אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [מח]

פרק [מז]

כל מה שנאמר מעניין השמע ביחס לה' יתעלה, תמצא שאנקלוס הגר נזהר בו ופרש עניינו על הגעת אותו הדבר אליו יתעלה, או שהוא השיגו . ואם היה בקשר לתפילה, מתרגם עניינו שהוא קבל או לא קבל.

ואומר תמיד בתרגום:

שמע ה' * - שמיע קדם ה',

ובקשר לתפילה תרגם:

שמוע אשמע צעקתו - קבלא אקבל,

וזה כללי בתרגומו, לא נטה ממנו באף אחד מן המקומות.

אבל כל ראיה שנאמרה ביחס אליו יתעלה, הרי אנקלוס גוון בכך גוון מפליא , לא נתבררה לי כוונתו ומטרתו, לפי שבמקומות מתרגם:

וירא ה', וחזא ה';

ובמקומות מתרגמו:

וגלי קדם ה'.

והנה, מה שהוא מתרגם 'וחזא ה'', מוכח בבירור כי 'חזא' בלשון הארמי משותף, ושהוא מורה על עניין השגת השכל, כמו שמורה על השגת החושים. ומי יתן ואדע כיון שהדבר כך לדעתו, מדוע הוא מתרחק במקצתן ותרגמן 'וגלי קדם ה''.

וכאשר התבוננתי במה שמצאתי מנוסחי התרגום עם מה ששמעתי בזמן הלימוד , מצאתי כי כאשר הוא מוצא את הראייה קשורה בעוול, או נזק, או פשע, מתרגמו 'גלי קדם ה'', אין ספק כי 'חזא' באותו הלשון משמש להשגה והנחת הדבר שהושג כפי שהושג כמות שהוא . ולפיכך אם מצא שהראייה קשורה בעוול, אינו [עא] אומר 'וחזא' אלא 'וגלי קדם ה''.

ומצאתי כל ראייה מיוחסת לה' בכל התורה תרגמה 'וחזא' פרט לאלה שאבאר לך:

כי ראה ה' את עניי ארי גלי קדם ה' עולבני

כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך ארי גלי קדמי,

על אף שהמדבר מלאך לא יחס לו ההשגה המורה על הנחת הדבר כיון שהוא עוול.

וירא אלוהים את בני ישראל וגלי קדם ה' שעבודא דבני ישראל,

ראה ראיתי את עני עמי מגלא גלי קדמי ית שעבודא דעמי,

וגם ראיתי את הלחץ ואף גלי קדמי דחקא,

וכי ראה את ענים וארי גלי קדמוהי שעבודהון,

ראיתי את העם הזה גלי קדמי עמא הדין,

כי ענינו ראיתי מרים, כמו וירא אלוהים את בני ישראל אשר עניינו ראה ענוים.

וירא ה' וינאץ וגלי קדם ה',

כי יראה כי אזלת יד ארי גלי קדמוהי,

וגם זה מצב של עוול להם והתגברות אויב, וכל זה הנו נמשך על דרך הכתוב :

והביט אל עמל לא תוכל ,

ולפיכך כל שעבוד וכל מרי מתרגמו גלי קדמוהי, או גלי קדמי.

אלא שנסתר לי הביאור הנאה והחשוב הזה, אשר אין בו ספק, בשלשה מקומות שהיו ראוים לפי השיטה הזו שיתרגמם 'וגלי קדם ה'', ומצאנו אותם בנוסחאות 'וחזא ה'', והם אלה:

וירא ה' כי רבה רעת האדם ,

וירא אלוהים את הארץ והנה נשחתה ,

וירא ה' כי שנואה לאה ,

והקרוב לדעתי כי זה טעות שנפלה בהעתקות, כי אין בידינו כתב ידו של אנקלוס בזה כדי שנאמר שמא יש לו בהן איזה ביאור.

אבל מה שתרגם:

אלוהים יראה לו השה - קדם ה' גלי אמרא,

כדי שלא יהא משמע מכך כי ה' עתה יבקשהו וימציאהו . או יתכן כי מוזר באותו הלשון שתהא השגתו קשורה בבעל חי שאינו מדבר.

וראוי לחקור היטב על הנוסח הנכון בזה, ואם ימצאו מקומות אלו כפי שאמרנו - איני יודע כוונתו בכך . [עב]

הערות:

הערת המתרגם: איני מבין כוונת רבנו בשתי הגדרות הללו "הגיע אותו הדבר אליו" או "השיגו" ולא ראיתי מן המפרשים שדבר בכך.

* . בראשית כא יז.

הערת המתרגם: שמות כב כב. וראה גם לעיל פרק מה.

הערת המתרגם: ברי"ח "נהפך בה אנקלוס הגר מצד אל צד הפוך מופלא" שיא האקרובטיה.

הערת המתרגם: כלומר: מה שזכור לו מלימודי הילדות, כי בזמן רבנו נהגו ללמד לילד מקרא עם תרגום אנקלוס כפי שהיה נהוג בתימן עד ימינו, שלא התפשטה שם השפעת הקראות, שהם היו הראשונים שבטלו את התרגום, כיון שהוא מבוסס על תורה שבע"פ. וראה גם סדור רב עמרם גאון בסדר שחרית לשבת עמ' כט בשם רב נטרונאי גאון.

הערת המתרגם: בר"ש "גוזרת ההשגה".

הערת המתרגם: כלומר: שמלת "חזא" מורה על השגת הדבר וידיעתו עם [עא] ההשלמה להניחו כפי המצב שהוא נשא בו, מבלי להתנגד לו או לסלוד ממנו.

הערת המתרגם: בראשית כט לב. וצ"ל בעניי.

הערת המתרגם: שם לא יב.

הערת המתרגם: שמות ב כה.

הערת המתרגם: שם ג ז.

הערת המתרגם: שם ג ט.

הערת המתרגם: שמות ד לא.

הערת המתרגם: שם לב ט.

הערת המתרגם: דברים לב יט.

הערת המתרגם: שם לב לו.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם: "ובכל זה הלך תוך שמירה על". וברי"ח נשבש התרגום, והמעיר שם שבש עוד יותר.

הערת המתרגם: חבקוק א יג.

הערת המתרגם: בראשית ו ה.

הערת המתרגם: שם ו יב.

הערת המתרגם: שם כט לא.

הערת המתרגם: וכעין אמרם ביבמות כב א: לאו מר בריה דרבנא חתים עליהו.

הערת המתרגם: בראשית כב ח.

הערת המתרגם: וכבר השבתי כי "מטלבה" מוסב על אברהם "ואיג'אדה" מוסב על השה. וכך צריך לתרגם: כי ה' ישמע עתה בקשתו וימציא אותו. והנכון כפי שתרגמתי בעמוד.

הערת המתרגם: ועל זה כנראה רמזו חז"ל באבות פ"ה מ"ו ויש אומרין אף אילו של אברהם אבינו נברא בין השמשות. וראה לקמן ח"ג פרק יז בעניין השגחת ה' על בעלי החיים לפי שטת רבנו.

הערת המתרגם: של הקב"ה. וראה אפודי שהרכיב מושג השגה וידיעה במושג השגחה. וכתב "כי אלו יאמר כן היה נראה שהש"י ישגיח בפרטי בעלי חיים בלתי מדברים, וזה שקר" וכוונתו בהתאם למושגי ההשגחה כפי שביאר רבנו לקמן ח"ג פרק כ. ולי נראה שכל עצם ההקשר בין שני מושגים אלה אינו אלא בלבולת. כי השגחת ה' על יודעיו למצוא ככר לחם לקיומם, אינה השגחה על גרגר החטה, שתעבור כל אותם הגלגולים כדי שתכנס לבטנו של החסיד, כדי שיווצרו ממנה חמרי מזון שיסייעו לחסיד לחשוב במושכלות בדעה צלולה, והדברים פשוטים.

הערת המתרגם: ראה אברבנאל שהביא נסיון של הרמב"ן לתרץ באופן אחר ודחה דבריו. ושמא מקור רעיון רבנו כאן בתרגום רס"ג לאיוב לה יג. ראה שם מהדורתי. [עב]

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה