תקע את אהלו (בראשית לא, כה), ויתקעהו ימה סוף (שמות י, יט), ענין שקוע המה.