מחברת מנחם· רבי מנחם אבן סרוק
ר
הקדמה
אחל מחברת רי"ש.
רא. ראם ראש, רב רבד רבך רבע רבץ רבק, רגב רגז רגל רגם רגן רגע רגש, רד רדיד רדם רדף, רה רהב רהט, רוח, רז רזח רזם רזן, רח רחב רחל רחם רחף רחץ רחק רחש, דט דטב דטפש רטש, רך רכב רכל רכס רכש, רם רמח דמך רמן רמס רמש, רן, רס רסן, רע רעב רעד רעל רעם רענן רעף רעץ רעש, רף רפא רפד רפס רפסד רפק רפש רסשׂ רפת, רץ רצד רצח רצע רצף, רק רקב רקד רקח רקם רקע, ר, רש רשם רשע רשף רשת, רתח רתם רתק רתת.
מילה א
רא
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, ותרא האשה כי טוב העץ למאכל (בראשית ג, ו), וירא יעקב כי יש שבר במצרים (שם מב, א), ראה פניך לא פללתי (שם מח, יא), במראת הלילה (שם מו, ב), במראה אליו אתודע (במדבר יב, ו), ואראה מראות אלהים (יחזקאל א, א), כראת פני אלהים (בראשית לג, י).
השני, ומוראכם וחתכם (שם ט, ב), איה מוראי (מלאכי א, ו), יובילו שי למורא (תהלים עו, יב).
השלישי, והסיר את מראתו בנצתה (ויקרא א, טז), הוי מוראה ונגאלה (צפניה ג, א), ושמתיך כראי (נחום ג, ו), ענין טנוף הם.
מילה ב
ראם
מתחלק לשני מחלקות: האחד, ומקרני רמים עניתני (תהלים כב, כב), כתועפת ראם לו (במדבר כג, כב).
השני, ראמות וגביש לא יזכר (איוב כח, יח), מאבני השהם הוא.
מילה ג
ראש
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, בראשית ברא אלהים (בראשית א, א), ראשית חכמה יראת יי' (תהלים קיא, י), ראשון הוא לכם (שמות יב, ב), וראשית שמנים ימשחו (עמוס ו, ו), מראשית ערסתיכם (במדבר טו, כא). והקרבים אליהם, מראשו ועד רגליו (ויקרא יג, יב), ושמן על ראשך אל יחסר (קהלת ט, ח), אל ראשי המטות (שם ל, ב), והיה לארבעה ראשים (בראשית ב, י).
השני, כי תשא את ראש (שמות ל, יב), מה עצמו ראשיהם (תהלים קלט, יז), ומשנאיך נשאו ראש (שם פג, ג), וראה ראש ככבים כי רמו (אעב כב, יב), עבדיך נשאו את ראש (במדבר לא, מט), ענין מנין המה.
השלישי, ראש ותלאה (איכה ג, ה), ופרח כראש משפט (הושע י, ד), ויתנו בברותי ראש (תהלים סט, כב), פרה ראש ולענה (דברים כט, יז), וראש פתנים אכזר (שם לב, לג), כי הפכתם לראש משפט (עמוס ו, יב), וישקנו מי ראש (ירמיהו ח, יד).
מילה ד
רב
מתחלק לארבע מחלקות: האחד, ויהי כי החל האדם לרב (בראשית ו, א), למען רבות מופתי (שמות יא, ט), כרבם כן חטאו לי (הושע ד, ז). והקרבים אליהם, ושנים יניסו רבבה (דברים לב, ל), ורבבה מימינך (תהלים צא, ו), ואתה מרבבת קדש (שם לג, ב), רכב אלהים רבתים (תהלים סח, יח), ורבו רבבן קדמוהי יקומון (דניאל ז, י). והקרבים אליהם, ובמרבית לא תתן אכלך (ויקרא כה, לז), נשך ותרבית (ויקרא כה, לו), מרבה הונו ותרבית (משלי כח, ח), ולא רבית במחיריהם (תהלים מד, יג). ויש אשר אומרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים (נחמיה ה, ב). והקרבים אליהם, אשר טפחתי ורביתי (איכה ב, כב), תרבות אנשים חטאים (במדבר לב, יד), רבתה גוריה (יחזקאל יט, ב).
השני, ויהי רבה קשת (בראשית כא, כ), וימררהו ורבו (שם מט, כג), רבים כל דרכי קשת (ירמיהו נ, כט), יסבו עלי רביו (איוב טז, יג).
השלישי, רבת אדני ריבי נפשי (איכה ג, נח), יי' יחתו מריביו (ש"א ב, י), אם לאל תריבון (איוב יג, ח), המה מי מריבה (במדבר כ, יג), אבחנך על מי מריבה סלה (תהלים פא, ח).
הרביעי, וכרביבים עלי עשב (דברים לב, ב), ואם השמים יתנו רביבים (ירמיהו יד, כב), וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה (שם ג, ג).
מילה ה
רבד
רבד הזהב (בראשית מא, מב), ורביד על גרונך (יחזקאל טז, יא), מרבדים רבדתי ערשי (משלי ז, טז).
מילה ו
רבך
מרבכת תביאנה (ויקרא ו, יד), ולמחבת ולמרבכת (דה״א כג, כט).
מילה ז
רבע
מתחלק לשני מחלקות: האחד, רביעת ההין (שמות כט, מ), יום רביעי (בראשית א, יט), ורובע הקב דביונים (מ"ב ו, כה), רבוע יהיה כפול (שמות כח, טז), מגזרת ארבע.
השיני, אל כל בהמה לרבעה אתה (ויקרא כ, טז), בהמתך לא תרביע כלאים (שם יט, יט), ארחי ורבעי זרית (תהלים קלט, ג), וכל רבץ בלשון ארמית כמהו.
מילה ח
רבץ
והאם רבצת על האפרחים (דברים כב, ו), רבץ תחת משאו (שמות כג, ה), ורבצת ואין מחריד (איוב יא, יט), שכחו רבצם (ירמיהו כ, ו), כמשמעו.
מילה ט
רבק
ולאשה עגל מרבק בבית (ש"א כח, כד), ופשתם כעגלי מרבק (מלאכי ג, כ), ענין רך הוא.
מילה י
רגב
מתקו לו רגבי נחל (איוב כא, לג), ורגבים ידבקו (שם לח, לח), בחרי [נול"וב הרי] אדמה המה.
מילה יא
רגז
לב רגז (דברים כח, סה), רגזו ואל תחטאו (תהלים ד, ה), מעצבך ומרגזך (ישעיהו יד, ג), ולא ירגז עוד (ש"ב ז, י), ברגז רחם תזכור (חבקוק ג, ב), הרגיז ממלכות (שם כג, יא), המרגיז ארץ ממקומה (איוב ט, ו).
מילה יב
רגל
מתחלק לשש מחלקות: האחד, רגל תחת (שמות כא, כד), אם תשיב משבת רגלך (ישעיהו נח, יג), שש מאות אלף רגלי (במדבר יא, כא), שלח ברגליו (שופטים ה, טו), וזרעתיו ומרגלתיו (דניאל י, ו), ותשכב מרגלותיו (רות ג, יד), לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים (בראשית לג, יד), וכל העם אשר ברגליך (שמות יא, ח).
השני, ולא עשה רגליו (ש"ב יט, כה), ולשתות את מימי רגליהם (מ"ב יח, כז), להסך את רגליו (ש"א כד, ד).
השלישי, לא רגל על לשנו (תהלים טו, ג), וירגל בעבדך (ש"ב יט, כח).
הרביעי, שנים אנשים מרגלים (יהושע ב, א), לרגל את הארץ (שם יד, ז), לרגל את יעזר (במדבר כא, לב), מרגלים אתם (בראשית מב, ט).
החמישי, זה שלש רגלים (במדבר כב, כח), שלש רגלים תחג לי (שמות כג, יד).
הששי, ויברך יי' אתך לרגלי (בראשית ל, ל), כמו למעני.
מילה יג
רגם
מתחלק לשני מחלקות: האחד, ורגם מלך ואנשיו (זכריה ז, ב), שרי יהודה רגמתם (תהלים סח, כח), כמו להקתם [עיין המבאר מעל"ד].
השני, עם הארץ ירגמהו באבן (ויקרא כ, ב), ורגמו אתו כל העדה (שם כד, יד), כצרור אבן במרגמה (משלי כו, ח).
מילה יד
רגן
דברי נרגן כמתלהמים (משלי יח, ח), ותרגנו באהליכם (דברים א, כז), ורוגנים ילמדו לקח (ישעיהו כט, כד).
מילה טו
רגע
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, רגע אחד (שמות לג, ה), כי רגע באפו (תהלים ל, ו), לרגעים אשקנה (ישעיהו כז, ג), ורגע אדבר על גוי (ירמיהו ח, ט), וחרדו לרגעים (יחזקאל כו, טז), ועד ארגיעה לשון שקר (משלי יב, יט), כי ארגיעה אריצנו מעלי (ירמיהו מט, יט).
השני, הלוך להרגיעו בישראל (שם לא, ב), הרגעי ודמי (שם מז, ו), וזאת המרגעה (ישעיהו כח, יב), אך שם הרגיעה לילית (שם לד, יד).
השלישי, עורי רגע וימאס (איוב ז, ה), רגע הים (ישעיהו נא, טו), ועל רגעי ארץ (תהלים לה, כ), כמו על דכאי ארץ.
מילה טז
רגש
למה רגשו גוים (תהלים ב, א), בבית אלהים נהלך ברגש (שם נה, טו), מרגשת פעלי און (שם סד, ג), אדין גבריא אלך הרגשו (דניאל ו, יב).
מילה יז
רד
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, והיום רד מאד (שופטים יט, יא), מדוע אמרו עמי רדנו (ירמיהו ב, לא), ורדו גת פלשתים (עמוס ו, ב), ועניים מרודים תביא בית (ישעיהו נח, ז), זכר עניי ומרודי (איכה ג, יט), הניעמו בחילך והורידמו (תהלים נט, יב).
השני, ורדו בדגת הים (בראשית א, כח), רדה באף גוים (ישעיהו יד, ו), והכהנים ירדו על ידיהם (ירמיהו ה, לא), ורדו בנגשיהם (ישעיהו יד, ב), וירד מים עד ים (תהלים עב, ח), אז ירד שריד לאדירים עם יי' ירד לי בגבורים (שופטים ה, יג), שלח אש בעצמתי וירדנה (איכה א, יג), אריד בשיחי ואהימה (תהלים נה, ג).
השלישי, וירדהו אל כפיו (שופטים יד, ט), מגוית האריה רדה הדבש (שם).
מילה יח
רדיד
נשאו את רדידי מעלי (שיר ה, ז), והצניפות והרדידים (ישעיהו ג, כג).
מילה יט
רדם
מה לך נרדם (יונה א, ו), וישכב וירדם (שם א, ה), נרדם בקציר בן מביש (משלי י, ה), ותרדמה נפלה על אברם (בראשית טו, יב).
מילה כ
רדף
וידרפו מצרים אחריהם (שמות יד, ט), למה תרדפני כמו אל (איוב יט, כב), והאלהים יבקש את נרדף (קהלת ג, טו).
מילה כא
רה
אל תפחדו ואל תרהו (ישעיהו מד, ח), כמשמעו.
מילה כב
רהב
ורהבם עמל ואון (תהלים צ, י), אזכיר רהב ובבל (שם פז, ד), שהם הרהיבוני (שיר ו, ה), תרהבני בנפשי עז (תהלים קלח, ג), ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג, ה), לזאת רהב הם שבת (שם ל, ז), ענין ממשלה הם.
מילה כג
רהט
ברהטים בשקתות המים (בראשית ל, לח), לעיני הצאן ברהטים (שם ל, מא), רהיטנו ברותים (שיר א, יז), מלך אסור ברהטים (שיר ז, ו).
מילה כד
רוח
אדברה וירוח לי (איוב לב, כ), לרוחתי לשועתי (איכה ג, נו), רוח והצלה (אסתר ד, יד), ורוח לשאול וטוב לו (ש"א טז, כג), מתהלך בגן לרוח היום (בראשית ג, ח).
מילה כה
רז
מתחלק לשני מחלקות: האחד, וכל רז לא אנס לך (דניאל ד, ו), וגלה רזין די יכלה למגלא רזא דנה (שם ב, מז), על רזה דנה (שם ב, יח), ענין סוד המה.
השני, השמנה היא אם רזה (במדבר יג, כ), במשמניו רזון (ישעיהו י, טז), וישלח רזון בנפשם (תהלים קו, טו), ובין שה רזה (יחזקאל לד, כ), ומשמן בשרו ירזה (ישעיהו יז, ד).
מילה כו
רזח
אל תבוא בית מרזח (ירמיהו טז, ה), וסר מרזח סרוחים (עמוס ו, ז), ענין בית משחת המה. ודומה לו מצינו בספרי בפרשת פעור (בלק, פסיקא קלא): חזרו לעשות להם מרזחים, והיו קוראות להם ואוכלות, הדא הוא דכתיב ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן (במדבר כה, ב).
מילה כז
רזם
ומה ירזמון עיניך (איוב טו, יב), כמו רמז.
מילה כח
רזן
ורוזנים נוסדו יחד (תהלים ב, ב), ולרוזנים אי שכר (משלי לא, ד), כמשמעו.
מילה כט
רח
מתחלק לשלש מחלקות האחד, וירח יי' את ריח הניחח (בראשית ח, כא), אם יי' הסיתך בי ירח מנחה (ש"א כו, יט), אף להם ולא ירחון (תהלים קטו, ו), ולא אריח בריח ניחחכם (ויקרא כו, לא), בהריחו אש (שופטים טז, ט).
השני, איש אשר רוח אלהים בו (בראשית מא, לח), והריחו ביראת יי' (ישעיהו יא, ג), או מרוח אשך (ויקרא כא, כ), לעשות לרוח משקל (איוב כח, כה), אשר זרה ברחת ובמזרה (ישעיהו ל, כד), מגזרת רוח הוא.
השלישי, קחי רחים וטחני קמח (ישעיהו מז, ב), לא יחבל רחים ורכב (דברים כד, ו), קול רחים ואור נר (ירמיהו כה, י).
מילה ל
רחב
רחב לא מוצק תחתיה (איוב לו, טז), ענני במרחב יה (תהלים קיח, ה), תרחיב צעדי תחתי (שם יח, לו), וישב ברחב העיד (שופטים יט, טו), ברחוב אכין מושבי (איוב כט, ז), בשוקים וברחבות (שיר ג, ב).
מילה לא
רחל
וכרחל לפני גזזיה נאלמה (ישעיהו נג, ז), רחלים מאתים (בראשית לב, טו).
מילה לב
רחם
מתחלק לשני מחלקות: האחד, פטר כל רחם (שמות יב, ב), ורחמה הרת עולם (ירמיהו כ, יז), רחם רחמתים (שופטים ה, ל), אשר בצאתו מרחם אמו (במדבר יב, יב), בניהו מרחם יצא (איוב לח, ח), זרו רשעים מרחם (תהלים נח, ד), מרחם משחר לך (תהלים קי, ג).
השני, ישכחהו רחם (איוב כד, כ), רחם ארחמנו (ירמיהו לא, כ), ברגז רחם תזכור (חבקוק ג, ב), מרחם בן בטנך (ישעיהו מט, טו), לשון רחמים המה.
מילה לג
רחף
ורוח אלהים מרחפת (בראשית א, ב), על גוזליו ירחף (דברים לב, יא), רחפו כל עצמתי (ירמיהו כג, ט).
מילה לד
רחץ
מתחלק לשני מחלקות: האחד, ירחצו מים (שמות ל, כ), אם רחץ אדני (ישעיהו ד, ד), רחצו הזכו (שם א, טז), רחצות בחלב (שיר ה, יב).
השני, די התרחצו עלוהי (דניאל ג, כח), לשון מבטח הוא.
מילה לה
רחק
ורחק יי' את האדם (ישעיהו ו, יב), כי רחקו מעלי (ירמיהו ב, ה), הנה ארחיק נדוד (תהלים נה, ח).
מילה לו
רחש
מתחלק לשני מחלקות: האחד, רחש לבי דבר טוב (תהלים מה, ב).
השני, ואם מנחת מרחשת קרבנך (ויקרא ב, ז).
מילה לז
רט
מתחלק לשני מחלקות: האחד, ורטט החזיקה (ירמיהו מט, כד), ענין חיל ורתת הוא לפי הענין.
השני, כי ירט הדרך לנגדי (במדבר כב, לב), ועל ידי רשעים ירטני (איוב טז, יא).
מילה לח
רטב
רטוב הוא לפני שמש (איוב ח, טז), מזרם הרים ירטבו (שם כד, ח), כמשמעו.
מילה לט
רטפש
רטפש בשרו מנער (איוב לג, כה), כמשמעו, כמו רך.
מילה מ
רטשׁ
אם על בנים רטשה (הושע י, יד), עלליהם ירטשו (שם יד, א), ועלליהם ירטשו לעיניהם (ישעיהו יג, טז), כמשמעו.
מילה מא
רך
רך אקטף (יחזקאל יז, כב), רכו דבריו משמן (תהלים נה, כב), ולא רככה בשמן (ישעיהו א, ו), מהתענג ומרך (דברים כח, כו), ורך הלבב (שם כ, ח), ואל הרך לבבי (איוב כג, טז).
מילה מב
רכב
מתחלק לשני מחלקות: האחד, רכב אלהים רבתים (תהלים סח, יח), רכב שמים בעזרך (דברים לג, כו), והפכתי מרכבה ורכביה (חגי ב, כב), ויאסר את רכבו (שמות יד, ו), ויאמר לרכבו (מ"א כב, לד).
השני, לא יחבל רחים ורכב (דברים כד, ו), תשאני אל רוח תרכיבני (איוב ל, כב).
מילה מג
רכל
מתחלק לשני מחלקות: האחד, מכל אבקת רוכל (שיר ג, ו), בעיר רכלים שמו (יחזקאל יז, ד), רכלי שבא ורעמה (שם כז, כב), המה רכליך במכללים (שם כז, כד), ענין סוחרים המה.