אור ברסלב

מחברת מנחם· רבי מנחם אבן סרוק

ש

ר

הקדמה

‎אחל מחברת שי"ן.

‎שׁא שׂא שאב שאג שאט שאל שאנן שאף שׁאר שׂאר, שׁב שׂב שבו שבח שבט שׂבך שבל שבם שבס שׁבע שׂבע שבץ שבק שׁבר שׂבר שבש שבת, שׁג שׂג שגב שגח שגל שגע שגר, שׁד שׂד שדם שדף שרד, שהר שהם שהד, שו שוא, שזב שזף שזר, שׁח שׂח שחד שחט שׂחט שחל שחן שחס שׁחף שׂחף שחץ שׁחק שׁחק שחר שחת, שׁט שׂט שטח שטם שטן שטף שׂטר שי, שך, שׂך שכב שכח שׂכל שכל שכם שכן שׂכן שכר, של שלאנן שלב שלג שלג שלהב שלח שלחן שלט שלך שלם שׂלם שלף שלש שלשם, שם שׂם שמאל שמד שמח שמט שמך שמל שממית שמן שמע שמץ שמר שמש, שן שנא שנאן שנהב שנס, שס שסע שסף, שע שעט שעטנז שעל שען שעף שער שׂער שף שׂף שפח שׂפח שפט שפך שפל שפם שפן שפע שפיפן שפק שפר שפרפר שפת, שץ שצף, שק שׂק שקד שׂקד שקט שקל שקם שקע שקערר שקף שקץ שקר, שר שׂר שרב שרג שרר שרט שרך שרע שרעף שרף שרץ שרק שׂרק שרש שרת, שׁ שׂ שׁש ששא, שת שתל שתם שתן (שתע) שתק.

מילה א

‎שא

‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, משביח שאון ימים שאון גליהם (תהלים סה, ח), קול שאון מעיר (ישעיהו סו, ו), ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון (שם יז, יב), תשאות מלאה (שם כב, ב), ענין המון [נו"וב המיה] המה.

‎השני, אם שאו ערים (שם ו, יא), והאדמה תשאה שממה (שם), ושאיה יכת שער (שם כד, יב), והאיש משתאה לה (בראשית כד, כא). קרוב מבהלה, כענין על יומו נשמו אחרנים (איוב יח, כ).

‎השלישי, בערבים משאות (משלי כב, כו), כי תשה ברעך משאה מאומה (דברים כד, י), לא ישיא אויב בו (תהלים פט, כג), ענין חוב המה.

‎הרביעי, הנחש השיאני ואכל (בראשית ג, יג), אל ישאך אלהיך (מ"ב יט, י), השיאוך יכלו לך (עובדיה א, ז), ענין פתוי המה.

מילה ב

‎שׂא

‎מתחלק לענינים ולמחלקות רבים: האחד, לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא (שמות כ, ז), ישא ביום ההוא לאמר (ישעיהו ג, ז). ויש אשר ענינו מכה ושבירה, כאלה: כמעט ישאני עשני (איוב לב, כב), ממנו משפט ושאתו יצא (חבקוק א, ז), וישאם דוד ואנשיו (ש"ב ה, כא), ומשאתו לא אוכל (איוב לא, כג), ונשאו בדרך מצרים (ישעיהו י, כו). ויש אשר ענינו סליחה, שא נא פשע אחיך (בראשית נ, יז), כי נשא אשא להם (הושע א, ו), אשרי נשוי פשע (תהלים לב, א), נשא עון (ישעיהו לג, כד), נשא עון ופשע (שמות לד, ז), הלא אם תיטיב שאת (בראשית ד, ז). ויש אשר ענינו מלא הרצון, הנה נשאתי פניך (שם יט, כא), וישא יי' את פני איוב (איוב מב, ט), מלך יהודה אני נושא (מ"ב ג, יז), שאת פני רשע לא טוב (משלי יח, ה), אשר לא ישא פנים (דברים י, יז). ויש אשר ענינו עמס, כאלה: נשאתיכם עסוסות משא לעיפה (ישעיהו מו, א), רבץ תחת משאו (שמות כג, ה), כמשא כבד (תהלים לח, ה). ויש אשר ענינו נבואה, כאלה: ויחזו לך משאת שוא ומדוחים (איכה ב, יד), מה משא יי' (ירמיהו כג, לג), משא דבר יי' (זכריה ט, א), המשא אשר חזה (חבקוק א, א). ויש אשר ענינו הרמת קול, כאלה: וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא (דה״‎א טו, כב), ישאו בתף וכנור (איוב כא, יב), ישאו מדבר ועריו (ישעיהו מב, יא), ישאו קולם ירנו (שם כד, יד). ויש אשר ענינו מנין וחשבון, כאלה: כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל, יב), נשא את ראש (במדבר ד, ב), שא את ראש מלקוח השבי (שם לא, כו), מלה זאת היא רבת ענינים [נו"ול פנים] אבל מיעוטם יורה על רובם.

מילה ג

‎שאב

ושאבתם מים בששון (ישעיהו יב, ג), בין משאבים (שופטים ה, יא), לעת צאת השאבת (בראשית כד, יא), מאשר ישאבון הנערים (רות ב, ט).

מילה ד

‎שאג

‎אריה שאג מי לא יירא (עמוס ג, ח), שאגה לו כלביא (ישעיהו ה, כט), הכפירים שאגים לטרף (תהלים קד, כא).

מילה ה

‎שאט

בשאט בנפש (יחזקאל כה, טו), השאטים אותך (שם כח, כד).

מילה ו

‎שאל

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, שאל לך אות (ישעיהו ז, יא), העמק שאלה (שם), לא אשאל ולא אנסה (שם ז, יב), השאלתיהו ליי' (ש"א א, כח), בעיני מצרים וישאלום (שמות יב, לו).

‎השני, שאול ועצר רחם (משלי ל, טז), שאול ואבדון נגד יי' (שם טז, יא), כי לא שאול תודך (ישעיהו לח, יח), כצאן לשאול (תהלים מט, טו).

מילה ז

‎שאנן

שאנן מואב מנעוריו (ירמיהו מח, יא), הוי השאננים בציון (עמוס ו, א), לעשתות שאנן (איוב יב, ה).

מילה ח

‎שאף

שאפו רוח כתנים (ירמיהו יד, ו), אל תשאף הלילה (איוב לו, כ), כעבד ישאף צל (שם ז, ב), ושאף צמים חילם (שם ה, ה).

מילה ט

‎שׁאר

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, שאר ישוב שאר יעקב (ישעיהו י, כא), לקנות את שאר עמו אשר ישאר (שם יא, יא), כגפן שארית ישראל (ירמיהו ו, ט).

‎השני, ברוך טנאך ומשארתך (דברים כח, ה), שארה כסותה וענחה (שמות כא, י), משארתם צררת בשמלתם (שם יב, לד), ובתנוריך ובמשארותיך (שם ז, כה), אם יכין שאר לעמו (תהלים עח, כ), ענין מזון הם.

‎השלישי, ואשר אכלו שאר עמי (מיכה ג, ג), ועכר שארו אכזרי (משלי יא, יז), וימטר עליהם כעפר שאר (תהלים עח, כז), איש איש אל כל שאר בשרו (ויקרא יח, ו), שארה הנה (שם יח, יז), כי את שארו הערה (שם כ, יט), ענין בשר המה.

מילה י

‎שׂאר

‎כי כל שאר וכל דבש (ויקרא ב, יא), שאר לא ימצא בבתיכם (שמות יב, יט), ולא יראה לך שאר (שם יג, ז).

מילה יא

‎שב

‎מתחלק לשבע מחלקות: האחד, שב לימיני (תהלים קי, א), ישב עולם לפני אלהים (שם סא, ח), הישבי בשמים (שם קכג, א), בכל מושבתיכם (שמות יב, כ), כמשמעו.

‎השני, כי שב אפי ממנו (הושע יד, ה), אם ישוב ולא ישוב (ירמיהו ח, ד), ועליה למרום שובה (תהלים ז, ח), שם הם שבים ללכת (קהלת א, ז).

‎השלישי, מדוע שובבה העם הזה ירושלים משבה נצחה (ירמיהו ח, ה), ומשבותיך תוכחך (שם ב, יט), שובו בנים שובבים (שם ג, יד), וילך שובב (ישעיהו נז, יז).

‎הרביעי, וישב ממנו שבי (במדבר כא, א), קום ברק ושבה שביך (שופטים ה, יב), עלית למרום שבית שבי (תהלים סח, יט), וראית בשביה (דברים כא, יא), שבו ויבזו (בראשית לד, כט), והיו שבים לשביהם (ישעיהו יד, ב), את השבי ואת המלקוח (במדבר לא, יב), גם שבי גבור יקח (שם מט, כה), כי שבבים יהיה עגל שמרון (הושע ח, ו).

‎החמישי, בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל, טו), שובה יי' רבבות אלפי ישראל (במדבר י, לו), לשון מרגוע ומנוחה המה.

‎הששי, כי רוח יי' נשבה בו (ישעיהו מ, ז), ישב רוחו יזלו מים (תהלים קמז, יח).

‎השביעי, ולא יגה שביב אשו (איוב יח, ה), כרסיה שביבין די נור (דניאל ז, ט), לשון נצוץ אש המה.

מילה יב

‎שׂב

‎גם שב גם ישיש בנו (איוב טו, י), וגם עד זקנה ושיבה (תהלים עא, יח), כי קמו עיניו משיבו (מ"ב יד, ד), ואני זקנתי ושבתי (ש"א יב, ב), יחשב תהום לשיבה (איוב מא, כד), כמו זקנה כמשמעו.

מילה יג

‎שבו

‎לשם שבו ואחלמה (שמות כח, יט).

מילה יד

‎שבח

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ושבח אני את המתים (קהלת ד, ב), דור לדור ישבח מעשיך (תהלים קמה, ד), שפתי ישבחונך (שם סג, ד), כמו יהללוך [נו"ל ענין תהלה].

‎השני, משביח שאון ימים (תהלים סה, ח), נשוא גליו אתה תשבחם (שם פט, י), וחכם באחור ישבחנה (משלי כט, יא), ענין שבירה המה.

מילה טו

‎שבט

‎מתחלק לשלש ענינים: האחד, או משפחה או שבט (דברים כט, יז), בשבטי ישראל הודעתי נאמנה (הושע ה, ט), ששם עלו שבטים שבטי יה (תהלים קכב, ד), ואין בשבטיו כושל (שם קה, לז).

‎השני, כל אשר יעבר תחת השבט (ויקרא כז, לב), תרעם בשבט ברזל (תהלים ב, ט), כי במטה יחבט קצח וכמון בשבט (ישעיהו כח, כז).

‎השלישי, שבט משלים (שם יד, ה), לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט, י), שבט מישר שבט מלכותך (תהלים מה, ז).

מילה טז

‎שׂבך

בסבך עץ קרדמות (תהלים עד, ה), כי עד סירים סבוכים (נחום א, י), שׂבכים מעשה שׂבכה (מ"א ז, יז), תחת שובך (ש"ב יח, ט), ועל שבכה יתהלך (איוב יח, ח), נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב, יג), ענין ענפים הם.

מילה יז

‎שבל

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, אל תשטפני שבלת מים (תהלים סט, טז), ושבלת שטפתני (שם סט, ג), כמו שבלול תמס יהלך (שם נח, ט), ענין קבוץ מים המה.

‎השני, שבילי עולם (ירמיהו יח, טו), שביל כמו נתיב.

‎השלישי, השבלים הדקות (בראשית מא, ז), וזרעו שבלים יקצור (ישעיהו יז, ה), וכראש שבלת ימלו (איוב כד, כד), שבלי הזתים (זכריה ד, יב).

מילה יח

‎שבם

‎גפן שבמה (ישעיהו טז, ח), שם מקום הוא.

מילה יט

‎שבס

והשביסים והשהרנים (ישעיהו ג, יח), כלי נוי הוא כמשמעו.

מילה כ

‎שׁבע

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כד, טז), שבע על חטאתיכם (ויקרא כו, יח).

‎השני, שבעת חקות קציר (ירמיהו ה, כד), וטמאה שבעים כנדתה (ויקרא יב, ה), שבעה שבעת (דברים טז, ט), שבעים שבעים (דניאל ט, כד), והגביר ברית לרבים שבוע אחד (שם ט, כז), מלא שבע זאת (בראשית כט, כז).

‎השלישי, השבעה לי כיום וישבע לו (שם כה, לג), בי נשבעתי (שם כב, טז), כי שם נשבעו שניהם (שם כא, לא), שבעות מטות אמר סלה (חבקוק ג, ט), וישבע בחי העולם (דניאל יב, ז).

מילה כא

‎שׂבע

שבע שמחות (תהלים טז, יא), אשבעה בהקיץ תמונתך (שם יז, טו), כמו ואכל ושבע ודשן (דברים לא, כ).

מילה כב

‎שבץ

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ושבצת הכתנת שש (שמות כח, לט), וכתנת תשבץ (שם כח, ד), ועשית משבצת זהב (שם כה, יג), משבצים זהב (שם כח, כ).

‎השני, כי אחזני השבץ (ש"ב א, ט), ויתכן להיות מגזרת העליון.

מילה כג

‎שבק

‎שרשוהי בארעא שבקו (דניאל ד, יב), וכל עזב וסלח בלשון ארמית 'שבק'.

מילה כד

‎שׁבר

‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, כי באו בנים עד משבר (מ"ב יט, ג), לא יעמד במשבר בנים (הושע יג, יג), האני אשביר ולא אוליד (ישעיהו סו, ט), ענין אבנים המה.

‎השני, וברכה לראש משביר (משלי יא, כו), אכל תשברו מאתם (דברים ב, ו), כי יש שבר במצרים (בראשית מב, א), שברו לנו מעט אכל (שם מג, ב), בשבר אשר הם שברים (שם מז, יד), שברו ואכלו (ישעיהו נה, א), ענין מקנה וקנין הם, ובלא מחיר יין וחלב (שם), יוכיח.

‎השלישי, ושברה כשבר נבל יוצרים (ישעיהו ל, יד), על שבר יוסף (עמוס ו, ו), אבד ושבר בריחיה (איכה ב, ט), דלתות נחושה אשבר (ישעיהו מה, ב), כמשמעו.

‎הרביעי, את מספר החלום ואת שברו (שופטים ז, טו), ענין פתרון הוא לפי הענין.

מילה כה

‎שׂבר

‎עיני כל אליך ישברו (תהלים קמה, טו), שברתי לישועתך יי' (שם קיט, קסו), לא ישברו יורדי בור (ישעיהו לח, יח), כמו לא יקוו.

מילה כו

‎שבש

‎ורברבנוהי משתבשין (דניאל ה, ט), [פתרונו נואלו].

מילה כז

‎שבת

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, איך שבת נגש שבתה מדהבה (ישעיהו יד, ד), ויום ולילה לא ישבתו (בראשית ח, כב), משבית מלחמות (תהלים מו, י).

‎השני, כי בו שבת (בראשית ב, ג), אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה (ויקרא כו, לד).

מילה כח

‎שׁג

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, וכי תשגו (במדבר טו, כב), מאיש שגה ומפתי (יחזקאל מה, כ), וגם אלה ביין שגו (ישעיהו כח, ז), לשגות מאמרי דעת (משלי יט, כז).

‎השני, שגיון לדוד (תהלים ז, א), ענין רנן הוא, וענינו יורה עליו. ויתכן להיות מגזרתו [נ"וו מגזרת] תפלה לחבקוק הנביא על שגינות (חבקוק ג, א), כמו על הנגינות, וסוף חזיונו יורה עליו למנצח בנגינותי (שם ג, יט).

מילה כט

‎שׂג

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ישגה אחו בלי מים (איוב ח, יא), ואחריהן ישגה מאד (שם ח, ז), שגיא כח (שם לז, כג), משגיא לגוים ויאבדם (שם יב, כג), ביום נטעך תשגשגי (ישעיהו יז, יא), ושלוי עולם השגו חיל (תהלים עג, יב), לשון גודל המה.

‎השני, ואין ידו משגת (ויקרא יד, כא), או השיגה ידו ונגאל (שם כה, מט), יררף אויב נפשי וישג (תהלים ז, ו), ארדף אשיג (שמות טו, ט), ואין משיג ידו אל פיו (ש"א יד, כו), וכי שיג לו (מ"א יח, כז).

מילה ל

‎שגב

ונשגב יי' לבדו (ישעיהו ב, יא), וקדרים שגבו ישע (איוב ה, יא), לא היתה קריה אשר שגבו ממנו (דברים ב, לו), וכחומה נשגבה (משלי יח, יא), בו ירוץ צדיק ונשגב (שם יח, י).

מילה לא

‎שגח

‎ממכון שבתו השגיח (תהלים לג, יד), משגיח מן החלנות (שיר ב, ט).

מילה לב

‎והשגל

והשגל יושבת אצלו (נחמיה ב, ו), נצבה שגל לימינך (תהלים סה, י), שגלתה ולחנתה (דניאל ה, ב), ענין גבירה המה.

מילה לג

‎שגע

‎חסר משגעים אני (ש"א כא, טז), משגע איש הרוח (הושע ט, ז), כי בשגעון ינהג (מ"ב ט, כ).

מילה לד

‎שגר

שגר אלפיך (דברים ז, יג), וכל פטר שגר בהמה (שמות יג, יב), פתח בית הרחם.

מילה לה

‎שׁד

‎מתחלק לחמש מחלקות: האחד, ואת שדוד מה תעשי (ירמיהו ד, ל), אמר שדוד נשדנו (מיכה ב, ד), משד עניים (תהלים יב, ו), מפני רשעים זו שדוני (שם יז, ט), נהפך לשדי (שם לב, ד), וסלף בגדים ישדם (משלי יא, ג).

‎השני, על שדים ספדים (ישעיהו לב, יב), משד תנחמיה (שם סו, יא), ושד מלכים תינקי (שם ס, טז), בין שדי ילין (שיר א, יג), כלה שד (ישעיהו טז, ד), שמה מעכו שדיהן (יחזקאל כג, ג), לשון דדים הם.

‎השלישי, כקול מים רבים כקול שדי (שם א, כד), בצל שדי יתלונן (תהלים צא, א), ואל שדי יתן לכם רחמים (בראשית מג, יד), מחזה שדי יחזה (במדבר כד, טז), ויש מהפותרים אשר מחברים אליהם למען תדעון שדון (איוב יט, כט), ויתכן להיות מגזרת דין.

‎הרביעי, יזבחו לשדים (דברים לב, יז), ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים (תהלים קו, לז).

‎החמישי, שדה ושדות (קהלת ב, ח), ענין תענוג המה.

מילה לו

‎שׂד

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ושדת אתם בשיד (דברים כז, ב), והיו עמים משרפת שיד (ישעיהו לג, יב), עצמות מלך אדום לשיד (עמוס ב, א), ותשם בסד רגלי (איוב יג, כז), לשון גיר המה [נ"וו לשון שיד המה. עיין לעיל בשרש גר צד 59].

‎השני, ישדר לו יעקב (הושע י, א), אם ישדר עמקים אחריו (איוב לט, י), יפתח וישדד אדמתו (ישעיהו כח, כד), שדות בכסף יקנו (ירמיהו לב, מד), עיניך בשדה אשר יקצרון (רות ב, ט), על ביתה ועל שדה (מ"ב ח, ה).

מילה לז

‎שדם

ושדמה לפני קמה (ישעיהו לז, כז), כי שדמות חשבון אמלל (שם טז, ח), ושדמות לא עשה אכל (חבקוק ג, יז), ענין שורק המה.

מילה לח

‎שדף

‎הכתי אתכם בשדפן ובירקון (עמוס ד, ט), ושדופת קדים (בראשית מא, ו).

מילה לט

‎שדר

‎הוה משתדר להצלותה (דניאל ו, טו), [לשון השתדלות בחלוף הל' לרי"ש, מתורגמן].

מילה מ

‎שו

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, שויתי עד בקר כארי (ישעיהו לח, יג), אם לא שויתי ודוממתי (תהלים קלא, ב), פן תשוה לו גם אתה (משלי כו, ד), וכל חפציך לא ישוו בה (שם ג, טו), הלוא אם שוה פניה (ישעיהו כח, כה).

‎השני, שויתי יי' לנגדי תמיד (תהלים טז, ח), משוה רגלי כאילות (שם יח, לד), הוד והדר תשוה עליו (שם כא, ו), שויתי עזר על גבור (שם פט, כ), ולבבה עם חיותא שוי (דניאל ה, כא). תשים, תשית, תשוה, לשון אחד המה.

‎השלישי, וישר העויתי ולא שוה לי (איוב לג, כז), ולמלך אין שוה להניחם (אסתר ג, ח), שוה בנזק המלך (שם ז, ד), איננו שוה לי (שם ה, יג), ענין תועלת [נ"ה הועילות] המה.

מילה מא

‎שוא

לשוא הכיתי את בניכם (ירמיהו ב, ל), בחבלי השוא (ישעיהו ה, יח).

תוכן העניינים

מחברת מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה