אור ברסלב

מחברת מנחם· רבי מנחם אבן סרוק

ל

כ

הקדמה

‎אחל מחברת למ"ד.

‎לא. לאט. לב. לבר לבט לביא לבן לבש. לג לד. לה להב להג להט להם להק. לו לויתן לול. לז. לח לחך לחם לחץ לחש. לט לטש. ליל. לך לכד. ל. למד. לן. לע לעב לעג לעז לעט לען. לף לפיד לפת. לץ. לק לקח לקט לקש. לש לשם לשן. לתח לתך לתע.

מילה א

‎לא

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, לא יש בינינו מוכיח (איוב ט, לג), אשר לא יעדה (שמות כא, ח), אשר לא כרעים (ויקרא יא, כא), אשר לא חמה (שם קה, ל), לשון בל המה.

‎השני, ונלאו מצרים לשתות (שמות ז, יח), וילאו למצא הפתח (בראשית יט, יא), ומה הלאתיך ענה בי (מיכה ו, ג), הנסה דבר אליך תלאה (איוב ד, ב), אך עתה הלאני (שם טז, ז), את כל התלאה (שמות יח, ח), הנה מתלאה (מלאכי א, יג), ענין עמל ויגיעה המה.

מילה ב

‎לאט

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, והמלך לאט את פניו (ש"ב יט, ה), לוטה בשמלה (ש"א כא, י), וילט פניו באדרתו (מ"א יט, יג), פני הלוט הלוט על כל העמים (ישעיהו כה, ז), וטמנתם במלט במלבן (ירמיהו מג, ט), ענין כסות המה.

‎השני, ואני אתנהלה לאטי (בראשית לג, יד), לאט לי לנער לאבשלום (ש"ב יח, ה), ותבא אליו בלט (שופטים ד, כא), ההלכים לאט (ישעיהו ח, ו), בנחת לפי הענין.

מילה ג

‎לב

‎מתחלק לשני מחלקות, האחד, לב חכם לימינו (קהלת י, ב), לב בשר (יחזקאל יא, יט), לב חדש (שם יח, ל), לבבתני אחתי כלה, לבבתני באחד מעיניך (שיר ד, ט), ואיש נבוב ילבב (איוב יא, יב), לבבות כמשמעו. ויש לב הנדבר בלשון בני אדם, כאלה: בלבב ימים (יונה ב, ד), בלב ימים גבוליך (יחזקאל כז, ד), קפאו תהמת בלב ים (שמות טו, ח), עודנו חי בלב האלה (ש"ב יח, יד), עד לב השמים (דברים ד, יא), בלבת אש (שמות ג, ב).

‎השני, ותלבב לעיני שתי לבבות (ש"ב יג, ו), ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות (שם יג, ח), ענין בריה המה.

מילה ד

‎לבד

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד (זכריה יב, יב), להם לבדם נתנה הארץ (איוב טו, יט), כבשת הצאן לבדהן (בראשית כא, כח), אשר הצבת לבדנה (שם כא, כט), לשון יחוד המה.

‎השני, לבד ממכריו על האבות (דברים יח, ח), מלבד שבתת יי' (ויקרא כג, לח), לבד מאיל וצבי (מ"א ה, ג), כמו מבלעדי.

מילה ה

‎לבט

‎ועם לא יבין ילבט (הושע ד, יד), ואויל שפתים ילבט (משלי י, ח), ענין יתחייב.

מילה ו

‎לביא

‎התצוד ללביא טרף (איוב לח, לט), מה אמך לביא (יחזקאל יט, ב), נפשי בתוך לבאים (תהלים נד, ח), לביא וליש (ישעיהו ל, ו), שחץ, שחל, אריה, וכפיר, ענין אחד להם.

מילה ז

‎לבן

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, לבנים נפלו (ישעיהו ט, ט), כמעשה לבנת הספיר (שמות כד, י), וטמנתם במלט במלבן (ירמיהו מג, ט), ותהי להם הלבנה לאבן (בראשית יא, ג), קח לך לבנה (יחזקאל ד, א), כמשמעו.

‎השני, מחשף הלבן (בראשית ל, לז), הלבינו שריגיה (יואל א, ז), כשגל ילבינו (ישעיהו א, יח), ולבן שנים מחלב (בראשית מט, יב), והוא כזרע גד לבן (שמות טז, לא), לבנה אדמדמת (ויקרא יג, מג), לשון חיור.

‎השלישי, וחפרה הלבנה (ישעיהו כד, כג), יפה כלבנה (שיר ו, י), והיה אור הלבנה (ישעיהו ל, כו), ענין ירח המה.

מילה ח

‎לבש

לבוש מלכות (אסתר ו, ח), לבוש הבדים (יחזקאל ט, יא), ואתה לבש בגדיך (מ"א כב, ל), וילבש אתו בגדי שש (בראשית מא, מב), אשר לבש (ויקרא טז, כג), לשון מעטה המה.

מילה ט

‎לג

ולג אחד שמן (ויקרא יד, י), ואת לג השמן (שם יד, יב), ענין מדה הם שמודרין בו.

מילה י

‎לד

‎בטרם לדת חק (צפניה ב, ב), עת ללדת (קהלת ג, ב), כי הילדות והשחרות הבל (שם יא, י), ומולדותיך ביום הולדת אותך (יחזקאל טז, ד), יום הלדת את (פרעת) [פרעה] (בראשית מ, כ), ויולד בנים ובנות (שם ה, ד), כמשמעו.

מילה יא

‎לה

ותלה ארץ מצרים (בראשית מז, יג), כמתלהלה הירה זקים (משלי כו, יח), ענין סכלות המה.

מילה יב

‎להב

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, חצב להבות אש (תהלים כט, ז), להבת שלהבת (יחזקאל כ, מו), ולהבה לא תבער בך (ישעיהו מג, ב), ולהבה להטה (יואל א, יט), בלהב המזבח (שופטים יג, כ), פני להבים פניהם (ישעיהו יג, ח).

‎השני, ויבא גם הנצב אחר הלהב (שופטים ג, כב), להב חנית וכידון (איוב לט, כג), ולהבת חניתו (ש"א יז, ז).

מילה יג

‎להג

ולהג הרבה יגיעת בשר (קהלת יב, יב), ענין הגיגי, כותבי ספרים לפי הענין. ויתכן להיות מגזרתו הגות (תהלים מט, ד), והגיון (שם יט, טו), וישבות הלמ"ד מיסוד המלה, ויהי פתרונו להגות הרבה יגיעת בשר.

מילה יד

‎להט

‎מתחלק לשני מחלקות, האחד, משרתיו אש להט (תהלים קד, ד), ואחריו תלהט להבה (יואל ב, ג), ותלהט מוסדי הרים (דברים לב, כב), ולהט אתם (מלאכי ג, יט), ענין להבה המה.

‎השני, חרטמי מצרים בלהטיהם כן (שמות ז, יא), ענין כשפים הם.

מילה טו

‎להם

‎דברי נרגן כמתלהמים (משלי יח, ח), ענינו יורה עליו, כמתוה.

מילה טז

‎להק

להקת הנביאים (ש"א ט, כ), ענין קבוץ הוא.

מילה יז

‎לו

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, אם כסף תלוה (שמות כב, כד), מלוה יי' חונן דל (משלי יט, יז), הוא ילוך ואתה לא תלונו (דברים כח, מד), לוינו כסף (נחמיה ה, ד), כמשמעו.

‎השני, הנלוים על יי' לשרתו (ישעיהו נו, ו), ונלוה הגר עליהם (שם יד, א), ונלוו גוים רבים (זכריה ב, טו), וילוו עליך (במדבר יח, ב), ונלוו עליהם רבים (דניאל יא, לד), והוא ילונו בעמלו (קהלת ח, טו). והקרוב אליהם, ילוה אישי אלי (בראשית כט, לד), כי לוית חן (משלי א, ט), כמער איש וליות סביב (מ"א ז, לו), ענין מחברת ודבק המה.

מילה יח

‎לויתן

‎העתידים ערר לויתן (איוב ג, ח), על לויתן נחש ברח (ישעיהו כז, א), תמשך לויתן בחכה (איוב מ, כה), ראשי לויתן (תהלים עד, יד), ענין תנין, בו נמשלו זדים, ודמו אליו פריצים.

מילה יט

‎לול

ובלולים יעלו על התיכנה (מ"א ו, ח), ללאת תכלת (שמות כו, ד), חמשים ללאת (שם כו, ה).

מילה כ

‎לז

‎מתחלק לשלש מחלקות האחד, מי האיש הלזה (בראשית כד, סה), דבר אל הנער הלז (זכריה ב, ח), הארץ הלזו (יחזקאל לו, לה), כמשמעו.

‎השני, אל יליזו מעיניך (משלי ד, כא), ונלוזים במעגלותם (שם ב, טו), ותבטחו בעשק ונלוז (ישעיהו ל, יב), לשון נפתל [נ"וו ענין פתלתל] ומוטה הם.

‎השלישי, לח ולוז וארמון (בראשית ל, לז), ממיני ארזים הם.

מילה כא

‎לח

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, לחים ויבשים (במדבר ו, ג), ולא נס לחה (דברים לד, ז), הקטפים מלוח עלי שיח (איוב ל, ד), הובשתי עץ לח (יחזקאל יז, כד), מקל לבנה לח (בראשית ל, לז), לשון רטיבה הם.

‎השני, לחיו כערוגת הבשם (שיר ה, יג), ודמעתה על לחיה (איכה א, ב), על לחיי עמים (ישעיהו ל, כח), יתן למכהו לחי (איכה ג, ל), ולחיי למרטים (ישעיהו ג, ו), כמשמעו.

מילה כב

‎לחך

ילחכו עפר כנחש (מיכה ז, יז), כלחך השור (במדבר כב, ד), ועפר רגלך ילחכו (ישעיהו מט, כג), אשר בתעלה לחכה (מ"א יח, לח).

מילה כג

‎לחם

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, אל תלחם את לחם רע עין (משלי כג, ו), לחם אבירים (תהלים עח, כה), כי לחמם לנפשם (הושע ט, ד), לחמו במעיו נהפך (איוב כ, יד), לכו לחמו בלחמי (משלי ט, ה), כמשמעו.

‎השני, ולחמם כגללים (צפניה א, יז), וימטר עלימו בלחומו (איוב כ, כג), ולחמי רשף (דברים לב, כד), לחם אשה ליי' (ויקרא ג, יא), לשון בשר הם.

‎השלישי, לחם את לחמי (תהלים לה, א), כיום הלחמו ביום קרב (זכריה יד, ג), אז לחם שערים (שופטים ה, ח), לחם יחלצני (תהלים נו, ב), לשון מלחמה הם.

מילה כד

‎לחץ

‎וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם (שמות ג, ט), לחם צר ומים לחץ (ישעיהו ל, כ), ותלחץ אל הקיר (במדבר כב, כה), בלחץ אויב (תהלים מב, י), לשון מצוק הם.

מילה כה

‎לחש

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, יחד עלי יתלחשו (תהלים מא, ח), לקול מלחשים (שם נח, ו), אם ישוך הנחש בלא לחש (קהלת י, יא), ונבון לחש (ישעיהו ג, ג), צקון לחש (שם כו, טז), כי עבדיו מתלחשים (ש"ב יב, יט), מדברים בלט ובנחת.

‎השני. ובתי הנפש והלחשים (ישעיהו ג, כ), ממיני עדי הם.

מילה כו

‎לט

‎נכאת צרי ולט (בראשית לז, כד).

מילה כז

‎לטש

לטש כל חרש נחשת (בראשית ד, כב), צרי ילטוש עיניו לי (איוב טז, ט), כתער מלטש (תהלים נב, ד), לשון חדוד המה.

מילה כח

‎ליל

ליל שמרים הוא ליי' (שמות יב, מב), שיתי כליל צלך (ישעיהו טז, ג), לילה לכם מחזון (מיכה ג, ו), כמשמעו.

מילה כט

‎לך

בלכתם ילכו (יחזקאל א, יז), לכו נא ונוכחה (ישעיהו א, יח), אלך אשובה (הושע ה, טו), מלכת ברחבתינו (איכה ד, יח), שועלים הלכו בו (שם ה, יח), אם יהלך איש על הגחלים (משלי ו, כח), ויבא הלך (ש"ב יב, ד), כמשמעו.

מילה ל

‎לכד

נלכדה רגלם (תהלים ט, טז), ומלכדתו עלי נתיב (איוב יח, י), ונלכד את כל עריו (דברים ב, לד), ולכוד לא ילכוד (עמוס ג, ה), לשון תופש המה.

מילה לא

‎ל

הילל ברוש (זכריה יא, ב), כי ייללו על משכבותם (הושע ז, יד), ויתכן להיות מגזרתם הרה ללת (ש"א ד, יט), לשון אנינות.

מילה לב

‎למד

למדו היטב (ישעיהו א, יז), למדו לשונם (ירמיהו ט, ד), ויתכן להיות מגזרתם במלמד הבקר (שופטים ג, לא), כמו דרבן המדריך.

מילה לג

‎לן

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, וילן העם על משה (שמות יז, ג), אשר המה מלינים עלי (במדבר יד, כז), אשר הלינתם עלי (שם יד, כט), את תלנות בני ישראל (שם יז, כ), לשון תערומות הם.

‎השני, ובא ולן (ש"ב יב, טז), ובהמרותם תלן עיני (איוב יז, ב), גבע מלון לנו (ישעיהו י, כט), כמלונה במקשה (שם א, ח), ולנו בגבעה (שופטים יט, יג), מלון כמשמעו.

מילה לד

‎לע

‎על כן דברי לעו (איוב י, ג), ושתו ולעו (עובדיה א, טז), ילע קדש (משלי כ, כה), ושמת סכין בלעך (שם כג, ב), ואפרחיו יעלעו דם (איוב לט, ל), ענין בליעה המה.

מילה לה

‎לעב

‎ויהיו מלעבים במלאכי האלהים (דה״‎ב לו, טז), לשון לעג המה.

מילה לו

‎לעג

‎כל ראי ילעיגו לי (תהלים כב, ח), בחנפי לעגי מעוג (שם לה, טז), זו לעגם בארץ מצרים (הושע ז, טז), ענין קלס ובזיון ולצנות הם.

מילה לז

‎לעז

‎מעם לעז (תהלים קיד, א), ענין זדון הוא.

מילה לח

‎לעט

הלעיטני נא מן האדם (בראשית כה, ל), ענין טעם הוא, כמו ועשה לי מטעמים (שם כז, ד).

מילה לט

‎לען

לענה וראש (איכה ג, יט), ענין מרירות הוא.

מילה מ

‎לף

מלפנו מבהמות ארץ (איוב לה, יא), ענינו יורה עליו שהוא לשון למוד, מגזרת ואאלפך חכמה (שם לג, לג), פן תאלף ארחתיו (משלי כב, כה), ומגזרתו בנוי לתלפיות (שיר ד, ד).

מילה מא

‎לפיד

לפיד בוז (איוב יב, ה), מפיו לפידים (שם מא, יא), ולפיד אש (בראשית טו, יז), לפידים כמשמעו.

מילה מב

‎לפת

‎ויחרד האיש וילפת (רות ג, ח), וילפת שמשון (שופטים טז, כט), ילפתו ארחות דרכם (איוב ו, יח), ענין אסיפה המה.

מילה מג

‎לץ

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, לץ תכה (משלי יט, כה), ועתה אל תתלוצצו (ישעיהו כח, כב), אם ללצים הוא יליץ (משלי ג, לד), אנשי לצון (שם כט, ח), לצים לצון חמדו להם (שם א, כב), לשון לעג ותעתועים המה.

‎השני, מלאך מליץ (איוב לג, כג), כי המליץ בינתם (בראשית מב, כג), להבין משל ומליצה (משלי א, ו), לשון פשר ופתרון הם.

מילה מד

‎לק

‎כאשר ילק הכלב (שופטים ז, ה), ויהי מספר המלקקים (שם ז, ו), ענין לחך הם.

מילה מה

‎לקח

‎מתחלק לענינים הרבה, ומיסוד אחד הם נגזרים. האחד, כי לקח טוב נתתי לכם (משלי ד, ב), יערף כמטר לקחי (דברים לב, ב).

‎השני, ומלקחיה ומחתתיה (שמות כה, לח), במלקחים לקח מעל המזבח (ישעיהו ו, ו), ולשוני מדבק מלקוחי (תהלים כב, טז), הן השנים אשר דומות למלקוחי חרשים.

‎השלישי, ומלקוח עריץ ימלט (ישעיהו מט, כה), היקח מגבור מלקוח (שם מט, כד), את השבי ואת המלקוח (במדבר לא, יב).

‎הרביעי, כי מאיש לקחה זאת (בראשית ב, כג), לקח פר אחד בן בקר (שמות כט, א), לקח את ספר התורה הזה (דברים לא, כו).

מילה מו

תוכן העניינים

מחברת מנחם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה