אור ברסלב

מחברת מנחם· רבי מנחם אבן סרוק

פ

ע

הקדמה

‎אחל מחברת פ"א.

‎פא. פאר, פג פגל פגע פגר פגש, פד פדע פדר, פז פזר, פח פחד פחז פחם פחר פחת, פטד פטר פטש, פך, פל פלג פלגש פלד פלח פלט פלך פלן פלס פלץ פלש, פם, פן פנג פנין פנם פנק, פס פסג פסח פסל, פע פעל פעם פעמון פער. פ', פץ פצח פצל פצם פצע פצד, פק פקד פקח פקע, פר פרד פרז פרח פרט פרך פרם פרס פרע פרעש פרץ פרק פרש פרשׂ פרשגן פרשז פרתם פשׁ פשׂ פשח פשט פשׁע פשׂע פשק פשר, פת פתאם פתגל פתגם פתח פתל פתן פחע פתר פתשגן.

מילה א

‎פא

לפאת נגבה תימנה (שמות כו, יח), ולא תשחית את פאת זקנך (ויקרא יט, כז), ואם מפאת פניו ימרט ראשו (שם יג, מא), ותחלקם לפאת (נחמיה ט, קב), אמרתי אפאיהם (דברים לב, כו), ענין אחד להם.

מילה ב

‎פאר

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, אשר בך אתפאר (ישעיהו מט, ג), כי תפארת עזמו אתה (תהלים פט, יח), פארך חבוש עליך (יחזקאל כד, יז), לתת להם פאר תחת אפר (ישעיהו סא, ג), כל פנים קבצו פארור (יואל ב, ו). וקרוב לענינם היתפאר הגרזן על החצב בו (ישעיהו י, טו), התפאר עלי (שמות ח, ה).

‎השני, ותחת פארתיו ילדו (יחזקאל לא, ו), ותארכנה פארתיו (שם לא, ה), מסעף פארה במערצה (ישעיהו י, לג), לא תפאר אחריך (דברים כד, כ), כמו שבירה.

מילה ג

‎פג

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ויפג לבו (בראשית מה, כו), נפוגתי ונדכתי עד מאד (תהלים לח, ט), אל תתני פגות לך (איכה ב, יח), ולא תדמה מאין הפגות (שם ג, מט), נגרה ולא תפוג (תהלים עז, ג), על כן תפוג תורה (חבקוק א, ד), ענין רפיון המה.

‎השני, התאנה חנטה פגיה (שיר ב, יג), כמו נצניה לפי הענין.

מילה ד

‎פגל

‎ולא באה בפי בשר פגול (יחזקאל ד, יד), פגול הוא לא ירצה (ויקרא יט, ז), ומרק פגלים כליהם (ישעיהו סה, ד).

מילה ה

‎פגע

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ויפגע במקום (בראשית כח, יא), ופגעו לי בעפרון בן צחר (שם כג, ח), ואל תפגע בי (ירמיהו ז, טז), ויצו עליה במפגיע (איוב לו, לב), ענין פגישה הם.

‎השני, ויפגע בו וימת (מ"א ב, כה), ופגע בו וקברהו (שם ב, לא), אשר פגע בשני אנשים (שם ב, לב), פן יפגענו (שמות ה, ג), פגעת את שש ועשה צדק (ישעיהו סד, ד), פגיעות מות הם.

מילה ו

‎פגר

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, רב הפגר (עמוס ח, ג), וירד העיט על הפגרים (בראשית טו, יא), ופגריהם יעלו באשם (ישעיהו לד, ג), ופגריכם אתם (במדבר יד, לב), כפגר מובס (ישעיהו יד, יט), ענין גויה הם.

‎השני, אשר פגרו מעבר את נחל הבשור (ש"א ל, י), כמו נשארו.

מילה ז

‎פגש

אפגשם כדב שכול (הושע יג, ח), פגוש דב שכול באיש (משלי יז, יב), כל יפגשך עשו אחי (בראשית לב, יח), ופגשו ציים את איים (ישעיהו לד, יד), ענין פגיעה המה.

מילה ח

‎פד

והפדה לא נפדחה (ויקרא יט, כ), ואת פדויי השלשה (במדבר ג, מו), והפרה (שמות כא, ח), כמשמעו ענין גאולה.

מילה ט

‎פדע

פדעהו מרדת שחת (איוב לג, כד), ענין פדיון הוא כמשמעו.

מילה י

‎פדר

‎ואת ראשו ואת פרדו (ויקרא א, יב), את הראש ואת הפרד (שם א, ח), פתרונו לפי ענינו כמו חלבו.

מילה יא

‎פז

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, הנחמדים מזהב ומפז רב (תהלים יט, יא), ראשו כתם פז (שיר ה, יא), ויפזו זרעי ידיו (בראשית מט, כד), ותמורתה כלי פז (איוב כח, יז).

‎השני, מפזז ומכרכר לפני יי' (ש"ב ו, טז), ענין רקידה הוא.

מילה יב

‎פזר

מפזר ומפרד (אסתר ג, ח), אשר פזרו בגוים (יואל ד, ב), יש מפזר ונוסף עוד (משלי יא, כד), פזר נתן לאביונים (תהלים קיב, ט), ענין חלוק הם.

מילה יג

‎פח

‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, פח יקוש (הושע ט, ח), והפחתם אותו (מלאכי א, יג), אשית בישע יפיח לו (תהלים יב, ו), הפח נשבר (שם קכד, ז), הפח בחורים כלם (ישעיהו מב, כב), ענין מוקש הם.

‎השני, ותקותם מפח נפש (איוב יא, כ), ויפח באפיו נשמת חיים (בראשית ב, ז), נפח באשפחם (ישעיהו נד, טז), ונפחתי בו (חגי א, ט), עד שיפוח היום (שיר ב, יז), סיר נפוח אני ראה (ירמיהו א, יג), לפחת עליו אש (יחזקאל כב, כ).

‎השלישי, רקעי פחים (במדבר יז, ג).

‎הרביעי, ואל האחשדרפנים והפחות (אסתר ח, ט), את פני פחת אחד (מ"ב יח, כד), פחת יהודה (חגי א, א), סגניא ופחותא (דניאל ג, ב), לחם הפחה לא אכלתי (נחמיה ה, יד).

מילה יד

‎פחד

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, פחדו בציון חטאים (ישעיהו לג, יד), ופחדו יפל עליכם (איוב יג, יא), פחדכם ומוראכם (דברים יא, כה), ענין מורא הם.

‎השני, גירי פחדיו ישרגו (איוב מ, יז). ודמיונו בלשון ארמית מריס פחדין (תרגום מרוח אשך ויקרא כא, כ).

מילה טו

‎פחז

פחז כמים אל תותר (בראשית מט, ד), אנשים רקים ופחזים (שופטים ט, ד), לשון מהרות.

מילה טז

‎פחם

‎ופעל בפחם (ישעיהו מד, יב), פחם לנחלים (משלי כו, כא).

מילה יז

‎פחר

‎הסף די פחר (דניאל ב, מא), ענין חרס היוצר הוא, כמשמעו.

מילה יח

‎פחת

‎אל הפחת הגדול (ש"ב יח, יז), באחת הפחתים (שם יז, ט), פחד ופחת ופח (ישעיהו כד, יז), יפל אל הפחת (שם כד, יח), פחתת הוא (ויקרא יג, נה), ענין עומק הם.

מילה יט

‎פטד

‎ארם פטדה וברקת (שמות כח, יז), לא יערכנה פטדת כוש (איוב כח, יט), אבן השהם הוא.

מילה כ

‎פטר

‎כל פטר רחם ליי' (שמות יג, יב), ופטורי ציצים (מ"א ו, יח), יפטרו בשפה (תהלים כב, ח), פוטר מים (משלי יז, יד), כי לא פטר יהוידע הכהן (דה״‎ב כג, ח).

מילה כא

‎פטש

וכפטיש יפצץ סלע (ירמיהו כג, כט), מחליק פטיש (ישעיהו מא, ז), כלי מפץ הם.

מילה כב

‎פך

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, הנה מים מפכים (יחזקאל מז, ב), את פך השמן (ש"א י, א), ענין אסוך הם.

‎השני, ותשם בפוך עיניה (מ"ב ט, ל), כי תקרעי בפוך עיניך (ירמיהו ד, ל), לשון כחל המה.

‎השלישי, הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך (ישעיהו נד, יא), אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה (דה״‎א כט, ב).

מילה כג

‎פל

‎מתחלק לשש מחלקות: האחד ונתן בפללים (שמות כא, כב), פקו פליליה (ישעיהו כח, ז), ויעמד פינחס ויפלל (תהלים קו, ל), ויפלל אלהים (ש"א ב, כה), ראה פניך לא פללתי (בראשית מח, יא), עשו פלילה (ישעיהו טז, ג), ואיבינו פלילים (דברים לב, לא).

‎השני, ונפלינו אני ועמך (שמות לג, טז), הפלה חסדיך (תהלים יז, ז), והפליתי ביום ההוא (שמות ח, יח).

‎השלישי, הנפילים היו בארץ (בראשית ו, ד), ושם ראינו את הנפילים (במדבר יג, לג).

‎הרביעי, נפילה מתחלק לארבע ענינים: האחד, מיום נפלו עד העם הזה (ש"א כט, ג), מי גר אתך עליך יפול (ישעיהו נד, טו), לכו ונפלה אל מחנה ארם (מ"ב ז, ד), וממנשה נפלו אל דויד (דה״‎א יב, יט). והקרבים אליהם חבלים נפלו לי בנעימים (תהלים טז, ו), ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהושע יז, ה), ויפל הגורל על יונה (יונה א, ז). השני, לא נפל אנכי מכם (איוב יב, ג), ויתכן להיות מגזרתו ומפל בר נשביר (עמוס ח, ו), והקרובים אליהם, ולא נתן תפלה לאלהים (איוב א, כב). והקרובים אליהם, אמר אל טחי תפל (יחזקאל יג, יא), היאכל תפל מבלי מלח (איוב ו, ו). השלישי, נפל אשת בל חזו שמש (תהלים נח, ט), או כנפל טמון (איוב ג, טז), טוב ממנו הנפל (קהלת ו, ג), מפלי בשרו דבקו (איוב מא, טו). הרביעי, ויפל מלא קומתו ארצה (ש"א כה, כ), ויפלו לפניו (בראשית מד, יד), ויפלו על פניהם (ויקרא ט, כד).

‎המחלקה החמישי, תפלה לעני כי יעטף (תהלים קב, א), שמע תפלה (שם סה, ג), ואתפלל אל יי' (דברים ט, כו).

‎הששי, ופול ועדשים ודחן וכסמים (יחזקאל ד, ט), כמשמעו.

מילה כד

‎פלג

‎מתחלק לשני ענינים: האחד, פלג אלהים מלא מים (תהלים םה, י), על פלגי מים (שם א, ג), נהר פלגיו (שם מו, ה).

‎השני, מי פלג לשטף תעלה (איוב לח, כה), בלע אדני פלג לשונם (תהלים נה, י), בפלגות ראובן (שופטים ה, טו), והקימו כהניא בפלגתהון (עזרא ו, יח), ענין חלוק הם, ויתכן להיות מגזרת העליון.

מילה כה

‎פלגש

‎ושמונים פילגשים (שיר ו, ח).

מילה כו

‎פלד

‎באש פלדת הרכב (נחום ג, ד) כמשמעו. לפי ענינו כמו, ולפיד אש (בראשית טו, יז).

מילה כז

‎פלח

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, עד יפלח חץ כבדו (משלי ז, כג), כפלח הרמון רקתך (שיר ד, ג), ויפלח אל סיר הנזיר (מ"ב ד, לט), יפלח כליותי ולא יחמל (איוב טז, יג), פלח רכב (שופטים ט, נג), כפלח תחתית (איוב מא, טז).

‎השני, לאלהי לא איתיכון פלחין (דניאל ג, יד), ענין עבודה הוא.

מילה כח

‎פלט

פלטה נפשי (תהלים יז, יג), על און פלט למו (שם נו, ח), ויבא הפליט (בראשית יד, יג), ענין הצלה המה. ויתכן להיות מגזרתו, תפלט פרתו ולא תשכל (איוב כא, י).

מילה כט

‎פלך

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, שר חצי פלך קעילה לפלכו (נחמיה ג, יז).

‎השני, ומחזיק בפלך (ש"ב ג, כט), מתהלך במשענת. ויתכן להיות מגזרתו וכפיה תמכו פלך (משלי לא, יט), שם הכלי 'פלך' כמשמעו, העשוי למטוה. ידיה שלחה בכשור וכפיה תמכו פלך, אם כישור כלי מטוה במה תטווינה הנשים. פלך כמו פלכה בלשון משנה, ואם כישור מגזרת כשרון, פתרון פלך כענין העליון.

מילה ל

‎פלן

‎אל מקום פלני אלמני (ש"א כא, ג).

מילה לא

‎פלס

‎ושקל בפלס הרים (ישעיהו מ, יב), מעגל צדיק תפלס (שם כו, ז), חמס ידיכם תפלסון (תהלים נח, ג), ארח חיים פן תפלס (משלי ה, ו), התדע על מפלשׂי עב (איוב לז, טז).

מילה לב

‎פלץ

פלצות בעתתני (ישעיהו כא, ד), ועמודיה יתפלצון (איוב ט, ו), ענין רעדה ומורא הם. ויתכן להיות מגזרתו אשר עשתה מפלצת לאשרה (מ"א טו, יג), תפלצתך השיא אתך (ירמיהו מט, טז).

מילה לג

‎פלש

והתפלשי באפר (ירמיהו ו, כו), בבית לעפרה עפר התפלשי (מיכה א, י), באפר יתפלשו (יחזקאל כז, ל), ענין כפישה הם.

מילה לד

‎פם

ופם ממלל רברבן (דניאל ז, ח), וסגר פם אריותא (שם ו, כג), ויעש פימה עלי כסל (איוב טו, כז).

מילה לה

‎פן

‎מתחלק לאחד עשר מחלקות: האחד, פן יבא והכני (בראשית לב, יב), פן תאמרו מצאנו חכמה (איוב לב, יג), פן תאמר עצבי עשם (ישעיהו מח, ה), ופן יסורו מלבבך (דברים ד, ט).

‎השני, פנים בפנים דבר יי' (שם ה, ד), כי ראיתי אלהים פנים אל פנים (בראשית לב, לא), ראיתי פניך כראת פני אלהים (שם לג, י), אל מול פני המנורה (במדבר ח, ב), אל מול פני המלחמה החזקה (ש"ב יא, טו), אל פני הכפרת (ויקרא טז, ב).

‎השלישי, פני יי' בעשי רע (תהלים לד, יז), פני יי' חלקם (איכה ד, טז), ואני אתן את פני באיש ההוא (ויקרא כ, ג), ענין קצף [נ"וו קנאה וזעם] המה.

‎הרביעי, פנה אלי וחנני (תהלים פו, טז), ופניתי אליכם (ויקרא כו, ט), פנה אל תפלת הערער (תהלים קב, יח).

‎החמישי, כי פנה היום (ירמיהו ו ד), כי פנו אלי ערף ולא פנים (שם ב, כז), ויפן ויצא מעם פרעה (שמות י, ו), והיה כהפנתו שכמו (ש"א י, ט), ויפן זנב אל זנב (שופטים טו, ד), נשאתי אימיך אפונה (תהלים פח, טז), ענין הפך וסבוב הם.

‎הששי, מפני שיבה תקום (ויקרא יט, לב), מפני האף והחמה (דברים ט, יט), כי לא אוכל לקום מפניכם (בראשית לא, לה).

‎השביעי, מפני אשר ירד עליו יי' באש (שמות יט, יח), ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה (שמות ט, יא), לעמוד לשרת מפני הענן (דה״‎ב ה, יד).

‎השמיני, לפני בוא יום יי' (יואל ג, ד), וזאת לפנים בישראל (רות ד, ז), לפנים הארץ יסדת (תהלים קב, כו).

‎התשיעי, סלו סלו פנו דרך (ישעיהו נז, יד), פנו דרך יי' (שם מ, ג), ופנה דרך לפני (מלאכי ג, א), ופנו את הבית (ויקרא יד, לו).

‎העשירי, היתה לראש פנה (תהלים קיח, כב), ממנו פנה ממנו יתד (זכריה י, ד), פנת יקרת מוסד (ישעיהו כח, טז), ענין זוית המה.

‎העשתי עשרה, הוא ההיכל לפני (מ"א ו, יז).

מילה לו

‎פנג

ופנג ודבש ושמן (יחזקאל כז, יז).

מילה לז

‎פנין

‎ורחוק מפנינים מכרה (משלי לא, י), יש זהב ורב פנינים (שם כ, טו), אבני שוהם המה.

מילה לח

‎פנם

‎אל הקדש פנימה (ויקרא י, יח), אל החצר הפנימית (אסתר ד, יא), בפנימי ובחיצון (יחזקאל מא, יז).

מילה לט

‎פנק

מפנק מנער עבדו (משלי כט, כא), ענין מעדנים הוא, וארמית הוא כמו תפניקי מלכא (תרגום מעדני מלך בראשית מט, כ).

מילה מ

‎פס

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, כי פסו אמונים מבני אדם (תהלים יב, ב), כמו אפסו.

‎השני, שליח פסא די ידא (דניאל ה, כד), כמו כף יד. ויתכן להיות מגזרת ויהי פסת בר בארץ (תהלים עב, טז), ואם פשה תפשה (ויקרא יג, ז), נכון להיות מגזרתו פסת בר, לולא שזה בסמ"ך וזה בשי"ן, אבל ברוב מקומות ענין אחד לשניהם.

מילה מא

‎פסג

‎עלה ראש הפסגה (דברים ג, כז), פסגו ארמנותיה (תהלים מח, יד), ענין זקיפה הם.

מילה מב

‎פסח

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, פסח הוא ליי' (שמות יב, יא), ופסח יי' על הפתח (שם יב, כג), פסוח והמליט (ישעיהו לא, ה), כמו חמלה.

תוכן העניינים

מחברת מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה