אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [עו]

פרק [עה]

בשלילת הגשמות לפי שטת ה"מתכלמין"

דרכי ה"מתכלמין" והוכחותיהם על שלילת הגשמות חלושות מאוד, יותר תלושות מראיותיהם על הייחוד.

כי שלילת הגשמות לדעתם, כאלו הוא ענף חיובי ליסוד הייחוד, אמרו הגוף אינו אחד .

אבל מי ששלל את הגשמות מפני שהגוף מורכב מחומר וצורה בהכרח, וזו הרכבה, והרי ברורה היא מניעת ההרכבה ביחס לעצמות האלוה , אין זה לדעתי "מתכלם", ואין ראיה זו בנויה על [קנג] יסודות ה"מתכלמין" , אלא היא הוכחה ברורה, בנויה על הדעה שיש חומר וצורה והבנת ענייניהם. וזו שיטה פילוסופית, אזכירנה ואבארנה כאשר אזכיר הוכחות הפילוסופים על כך . ואין מטרתנו בפרק זה אלא להזכיר ראיות ה"מתכלמין" על שלילת הגשמות, כפי הקדמותיהם ודרכי למידויותיהם.

הדרך הראשון

אמרו, אם היה האלוה גוף, לא יבצר לעניין האלוהות ואמיתתה שיהו מיצבים אותה כל עצמי אותו הגוף, כלומר: כל עצם יחיד מהם -

- או שיהא מיצב אותה עצם אחד מעצמי אותו הגוף; אם יהא המיצב אותה עצם אחד, מה תועלת ביתר אותם החלקים, ואין עניין למציאות כל הגוף הזה.

- ואם תהיה היציבות בכל חלק וחלק מחלקי הגוף הזה, הרי אלה אלוהות רבים לא אלוה אחד, וכבר בארו שהוא אחד.

וכאשר תתבונן בראיה זו, תמצאנה בנויה על ההקדמה הראשונה והחמישית מהקדמותיהם .

ואלו תאמר להם, כי גוף האלוה אינו מחובר מחלקים בלתי מתחלקים, כלומר: שהוא אינו מצורף מכעין העצמים שהוא בורא כפי שאמרתם , אלא הוא גוף אחד מחובר שאינו סובל חלוקה אלא בהשערה ואין להתחשב בהשערות , לפי שכך אתה מדמה שגוף השמים סובל הקריעה והבקיעה, והפילוסוף אומר כי זה פעולת הדמיון מתוך השוואה מן הנוכחי - והם הגופים המצוים אצלנו - על הנעלם.

דרך שני

והוא חשוב מאוד אצלם, מניעות הדימוי. לפי שאינו דומה למאומה מברואיו, ואלו היה גוף הרי כבר דמה לגופים.

והם מאריכים מאוד בדבר זה ואומרים, אם נאמר גוף לא כגופים כבר סתרת את עצמך, כי כל גוף דומה לכל גוף מצד הגופניות, אבל שונים הגופים זה מזה בעניינים אחרים, כוונתם המקרים.

ויתחייב עוד אצלם שנמצא שכבר ברא כמותו.

וראיה זו תתרופף משני פנים:

האחד שיאמר אדם איני מודה בהעדר הדימוי, וכי איזו הוכחה נתקיימה לך על שלא יתכן שידמה האלוה לדבר מברואיו בשום דבר מן הדברים, זולתי אם תשען בכך על לשון ספר נבואי כלומר: שלילת הדימוי בשום דבר. ויהיה אם כן שלילת הגשמות מקובל לא מושכל.

ואם תאמר אם הוא ידמה לדבר מברואיו הרי כבר ברא כמותו ,

יאמר החולק אינו כמותו מכל הצדדים.

ואני לא אכחיש שיהא באלוה עניינים מספר ובו כמה צדדים , כי סוברי הגשמות אינם נרתעים מזה. [קנד]

ואופן אחר והוא יותר קשה , והוא, כבר נתאמת ונתברר אצל כל מי שעסק בפילוסופיה והעמיק בשטות הפילוסופים, כי הגלגלים אינו נאמר גוף עליהם ועל הגופים הללו ההיוליים כי אם בשיתוף בהחלט. לפי שאין החומר הזה כאותו החומר, ולא צורות אלו אותה הצורה, אלא גם החומר והצורה נאמרים על מה שכאן ועל הגלגלים בשיתוף .

ואף על פי שהגלגל בלי ספק בעל ממדים, אין עצם הממדים הוא הגוף, אלא הגוף הדבר המורכב מחומר וצורה.

ואם זה נאמר ביחס לגלגל, כל שכן שיאמר אותו המגשים באלוה, שהוא יאמר הוא גוף בעל ממדים, אבל עצמו ואמיתתו ועצמותו לא ידמה למאומה מן הגופות הנבראים, אבל ייאמר עליו ועליהם 'גוף' בשיתוף, כדרך שאומרים עליו ועליהם 'מצוי' בשיתוף אצל החוקרים האמתיים .

ואין טוען הגשמות מניח שכל הגופים מצורפים מחלקים דומים, אלא אומר כי ה' בורא את כל הגופים הללו, והם שונים בעצמיהם ואמיתתם, וכשם שאין גוף הרעי אצלו הוא גוף כדור השמש, כך יאמר שאין גוף האור הנברא כלומר: השכינה, הוא גוף הגלגלים והכוכבים; ולא גוף השכינה או עמוד הענן הנברא הוא גוף האלוה יתעלה לדעתו.

אלא אומר, אותו הגוף הוא העצמות השלמה הנכבדת אשר לא הורכבה כלל, ולא השתנתה ואי אפשר שתשתנה, אלא כך נתחייבה מציאות הגוף הזה חיוב תמידי, והוא עושה כל מה שזולתו כפי חפצו ורצונו.

ומי יתן ואדע היאך תיסתר ההשקפה הרעועה הזו בדרכיהם התמוהים אשר כבר הודעתיך אותם.

דרך שלישי

הוא זה. אמרו: אלו היה האלוה גוף היה לו סוף. וזה נכון.

וכאשר יש לו סוף יש לו שיעור ידוע ותבנית ידועה יציבה. וגם זה חיוב נכון.

אמרו: וכל שיעור וכל תבנית יתכן שיהיה האלוה יותר גדול מאותו השיעור או קטן, ושלא כפי אותה התבנית, כיון שהוא גוף, אם כן יחודו בשיעור מסוים ותבנית מסוימת צריך למייחד.

ולא עוד אלא ששמעתים מחשיבים ראיה זו, והיא החלושה מכל מה שקדם, מפני שהיא בנויה על ההקדמה העשירית אשר כבר ביארנו שעור מה שיש בה מן הספקות ביחס לשאר הנמצאות, אם נתארם שלא כפי טבעם, כל שכן ביחס לאלוה.

ואין הבדל בין זה לבין דבריהם בהכרעת מציאות העולם על העדרו, שהוא מורה על פועל שהכריע מציאותו על העדרו, עם אפשרות מציאותו והעדרו .

ואם ייאמר להם ומדוע לא תמשיכו דרך זו ביחס לה' יתעלה ותאמרו, כיון שהוא מצוי, חיובי שיהא לו מכריע למציאותו על העדרו.

והנה בלי ספק שהוא יענה ויאמר, מפני שזה מביא אל ההשתלשלות , ויסתיים על כל פנים למחויב המציאות אשר אין בו אפשרות ואינו זקוק לממציא.

ותשובה זו עצמה תתחייב בתבנית ובשיעור, כי כל התבניות והשיעורים שהם אפשרי המציאות, שעניינו שלא היה מצוי ואחר כך נמצא. הוא שאומרים בו היה אפשר שיהא יותר גדול או קטן מכפי שהוא מצוי, ושלא כפי התבנית הזו, ואז יהיה זקוק למייחד בהכרח.

אבל תבנית האלוה ושיעורו - יתעלה [קנה] מכל מגרעת ודימוי - הרי סובר הגשמות יאמר לא היה נעדר ואחר כך נמצא שאז יהיה זקוק למייחד, אלא עצמותו בשיעורה ותבניתה מחויבת המציאות כך, אינה זקוקה לא למייחד ולא למכריע מציאות על ההעדר, כיון שאין אפשרות העדר בה, כך אינה צריכה למייחד תבנית ושיעור כי כך חויבה מציאותו.

התבונן נא אתה המעיין - אם העדפת דרישת האמת, ועזבת את ההתרברבות וההסתמכות על אחרים והנטייה למה שהורגלת לרומם, ולא תטעה את עצמך - את מצב החוקרים הללו ומה שאירע להם ומהם , והרי הם כבורח מן הרמץ אל האש . והוא, שהם בטלו טבע המציאות ושינו התכונה הטבעית של השמים והארץ, בדַמותם שבאותם ההקדמות יוכח שהעולם מחודש.

והרי את חידוש העולם לא הוכיחו, ואבדו לנו הוכחות מציאות האלוה ואחדותו ושלילת הגשמות. כי ההוכחות אשר יתבאר בהן כל זה אינם נלקחים כי אם מטבע המציאות היציבה הנראית והמושגת בחושים ובשכל .

וכיון שכבר נפנינו מתמצית דבריהם, ניקח עתה להזכיר ההקדמות הפילוסופיות, ולהזכיר הוכחותיהם על מציאות האלוה ואחדותו ומניעת היותו גוף, על אף שנניח כדבריהם בקדמות העולם, אם כי אין אנו בדעה זו.

ואחרי כן אראך דרכנו אנו במה שהנחה אותנו אליו העיון הנכון משלמות ההוכחה על שלושת החקירות הללו.

ואחר כך אשוב לדון עם הפילוסופים במה שהם אומרים מקדמות העולם, בעזרת שדי.

נשלם זה החלק הראשון ממורה הנבוכים [קנו]

הערות:

הערת המתרגם: בר"ש "וטענותיהם" ואינו נכון, כי "חג'ה" אינה טענה אלא הוכחה ויכוחית.

הערת המתרגם: כלומר: כיון שהוכיחו לדעתם שהוא אחד אם כן ברור שאינו יכול להיות גוף כי הגוף אינו אחד.

הערת המתרגם: כי האלוה [קנג] אחד ואין מקום להרכבה בעצמותו, והנה ראיה פילוסופית זו אע"פ שהיא בנויה על בסיס האחדות' הרי בכל אופן בנויה על המציאות' שהיא באמת לפי דעה זו מורכבת מחומר וצורה.

הערת המתרגם: האומרים כי המציאות היא מצירוף חלקיקים על ידי מקרים החלים עליהם, ואינם מודים בעקרון החומר והצורה.

הערת המתרגם: לקמן ח"ב סוף פרק א.

הערת המתרגם: את האלוהות, כלומר: לא יבצר הדבר מאחת משתי אפשרויות או שהתכונה האלוהית מושתתת בכל עצמי אותו הגוף או בעצם בודד אחד, לפי שטתם שכל גוף מורכב מעצמים - חלקיקים. ובר"ש "מבלתי שיתוקן בו שתשלם מציאותו" ודברי גמגום הם.

הערת המתרגם: לעיל פרק עג.

הערת המתרגם: שכל דבר מחובר מצורף מחלקיקים.

הערת המתרגם: כלומר: חלק אחד, ואפשר היה לתרגם "רצוף".

הערת המתרגם: "והמא" ובר"ש "מחשבה" ואינו נכון.

הערת המתרגם: ראה גם לעיל פרק עב, סוף ההקדמה העשירית.

הערת המתרגם: מחובר מחלקיקים וניתן להתפרקות. והפילוסוף חולק עליך ואומר שאין זה אלא דמיון, מתוך כך שאתה משוה גופים העליונים לגופים התחתונים. כל שכן ביחס לה'. ולעצם ההיקש מן המצוי על הנעלם, כך הקשה רס"ג על שטת ארסטו, שרס"ג מכחיש מציאות גוף חמישי, ראה אמונות ודעות מהדורתי מאמר א פ"ג ד"ה והשטה השמינית.

הערת המתרגם: אם תאמר שהוא גוף נמצא שכבר ברא כמותו וזה נמנע.

הערת המתרגם: "אללהם" מלת התנאה, מיעוט. ענינה זולתי, אלא אם כן. ור"ש לא הבינה, ולפיכך תרגם "מן הדברים האלוהיים", וראה הקדמת רבנו לטהרות מהדורתי עמ' יא הערה . וגם שייער טעה בהערתו לתרגום רי"ח.

הערת המתרגם: וזה נמנע.

הערת המתרגם: אפשר: המתווכח.

הערת המתרגם: שבכמה מהם הוא דומה לברואיו. [קנד] ויספיק אם יישאר המייחד אותו היותו בורא.

הערת המתרגם: עיון יותר עמוק.

הערת המתרגם: הדרגה הנמוכה של המורכבים מארבעת היסודות.

הערת המתרגם: וכך בהלכות יסודי התורה פ"נ הל' ג "כל הגלגלים אינם לא קלים ולא כבדים ואין להם לא עין אדום ולא עין שחור ולא שאר עינות". וראה גם לעיל סוף פרק נח. וכתב אבי נצר אלפאראבי במאמרו "עיון אלמסאיל" פסקא יז. "וטבע הגלגל טבע חמישי לא חם ולא קר ולא כבד ולא קל" וכו' ע"ש. וראה גם ארסטו בספרו על השמים ספר א פ"ג.

הערת המתרגם: וכדלעיל פרק נז.

הערת המתרגם: אפשר: מודה.

הערת המתרגם: "אלארואת'" מיני הרעי. ותפש את הבזוי ביותר שבמורכבות. ובר"ש "גשם הניצוצות אצלי" ושיבוש הוא. וברי"ח "העצבים" והוא בבית נכרי.

הערת המתרגם: "סקם" מחלה שאין לה תרופה ומובילה אל המות. ולפיכך תרגמתי רעועה. ור"ש החליפה במלה ערבית אחרת מקבילה לה "עליל" ועבר את הנכריה וכתב "זה הדעת העלול".

הערת המתרגם: "שכל" תבנית. ובר"ש "צורה" וטעות הוא.

הערת המתרגם: לעיל פרק עג "ההתכנות".

הערת המתרגם: נכון יותר: כבר ביארנו עד כמה יש בה.

הערת המתרגם: בר"ש הושמט [קנה] "והעדרו" וספרו הטעהו, ופשוט.

הערת המתרגם: כלומר: ולמכריע מכריע וכך למעלה למעלה.

הערת המתרגם: כלומר: וכאשר יענה כן הרי תשובה זו עצמה.

הערת המתרגם: "אלהוי" אפשר "השאיפות" ובר"ש "התאווה" וראה לעיל פרק עד הערה .

הערת המתרגם: היאך נכשלו הם עצמם והכשילו את אחרים.

הערת המתרגם: אמרה דומה הביא רס"ג בספרו אמונות ודעות מאמר א פ"ג סוף השטה השלישית. ראה שם מהדורתי הערה .

הערת המתרגם: "אלפטרה" התכונה הטבעית של כל דבר. וכבר העירותי על כך פעמים רבות. ובר"ש "ושנו בריאת השמים".

הערת המתרגם: בר"ש חסר "לא", ושמא ט"ס הוא.

הערת המתרגם: וברגע שאנו אומרים כי אמיתת המציאות אינה כפי שאנו רואים אותה הרי אבדנו כל אפשרות הלמידות ממנה.

הערת המתרגם: "פרגנא" התפנינו מטרדתם אשר הטילו עלינו לתמצת הקדמותיהם.

הערת המתרגם: אפשר: נחל. [קנו]

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה