אור ברסלב
מורה נבוכים חלק א' › פרק מה

מורה נבוכים· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

חלק א' · פרק מה

פרק מד

המונח שמע
שלוש משמעויות
1 "שמע" הוא ביטוי רב־משמעי: יש לו משמעות של שמיעה, ויש לו משמעות של קבלה.
א) במשמעות של שמיעה: "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ" (שמות כג,יג), "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה" (בראשית מה,טז), וזה נפוץ.

ב) וכמוהו לרוב גם "שמע" במשמעות של קבלה: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה" (שמות ו,ט), "אִם יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ" (איוב לו,יא), "וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע [לַעֲשֹׂת אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת]" (נחמיה יג,כז), "[כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ] וַאֲשֶׂר לֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ" (יהושע א,יח; ושם: וְלֹא יִשְׁמַע).

ג) יש לו גם משמעות של ידיעה והכרה: "גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ" (דברים כח,מט), פירושו: שלא תכיר את דיבורו.

2 אם כן כל ביטוי שמיעה שנאמר ביחס לה' – אם נִגלהו של הכתוב הוא המשמעות הראשונה, הרי הוא ביטוי להשגה והוא במשמעות השלישית: "וַיִּשְׁמַע ה'" (במדבר יא,א ועוד), "בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם" (שמות טז,ז). וכל זה השגת ידיעה.
3 ואם נגלהו של הכתוב הוא במשמעות השנייה, הרי זה ביטוי לכך שהוא יתעלה ענה לזעקתו של הזועק או לא ענה לזעקתו: "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" (שם כב,כב), "וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" (שם,כו), "הַטֵּה [ה'] אָזְנְךָ וּשְׁמָע" (מלכים־ב יט,טז), "וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם" (דברים א,מה), "גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ" (ישעיהו א,טו), "[וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי] כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ" (ירמיהו ז,טז). וזה נפוץ.

4 לגבי ההשאלות והדימויים האלה עוד יבוא מה שירווה צמאונך ויפשוט ספקך, ויתבארו לך ענייניהם כולם, עד שלא ייוותר לך קושי בדבר מהם.

תוכן העניינים

מורה נבוכים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה