מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [מא]
איני צריך לבאר החלום מה הוא .
אבל המראה, והוא אמרו במראה אליו אתוודע , והוא הנקרא מראה הנבואה , ונקרא גם יד ה' והוא נקרא גם מחזה , הוא מצב מחריד ומפחיד שיארע לנביא בהקיץ , כמו שנתבאר בדניאל, באומרו ואראה את המראה הגדולה הזאת, ולא נשאר בי כוח, והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כוח, ואמר ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה , אבל דיבור המלאך עמו והעמידו אותו - כל זה במראה הנבואה , [רנו] ובכגון מצב זה נשבתים גם החושים מפעולתם, ויבוא אותו השפע לכוח ההגיוני, ויושפע ממנו על המדמה, ויגיע לשלמות ויפעל פעולתו .
ויש שמתחיל החזון במראה הנבואה, ואחר כך תגדל אותה החרדה וההתפעלות העצומה הנספחת לשלמות פעולת המדמה, ואז יבוא החזון, כמו שנאמר באברהם אשר נאמר בתחילת אותו החזון היה דבר ה' אל אברהם במחזה , וסופו ותרדמה נפלה על אברם וגו' ואחרי כן ויאמר לאברם וגו' .
ודע, שכל מי שנזכר מן הנביאים שבא לו החזון, יש מהם שמייחס אותו למלאך, ומהם מי שמייחס אותו לה' ואף על פי שהיה זה על ידי מלאך בלי ספק, וכבר דיברו חכמים ז"ל על כך ואמרו ויאמר ה' לה על ידי מלאך .
ודע, שכל מי שנאמר בו בכתוב שדיבר עמו מלאך, או שנאמרו לו דברים מאת ה', לא יהיה זה בשום פנים כי אם בחלום או במראה הנבואה. וכבר נאמרה הודעה על הדברים המגיעים אל הנביאים כפי שהתבטא הדבר בספרי הנבואה על ארבע צורות.
הצורה הראשונה יאמר הנביא בפירוש, שאותו הדיבור היה מן המלאך בחלום או במראה.
והצורה השנית שיזכיר דבור המלאך אליו בלבד, ולא יפרש שזה היה בחלום או במראה, מתוך הסתמכות על מה שכבר ידוע שאין חזון כי אם על אחד משני האופנים, במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו .
והצורה השלישית היא שלא יזכיר מלאך כלל, אלא ייחס את הדבור לה' שהוא אמרו לו, אלא שיפרש שנאמרו לו אותם הדברים במראה או בחלום).
והצורה הרביעית שיאמר הנביא דבר מוחלט כי ה' דיבר עמו או אמר לו פעל או עשה או אמור כך, מבלי לפרש לא הזכרת מלאך ולא הזכרת חלום, מתוך הסתמכות על מה שכבר נודע באופן עקרוני שאין נבואה ולא חזון באים כי אם בחלום או במראה ועל ידי מלאך.
והנה מה שבא כפי הצורה הראשונה, הוא כגון אמרו ויאמר אלי מלאך האלוהים בחלום , ויאמר אלוהים לישראל במראות הלילה , ויבא אלוהים אל בלעם , ויאמר אלוהים אל בלעם .
ואשר בא כפי הצורה השניה, הוא כגון אמרו ויאמר אלוהים אל יעקב קום עלה בית אל , ויאמר לו אלוהים שמך יעקב , ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים , ויקרא מלאך ה' לאברהם שנית וגו' , ויאמר אלוהים לנח , וידבר אלוהים אל נח .
אבל מה שבא כפי הצורה השלישית הוא כגון אמרו היה דבר ה' אל אברם במחזה וגו' .
אבל מה שבא כפי הצורה הרביעית הוא כגון אמרו ויאמר ה' אל אברם , ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך , ויאמר ה' אל יהושע ויאמר ה' אל גדעון , וכן מה שאומרים רובם ויאמר ה' אלי , ויהי דבר ה' אלי , ודבר ה' היה , והנה דבר ה' אליו , היה היה דבר ה' , תחילת דבר ה' בהושע , הייתה עלי יד ה' , וכיוצא בזה הרבה מאד.
הרי כל הנאמר באחת מארבע צורות אלה, הוא נבואה ואומרו נביא.
אבל מה שנאמר בו ויבא אלוהים אל פלוני בחלום הלילה, אין זה נבואה כלל ולא [רנז] אותו האיש נביא, כי ענינו שבאה הערה מאת ה' לאותו האדם, ובאר לנו שאותה ההערה הייתה בחלום, כי כמו שמסבב ה' תנועת אדם זה למען הצלת אדם אחר או השמדתו , כך סבב התחדשות דברים שרצה שיתחדשו במראה חלום.
כי אין לנו ספק שלבן הארמי רשע גמור וגם עובד עבודה זרה, ואבימלך אף על פי שהיה איש צדיק בעמו הרי כבר אמר אברהם אבינו על ארצו וממשלתו רק אין יראת אלוהים במקום הזה , ונאמר בכל אחד מהם כלומר: לבן ואבימלך, ויבא אלוהים אל אבימלך בחלום הלילה , וכך בלבן בחלום הלילה .
דע זאת, והתבונן ההבדל בין אומרו ויבא אלוהים לבין אומרו ויאמר אלוהים, ובין אומרו בחלום הלילה לבין אומרו במראות הלילה.
ונאמר ביעקב ויאמר אלוהים לישראל במראות הלילה , ובלבן ואבימלך ויבא אלוהים וגו' בחלום הלילה, ולפיכך תרגמו אונקלוס ואתא מימר מן קדם ה', ולא אמר בהם ואתגלי ה'.
ודע, שפעמים נאמר ויאמר ה' לפלוני, ולא היה אותו הפלוני נביא , ולא נראה לו חזון כלל, אלא נאמר לו אותו הדבר על ידי נביא, כמו שאמר הכתוב ותלך לדרוש את ה' ואמרו בפירוש לבית מדרשו של עבר והוא אשר השיבה, ועליו נאמר ויאמר ה' לה.
אף על פי שאמרו גם ויאמר ה' לה על ידי מלאך , אפשר לבאר בו כי עבר הוא המלאך, כי הנביא נקרא לפעמים מלאך כמו שנבאר , או שהוא מוסב על המלאך אשר נראה לעבר באותה נבואה, או שאמרו זאת כדי לבאר שכל מקום שתמצא דברים מיוחסים לה' בסתם אינו אלא על ידי מלאך בשאר הנביאים כמו שביארנו.
הערות:
הערת המתרגם: אחר שכבר נתבהר לעיל בפרק לו מחלק זה.
הערת המתרגם: במדבר יב ו.
הערת המתרגם: בהרבה מקומות בדברי חז"ל.
הערת המתרגם: כגון מלכים א יח מו. ב ג טו. יחזקאל א ג. ג יד. ג כב. ה א. לג כב. לז א. מ, א.
הערת המתרגם: כגון בראשית טו א. במדבר כד ד. כד טז
הערת המתרגם: השווה גם הלכות יסודי התורה פ"ז הל' ב. ד דניאל י ח-ט. ומה שתמה קרשקש ושמא זה בדרגים הנמוכים של הנבואה כגון בדניאל? אדרבא ומה אם בדרגים הנמוכים כך בדרגים הגבוהים על אחת כמה וכמה, כי גוף האדם כלומר: גשמותו, אחידה היא לכל, ורמת ההשגה היא המשתנית. ואין להשיב ממשה כי אינו יכול להוות אמת מידה לאחרים לרגל התערטלותו המוחלטת מן הגשמות מה שאין כל בריה יכולה להגיע לידי כך.
הערת המתרגם: ובהרחבה ראה [רנו] בסמוך פרק מב.
הערת המתרגם: וכדלעיל פרק לו מחלק זה.
הערת המתרגם: בראשית טו א.
הערת המתרגם: שם טו יב-יג.
הערת המתרגם: שם כה כג.
הערת המתרגם: בראשית רבה סג ח.
הערת המתרגם: בר"ש הושמט כדרכו להשמיט כל מה שנראה לו כפילות מיותרת.
הערת המתרגם: בראשית לא יא.
הערת המתרגם: שם מו ב. ובר"ש הושמט פסוק זה.
הערת המתרגם: במדבר כב ט. ובר"ש הושמט.
הערת המתרגם: שם כב יב.
הערת המתרגם: בראשית לה א.
הערת המתרגם: שם לה י.
הערת המתרגם: בראשית כב יא. ובר"ש הושמט.
הערת המתרגם: שם כב טו. וצ"ל אל אברהם.
הערת המתרגם: בראשית ו יג.
הערת המתרגם: שם ח טו. ובר"ש הושמט.
הערת המתרגם: שם טו א.
הערת המתרגם: בראשית יב א.
הערת המתרגם: שם לא ג.
הערת המתרגם: יהושע ג ז.
הערת המתרגם: שופטים ז ב.
הערת המתרגם: במשה נאמר בלשון זה בתורה אחת עשרה פעמים. ובודאי שכוונת רבנו רק ליתר הנביאים, ולשון זה ממש נאמר בישעיה ח א וג. ובירמיה א ז וט ויב ויד. ג ו ויא. ט יב. יא וט. יג ו. יד יא ויד. טו א. אך אין ספק שכוונת רבנו לכל הצורות מסוג זה, ואלה רבים אצל כל הנביאים.
הערת המתרגם: כגון יחזקאל כד א. ורבים הם.
הערת המתרגם: שמואל ב כד יא. מלכים א יח א.
הערת המתרגם: מלכים א יט ט.
הערת המתרגם: יחזקאל א ג.
הערת המתרגם: הושע א ב.
הערת המתרגם: יחזקאל לז א. מ, א.
הערת המתרגם: אפשר: התעוררות. [רנז)
הערת המתרגם: לנקודה זו ראה בארוכה בהקדמת רבנו לזרעים ד"ה ונשארה כאן שאלה אחת. מהדורתי עמ' מג והלאה.
הערת המתרגם: בראשית כ יא .
הערת המתרגם: שם כ, ג.
הערת המתרגם: שם לא כד.
הערת המתרגם: בראשית מו ב.
הערת המתרגם: כן הוא ברוב כ"י תימן, ובר"ש חסר תיבת "נביא" וגם בהוצ' מונק ליתא. ולפיכך הוצרך ר"ש לתקן "לאותו הפלוני" כאלו כתוב "לד'לך" ואין צורך לכך.
הערת המתרגם: בראשית כה כ ב.
הערת המתרגם: בראשית רבה פרשה סג ז. ושם: של שם ועבר. וכ"ה בט"ש.
הערת המתרגם: וכדלעיל הע' - .
הערת המתרגם: לקמן בסמוך פרק מה. וראה גם לעיל בפרק ו מחלק זה.
הערת המתרגם: פרט למשה רבנו.