אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [לט]

פרק [לח]

והואיל ודיברנו במהות הנבואה והודענו אמתתה ובארנו כי נבואת משה רבנו נבדלת מנבואת זולתו , לכן אני אומר כי מאותה ההשגה בלבד נתחייבה הקריאה אל התורה, כי קריאה זו של משה רבנו לנו, לא קדמה כמותה לשום נברא ממי שידענוהו מאדם עד לו, ולא באה אחריו קריאה כמותה לאף אחד מנביאנו, וכך יסוד הוא בתורתנו שלא תהיה זולתה לעולם, ולפיכך לפי השקפתנו לא הייתה שם תורה ולא תהיה זולת תורה אחת והיא [רנב] תורת משה רבנו .

פירוש הדבר, כפי מה שנאמר בספרי הנבואה וכפי הנאמר במסורת , הוא, שכל מי שקדם למשה רבנו מן הנביאים, כגון האבות ושם עבר ונוח ומתושלח וחנוך, לא אמר אחד מהם כלל לשום סוג מבני אדם שה' שלחני אליכם וצווני לומר לכם כך וכך, והזהירכם מלעשות כך, ויצווכם לעשות כך.

דבר כזה לא לשון התורה מעיד עליו ולא מסורת אמת אמרתו, אלא כל אלה היה בא להם חזון מאת ה' כמו שביארנו , מי שגבר עליו אותו השפע כגון אברהם, קיבץ בני אדם וקראם על דרך הלימוד וההדרכה אל האמת שהשיג, כמו שהיה אברהם מלמד לבני אדם ומבאר להם בראיות עיוניות שיש לעולם אלוה אחד, ושהוא ברא כל אשר זולתו , ושאין ראוי לעבוד את הצורות הללו ולא שום דבר מן הנבראים, וכורת ברית עם בני אדם על כך, ומושכם בדברי הטפה נעימים ומטיב להם , לא שאמר להם אי פעם ה' שלחני אליכם וצווני והזהירני . ואפילו כאשר נצטווה במילה, והוא ובניו ובני ביתו מלם, ולא קרא את בני אדם לכך בצורת קריאה נבואית, הנך רואה לשון התורה בו כי ידעתיו וגו' , הנה ביאר כי על דרך הצוואה בלבד היה עושה.

וכן יצחק ויעקב ולוי וקהת ועמרם באופן זה היו קוראין את בני אדם . וכן תמצא חכמים אומרים בנביאים שקדמו לו, בית דינו של עבר, בית דינו של מתושלח , מדרשו של מתושלח - , כולם עליהם השלום היו נביאים מלמדים לבני אדם, באופן שהם היו מורים ומלמדים ומדריכים, לא שאמרו ויאמר ה' אלי דבר אל בני פלוני, כך היה הדבר לפני משה רבנו.

אבל משה רבנו כבר ידעת מה שנאמר לו, ומה שאמר, ודברי כל העם לו היום הזה ראינו כי ידבר אלוהים וגו' .

אבל כל נביא ממנו שבא אחרי משה רבנו, כבר ידעת לשון משאות כולם, ושהם היו במעמד מוכיחים לבני אדם, וקוראין אותם לתורת משה, מאיימין על הנוטה ממנה, ומבטיחים מי שהתמיד אחריה.

וכך אנו סוברים שכך הדבר תמיד, כמו שאמר לא בשמים היא וגו' לנו ולבנינו עד עולם , וכך צריך להיות, כי הדבר השלם בתכלית האפשרית במינו, לא יתכן שימצא זולתו במינו כי אם פחות מאותה השלמות , או בהגזמה או בגירעון . כמו המזג המאוזן אשר הוא תכלית איזון אותו המין, הרי כל מזג שאינו כמו אותו האיזון יהיה בו תוספת או גירעון .

כך הדבר בתורה הזו כמו שביאר את איזונה ואמר חוקים ומשפטים צדיקים , וכבר ידעת כי עניין צדיקים מאוזנים . לפי שהם עבודות שאין בהם טורח ולא גירעון כנזירים והמתבודדים בהרים ודומיהם, ולא יתור [רנג] המביא לידי תאוותנות וזללנות עד שתגרע שלמות האדם במידותיו ועיונו כמו שאר חוקי העמים הקדמונים.

וכאשר נדבר במאמר זה בטעמי המצוות יתבאר לך מצדקה וחכמתה מה שראוי להתבאר, ולפיכך נאמר בה תורת ה' תמימה . אבל מי שמדמה כי עולה כבד וקשה ושיש בה סבל , כל זה טעות בהתבוננות. ולקמן אבאר קלותה באמת אצל השלמים, ולפיכך אמר מה ה' אלוהיך שואל מעמך וגו' ואמר המדבר הייתי לישראל וגו' .

אלא שכל זה ביחס לחסידים. אבל אנשי העושק והכעס וההשתלטות הרי המזיק והקשה ביותר אצלם, שיהא שם שופט שימנע את ההשתלטות. וכן התאוותנים השפלים, הקשה ביותר עליהם היא מניעת ההפקרות בזנות, והפעלת העונשים בעושיהם. וכך כל בעל מגרעת נראה לו כי מניעת הרע שהוא מעדיפו כפי מגרעתו המידותית טורח עצום.

ואין לשקול קלות התורה וקשייה לפי שאיפותיו של כל מושחת שפל בעל מגרעות מידותיות, אלא נבחנים לפי השלם שבבני אדם אשר מטרת התורה הזו שיהו כל בני אדם אותו האדם .

ולכן תורה זו בלבד היא אשר אנו קוראים אותה תורה אלוהית, אבל כל שזולתה מן ההנהגות המדיניות כחוקי היוונים והזיות ה"צאבה", וזולתם, כל אלה מפעולות אנשים מנהיגים לא נביאים כמו שביארתי כמה פעמים.

הערות:

הערת המתרגם: בפרקים לו-לז-לח,

הערת המתרגם: לעיל בפרק לה.

הערת המתרגם: שאינה באמצעות המדמה, ושאין אנו יכולים להשיג את אמתת מהותה וכמו שכתב גם בסנהדרין פ"י מ"א היסוד השמיני. מהדורתי עמ' ריד.

הערת המתרגם: אשר נקראנו לקבל עלינו את החוקים והמשפטים האלה הכתובים בספר התורה הזה.

הערת המתרגם: והוא היסוד [רנב] התשיעי משלש עשרה יסודות התורה שקבע רבנו בפירושו לסנהדרין פ"י מ"א ראה שם מהדורתי עמ' רטו. כי בנדפס שובש היסוד הזה לגמרי. וביתר הרחבה כתב בהלכות יסודי התורה פ"ט הל' א. וראה גם איגרת תימן מהדורתי בשליש אחרון של קטע א.

הערת המתרגם: ראה לעיל פרק ל הע' ובר"ש "בקבלה".

הערת המתרגם: לעיל בסמוך פרק לח. ובמקצתם כוונת רבנו גם על הדחף הנפשי הדוחף את האדם ללמד להדריך ולהטיף כאמור שם.

הערת המתרגם: אפשר: כל מה שזולתו.

הערת המתרגם: ראה גם בהלכות עבודה זרה פ"א הל' ג. ובראשית רבה פרשה מג ח.

הערת המתרגם: ראה גם לעיל ח"א פרק סג והע' .

הערת המתרגם: בראשית יח יט.

הערת המתרגם: ראה הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"ט הל' א.

הערת המתרגם: איני יודע היכן, וראה מכות כג ב. עבודה זרה לו ב.

הערת המתרגם: גם זה איני יודע היכן. וראה בראשית רבה פרשה סג ז.וטו.

הערת המתרגם: דברים ה כא.

הערת המתרגם: מישראל. ולפי כ"י ס, "ממי שבא" לכלול הכל.

הערת המתרגם: תרגמתי כן בעקבות רס"ג שתרגם משא - "קצה". ובר"ש "דברי עניניהם כולם" ולא דק,

הערת המתרגם: אפשר: בדרגת.

הערת המתרגם: אפשר: הסוטה. ובר"ש "מייעדים רע למניח אותה".

הערת המתרגם: דברים ל יב.

הערת המתרגם: שם כס כח.

הערת המתרגם: השוכוה גן השכלים לר' נתנאל בר' פיומי פרק ו, מהדורתי עמ' קכא.

הערת המתרגם: אפשר: ביתור או בחסור.

הערת המתרגם: כי לא יתכן ואין במציאות שני דברים ממין אחד שונים זה מזה ושניהם בתכלית האיזון.

הערת המתרגם: דברים ד ח.

הערת המתרגם: ראה גם הקדמתו לאבות הפרק הרביעי ד"ה אבל מה שעשו, מהדורתי עמ' שפב. וראה גם הלכות דעות פ"א ה'ל ד: הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שווה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו.,. ומצווים אנו ללכת [רנג] בדרכים המלו הבינונים והם הדרכים הטובים שנאמר והלכת בדרכיו.

הערת המתרגם: בר"ש "ולא טורח בהם ולא תוספת כעבודת המתבודד בהרים הפורש עצמו מן הבשר והיין ודברים רבים מצרכי הגוף ובטלטול לעבודה וכיוצא בהם. ולא חסרון שיביא אל זוללות ואל שטיפה בזימה עד שיחסר שלמות האדם" ואין מכל הדברים הללו מאומה במקור.

הערת המתרגם: אפשר: מאזונה.

הערת המתרגם: תהלים יט ח,

הערת המתרגם: "קשה להיות יהודי".

הערת המתרגם: בפרק מ.

הערת המתרגם: דברים י יב.

הערת המתרגם: ירמיה ב לא.

הערת המתרגם: האדם השלם.

חלק שני

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה