מורה נבוכים· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
חלק א' · פרק מג
המונח כנף
ארבע משמעויות
1 "כנף" הוא מונח רב־משמעי, לרוב על דרך ההשאלה.
א) הוא נקבע תחילה לכנף החיה המעופפת: "כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם" (דברים ד,יז).
ב) אחר כך הושאל לקצות הבגדים ופינותיהם: "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" (שם כב,יב).
ג) אחר כך הושאל לחלקים הנידחים ביותר של הארץ הנושבת ולקצותיה המרוחקים ממקומותינו: "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ" (איוב לח,יג), "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ" (ישעיהו כד,טז).
2 ד) אבן ג'נאח (ספר השרשים, ערך כנף) אמר שהוא נאמר גם במשמעות של הסתר, בדומה לערבית שבה אומרים "כַּנַפְתֻּ אלשַּׁי (=הסתרתי את הדבר)" במשמעות של "הסתרתי אותו", ואמר בפירוש של "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ [וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ]" (ישעיהו ל,כ) – ולא ייסתר ממך מאירך ולא ייעלם, וזה פירוש נאה. וממנו לדעתי "וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו" (דברים כג,א) – לא יגלה את סתר אביו. וכן "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ" (רות ג,ט) פירושו לדעתי: פרוש את סתרך־חסותך על שפחתך.
משמעות כנף בזיקה לה' ובזיקה למלאכים
3 לפי משמעות זו לדעתי הושאל "כנף" לבורא יתעלה, וכן למלאכים, כי המלאכים אינם בעלי גוף לדעתנו, כפי שאבאר (א,מט). לכן דבריו "אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו" (רות ב,יב) פירושם: אשר באת לחסות תחת סתרו. וכן כל "כנף" שנאמר לגבי המלאכים משמעותו סתר. התבונן נא בדבריו: "[שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד] בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו [וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף]" (ישעיהו ו,ב), שסיבת מציאותו – כלומר של המלאך – נסתרת ונעלמת מאוד, והיא "פניו". וכן הדברים שהוא – כלומר המלאך – סיבתם, שהם "רגליו", כפי שביארנו לגבי רב־משמעיות "רגל" (א,כח), גם הם נעלמים. כי פעולות השכלים הן נעלמות, ועקבותיהם אינן נודעות אלא לאחר אימון. וזאת משתי סיבות: מצדם, ומצדנו; כלומר חולשת השגתנו, וקושי השגת הנבדל מצד אמיתתו. אשר לדבריו "וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף", אבאר בפרק מיוחד (א,מט) לאיזה עניין יוחסה תנועת התעופה למלאכים.