מורה נבוכים· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
חלק א' · פרק מה
המונח שמע
שלוש משמעויות
1 "שמע" הוא ביטוי רב־משמעי: יש לו משמעות של שמיעה, ויש לו משמעות של קבלה.
א) במשמעות של שמיעה: "לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ" (שמות כג,יג), "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה" (בראשית מה,טז), וזה נפוץ.
ב) וכמוהו לרוב גם "שמע" במשמעות של קבלה: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה" (שמות ו,ט), "אִם יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ" (איוב לו,יא), "וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע [לַעֲשֹׂת אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת]" (נחמיה יג,כז), "[כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ] וַאֲשֶׂר לֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ" (יהושע א,יח; ושם: וְלֹא יִשְׁמַע).
ג) יש לו גם משמעות של ידיעה והכרה: "גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ" (דברים כח,מט), פירושו: שלא תכיר את דיבורו.
2 אם כן כל ביטוי שמיעה שנאמר ביחס לה' – אם נִגלהו של הכתוב הוא המשמעות הראשונה, הרי הוא ביטוי להשגה והוא במשמעות השלישית: "וַיִּשְׁמַע ה'" (במדבר יא,א ועוד), "בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם" (שמות טז,ז). וכל זה השגת ידיעה.
3 ואם נגלהו של הכתוב הוא במשמעות השנייה, הרי זה ביטוי לכך שהוא יתעלה ענה לזעקתו של הזועק או לא ענה לזעקתו: "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" (שם כב,כב), "וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" (שם,כו), "הַטֵּה [ה'] אָזְנְךָ וּשְׁמָע" (מלכים־ב יט,טז), "וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם" (דברים א,מה), "גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ" (ישעיהו א,טו), "[וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי] כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ" (ירמיהו ז,טז). וזה נפוץ.
4 לגבי ההשאלות והדימויים האלה עוד יבוא מה שירווה צמאונך ויפשוט ספקך, ויתבארו לך ענייניהם כולם, עד שלא ייוותר לך קושי בדבר מהם.