מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [ע]
רכב
מלה זו משותפת, משמעה הראשון עניינו רכיבת האדם על הבהמות כפי הרגיל:
והוא רכב על אתונו .
והושאל לשליטה על הדבר, כי הרוכב שולט ומושל על רכבו, וזהו אמרו:
ירכיבהו על במתי ארץ ,
והרכבתיך על במתי ארץ ,
עניינו שאתם תמשלו על מרומי הארץ.
ארכיב אפרים ,
אמשילהו ואשליטהו.
וכפי העניין הזה נאמר בה' יתעלה: [קיז]
רכב שמים בעזרך ,
פירושו המושל על השמים. וכן:
לרוכב בערבות
עניינו המושל על ערבות והוא הגלגל העליון המקיף את הכל .
לשון חכמים ז"ל החוזר בכל מקום שהם שבעה רקיעים, ושערבות הוא העליון המקיף את הכל. ואל תתמה על שהם מונים את הרקיעים שבעה והם יותר, לפי שפעמים מונים את העגול אחד, אף על פי שיש בו מספר גלגלים, כפי שהדבר ידוע אצל המעיינים במקצוע זה, וכמו שאבאר. ואין הכוונה כאן אלא אומרם בפירוש תמיד כי ערבות הוא מעל לכל, ועל ערבות נאמר:
רכב שמים בעזרך .
ולשון חגיגה , אמרו:
ערבות רם ונשא שוכן עליו, שנאמר סלו לרוכב בערבות .
ומנא לן דאיקרי שמים? כתיב הכא 'לרוכב בערבות' וכתיב התם 'רוכב שמים' .
הנה נתבאר כי כל הרמז לגלגל אחד, והוא המקיף את הכל, אשר תשמע מעניינו מה שתשמע .
והתבונן אמרם 'שוכן עליו' ולא אמרו 'שוכן בו', כי אלו אמרו 'שוכן בו', היה זה מחייב לו מקום, או שיהיה כוח בו כמו שדימו כתות ה"צאבה", שה' רוח הגלגל . והרי באמרם 'שוכן עליו' בארו שהוא יתעלה נבדל מן הגלגל, ואינו כוח בו .
ודע שהושאל לו יתעלה רכב שמים לדימוי המופלא והנפלא, והוא: שהרוכב יותר נעלה מן הרכוב. ולא אמרנו יותר נעלה, אלא דרך אי הקפדה בדיבור , כי אין הרוכב ממין הרכוב; ועוד, שהרוכב הוא המניע את הבהמה ומוליכה כפי שירצה, והיא כלי בידו להטותה כחפצו, והוא נקי ממנה ואינו מחובר בה אלא חוץ ממנה.
כך ה' יתרומם שמו. הוא מניע הגלגל העליון אשר בתנועתו ינוע כל נע בו, והוא יתעלה נבדל ממנו ואינו כוח בו.
ובבראשית רבה אמרו כאשר פירשו אמרו יתעלה:
מעונה אלוהי קדם ,
אמרו:
הוא מעון עולמו ואין עולמו מעונו,
והסמיכו לזה ואמרו:
הסוס טפלה לרוכב, ואין הרוכב טפלה לסוס.
הדא הוא דכתיב 'כי תרכב על סוסיך' ,
זה לשונם.
התבונן בו וראה היאך ביארו יחסו יתעלה לגלגל , ושהוא כלי שלו אשר בו מנהיג את המציאות. לפי שכל מקום שתמצא לחכמים ז"ל כי שמים פלונית יש בה כך, ושמים פלונית יש בה כך, אין עניינו שיש בשמים גופים אחרים זולת השמים, אלא עניינו שהכוחות המהווים את הדבר הפלוני והנוטרים את תקינותו, באים מאותה השמים.
והראיה למה שאמרתי [קיח] לך, אמרם ,
ערבות שבו צדק וצדקה, ומשפט וגנזי חיים, וגנזי שלום וגנזי ברכה, ונשמתן של צדיקים, ונשמות ורוחות שעתידים להבראות, וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים.
ופשוט הוא, שכל מה שמנו כאן אין מהם דבר שהוא גוף, שאז יהיה במקום, כי טל אינו טל כפשוטו . והתבונן היאך אמרו בזה 'שבו', כלומר: שהם בערבות , ולא אמרו שהם עליו. והרי כאלו הודיעו, שהדברים הללו המצוים בעולם, אינם מצוים כי אם מכוחות הבאים מערבות, ה' יתעלה הוא אשר עשאו מוצא להם ורכזם בו, אשר מכללם גנזי חיים.
וזהו הנכון והאמת המוחלטת, שכל חיים מצוים בחי, אינם אלא מאותם החיים, כפי שאבאר לקמן .
והתבונן היאך מנו נשמתן * של צדיקים ונשמות ורוחות שעתידין להבראות, וכמה נעלה עניין זה למי שהבינו, כי הנשמות הנשארות אחר המות, אינה הנשמה ההווה באדם בזמן שמתהווה. כי זו ההווה בעת התהוותו, היא כוח ההכנה בלבד , והדבר הנפרד לאחר המות הוא הדבר שהושג בפועל.
וגם אין הנשמה ההווה היא הרוח ההווה, ולפיכך מנו בהווים נשמות ורוחות, אבל הנבדלת דבר אחד בלבד. וכבר ביארנו שתוף רוח .
וכן ביארנו בסוף ספר מדע מה שיש בשמות אלו מן השיתוף.
ולכן שים לב היאך העניינים המופלאים הללו האמתיים, אשר הגיע אליהם עיונם של מובהקי הפילוסופים, מפוזרים במדרשות, שאם יראה אותם האדם החכם - שאינו מכיר צדקתם - בעיון ראשון ילעג להם, בגלל מה שיראה בפשטיהם מן הזרות לאמיתת המציאות, והסיבה לכל זה שדברו בחידות, מחמת עמקות עניינים אלו מתבונת ההמון כמו שהודענו כמה פעמים .
ואחזור להשלים הבנת מה שהתחלתי, ואומר, שהם ז"ל הביאו ראיות מלשונות הפסוקים על מציאות הדברים המנוים הללו בערבות, וכך אמרו :
צדק ומשפט דכתיב צדק ומשפט מכון כסאך ,
וכן למדו לאותן אשר מנו אותם שהם יוחסו לה' יתעלה שהם אצלו, והבן זה.
ובפרקי ר' אליעזר אמרו:
שבעה רקיעים ברא הקב"ה, ומכלם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא ערבות, שנאמר סלו לרוכב בערבות ,
זה לשונו, והבן גם אותו.
ודע כי קבוצת הבהמות הרכובות נקראים מרבבה, ונכפל זה הרבה:
ויאסף יוסף [קיט] מרכבתו ,
במרכבת המשנה ,
מרכבות פרעה .
והראיה כי השמות הללו נאמרים על מספר בהמות אמרו:
ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה ,
הרי זו ראיה כי מרכבה נאמרת על ארבעה סוסים.
ולפיכך אני אומר, שכיון שנאמר כפי שנאמר שכסא הכבוד ניבאוהו ארבע חיות, קראוהו חכמים ז"ל מרכבה , דימוי למרכבה שהיא ארבעה אחדים.
ועד כאן מה שנמשך אליו הדיבור בפרק זה, ויבואו עוד בהכרח הערות אחרות רבות בעניין זה .
אבל המטרה בפרק זה, ואשר בשביל כך הודגשו הדברים, כי אומרו 'רוכב שמים' עניינו מסבב הגלגל המקיף, ומניעו ביכולתו וחפצו. וכן אמרו בסוף הפסוק 'ובגאותו שחקים', אשר בגאותו סבב השחקים. אמר את הראשון שהוא 'ערבות', כמו שביארנו בלשון רכיבה, והשאר בלשון 'גאווה'. כי בנוע הגלגל העליון, התנועה היומית הזו ינועו כל הגלגלים כתנועת החלק בכל , וזו היא היכולת העצומה אשר הניעה את הכל, ולפיכך קראה גאווה.
ולכן יהיה עניין זה מזומן תמיד בדעתך למה שיבוא לקמן, כי הוא גדול הראיות שבהן נודעה מציאות ה', כלומר: סיבוב הגלגל, כמו שאוכיח , ולכן הבינהו. [קכ]
הערות:
הערת המתרגם: "מת'אלה", הוראות רבות לה, והנכון לדעתי לתרגמה כאן "משמעה". ובר"ש "הנחתה", ובמה"ק של תרגום הר"ש "ודמיונו", וברי"ח "פירושה" ויש שנסה להגיה "משלה", ואין כל טעם וצורך לכך.
הערת המתרגם: במדבר כב כב.
הערת המתרגם: דברים לב יג.
הערת המתרגם: ישעיה נח יד.
הערת המתרגם: "אעאלי" ורס"ג תרגם "קמאקם" ועניינן אחד. ובר"ש "עליוני".
הערת המתרגם: הושע י יא. ושם תרגם יונתן אשריתי בית ישראל על תקוף ארעא. [קיז]
הערת המתרגם: דברים לג כו.
הערת המתרגם: תהלים סח ה. ורס"ג פירש בעבות כלומר: העבים והריש נוספת.
הערת המתרגם: וכמבואר לקמן חלק א פרק עב, וחלק ב פרק ד, ועוד.
הערת המתרגם: חגיגה יב ב. שוחר טוב צב ב. קיד ב. דברים רבה ב כג. פרקי ר' אליעזר יח. פסיקתא רבתי כ ג. אבות דר' נתן פרק לז ט. ועוד.
הערת המתרגם: "כרה" כולל כדור, עגול, גלגל. ונ"ל שאין נכון לתרגם כאן "כדור". ואף לא גלגל שרבנו מתרגם תמיד "פלך", אם כי בהלכות יסודי התורה פ"נ הל' א כתב: "הגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות". ע"ש. ולכן העדפתי לתרגם "עגול", ואם טעיתי עם רבנו הסליחה.
הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק עב, וח"ב פרק ד, כי לפחות שמונה עשרה גלגלים הם.
הערת המתרגם: דף יב ב.
הערת המתרגם: לפנינו בש"ס שונה הנוסח למשמעות קשה לדעת רבנו, וכתבו "מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם בערבות", והכינוי עליהם מוסב שם על מלאכי השרת. אמנם בנוס' הר"ח אין תיבת "בערבות" ובכך סולקה המשמעות הקשה, אך "עליהם" נשארה, ושמא יש להסב אותה גם על ערבות וגם על המלאכים וכו'.
הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק עב, וח"ב פרק ד.
הערת המתרגם: על אמונתם של אלה ראה לעיל פרק סג. ובהלכות עבודה זרה פ"א: וראה גם לקמן ח"ג פרק כט ופרק לז.
הערת המתרגם: ראה לעיל פרק סט ד"ה ובך הצורות.
הערת המתרגם: בר"ש "הזר" וכך הוא.
הערת המתרגם: בר"ש "אלא בהקל מן המאמר" וגמגום הוא.
הערת המתרגם: כלומר: שההנעה וההנהגה נעשת בעצם רכיבתו ללא שום פעולה נוספת מצדו. וראה בהלכות כלאים פ"ט הל' ט, ועיין כסף משנה שם. ודבר גדול רמז לנו רבנו כאן, שעצם השליטה במדובר אם שליטת הקיום או זולתה, שהיא במושגינו השגה היא גורם ההנעה. ולקמן יובא כי שאיפת המשכיל וחשקתו למושכלו מקור ראשיות התנועה, והדברים עתיקים.
הערת המתרגם: "ברי" אפשר היה לתרגם "נעלה ונבדל" ולפחות "מנוקה" ונמשכתי אחר הר"ש כי נדמה לי שהיא הפחות בלתי מתאימה. והעניין ידוע.
הערת המתרגם: פרשה סח פסקה י, לפסוק ויפגע במקום.
הערת המתרגם: דברים לג כז.
הערת המתרגם: חבקוק ג ח.
הערת המתרגם: כלומר: היחס בינו לבין הגלגל.
הערת המתרגם: מיוחס לחכמים.
הערת המתרגם: שדבר [קיח] פלוני מתהווה מחמתן.
הערת המתרגם: אפשר: סדירותו.
הערת המתרגם: שם חגיגה יב ב.
הערת המתרגם: הוזקק לבאר זאת בטל שהוא היחידי שאפשר לחשוב שהוא גשמי, וכל השאר רוחניותם ברורה לכל.
הערת המתרגם: ושמא מפרש רבנו "שבו" כמו בי מלכים ימלכו, בי שרים ישרו (משלי ח).
הערת המתרגם: אפשר "מקור" ובר"ש התחלה.
הערת המתרגם: ח"א פרק עב. וראה גם ח"ב פרק י.
* . יש שדייקו האמור כאן "נשמתן" ולא "נשמותן" כבסמוך "נשמות ורוחות" וראה לקמן בחלק זה פרק עד הדרך השביעי הערה .
הערת המתרגם: ראה לעיל פרק מא ופרק סח.
הערת המתרגם: הנבדלת מן הגוף על ידי המות.
הערת המתרגם: לעיל פרק מ. וראה גם לעיל פרק מא בשיתוף שם "נפש".
הערת המתרגם: בהלכות תשובה פ"ח הל' ג כתב רבנו: "כל נפש האמורה בעניין זה אינה הנשמה הצריכה לגוף, אלא צורת הנפש שהיא הדעה שהשיגה מהבורא כפי כוחה והשיגה הדעות הנפרדות ושאר המעשים, והיא הצורה שביארנו ענינה בפרק רביעי מהלכות יסודי התורה, היא הנקראת נפש בעניין זה" וכו' ע"ש. ובפ"ד יסודי התורה הל' ח-ט: "נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו האל, והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו... ואינה הנפש המצויה לכל נפש חיה שבה אוכל ושותה ומרגיש ומהרהר, אלא הדעה שהיא צורת הנפש ובצורת הנפש הכתוב מדבר בצלמנו כדמותנו, ופעמים רבות תקרא זאת הצורה נפש ורוח... אין צורת הנפש הזאת מחוברת מן היסודות כדי שתיפרד להן, ואינה מכוח הנשמה עד שתהא צריכה לנשמה. כמו שהנשמה צריכה לגוף, אלא מאת ה' מן השמים היא. לפיכך כשייפרד הגולם שהוא מחובר מן היסודות, ותאבד הנשמה מפני שאינה מצויה אלא עם הגוף, לא תיכרת הצורה הזאת לפי שאינה צריכה לנשמה במעשיה, אלא יודעת ומשגת הדעות הפרודות מן הגולמים ויודעת בורא הכל ועומדת לעולם ולעולמי עולמים. ע"ש.
הערת המתרגם: "אלגיר מנצף", כלומר: שאינו שופט בצדק, שאינו מכיר כמה צודקים נכונים ואמיתיים הם. ובר"ש "שאינו מודה על האמת".
הערת המתרגם: שנאלצו לדבר בחידות.
הערת המתרגם: בהקדמתו למשנה, ראה מהדורתנו זרעים עמ' לה ד"ה והרביעי. ובפירושו לסנהדרין פ"י מ"א מהדורתנו עמ' ר ד"ה וממה שאתה, והלאה. וגם לעיל בהקדמת חלק זה.
הערת המתרגם: בחגיגה יב ב.
הערת המתרגם: תהלים פט טו.
הערת המתרגם: פרק יח.
הערת המתרגם: אפשר: הנרכבות, [קיט] העומדות לרכיבה.
הערת המתרגם: בראשית מו כט.
הערת המתרגם: שם מא מג.
הערת המתרגם: שמות טו ד.
הערת המתרגם: מלכים א, י כט. וכיון שכל סוס בחמשים ומאה, הרי בשש מאות ארבעה סוסים.
הערת המתרגם: אפשר: בהתאם למה שנאמר. והכוונה כפי פשט הביטוי המליצי או החידתי.
הערת המתרגם: יחזקאל א ה.
הערת המתרגם: חגיגה פ"ב מ"א.
הערת המתרגם: ראה לקמן ח"ב פרק י, וח"ג פרק ב.
הערת המתרגם: אפשר: שנתגלגל.
הערת המתרגם: כי רמז זה האמור כאן אינו מספיק.
הערת המתרגם: אפשר: מגלגל.
הערת המתרגם: אפשר: גלגל.
הערת המתרגם: כפי שקורה גם בדברים המלאכותיים שבהניע האדם מכונה אדירה הרי כל חלק מחלקיה נקרא נע, אע"פ שהוא נח במקומו.
הערת המתרגם: לקמן ח"ב פ' א. [קכ]