מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [סה]
איני סבור אחרי שהגעת לדרגה זו, שהתאמת אצלך שהוא יתעלה מצוי לא במציאות, ואחד לא באחדות , שצריך לבאר לך שלילת תואר הדיבור ממנו . ובפרט עם הסכמת אומתנו שהתורה ברואה , הכוונה בכך כי דיברו המיוחס לו נברא . ויוחס אליו, מפני שאותו הדיבור אשר שמעו משה, ה' בראו וחידשו, כמו שברא כל בריאתו וחידשה, ויבואו בנבואה [קח] דברים רבים .
ואין הכוונה כאן אלא שתיאורו בדיבור, כתיאורו בפעולות הדומות לפעלינו . ולפיכך הודרכו המחשבות שיש שם מדע אלוהי, משיגים אותו הנביאים, כי ה' דיבר עימהם ואמר להם, כדי שנדע כי העניינים האלה שהם מוסרים לנו, מאת ה' הם, לא מהכרע דעתם ורעיונם, כמו שיתבאר .
וכבר הזכרנו לעיל עניין זה .
ומטרת פרק זה כי הדיבור והאמירה - לשון משותף.
נאמר על הדיבור בלשון, כגון אמרו:
משה ידבר ,
ויאמר פרעה .
וייאמר על העניין המצטייר בשכל בלי שידובר בו נאמר:
ואמרתי אני בלבי ,
ודברתי בלבי ,
ולבך ידבר ,
לך אמר לבי ,
ויאמר עשו בלבו
ואלה רבים.
וייאמר גם על הרצון :
ויאמר להכות את דוד ,
כאלו אמר ורצה להרגו, כלומר: זמם לו.
הלהרגני אתה אומר ,
פירושו ועניינו האם רצונך להרגני.
ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים
וגם אלה רבים.
והרי כל אמירה ודיבור שנאמרו מיוחסים לה' הם משני העניינים האחרונים, כלומר: שהם או כנוי לרצון ולחפץ, או כנוי על העניין המובן מאת ה' , בין שנודע בקול נברא, או שנודע בדרך מדרכי הנבואה אשר נבארם .
לא שהוא יתעלה דיבר באותות וקול, ולא שהוא יתעלה בעל נפש שיחקקו העניינים בנפשו ויהיו בעצמותו עניין נוסף על עצמותו. אלא הקשר אותם העניינים בו ויחסם אליו, כיחס כל הפעולות .
אבל הכינוי על החפץ והרצון באמירה ודיבור, הרי כפי שביארנו מענייני שיתוף לשון זה, וגם על דרך הדימוי לנו, כפי שהערנו במה שקדם , שלא יבין האדם בראשית המחשבה היאך ייעשה הדבר שיש רצון לעשותו בעצם הרצון בלבד, אלא הכרחי הוא בראשית המחשבה שיעשה הרוצה אותו הדבר אשר הוא רוצה מציאותו או יצווה לזולתו לעשותו.
ולפיכך הושאל לה' הצווי בהויית מה שרצה שיהיה, ונאמר שהוא צווה שיהיה כך ויהי כך, על דרך הדמיון בפעולותינו, נוסף על היות מלה זו מורה גם על עניין 'רצה' כמו שביארנו.
והנה כל מה שנאמר במעשה בראשית 'ויאמר' 'ויאמר' - עניינו רצה או חפץ. וכבר אמר את זאת זולתנו, ונתפרסם מאוד . וההוכחה לכך, כלומר: שהמאמרות הללו הם רצונות לא דיבורים, כי הדיבורים לא יהיו אלא למצוי שיקבל אותו הצווי, כך אמרו:
בדבר ה' שמים נעשו כמו וברוח פיו כל צבאם ,
כשם ש'פיו' ו'רוח פיו' השאלה, כך דברו ומאמרו השאלה, והכוונה שהם נמצאו בחפצו ורצונו. וזה ממה שלא נעלם מאף אחד מחכמינו המפורסמים.
ואיני צריך לבאר שהאמירה והדיבור בלשון העברי הם בעניין אחד:
כי היא שמעה את כל אמרי ה' אשר דבר . [קט]
הערות:
הערת המתרגם: לעיל פרק נז, ועוד.
הערת המתרגם: שלא כדעת התועים לומר שהדיבור קדמון ובו נברא העולם, או כלשון פילון אלכסנדרוני "לוגוס".
הערת המתרגם: ראה שבת פח ב המידה גנוזה תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם. וראה בראשית רבה פרשה א ה.
הערת המתרגם: וראה גם רס"ג בספרו האמונות ודעות מאמר ב פרק יב. ראה שם מהדורתי. וכיון שהמשיג אינו משיג אלא באמצעות השכל הכרחי שיהא מושנו נברא. ושים לב להמשך דברי רבנו "בראו וחדשו כמו שברא כל בריאתו וחדשה".
הערת המתרגם: "אלקול" מסופקני אם מלה זו ערבית והקוף פתוחה והוו שרוקה וכפי שתרגמתי, וכך הבינה גם הר"ש שתרגם "המאמר", או שהיא מלה עברית אלא שהא הידיעה ערבית כרגיל אצל רבנו וחכמי ישראל שכתבו ערבית, ואם כן צריך [קח] לתרגם "הקול".
הערת המתרגם: בעניין זה, והם לקמן ח"ב פרקים לה-לו.
הערת המתרגם: וכדלעיל פרק מו.
הערת המתרגם: הוחדר לתודעת ההמון שיש מדע מגיע מאת הבורא ללב הנביאים בביטוי זה כלומר: שה' דבר עימהם, כי אין בפינו מלים אחרות מעודנות יותר.
הערת המתרגם: לעיל פרק מו.
הערת המתרגם: שמות יט יט. ובחר רבנו מקרא זה דווקא הסובל פירושים ובאורים כדי לסלק מדיבור זה הנחות אליגוריות.
הערת המתרגם: בראשית מא טו.
הערת המתרגם: הנחשב ומתרקם.
הערת המתרגם: קהלת ב טו.
הערת המתרגם: שם.
הערת המתרגם: משלי כג לג.
הערת המתרגם: תהלים כז ח.
הערת המתרגם: בראשית כז מח. ובכל אלה ראה גם לעיל פרק כט.
הערת המתרגם: רצון תוך יזמת פעולה ופעילות.
הערת המתרגם: שמואל ב, כא טז.
הערת המתרגם: שמות ב יד.
הערת המתרגם: במדבר יד י.
הערת המתרגם: הנבואה.
הערת המתרגם: בר"ש "והוא אחד אם נודע".
הערת המתרגם: ריבוי אות - אותות, ולא אותיות. ראה משנה ברכות מהדורתי פ"ב מ"ג ובהערה.
הערת המתרגם: וכדלעיל פרק נד.
הערת המתרגם: לעיל פרק מו.
הערת המתרגם: כיון שהאדם הפשוט מבין שאין שייך כלפי ה' עשייה במובנה הפשוט של המלה הושאל לה' וכו'.
הערת המתרגם: כוונת הרמב"ם בלי ספק על רס"ג שתרגם כל ויאמר "שא". וראה פירושיו לתורה מהדורתי בראשית א והערה .
הערת המתרגם: "אלאקאויל" ובר"ש "מאמרי הצווי" ואין צורך לכך.
הערת המתרגם: והרי מעשה בראשית טרם היו כדי שיצווה להם, ואף לשיטת בעלי ההיולי ועצי הלבנון אין צווי אלא למצוי בעל דעה, כי אין צווי לעצים ולאבנים.
הערת המתרגם: תהלים לג ו.
הערת המתרגם: בר"ש "בדעתנו" וט"ס הוא.
הערת המתרגם: יהושע כד כז. פתח ב"אמרי" וסיים ב"דבר". [קט]