אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [מט]

פרק [מח]

גם המלאכים אינם בעלי גוף, אלא הם שכלים נבדלים מחומר , אבל הם פעולים וה' בראם [עב] כמו שיתבאר .

ובבראשית רבה אמרו:

להט החרב המתהפכת על שם משרתיו אש לוהט , 'המתהפכת' - שהם מתהפכים: פעמים אנשים פעמים נשים, פעמים רוחות פעמים מלאכים.

הנה בארו בלשון זה שאינם בעלי חומר, ואין להם תואר גשמי קבוע מחוץ למחשבה , אלא כל זה במראה הנבואה וכפי פעולת הכוח המדמה, כפי שנזכיר בעניין אמיתת הנבואה .

אבל אמרם פעמים נשים, שהנביאים פעמים רואים את המלאכים במראה הנבואה צורת נשים, רומז לדברי זכריה ע"ה:

והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם וכו' .

וכבר ידעת כי השגת המנוקה מן החומר, המעורטל מן הגשמיות לגמרי קשה מאוד על האדם, זולתי לאחר הכשרה ממושכת , ובפרט אצל מי שאינו מבחין בין מושכל לדמיון, ורוב הסתמכויותיו על השגת הדמיון בלבד, ויהיה אצלו כל מה שהמדמה מדמהו מצוי או אפשרי המציאות, ומה שאינו נתפש ברשת הדמיון, הוא אצלו נעדר ונמנע המציאות. הרי האנשים הללו, והם רוב המעיינים, לא יתאמת להם עניין לעולם ולא יתברר להם ספק .

גם מחמת קושי זה דברו ספרי הנביאים בלשונות שאפשר להבין מפשוטם גשמות המלאכים ותנועותיהם, ושהם צורת אדם, ושהם מצווים מאת ה' מפעילים פקודותיו ועושים את רצונו במצותו, כל זה כדי להדריך את המחשבה על מציאותם, ושהם חיים שלמים כמו שבארנו במה שכלפי ה' . אלא שאילו השאירו את הדבר בהם כפי דמיון זה, כי אז הייתה נדמית אמיתתם ועצמותם לעצמות ה' בדמיון ההמון. כי גם כך נאמרו בה' לשונות שמראים פשטיהם שהוא גוף חי בעל תנועה כצורת אדם.

לפיכך הודרכה המחשבה לכך שמעלת מציאותם למטה ממעלת ה', במה שעירבו בתארם משהו מתוארי בעלי החיים שאינם מדברים, כדי שיהא המובן מכך כי מציאות הבורא יותר שלמה ממציאותם, כמו שהאדם יותר שלם מבעלי החיים שאינם מדברים.

ולא צירפו להם מתארי בעלי החיים את הפנים כי אם הכנפים, כי אין לתאר תעופה ללא כנפיים, כמו שאין לתאר הליכה ללא רגלים. כי כוחות הללו אין לתאר מציאותם כי אם באלה הנושאים להם בהחלט.

ונבחרה תנועת התעופה, להורות על היותם חיים, כיון שהיא היותר שלמה בתנועה המקומית של בעלי החיים הבלתי מדברים והיותר נכבדה. והאדם חושב אותה שלמות גדולה, [עג] עד שהאדם מתאווה לעוף כדי להקל עליו הבריחה מכל מה שמזיקו, וילך לקראת מה שמתאים לו במהירות, ואפילו היה רחוק. לפיכך יוחסה להם תנועה זו.

ועוד, מפני שהעוף נגלה ונעלם, ומתקרב ושוב מתרחק בזמן מועט, וכל אלה מצבים שראוי שכך תהיה דעתנו על המלאכים כמו שיתבאר .

ולא יחסו השלמות הזו המדומה, כלומר: תנועת התעופה, לה' כלל, מפני שהיא תנועת בעל חי בלתי מדבר.

ואל תטעה במה שנאמר:

וירכב על כרוב ויעף ,

כי הכרוב הוא אשר עף, והכוונה באותו המשל: מהירות חלות אותו הדבר.

כמו שאמר:

הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים ,

כלומר: מהירות חלות המפגע ההוא בהם.

וכן אל יטעך מה שתמצא ביחזקאל בלבד בעניין פני שור ופני אריה ופני נשר וכף רגל עגל , כי לזה הם ביאור אחר ואני עתיד להשמיעך אותו . ולא עוד שאינו אלא תיאור החיות , ויתבארו עניינים אלו ברמזים מספיקים כאשר נעיר עליהם.

אבל תנועת התעופה מצויה היא במקרא בכל מקום, ולא תתכן כי אם בכנפיים, לפיכך הונחו להם הכנפיים להדריך על מצב מציאותם, לא לאמיתת מהותם.

ודע שכל נע תנועה מהירה מאוד, מתואר בתעופה, להורות על מהירות התנועה, אמר:

כאשר ידאה הנשר ,

כי הנשר מהיר תעופה וטיסה מכל העופות, ולפיכך ממשלים בו.

עוד דע כי הכנפיים הם סיבות התעופה, ולפיכך נעשו הכנפיים הנראים כפי מספר סיבות תנועת הנע , ואין זה מטרת הפרק. [עד]

הערות:

הערת המתרגם: וכן כתב בהלכות יסודי התורה פ"ב הלכה ג-ד: ומהן ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים, שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו. ומהו זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש [עב] ובעל כנפיים? הכל במראה הנבואה ודרך חידה, לומר שאינו גוף.

הערת המתרגם: לקמן ח"ב פרק ב, ופרק ו.

הערת המתרגם: פרשה כא, יג.

הערת המתרגם: בראשית ג כד. וראה רמזו של רבנו לפסוק זה לעיל בהקדמה סוף ד"ה ודע שהדברים הטבעיים.

הערת המתרגם: תהלים קד ד. ושים לב לפירוש מלאכים אלה לקמן ח"ב פ"ו.

הערת המתרגם: בר"ש ורי"ח "חוץ לשכל" ושיבוש הוא, כי אין "ד'הן" שכל, ואינו אלא ההרגשה התפישתית של מחשבת האדם. ותרגמתי "מחשבה" קרוב לנכון. והכוונה שרק בחזון האדם מצטייר המלאך המופשט בגוף כל שהוא, כי אין תפישת האדם מסוגלת לתפוש אחרת, בעוד שבמציאות הממשית אינו גוף.

הערת המתרגם: לקמן ח"ב פרק טז והלאה.

הערת המתרגם: זכריה ה ט.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם "הנקי" ותרגמתי כן לשם הבהרת יתר לדעתי.

הערת המתרגם: ראה גם לעיל פרק מו הערה - .

הערת המתרגם: כלומר: שאינם מבחינים בין שפיטת השכל לבין חזות הדמיון, ואף לא ירדו לעומק שש ההבחנות של מה שנקרא בפי ההמון "שכל" או "דעה", וכפי שכתב אבי נצר אלפאראבי במאמרו בענייני השכל.

הערת המתרגם: ברור שכוונת רבנו על ה"מתכלמין" וכמו שכתב בהקדמתו לאבות פרק א. וראה גם לקמן פרק עג הקדמה עשירית.

הערת המתרגם: לא יושג להם עניין כפי אמתתו ודיוקו.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם: קושי.

הערת המתרגם: שאין האדם הפשוט בראשית עיונו מסוגל להבין ולצייר את הרוחני המופשט תוך צמצום הגשמות עד ההכרחי להיותו שכל בגוף.

הערת המתרגם: להחדיר לתודעה את מציאותם.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם "ביחס לה" והכוונה ביחס לביטוים האמורים כלפי ה', לעיל פרק מו.

הערת המתרגם: "בוג'ה" הר"ש והרי"ח הבינוה לגמרי, כלל, בשום פנים. וכך היא באמת ההבנה הפשוטה. אך נדמה לי כוונת רבנו, שלא דימו פני המלאך לפני העוף, כגון המקור וכדומה, וכדלקמן. אם כי מזכיר הוא לקמן כף רגל עגל. ולפיכך תרגמתי כפי שנדמה לי, ויתכן שכאן צדקו הר"ש והרי"ח בתרגומם.

הערת המתרגם: הכנפיים והרגלים נושאי התעופה וההליכה.

הערת המתרגם: להדריך ולהחדיר לתודעה.

הערת המתרגם: בתנועת החי ממקום למקום.

הערת המתרגם: כעניין שנאמר: מי יתן לי אבר כיונה אעופה. [עג] תהלים נה ז.

הערת המתרגם: בעת מעופו וטוסו.

הערת המתרגם: לקמן ח"ב פרק מב.

הערת המתרגם: תהלים יח יא.

הערת המתרגם: וכן פירש רס"ג, ראה פירושו שם מהדורתי עמ' עח.

הערת המתרגם: ישעיה יט א.

הערת המתרגם: יחזקאל א י.

הערת המתרגם: שם א ז.

הערת המתרגם: לקמן ח"ג פרק א ביאר שכל הפנים הללו הם פני אדם, וראה שם בהערה.

הערת המתרגם: כלומר: ואינו תיאור המלאכים. שאינם גוף אלא שכל נבדל. אלא תיאור החיות, וראה לקמן ח"ג פרק ב, לאיזה עניין נמשלו ככף רגל עגל.

הערת המתרגם: דברים כח מט.

הערת המתרגם: שהם ארבע כנפיים כמספר תנועות כל בעל תנועה. וראה לקמן ח"ב סוף פרק י. וח"ג פרק ב. [עד]

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה