מחברת מנחם· רבי מנחם אבן סרוק
ע
הקדמה
אחל מחברת עי"ן.
עב. עבד עבט עבר עבש עבת, עג עגב עגל עגם, עד עדן ערף עדר עדש, עו עור עות, עז עזב עזק עזר, עט עטן עטף עטר עטש, עכס עכר. על עלג עלז עלט עלם עלס עלף עלץ עלק, עם עמד עמל עמס עמק עמר עמת, ען ענב ענג ענד ענף ענק ענש, עס, ע, עף עפל עפר, עץ עצב עצל עצם עצר, עק עקב עקד עקל עקר עקש, ער ערב ערג ערד ערך ערל ערם ערס ערף ערפל ערץ ערק, עשׁ עש עשב עשן עשׂק עשק עשׁר עשר עשת עשתר, עת עתר עתק עתר.
מילה א
עב
מתחלק לשלש ענינים: האחד, עבים סתר לו (איוב כה, יד), בקר לו עבות (ש"ב כג, ד), אם ימלאו העבים (קהלת יא, ג), הנה עב קטנה ככף איש (מ"א יח, מד), ענין גשם.
השני, ועב עץ (יחזקאל מא, כה), וצלעות הבית והעבים (שם מא, כו).
השלישי, קטני עבה (מ"א יב, י), שמנת עבית כשית (דברים לב, טו), במעבה האדמה (מ"א ז, מו), בעבי גבי מגיניו (איוב טו, כו), ועביו טפח (מ"א ז, כו), כמשמעו.
מילה ב
עבד
עבד ואמה (ויקרא כה, מד), ועבדך שש שנים (דברים טו, יב), עבדת עבד (ויקרא כה, לט), לעבד עבדת עבדה (במדבר ד, מז), ועבדה רבה (בראשית כו, יד), ולעבד עברתו נכריה עבדתו (ישעיהו כח, כא).
מילה ג
עבט
מתחלק לשני מחלקות: האחד, לא תבא אל ביתו לעבט עבטו (דברים כד, י), יוציא לך את העבט (שם כד, יא), לא תשכב בעבטו (שם כד, יב), ענין חבל המה.
השני, לא יעבטון ארחותם (יואל ב, ז), פתרונו לפי ענינו לשון עיקול הוא.
מילה ד
עבר
מתחלק לחמש מחלקות: האחד, ויאמר אליהם עברי אנכי (יונה א, ט), כי תקנה עבד עברי (שמות כא, ב), כי לא כנשים המצרית העברית (שם א, יט), בא אלי העבד העברי (בראשית לט, יז).
השני, ויתעבר ד' בי למענכם (דברים ג, כו), שמע ד' ויתעבר (תהלים עח, כא), מתעברו חוטא נפשו (משלי כ, ב), עֹבֵר מתעבר על ריב לא לו (שם כו, יז), ליום עברות יובלו (איוב כא, ל), יום עברה היום ההוא (צפניה א, טו), ועל עם עברתי אצונו (ישעיהו י, ו), לשון קצף המה.
השלישי, בעבר הירדן (בראשית נ, י), כל מעבר מטה מוסדה (ישעיהו ל, לב), את מעבר יבק (בראשית לב, כב), בעברי פי פחת (ירמיהו מח, כח), ואת העם העביר אתו לערים (בראשית מח, כא), שן הסלע מהעבר מזה (ש"א יד, ד), כתובים משני עבריהם (שמות לב, טו), ויעבר ברתוקות זהב (מ"א ו, כא), ושלום היה לו מכל עבריו (שם ד, כד), ואתן להם יעברום (ירמיהו ח, יז), וכל ישראל עברו את תורתך (דניאל ט, יא), כי עברתי את פי ד' ואת דבריך (ש"א טו, כד), לא אוכל לעבר את פי ד' (במדבר כב, יח), מעבירים עם ד' (ש"א ב, כד), יסוד אחד להם והענין מחלקם. ויתכן להיות מגזרתם שורו עבר ולא יגעיל (איוב כא, י), ויש מהפותרים אשר אומרים מלה זאת מלשון משנה. וגם יתכן להיות מגזרתם לא אוסיף עוד עבור לו (עמוס ז, ח), גם ד' העביר חטאתך לא תמות (ש"ב יב, יג), נשא עון ועבר על פשע (מיכה ז, יח), ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני (איוב ז, כא), ענין אחד להם.
הרביעי, כי לבעבור נסות אתכם (שמות כ, כ), למען ייטב לי בעבורך (בראשית יב, יג), לבעבור סבב את הדבר (ש"ב יד, כ). 'בעבור ובגלל ולמען', ענין אחד להם.
החמישי, ויאכלו מעבור הארץ (יהושע ה, יא), ענין תבואה הוא.
מילה ה
עבשׁ
עבשו פרדות תחת מגרפתיהם (יואל א, יז), פתרונו לפי הענין, אותו הלבן שיגדל בחביות.
מילה ו
עבת
מתחלק לשני מחלקות: האחד, עבתים חדשים (שופטים טו, יג), וכעבות העגלה חטאה (ישעיהו ה, יח), אסרו חג בעבתים (תהלים קיח, כז), בעבתות אהבת (הושע יא, ד), קצץ עבות רשעים (תהלים קכט, ד).
השני, תחת כל אלה עבתה (יחזקאל ו, יג), וענף עץ עבת (ויקרא כג, מ), והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה (מיכה ז, ג).
מילה ז
עג
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, ועגת שערים (יחזקאל ד, יב), תעגינה לעיניהם (שם), עגת מצות (שמות יב, לט), אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד (מ"א יז, יב), ענין חלה חם.
השני, הלהן תעגנה (רות א, יג).
השלישי, בחנפי לעגי מעוג (תהלים לה, טז), ענין איסר כלא הוא.
מילה ח
עגב
מתחלק לשני מחלקות: האחד, ועגבי לקול בכים (איוב ל, לא), והנך להם כשיר עגבים (יחזקאל לג, לב), הללוהו במנים ועגב (תהלים קן, ד), כלי זמר הוא.
השני, אל בני אשור עגבה (יחזקאל כג, יב), ותעגבה עליהם (יחזקאל כג, טז), ובכל אשר עגבה (יחזקאל כג, ז).
מילה ט
עגל
מתחלק לחמש מחלקות: האחד, עגל בן בקר (ויקרא ט, ב), עגלה יפה פיה מצרים (ירמיהו מו, כ), בעגלים בני שנה (מיכה ו, ו), לעגלות בית און (הושע י, ה), עגלים ישקון (שם עג, ב), עגלה משלשת (בראשית טו, ט), בין בתרי העגל (ירמיהו לד, יט), כמשמעם.
השני, עגל סביב (מ"א ז, כג), ושאול שכב במעגל (ש"א כו, ה), ענין הקפה הם.
השלישי, ועגילים על אזנך (יחזקאל טז, יב), עגיל וכומז (במדבר לא, ג), מיני נזמים.
הרביעי, עגלה על שני הנשיאים (שם ז, ג), עגלות ישרף באש (תהלים מו, י), שש עגלת צב (במדבר ז, ג), והעגלה באה (ש"א ו, יד), מלאכת אופני גלגל המה.
החמישי, מעגל צדיק תפלס (ישעיהו כו, ז), נעו מעגלתיה (משלי ה, ו), פלס מעגל רגלך (שם ד, כו), ענין נתיב המה.
מילה י
עגם
עגמה נפשי לאביון (איוב ל, כה), ענין עצבון הוא.
מילה יא
עד
מתחלק לאחד עשר מחלקות: האחד, בטחו בד' עדי עד (ישעיהו כו, ד), עדיך כל בשר יבאו (תהלים סה, ג), עד פה תבוא (איוב לח, יא), ותבאי בעדי עדיים (יחזקאל טז, ז), עד עולמי עד (ישעיהו מה, יז), לעד עד עולם (שם ל, ח), ענין אחד להם.
השני, ותעד נזמה וחלייתה (הושע ב, טז), את הנזר ואת העדות (מ"ב יא, יב), הורד עדיך (שמות לג, ה), ואעדך עדי (יחזקאל טז, יא), וצבי עדיו (שם ז, כ), המשביע בטוב עדיך (תהלים קג, ה), ענין חלי הם.
השלישי, אז חלק עד שלל (ישעיהו לג, כג), בבקר יאכל עד (בראשית מט, כז), חבלי רשעים עודני (תהלים קיט, סא), ענין שלל המה, וכל שלל בלשון ארמי 'עדאה'.
הרביעי, מעדה בגד ביום קרה (משלי כה, כ), שן רעה ורגל מועדת (שם כה, יט), וכבגד עדים כל צדקתינו (ישעיהו סד, ה), מלכותא עדת מנך (דניאל ד, כח), העדיו שלטנהון (שם ז, יב), די לא תעדה (שם ו, ט), לא עדה עליו שחל (איוב כח, ח), מהעדה מלכין ומהקים מלכין (דניאל ב, כא), כמו [נ"וו כלומר] מעביר מלכים ומקים מלכים, ענין אחד להם.
החמישי, עדת ישראל (שמות יב, ו), עדת דברים (שופטים יד, ח), עדת אבירים (תהלים סח, לא), ענין להק וקהלה הם.
הששי, עדות ביהסף שמו (תהלים פא, ו), צור תעודה (ישעיהו ח, יז), עדותיו ואת חקתיו (מ"ב כג, ג), והועד בבעליו (שמות כא, כט), בשמים עדי (איוב טז, יט), על פי שני עדים (דברים יט, טו), עדותיך וחקיך (דה״א כט, יט), ויעדהו לאמר (מ"א כא, י), לשון סעד המה.
השביעי, עוד היום (ישעיהו י, לב), הן בעודני חי (דברים לא, כז), עוד זה מדבר (איוב א, טז), ולא אם עודני חי (ש"א כ, יד), עודם מדברים עמו (אסתר ו, יד), עד כל ימי הארץ (בראשית ח, כב), עודנו מדבר עמם (שם כט, ט).
השמיני, ואנחנו קמנו ונתעודד (תהלים כ, ט), מעודד ענוים ה' (שם קמז, ו), יתום ואלמנה יעודד (תהלים קמו, ט).
התשיעי, כי למועד מועדים וחצי (דניאל יב, ז), עוד חזון למועד (חבקוק ב, ג), המלכים נועדו (תהלים מח, ה), מן המועד אשר יעדו (ש"ב כ, ה), אשר לא יעדה (שמות כא, ח), הנועדים (במדבר יד, לה), ונועדתי (שמות כה, כב), אשר אועד לכם (שם כט, מב), אנה פניך מעדות (יחזקאל כא, כא), אלה מועדי ה' (ויקרא כג, ד).
העשירי, מה אעידך (איכה ב, יג), מי כמוני ומי יעדני (ירמיהו מט, יט).
העשתי עשרה, האזינה עדי (במדבר כג, יט), ועדיכם אתבונן (איוב לב, יב), ענין אמירה הם. ויתכן להיות מגזרת המחלקה הראשונה.
מילה יב
עדן
מתחלק לשני מחלקות: האחד, והוא יתן מעדני מלך (בראשית מט, כ), האכלים למעדנים (איכה ד, ה), ונחל עדניך תשקם (תהלים לו, ט), ויתעדנו בטובך הגדול (נחמיה ט, כה), שמעי זאת עדינה (ישעיהו מז, ח), וילך אליו אגג מעדנת (ש"א טו, לב), ענין תענוגים המה.
השני, התקשר מעדנות כימה (איוב לח, לא).
מילה יג
עדף
ולא העדיף המרבה (שמות טז, יח), ואת כל העדף (שם טז, כג), חצי היריעה העדפת (שם כו, יב), כמו הנותרת.
מילה יד
עדר
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, עדר עדר לבדו (בראשית לב, יז), וישת לו עדרים לבדו (שם ל, מ).
השני, וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (ישעיהו ז, כה), לא יזמר ולא יעדר (שם ה, ו), וכל אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם (דה״א יב, לח), פתרונו לפי ענינו, ענין תקון המה.
השלישי, אחת מהנה לא נעדרה (ישעיהו לד, טז), איש לא נעדר (שם מ, כו), כמו: לא נפקד, לא נחסר.
מילה טו
עדש
לחם ונזיד עדשים (בראשית כה, לד), מיני זרעונים הם.
מילה טז
עו
ועוה פניה (ישעיהו כד, א), עַוָּה עַוָּה עַוָּה (יחזקאל כא, לב), עותה ושתי המלכה (אסתר א, טז), העוינו הרשענו (תהלים קו, ו), רוח עועים (ישעיהו יט, יד), כמשמעם.
מילה יז
עור
עורת או שבור (ויקרא כב, כב), או פקח או עור (שמות ד, יא), העורים והפסחים (ש"ב ה, ו), ואת עיני צדקיהו עור (מ"ב כה, ז), כמשמעו.
מילה יח
עות
מעות לא יוכל לתקן (קהלת א, טו), ראיתה ד' עותתי (איכה ג, נח), לעות אדם בריבו (שם ג, לו).
מילה יט
עז
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, עזי וזמרת יה (שמות טו, ב), ד' עזי ומעזי (ירמיהו טז, יט), מגדל עז (תהלים סא, ד), ד' בעזך ישמח מלך (שם כא, ב), ובמים עזים נתיבה (ישעיהו מג, טז), יתר שאת ויתר עז (בראשית מט, ג), עזי אליך אזמרה (תהלים נט, יח), ענין כח הם.
השני, העיזו בני בנימן (ירמיהו ו, א), העיזו אל תעמדו (שם ד, ו), שלח העז את מקנך (שמות ט, יט), לשון קביצה המה.
השלישי, ועז משולשת (בראשית טו, ט), וצפיר העזים (דניאל ח, ח), כמשמעו.
מילה כ
עזב
מתחלק לשני מחלקות: האחד, בצאת עזבוניך מימים (יחזקאל כז, לג), עזב תעזב עמו (שמות כג, ה), עליך יעזב חלכה (תהלים י, יד), ענין עזרה המה.
השני, אל נא תעזב אתנו (במדבר י, לא), כי רצץ עזב דלים (איוב כ, יט), ואל תעזבני אלהי ישעי (תהלים כז, ט), ועזבו לאחרים חילם (שם מט, יא), לשון נטישה המה.
מילה כא
עזק
ויעזקהו ויסקלהו (ישעיהו ה, ב), פתרונו לפי ענינו, כמו ויפנהו.
מילה כב
עזר
מתחלק לשני מחלקות: האחד, עזרה בצרות נמצא מאד (תהלים מו, ב), וד' אלהים יעזר לי (ישעיהו נ, ז), עזרי מעם ד' (תהלים קכא, ב).
השני, ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה (יחזקאל מג, יד).
מילה כג
עט
מתחלק לחמש מחלקות: האחד, לשוני עט סופר מהיר (תהלים מה, ב), בעט ברזל ועפרת (איוב יט, כד), לשקר עשה עט שקר ספרים (ירמיהו יח, ח).
השני, עטה אור (תהלים קד, ב), מעיל צדקה יעטני (ישעיהו סא, י), מעטה תהלה (שם סא, ג), כבגד יעטה (תהלים קט, יט), ועל שפם יעטה (ויקרא יג, מה).
השלישי, התיב עטא וטעם (דניאל ב, יד), ושבעת יעטהי (עזרא ז, יד), קרא ממזרח עיט (ישעיהו מו, יא), מעטה לטבח (יחזקאל כא, כ), ענין מחשבה הם. ויתכן להיות מגזרתם ויעט העם אל השלל (ש"א יד, לב), כמו עצה.
הרביעי, וירד העיט (בראשית טו, יא), וקץ עליו העיט (ישעיהו יח, ו), העיט צבוע נחלתי העיט סביב עליה (ירמיהו יב, ט), לעט צפור כל כנף (יחזקאל לט, ד), שלמה אהיה כעטיה (שיר א, ז).
החמישי, ויעט בהם (ש"א כה, יד), כמו ויגער בהם לפי הענין.
מילה כד
עטן
עטיניו מלאו דם (איוב כד, כא).
מילה כה
עטף
מתחלק לשני מחלקות: האחד, תפלה לעני כי יעטף (תהלים קב, א), כי רוח מלפני יעטוף (ישעיהו נז, טז), בהתעטפם כחלל (איכה ב, יב), בהתעטף עלי נפשי (יונה ב, ח).
השני, ועמקים יעטפו בר (תהלים סה, יד), המחלצות והמעטפות (ישעיהו ג, כב), ענין כסות הם. ויתכן להיות מגזרתם ובהעטיף הצאן (בראשית ל, מב), והיה העטפים ללבן (שם).
מילה כו
עטר
ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות (זכריה ו, יא), על צר המעטירה (ישעיהו כג, ח), עטרת שנת טובתך (תהלים סה, יג), עטרים אל דוד (ש"א כג, כו), לעטרת צבי (ישעיהו כח, ה), ועטרת זהב (אסתר ח, טו), ענין כתר ונזר הם.
מילה כז
עטש
עטשותיו תהל אור (איוב מא, י), כמשמעו.
מילה כח
עכס
וכעכס אל מוסר אויל (משלי ז, כב), וברגליהם תעכסנה (ישעיהו ג, טז), את תפארת העכסים (שם ג, יח).
מילה כט
עכר
וכאבי נעכר (תהלים לט, ג), עכר אבי את הארץ (ש"א יד, כט), מה עכרתנו יעכרך ד' (יהושע ז, כה).
מילה ל
על
מתחלק לעשר מחלוקת: האחד, על העצים אשר על האש (ויקרא א, ח), עלי עשור ועלי נבל (תהלים צב, ד), למקרה במים עליותיו (שם קד, ג), ומעלתהו (יחזקאל מג, יז), ולא תעלה במעלת (שמות כ, כו), עלית קיר (מ"ב ד, י), הבית הזה יהיה עליון (מ"א ט, ח), המה יעלו בהר (שמות יט, יג), עלתיך הבשר והדם (דברים יב, כז), הקם על (ש"ב כג, א), הבוטה בשמים מעלותו (עסוס ט, ו), יעלו בתהו ויאבדו (איוב ו, יט).
השני, בתוך הריפות בעלי (משלי כז, כב), יתכן מלה זאת להיות מגזרת 'מעלי', ועוד השני. בהעלתך את הנרות (במדבר ח, ב), ובהעלת אהרן (שמות ל, ח), העלה נרתיה (במדבר ח, ג), ואף אלהים עלה בהם (תהלים עח, לא), אם תעלה חמת המלך (ש"ב יא, כ), לשון הבערה המה.
השלישי, אל אמונה ואין עול (דברים לב, ד), מכף מעול וחומץ (תהלים עא, ד), אף בלב עולת תפעלון (שם נח, ג), ועלתה קפצה פיה (איוב ה, טז), מה מצאו אבותיכם בי עול (ירמיהו ב, ה).
הרביעי, נורא עלילה (תהלים סו, ה), הודיעו בעמים עלילותיו (שם ט, יב), את אשר התעללתי (שמות י, ב), ושם לה עלילת (דברים כב, יד), רב העליליה (ירמיהו לב, יט), וכל עלה ושחיתה (דניאל ו, ה).
החמישי, עול ימים וזקן (ישעיהו סה, כ), התשכח אשה עולה (שם מט, טו), שתי פרות עלות (ש"א ו, י), עלות ינהל (ישעיהו מ, יא), מפי עוללים וינקים (תהלים ח, ג), והבקר עלות עלי (בראשית לג, יג).
הששי, קול עלה נדף (ויקרא כו, לו), ועלהו לא יבול (תהלים א, ג), עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים (נחמיה ח, טו), והנה עלה זית טרף בפיה (בראשית ח, יא).
השביעי, ופרקת עלו (בראשית כז, מ), עול ברזל (דברים כח, מח), שברתי עלך (ירמיהו ב, כ), וחבל על מפני שמן (ישעיהו י, כז).
השמיני, עולל יעוללו כגפן (ירמיהו ו, ט), וכרמך לא תעולל (ויקרא יט, י), ונשאר בו עללות (ישעיהו יז, ו), ועללתי בעפר קרני (איוב טז, טו). ואף יתכן להיות מגזרת עול, שני המראות נראים בדבר.
התשיעי, רפאות תעלה אין לך (ירמיהו ל, יג), מה הועיל פסל (חבקוק ב, יח), נחלו ולא יועילו (ירמיהו יב, יג), ומה נועיל כי נפגע בו (איוב כא, טו).
העשירי, מי פלג לשטף תעלה (איוב לח, כה), וגם את התעלה מלא מים (מ"א יח, לה), המים אשר בתעלה לחכה (שם יח, לח), תעלה הברכה (ישעיהו ז, ג), כמו גולה.
מילה לא
עלג
ולשון עלגים תמהר לדבר צחות (ישעיהו לב, ד).
מילה לב
עלז
עליזי גאותי (ישעיהו יג, ג), ושאונה ועלז בה (שם ה, יד), העיר העליזה (צפניה ב, טו), ותעלזנה כליותי (משלי כג, טו), 'עלז ועלץ ועלס' קרובי ענין המה.
מילה לג
עלט
ועלטה היה (בראשית טו, יז), לשון מאפל הוא.
מילה לד
עלם
מתחלק לארבע מחלקות: האחד, הנה העלמה הרה (ישעיהו ז, יד), על כן עלמות אהבוך (שיר א, ג), בן מי זה העלם (ש"א יז, נו), ישוב לימי עלומיו (איוב לג, כה), לשון נערות.
השני, ואם העלם יעלימו (ויקרא כ, ד), עלימו יתעלם שלג (איוב ו, טז), ומבשרך לא תתעלם (ישעיהו נח, ז), עלמינו למאור פניך (תהלים צ, ח), ועם נעלמים לא אבוא (שם כו, ד), עצמותיו מלאו עלומיו (איוב כ, יא), כי בשת עלומיך (ישעיהו נד, ד). ויתכן עלומיך כנעוריך, שתי מראות נראים במלה, והענין נוטה עמהם.
השלישי, עולם חסד יבנה (תהלים פט, ג), חסדי ד' עולם אשירה (שם פט, ב), אגורה באהלך עולמים (שם סא, ה), הוא ינהגנו על מות (שם מח, טו), אשים את שמי לעילום (דה״ב לג, ו), והוא בדברי הימים ענין תמיד.
הרביעי, למנצח על מות לבן (תהלים ט, א), על עלמות שיר (שם מו, א), כלי נגינות המה, וכמהו בנבלים על עלמות (דה״א טו, כ). ופתרון 'למנצח על מות לבן', כה נראה ענינו, למשורר נגינות ללמד, כמו למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד (שם ס, א). ויהיה לבן כמו להבין ולבונן.
מילה לה
עלס
נחעלסה באהבים (משלי ז, יח), כחיל תמורתו ולא יעלס (איוב כ, יח), כנף רענים נעלסה. (שם לט, יג).
מילה לו
עלף