אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [לח]

פרק [לז]

דע כי יש בכל אדם כוח אומץ בהחלט, ואלמלי כך לא היה מתעורר במחשבתו לדחות מה שמזיק לו. וכוח זה בכוחות הנפשיים לדעתי דומה לכוח הפולט בכוחות הטבעיים .

וכוח האומץ הזה משתנה בתוקף ובחולשה כשאר הכוחות, עד שאתת מוצא מבני אדם שהוא אמיץ נגד אריה , ומהם הנס מפני העכבר, ותמצא יחיד היוצא נגד צבא ונלחם בהם , [רנ] ותמצא אשר אם צעקה עליו אשה רועד ופוחד.

והכרחי שתהא שם גם הכנה מזגית מעיקר היצירה , ויתווסף הדבר ויוצא מה שבכוח על ידי ההפעלה ולפי השקפה מסוימת , וכך גם יחסר בחוסר ההפעלה וכפי השקפה מסוימת . ומגיל הילדות הוכר לך בנערים תגבורת כוח זה בהם או חולשתו .

וכך זה כוח התפישה הוא מצוי בכל אדם ומשתנה במיעוט וריבוי, ובפרט בדברים אשר יש לאדם בהם התעניינות מרובה ומחשבתו משוטטת בהם, עד שתמצא בלבך כי פלוני כבר אמר כך או עשה כך בעניין פלוני , ויהיה הדבר כך.

ותמצא מבני אדם מי שהשערתו ותפישתו חזק מאוד וקולע, עד שאפשר שאינו מדמה בדבר שיהיה, אלא אם כן יהיה כפי שדמה, או יהיה מקצתו. וגורמי דבר זה מרובים, מנסיבות מספר בעבר ובעתיד ובהווה, אלא שמרוב חוזק התפישה הזו תסקור המחשבה את כל אותן הנסיבות ויסיק מהן בזמן קצר מאד, עד שאפשר לחשוב כי זה לא במשך זמן.

ובכוח זה מפתיעים מקצת בני אדם בהגדת עתידות מפליאות.

והכרחי שיהו שני כוחות הללו בנביאים חזקים מאד, כלומר: כוח האומץ וכוח התפישה , ובעת שפע השכל עליהם יתחזקו שני כוחות הללו מאוד מאד עד שיגיע הדבר למה שכבר ידעת, והוא שניגש האדם הבודד במטהו נגד מלך עצום להציל אומה מתחת שיעבודו, ולא חת ולא נבהל ממנ,ו כיון שנאמר לו כי אהיה עמך .

וגם מצב זה משתנה בהם, אבל הכרחי שיהא שם,

כמו שנאמר לירמיה אל תירא מפניהם וגו' ואל תחת מפניהם וגו' הנה נתתיך היום לעיר מבצר וגו' ,

וליחזקאל נאמר אל תירא מהם ומדבריהם .

וכך תמצא את כולם עליהם השלום בעלי אומץ חזק. וגם ביתרון כה התפישה בהם מגידים העתידות במותרות, ומשתנה הדבר גם בהם כפי שידעת.

ודע כי הנביאים האמיתיים יהיו להם השגות עיוניות בלי ספק שלא יוכל האדם בעיון הפשוט להשיג הטעמים אשר מהם נתחייבה אותה המסקנה.

וכעין זה מה שהם מודיעים דברים אשר לא יוכל האדם בכוח ההשערה והתפישה הכלליים בלבד להגיד אותם, לפי שאותו השפע עצמו אשר שפע על הכוח המדמה והביאו לידי שלמות עד שהושג מפעולותיו שמודיע את מה שיהיה, ומשיגם כאלו הם דברים שחשו אותם החושים והגיעו אל המדמה הזה מצד החושים, הוא גם מביא לידי שלמות פעולת הכוח ההגיוני עד שיהא מפעולותיו שידע דברים אמיתיים במציאות, ותהיה לו השגה זו כאילו השיגם על ידי הקדמות עיוניות .

זהו האמת אשר ראוי לסבור אותו מי שמעדיף להיות כנה עם עצמו , לפי שכל הדברים מעידים זה על זה ומוכיחים זח את זה , וזה ראוי להיות בכוח ההגיוני עוד יותר, כי אמתת שפע השכל הפועל [רנא] אינו אלא עליו, והוא מוציאו לפועל , ומן הכוח ההגיוני יגיע השפע למדמה, והיאך יתכן שתגיע שלמות המדמה לידי רמה זו והיא השגת מה שלא בא לו מן החושים, ולא תגיע כמותה להגיוני והיא השגת מה שלא השיגה בהקדמות ולמידת דבר מתוך דבר ותבונה, וזו היא אמתת עניין הנבואה, ואותם הרעיונות הם אשר מתייחד בהם ההיגד הנבוא.

והתניתי באמרי 'הנביאים האמיתיים', כדי להשתחרר מאנשי הסוג השלישי אשר אין להם הגיוניות כלל ולא חכמה אלא דמיונות והשערות בלבד.

ואפשר שהם כלומר מה שמשיגים אותם האנשים, אינם אלא רעיונות שהיו להם ונשארו רשמיהם חקוקים בדמיונם עם כל מה שבכוח המדמה שלהם. וכאשר רוקנו דמיונות רבים ובטלום נשארו רשמי אותם הרעיונות לבדם ונגלו להם, וחשבום דבר שהופיע ועניין שבא מבחוץ.

והרי הם דומים לדעתי לאדם שיש לו בביתו אלפי בעלי חיים , ויצא כל מי שהיה באותו הבית פרט לאחד שהוא היה מכלל מי שהיה בבית. וכאשר נשאר אדם זה עם אותו האחד לבדו, נדמה לו כי עתה בא אליו לבית, ואין הדבר כן, אלא הוא מכלל מי שלא יצא.

ומקום זה מן המקומות המטעים המאבדים, ורבים אבדו בו מאותם שרצו להבחין .

ולפי זה תמצא אנשים שבררו השקפותיהם בחלומות שראו, ודימו כי אותו שנראה להם בחלום הוא דבר זולת ההשקפה שהיו סוברים אותה או שמעוה בהקיץ .

ולפיכך ראוי שלא לשים לב למי שלא שלם כוחו ההגיוני ולא הגיע לתכלית השלמות העיונית, כי אותו אשר הגיע לשלמות העיונית הוא אשר אפשר שהפיג מדעים אחרים בעת שפע השכל האלוהי עליו, והוא אשר הוא נביא באמת, וכבר נאמר זה בפירוש ונביא לבב חכמה , אמר כי הנביא באמת הוא לבב חכמה.

וגם זה ממה שראוי לדעת.

הערות:

הערת המתרגם: "אקפדם" אומץ לגשת לדבר ללא רתיעה. ואין לה קשר עם גבורה. ובהקדמת אבות פ"א הע' תרגמתי "אקראם" עוז. ו"שג'אעה" אומץ. כדי להבחין ביניהן, ובר"ש "כוח וגבורה" וכך תרגם שם את שתי המילים הנ"ל "גבורה" ואינו נכון. ובמקום אחר מצאתי לנכון לתרגם "אקדאם" גישה, בעקבות רס"ג שתרגם ויגש אליו יהודה (בראשית מד יח) "פתקדם".

הערת המתרגם: ראה הקדמת רבנו לאבות הפרק הראשון ד"ה ואחזור לעניננו מהדורתי עמ' שעד.

הערת המתרגם: שופטים יד ו. שמואל א יז לד.

הערת המתרגם: שופטים [רנ] סו טו. שמואל א יד יד.

הערת המתרגם: וראה גם בהקדמת רבנו למסכת אבות תחילת הפרק השמיני מהדורתי עמ' שצו.

הערת המתרגם: התרגול ועשיית מעשי אומץ בפועל וכפי שכתב שם.

הערת המתרגם: היא השקפת רבנו שנתבארה שם שאין שום השפעה למולדות ולמערכות הכוכבים על תכונותיו הנפשיות של האדם. אלא בנין גופו מיזגו וחינוכו הם המעצבים את דמותו. אבל לפי השקפת הוברי שמים ההוזים בכוכבים תכונות האדם מוטבעות במטבעות שאין לו שליטה עליהם. וראה שבת קנו א.

הערת המתרגם: בוצין בוצין מקוטניה יריע. ברכות מח א.

הערת המתרגם: "שיעור" תפישה מהירה וקלה, הרגשה מחשבתית רגישה הקולטת גם תנודות קלות וממרחק רב. ובר"ש "כוח המשער" כנראה מן כמו שיער בנפשו. משלי כג ז. ואיני חושב שהוא נכון.

הערת המתרגם: אף כי טרם שמעת אותו אומר אותם הדברים, אלא שכוח התפישה שלך מקשר ומצרף נסיבות שונות כגון הרגליו והלכי מחשבתו הידועים לך מדיבורים אחרים. ושים לב לדיברי רבנו בהמשך הלשון.

הערת המתרגם: שמות ג יב.

הערת המתרגם: ירמיה א ח.

הערת המתרגם: שם א יז--יח.

הערת המתרגם: יחזקאל ב ו

הערת המתרגם: במה שהוא מצוי בהם במידה מרובה.

הערת המתרגם: אפשר: יושגו.

הערת המתרגם: אפשר: הסיבות.

הערת המתרגם: כגון הספרים שחברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר בעניני התכונה. שהם עניינים שבמציאות ונודעו להם מפי הנביאים שלא באותם הדרכים שבהם הגיעו אליהם חכמי המחקר. וראה דברי רבנו בהלכות קדוש החודש פי"ז הל' כד,

הערת המתרגם: "אלאנצאף לנפסה" ובר"ש "להודות באמת".

הערת המתרגם: כלומר: שלמויותיו של [רנא] אדם בשטחים מסויימים יש בהם משום עדות על שלמויותיו בשטחים אחרים. אבל מי שאנו מכירים אותו חסר ידיעה נעדר חכמה ונעקש הגיון, אינו חשוד להיות בעל רוח הקדש וכל שכן נבואה.

הערת המתרגם: ראה גם בהקדמה למסכת אבות סוף הפרק הראשון: ודע שזו הנפש האחת אשר קדם תיאור כוחותיה או חלקיה היא כחומר, והשכל לה צורה. וכו' ע"ש.

הערת המתרגם: אפשר: להנצל, להוציא.

הערת המתרגם: חושבני שיותר נכון לתרגם: מדע.

הערת המתרגם: ומכאן מתחיל רבנו לפקפק גם בכח התפישה או ההשערה שלהם.

הערת המתרגם: אשר שמעום וקלטום מאחרים.

הערת המתרגם: "אשכ'אץ אלחיואן" ובר"ש "אישים מבני אדם".

הערת המתרגם: להיות בעלי הבחנה. ובר"ש "מן המחזיקים עצמם כחכמים". ולפי הבנה זו שגם היא אפשרית היה נכון יותר לתרגם "מאותם הרוצים להתבלט".

הערת המתרגם: שמא רומז רבנו לשאלות מן השמים או שאלות חלום שהיו מקובלים על חכמי צרפת אז?

הערת המתרגם: תהלים צ יב.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה