מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [סד]
דע כי שם ה' , פעמים הכוונה בכך עצם השם , כגון אמרו:
לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא ,
ונוקב שם ה' ,
וזה רב מלמנות.
ופעמים הכוונה בכך עצמו יתעלה ואמיתתו, כגון:
ואמרו לי מה שמו .
ופעמים הכוונה בכך צוויו יתעלה, עד שיהא אמרנו 'שם ה'' כאלו אמרנו 'דבר ה'' או 'מאמר ה'' כמו שאמר:
כי שמי בקרבו ,
עניינו דברי בקרבו, או מאמרי בקרבו. העניין שהוא כלי לחפצי ורצוני .
ואבאר את הדברים בשיתוף מלאך .
וכן כבוד ה', יש שהכוונה בו האור הנברא אשר ה' משרה אותו במקום לכבוד על דרך הנס:
וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו וכו' ,
וכבוד ה' מלא את המשכן .
ויש שהכוונה בכך עצמו יתעלה ואמיתתו, כמו שאמר:
הראני נא את כבודך ,
ובאה התשובה:
כי לא יראני האדם וחי ,
מלמד שהכבוד האמור כאן - עצמו, ואמרו כבודך לרוממות, כדרך שביארנו באמרו: ואמרו לי מה שמו .
ויש שהכוונה במלת כבוד מה שכל בני אדם [קז] מרוממים את ה', ואף כל זולתו יתעלה מרוממים אותו, כי רוממותו האמיתית היא הכרת גדולתו, וכל מי שהשיג גדולתו ושלמותו הרי כבר רוממו כפי ערך השגתו .
והאדם בלבד מרומם בדברים לבטא את מה שהשיג בשכלו ומודיע אותו לזולתו. ואשר אין לו השגה, כגון הדוממים, הרי גם הם כאלו מרוממים בהיותם מורים בטבעם על יכולת ממציאם וחכמתו, ויהיה זה גורם למתבונן בהם לרומם: ידבר בלשונו -או שלא ידבר אם היה ממה שאין שייך בו דיבור.
וכבר הרחיב הלשון העברי בכך, עד שמניחים על עניין זה לשון 'אמירה', ואומרים על מה שאין לו השגה שהוא שבח. ואמר :
כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך ,
המשיל את היותם מחייבים דעה זו כאלו אמרוה, הואיל וגם מחמתם נודע זה .
ובהתאם לקריאת עניין זה כבוד, נאמר:
מלא כל הארץ כבודו ,
דומה לאמרו:
ותהלתו מלאה הארץ ,
כי ההלל נקרא כבוד.
וכבר נאמר:
תנו לה' אלוהיכם כבוד ,
ונאמר:
ובהיכלו כלו אומר כבוד ,
ומזה נאמר הרבה.
והבן גם שתוף זה במלת 'כבוד', והבינהו בכל מקום כפי עניינו, ותנצל משיבושים גדולים. [קח]
הערות:
הערת המתרגם: פרק זה בא לבאר מה שהניח בפרק הקודם, כי מה שאמר משה 'ואמרו לי מה שמו', הכוונה שיבקשו ממנו להוכיח מציאותו יתעלה, ולכן בא לבאר כי "שם ה'" נאמר על עצמותו.
הערת המתרגם: שם ה' המתבטא באמירה.
הערת המתרגם: שמות כ.
הערת המתרגם: ויקרא כד טז, וראה בהלכות עבודה זרה פ"ד הל' ז.
הערת המתרגם: שמות ג יג. וכפי שנתבאר בפרק הקודם.
הערת המתרגם: שמות כג כא.
הערת המתרגם: ראה בפרק דלקמן.
הערת המתרגם: לקמן ח"ב פרק ז ופרק לד. ולכנויי הרצון ראה גם לעיל פרק מא.
הערת המתרגם: ראה רס"ג בספרו האמונות והדעות מאמר ב פרק ח ופרק י, ראה שם מהדורתי. וראה לעיל סוף ס"ה, ופרק יט, ופרק כה.
הערת המתרגם: לכבד המקום שנתייחד לשמו אם זה הר, משכן, או מקדש. ולדעתי טעה שייער בהערתו לתרגום הרי"ח שפירש כבוד לה'.
הערת המתרגם: שמות כד טז.
הערת המתרגם: שם מ לה.
הערת המתרגם: שם לג יח. וכפי שנתבאר בהרחבה לעיל פרק נד. ובהקדמה לפירוש אבות פרק ז. ובהלכות יסודי התורה פ"א הל' י.
הערת המתרגם: שמות לג כ.
הערת המתרגם: לעיל פרק סג. [קז]
הערת המתרגם: כל זולתו, כלומר: עצם מציאות הבריאה והיצירה בתכלית התקינות השכלול והחכמה הם המהללים אותו, בהביעם לעיני רוחו של כל מסתכל את גדולת בוראם-יוצרם ורוממותו. וכל זה ביחס לדומם, אבל ביחס לגרמי השמים לא רק בכך, אלא אף הכרה, רימום, הידור וגידול בפועל, לפי השיטה שהחזיק בה רבנו שגם השמים בעלי דעה ומהללים ומרוממים בפועל. וכדלקמן ח"ב פרק ה. וזה שאמרנו "מה שכל בני אדם מרוממים" - צמצום וקטנות, כי בעצם מי לא מרומם ומהדר?
הערת המתרגם: וכדלעיל פרק נד.
הערת המתרגם: בריש "להורות" ואפשר כי יותר נכון הוא.
הערת המתרגם: ובאופן זה מפרש רס"ג השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע (תהלים יט ב) ראה שם מהדורתי. וראה פירוש רבנו לקמן ח"ב פרק ה.
הערת המתרגם: כתבתי לשון זכר בעקבות חז"ל בבבא קמא פג א וכלשון רבנו בפירושו למגלה פ"ב מ"א, וכנוס' רבנו במשנה בנגעים פ"י מ"א, ושלא כמתמיהים החדשים המתעקשים לנקוב לשונם דווקא.
הערת המתרגם: "יסלקון" מניחים בסתם כדבר הפשוט. ובר"ש "שהתירו על זה".
הערת המתרגם: בר"ש "שבח ואמר כך כמו שאמר" וטעה בפסוק הקריאה ונזקק להוסיף משלו ללא צורך.
הערת המתרגם: תהלים לה י.
הערת המתרגם: מהסתכלות והתבוננות במבנה גוף האדם ותפקוד אבריו השונים. ואפשר שכוונת רבנו, עצמותי עצם ישותי ואדמיותי שהוא השכל, וכמו שכתב בפירושו לחגיגה ח"ב פ"א "כל שלא חס על כבוד קונו" הכוונה בזה מי שלא חס על שכלו כי השכל הוא כבוד ה'.
הערת המתרגם: בר"ש "ולפיכך קרא זה העניין" ולא דק.
הערת המתרגם: ישעיה ו ג, כלומר: שכל הבריאה מביעה גדולתו ורוממותו.
הערת המתרגם: חבקוק ג ג.
הערת המתרגם: ירמיה יג טז.
הערת המתרגם: תהלים כט ט.
הערת המתרגם: בר"ש "מספיקות גדולות" ואינו נכון. [קח]