אור ברסלב

מחברת מנחם· רבי מנחם אבן סרוק

מ

ל

הקדמה

‎אחל מחברת מ"ם.

‎מא. מאד מאומה מאן מאס, מג מגל מגן מגר, מד מדוע, מה מחל מהר, מום, מזוזה, מח מחץ מחק מחר, מט מטר, מך מכר, מל מלאך מלח מלט מלך מלק, מ, מן מנך מנע, מס מסך מסד, מע מעד מעט מעך מעל, מופת, מץ, מק מקום מקל, מר מרג מרד מרח מרט מרץ מרק, מש משח משי משך משל, מת מתג מתח מתן מחק.

מילה א

‎מא

ומאה מכם רבבה ירדפו (ויקרא כו, ח), למאות ולאלפים (ש"א כט, ב), עזים מאתים (בראשית יא, כג), כמשמעו.

מילה ב

‎מאד

במאד מאד (בראשית יז, ב), ובכל מאדך (דברים ו, ה), עד מאד (תהלים קיט, ז), כמשמעו. וכל מאד בתורה כוותיה.

מילה ג

‎מאומה

‎את כל מאומה (בראשית לט, כג), ומאומה אין בידו (שופטים יד, ו), אין מאומה (מ"א יח, מג), כמו אין דבר.

מילה ד

‎מאן

‎ואם מאן אתה לשלח (שמות ז, כז), עד מתי מאנת (שם י, ג), וימאן אביו (בראשית מה, יט), לשון סרבנות הם.

מילה ה

‎מאס

המאס מאסת את יהודה (ירמיהו יד, יט), שבט בני מאסת כל עץ (יחזקאל כא, טו), שבט מאסת (שם כא, יח), ואתה זנחת ותמאס (תהלים פט, לט), כי אם מאס מאסתנו (איכה ה, כב), לשון געול המה.

מילה ו

‎מג

‎למען למוג לב (יחזקאל כא, כ), ותמגגני תשיה (איוב ל, כב), ותמוגני ביד עונינו (ישעיהו סד, ו), נמגו כל יושבי כנען (שמות טו, טו), ענין תמס המה.

מילה ז

‎מגל

‎שלחו מגל כי בשל קציר (יואל ד, יג), ענינו כמו חרמש. ולא נודע המ"ם אם יסוד הוא, אם אין.

מילה ח

‎מגן

‎אשר מגן צריך (בראשית יד, כ), אמגנך ישראל (הושע יא, ח), כמו אסגירך לפי הענין.

מילה ט

‎מגר

‎וכסאו לארץ מגרתה (תהלים פט, מה), ואלהא די שכן שמה תסה ימגר כל מלך ועם (עזרא ו, יב), ענין חרם הם.

מילה י

‎מד

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, מי מדד בשעלו מים (ישעיהו מ, יב), ומים יתכן במדה (איוב כח, כה), וימדו בעמר (שמות טז, יח), ענין מכילה הם.

‎השני, מדו בד (ויקרא ו, ג), ומדיו קרועים (ש"א ד, יב), ויכרת את מדויהם (ש"ב י, ד), על פי מדותיו (תהלים קלג, ב), ענין מלבוש הם.

‎השלישי, ויתמדד על הילד (מ"א יז, כא), וסבאים אנשי מדה (ישעיהו מה, יד), איש מדון (ש"ב כא, כ), אנשי מדות (במדבר יג, לב), ענין אורך הם.

מילה יא

‎מדוע

מדוע לא אכלתם (ויקרא י, יז), מדוע משדי לא נצפנו עתים (איוב כד, א), מדוע לא כליתם (שמות ה, יד), מדוע ככה עשית (מ"א א, ו), כמו למה.

מילה יב

‎מה

ויתמהמה (בראשית יט, טז), כי לולא התמהמהנו (שם מג, י), חשתי ולא התמהמהתי (תהלים קיט, ס), ענין בוש [נ"וו בושש] המה.

מילה יג

‎מהל

‎סבאך מהול במים (ישעיהו א, כב), אין למלה זו דמיון בתורה. ופתרונה כפי ענינה, כמו מעורב במים.

מילה יד

‎מהר

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, מהר ימהרנה לו לאשה (שמות כב, טו), מהר ומתן (בראשית לד, יב), אין חפץ למלך במהר (ש"א יח, כה), המלה כמשמעה.

‎השני, כי צר לי מהר ענני (תהלים סט, יח), מהרה חושה אל תעמד (ש"א כ, לח), למהר לשלחם מן הארץ (שמות יב, לג), ענין חיש המה כמשמעו.

‎השלישי, ולבב נמהרים (ישעיהו לב, ד), ועצת נפתלים נמהרה (איוב ה, יג), ענין סכלות הם.

מילה טו

‎מום

‎בניו מומם (דברים לב, ה), לא יגש כי מום בו (ויקרא כא, כג), אין בהם כל מום (דניאל א, ד), כי משחתם בהם מום בם (ויקרא כב, כה).

מילה טז

‎מזוזה

‎וכתבתם על מזוזות (דברים ו, ט), על שתי המוזות (שמות יב, ז).

מילה יז

‎מח

‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, מחיתי כעב פשעיך (ישעיהו מד, כב), מחני נא (שמות לב, לב), אמחנו מספרי (שם לב, לג), ימחו מספר חיים (תהלים סט, כט), וחטאתם מלפניך אל תמחה (נחמיה ג, לז), כמשמעו.

‎השני, אכלה ומחתה פיה (משלי ל, כ), ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת (מ"ב כא, יג), מחה ענינו קרוב מלחיבה.

‎השלישי, יען מחאך יד (יחזקאל כה, ו), ימחאו כף (ישעיהו נח, יב), ומחה אל כתף ים כנרת (במדבר לד, יא), וזקיף יתמחא עלהי (עזרא ו, יא), ומחי קבלו (יחזקאל כו, ט), ענין מכה הם.

‎הרביעי, ומח עצמותיו ישקה (איוב כא, כד), שמנים ממחים (ישעיהו כה, ו), עלות מחים אעלה לך (תהלים סו, טו), וחרבות מחים (ישעיהו ה, יז), ענין שומן הם.

מילה יח

‎מחץ

מחץ ביום אפו מלכים (תהלים קי, ח), מחצתי ואני ארפא (דברים לב, לט), למען תמחץ רגלך בדם (תהלים סח, כד), ימחץ ודיו תרפינה (איוב ה, יח), וחציו ימחץ (במדבר כב, ח), כמשמעו.

מילה יט

‎מחק

‎והלמה סיסרא מחקה ראשו (שופטים ה, כו), ענין מחץ הוא.

מילה כ

‎מחר

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, מחר חדש (ש"א כ, יח), ויהי ממחרת החדש השני (שם כ, כז), ויאמר למחר (שמות ח, ו), כמשמעו.

‎השני, ולא רבית במחיריהם (תהלים מד, יג), ובלוא מחיר (ישעיהו נה, א), ומחיר כלב (דברים כג, יט).

מילה כא

‎מט

‎מתחלק לשש מחלקות: האחד, ומטה ידו עמך (ויקרא כה, לה), לעת תמוט רגלם (דברים לב, לה), והגבעות תמוטינה (ישעיהו נד, י), בל נמוטו פעמי (תהלים יז, ה), במסמרים לא ימוט (ישעיהו מא, ז), כמו לא ימוש.

‎השני, אשבר מטהו מעליך (נחום א, יג), ואשבר מטת עלכם (ויקרא כו, יג), מוסרות ומטות (ירמיהו כז, ב), ענין ניר הם.

‎השלישי, נקבת במטיו ראש פרזיו (חבקוק ג, יד), ומטך אשר הכית בו את היאר (שמות יז, ה), כי במטה יחבט קצה (ישעיהו כה, כז), ענין מקל הם. כל מטה לחם שבר (תהלים קה, טז), הנני שבר מטה לחם (יחזקאל ד, טז), ענין משען לחם.

‎הרביעי, למטה יהודה (שמות לא, ב), ענין שבט ומשפחה הם.

‎החמישי, בפאת מטה ובדמשק ערש (עמוס ג, יב), וישתחו ישראל על ראש המטה (בראשית מז, לא), מטה ושלחן (מ"ב ד, י), ענין ערש הם.

‎הששי, כלא מטא על נבוכדנצר מלכא (דניאל ד, כה), וגזר עלאה היא די מטר על מרי מלכא (שם ד, כא), ענין מגע הם.

מילה כב

‎מטר

‎חלקה אחת תמטר (עמוס ד, ז), הנני ממטיר לכם (שמות טז, ד), לשון גשם הם.

מילה כג

‎מך

‎ואם מך הוא מערכך (ויקרא כז, ח), וימכו בעונם (תהלים קו, מג), ענין דלות הוא.

מילה כד

‎מכר

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ממכר בית (ויקרא כה, לג), כי המוכר אל הממכר לא ישיב (יחזקאל ז, יג), כי נמכרנו אני ועמי (אסתר ז, ד), וכי תמכרו ממכר לעמיתך (ויקרא כה, יד), והתמכרתם שם לאיביך (דברים כח, סח), תמכר עמך בלא הון (תהלים מד, יג), כמשמעו.

‎השני, מכר ד' את סיסרא (שופטים ד, ט), וימכרם ביד כושן רשעתים (שם ג, ח), יען התמכרך לעשות הרע בעיני ד' (מ"א כא, כ).

מילה כה

‎מל

‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, ומל יי' אלהיך את לבבך (דברים ל, ו), המלו ליי' (ירמיהו ד, ד), נמלו אתו (בראשית יז, כו), כאשר הם נמלים (שם לד, כב), בשם יי' כי אמילם (תהלים קיח, י), ופקדתי על כל מול בערלה (ירמיהו ט, כד), וקטפת מלילות בידך (דברים כג, כו), לערב ימולל ויבש (תהלים צ, ו), ענין גזירה.

‎השני, מול האלהים (שמות יח, יט), מול הגלגל (דברים יא, ל), אל מול ההר ההוא (שם לד, ג), ממול ערפו (ויקרא ה, ח), והוא ישב ממלי (במדבר כב, ה), בערבה מול סוף (דברים א, א), ענינו קרוב מלעומת.

‎השלישי, מלו תוכך חמס (יחזקאל כח, טז), כי מלתי מלים (איוב לב, יח), אנכי מלאתי כח (מיכה ג, ח), לשון מלואים הם. והקרובים אליהם, עד יום מלאת ימי מלאיכם (ויקרא ח, לג), למלא את ירם (שמות כט, לג), מלאו ידכם היום ליי' (שם לב, כט), כי מלאות אחרי יי' אלהי (יהושע יד, ט), בלא יומו תמלא (איוב טו, לב), את מספר ימיך אמלא (שמות כג, כו), ובמלאת ימי טהרה (ויקרא יב, ו).

‎והקרובים אליהם, מלאתך ודמעך (שמות כב, כח), פן תקדש המלאה (דברים כב, ט), ענין מלאה שלמה.

‎והקרובים אליהם, בכסף מלא (בראשית כג, ט), בכסף מלא תנהו לי (דה״‎א כא, כב), כקש יבש מלא (נחום א, י), ומי מלא ימצו למו (תהלים עג, י), אשר יקרא עליו מלא רעים (ישעיהו לא, ד).

‎והקרובים אליהם, כי מלאו מקדם (שם ב, ו), קראו אחריך מלא (ירמיהו יב, ו), אשר מלאו לבו (אסתר ז, ה).

‎והקרובים אליהם, כי מלאו ימי (בראשית כ, כא), ומלא ברכת יי' (דברים לג, כג), מלאו ארבעה כדים מים (מ"א יח, לד), ומלאת בו מלאת אבן (שמות כח, יז), ישבות על מלאת (שם ה, יב), ואת אבני המלאים (שמות לה, כז), יסוד אחד לכלם, אבל הענינים יפרידום כמעט.

‎הרביעי, מי ימלל גבורות יי' (תהלים קו, ב), מי מלל לאברהם (בראשית כא, ז), ובקצה תבל מליהם (תהלים יט, ה), כי מלאתי מלים (איוב לב, יח), הלהוכח מלים תחשבו (איוב ו, כו), לשון אמרים הם.

מילה כו

‎מלאך

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ולא ישמע עוד קול מלאככה (נחום ב, יד), במלאכות אלהים לעם (חגי א, יג), ויבא המלאכים (ש"א יא, ד), ומלאך בא אל איוב (איוב א, יד), לשון ציר המה.

‎השני, והמלאכה היתה דים (שמות לו, ז), לרגל המלאכה אשר לפני (בראשית לג, יד).

מילה כז

‎מלח

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, ברית מלח (במדבר יח, יט), במלח תמלח (ויקרא ב, יג), ותהי נציב מלח (בראשית יט, כו).

‎השני, כעשן נמלחו (ישעיהו נא, ו), בלוי הסחבות ובלוי מלחים (ירמיהו לח, יא). והקרובים אליהם, כל קבל די מלח היכלא מלחנא (עזרא ד, יד), ארץ מלחה ולא תשב (ירמיהו יז, ו), ויזרעה מלח (שופטים ט, מה), ומכרה מלח (צפניה ב, ט), ארץ פרי למלחה (תהלים קז, לד), ומשכנותיו מלחה (איוב לט, ו), ענין חרב ושממה המה.

‎השלישי, וייראו המלחים (יונה א, ה), מלחיך וחבליך (יחזקאל כז, כז), משרתי אניות הם.

מילה כח

‎מלט

והמליטה זכר (ישעיהו סו, ז), תפלט פרחו (איוב כא, י), כמהו.

מילה כט

‎מלך

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, ממלכת כהנים (שמות יט, ו), המלך תמלך עלינו (בראשית לד, ח), ממלך אדם חנף (איוב לד, ל), מלכי עלינו (שופטים ט, י), ונמליך מלך בתוכה (ישעיהו ז, ו), למחות מלכין (משלי לא, ג), ואין שם מלוכה בקראו (ישעיהו לד, יב), כמשמעו.

‎השני, וימלך לבי עלי (נחמיה ה, ז), להן מלכא מלכי ישפר עליך (דניאל ד, כד), לשון עצה המה.

‎השלישי, בתתו מזרעו למלך (ויקרא כ, ד), וקלל במלכו (ישעיהו ח, כא), ונשאתם את סכות מלככם (עמוס ה, כו), ענין סמל ואליל המה.

מילה ל

‎מלק

ומלק את ראשו (ויקרא א, טו), ענין שחיטה הוא כמשמעו, אך שחיטת העוף.

מילה לא

‎מ

‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, מים קרים (משלי כה, כה), מימינו בכסף שתינו (איכה ה, ד), כי מי נדה (במדבר יט, יג), הקורא למי הים (עמוס ה, ח).

‎השני, מי ומי ההלכים (שמות י, ח), מי העיר ממזרח (ישעיהו מא, ב).

‎השלשי, וכמו השחר עלה (בראשית יט, טו), כמוני, כמוך, כמוהו, כמוהם, כמוכם.

‎הרביעי, מה. אבל מתחלק לענינים הרבה, מה תאמר נפשך (ש"א כ, ד), מה תתן לי (בראשית לח, טז), ומה דמות תערכו לו (ישעיהו מ, יח), מה הדבר הזה (שמות יח, יד), מה הערבון (בראשית לח, יח), ויהי מה ארוץ (ש"ב יח, כג). ויש כמהו בענינו, וחליפתו בנקידתו, ומה קול הצאן הזה באזני (ש"א טז, יד), לא ידענו מה היה לו (שמות לב, א). וחלופם בענין, מה אהבתי תורתך (תהלים קיט, צז), מה שמך (בראשית לב, כז), מה יקר חסדך אלהים (תהלים לו, ח), מה טובו אהליך (במדבר כד, ה), מה גדלו מעשיך (תהלים צב, ו), עד מה יי' תאנף לנצח (שם עט, ה), ולא אתנו יודע עד מה (תהלים עד, ט), עד מה אשור תשבך (במדבר כד, כב). וחלופם, ואחדלה מה מני יהלך (איוב טז, ו). וחלופם, ויעבר עלי מה (איוב יג, יג), במה אדע (בראשית טו, ח), ובמה יודע איפוא (שמות לג, טז), כמה ימי עבדך (תהלים קיט, פד), עד כמה פעמים.

מילה לב

‎למה

למה זה אנכי (בראשית כה, כב), חנה למה תבכי, ולמה לא תאכלי, ולמה ירע לבבך (ש"א א, ח).

מילה לג

‎מן

‎מתחלק לשבע מחלקות: האחד, מונה מספר לכוכבים (תהלים קמז, ד), ולא ימנו מרב (דה״‎ב ה, ו), ובממלאים למני ממסך (ישעיהו סה, יא), ומניתי אתכם לחרב (שם סה, יב), ולילות עמל מנו לי (איוב ז, ג), גם זרעך ימנה (בראשית יג, טז), מנא מנא תקל ופרסין (דניאל ה, כב), המנה יהיה לכם (יחזקאל מה, יב), ענין מספר המה.

‎השני, וימן יי' דג גדול לבלע את יונה (יונה ב, א), ויקראו בית ישראל את שמו מן (שמות טז, לא), ויאמרו איש אל אחיו מן הוא, כי לא ידעו מה הוא (שם טז, טו), אשר מנה את מאכלכם (דניאל א, י), ענין ערך הם.

‎השלישי, יי' מנת חלקי וכוסי (תהלים טז, ה), למשה היה למנה (ויקרא ח, כט), ומשלח מנות איש לרעהו (אסתר ט, יט), זה גורלך מנת מריך (ירמיהו יג, כה), מנה אחת אפים (ש"א א, ה), מנת שעלים יהיו (תהלים סג, יא), ענין חלק הם.

‎הרביעי, ומהם ממנים על הכלים (דה״‎א ט, כט), מני שפטין ודינין (עזרא ז, כה), לשון פקידים הם.

‎החמישי, עשה פרי למינו (בראשית א, יא), וחיתו ארץ למינה (שם א, כד), כמשמעו.

‎הששי. ותמונת יי' יביט (במדבר יב, ח), כי לא ראיתם כל תמונה (דברים ד, טו), פסל וכל תמונה (שמות כ, ד).

‎השביעי, הללוהו במנים ועגב (תהלים קנ, ד), כלי זמר מכלי הנבלים הם לפי הענין.

מילה לד

‎מנך

והמניכה די דהבא (דניאל ה, ז), ענין כתר הוא.

מילה לה

‎מנע

וימנע מרשעים אורם (איוב לח, טו), וימנעו רביבים (ירמיהו ג, ג), מנעתי מכם את הגשם (עמוס ד, ז), לשון חשך [בנ"ה חשיכה] המה.

מילה לו

‎מס

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, המסיו את לב העם (יהושע יד, ח), וימס לבב העם (שם ו, ה), תמס יהלך (תהלים נח, ט), המסו את לבבנו (דברים א, כח), המס ימס (ש"ב יז, י), והיה כמסס נסס (ישעיהו י, יח), כקדוח אש המסים (שם סד, א), לשון נמוק המה.

‎השני, ויהי למס עבד (בראשית מט, טו), וישימו עליו שרי מסים (שמות א, יא), היתה למס (איכה א, א), וישם המלך אחשורוש מס (אסתר י, א), ענין עונש וגבוי הם. ויתכן להיות מגזרתו מסת נדבת ידך (דברים טז, י), כמו מתנת ידך.

מילה לז

‎מסך

‎טוב ילד מסכן וחכם (קהלת ד, יג), איש מסכן חכם (שם ט, טו), וחכמת המסכן בזויה (שם ט, טז), ארץ אשר לא במסכנת (דברים ח, ט), ענין דלות הם.

מילה לח

‎מסר

למסר מעל ביי' (במדבר לא, טז), כמו למעול מעל לפי הענין, וימסרו מאלפי ישראל (שם לא, ה).

מילה לט

‎מע

מעי מעי אוחילה (ירמיהו ד, יט), מעי מפלה (ישעיהו יז, א), וצאצאי מעיך כמעותיו (שם מח, יט).

מילה מ

‎מעד

‎ולא מעדו קרסלי (ש"ב כב, לז), לא תסעד אשריו (תהלים לו, לא), ומתניהם תמיד המעד (שם סט, כד), ענין מוט המה.

תוכן העניינים

מחברת מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה