אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [לז]

פרק [לו]

אתה צריך להתעורר על טבע המציאות בעניין השפע האלוהי הזה המגיע אלינו, אשר בו נשכיל ויהיו יתרונות לשכלנו זה על זה.

והוא, שיש שמגיע ממנו דבר לאדם מסוים, ויהיה שיעור אותו הדבר המגיע אליו כדי להביאו לידי שלמות לא יותר. ויש שיהיה אותו הדבר המגיע אל האדם שיעור שיועדף על שלמותו להשלים זולתו.

כפי שהדבר נוהג בכל הנמצאים , אשר יש מהן שהגיע לו מן השלמות מה שמנהיג בו זולתו, ומהם שלא הגיע לו מן השלמות, אלא בכדי שיהא מונהג בזולתו כמו שביארנו .

ואחר זה, דע כי השפע הזה השכלי, אילו היה שופע על הכוח ההגיוני בלבד, ואינו שופע ממנו מאומה על הכוח המדמה, בין מחמת מיעוט הדבר השופע או מחמת מגרעת שהייתה במדמה מעיקר היצירה, עד שאינו יכול לקבל שפע השכל-

- הנה זה הוא סוג של חכמים בעלי העיון.

ואם היה אותו השפע על שני הכוחות יחד כלומר: ההגיוני והמדמה כמו שביארנו וביאר גם זולתנו מן הפילוסופים, והיה המדמה בתכלית השלמות היצירתית

- הנה זה הוא סוג הנביאים.

ואם היה השפע על המדמה בלבד, ויהיה ההגיוני מוגבל בין מעיקר היצירה או מחמת מיעוט הכשרה-

- הרי הסוג הזה הם מנהיגי המדינות מייסדי החוקים , והקוסמים והמנחשים , ובעלי החלומות הצודקים, וכן עושי הפלאות על ידי התחבולות המופלאות ומעשי הלהטים על אף שאינם חכמים, הם כולם מן הסוג הזה השלישי.

וממה שאתה צריך לדעת ברור, הוא, שמקצת אנשי הסוג הזה השלישי יתחדשו להם דמיונות מופלאים וחלומות והפתעות בהקיץ כעין מראה הנבואה, עד שמדמים לעצמם שהם נביאים, ויתפלאו מאוד במה שהם משיגים מאותם הדמיונות, וחושבים שהושגו להם מדעים שלא על ידי לימוד, ויבואו בבלבולים גדולים בעניינים הנעלים העיוניים , ומתערבבים אצלם הדברים האמיתיים בדברים הדמיוניים תערובת מתמיהה , כל זה מחמת חוזק המדמה וחולשת ההגיוני, והיותו אין בו מאומה כלל , כלומר: שלא יצא אל הפעל. [רמט]

וידוע שיש בכל סוג משלשת הסוגים הללו הבדלים רבים מאוד בין אדם לחברו .

וכל סוג משני הסוגים הראשונים נחלק לשני חלקים כמו שביארנו, והוא שהשפע המגיע אל כל סוג מהם יהיה:

-או בכדי להשלימו לא יותר,

- או בכדי שיועדף על שלמותו מה שישלים בו זולתו.

והנה הסוג הראשון והם החכמים פעמים יהיה השופע על הכוח ההגיוני של אחד מהם בכדי לעשותו בעל מחקר והבנה וידע ויבחין, ולא יתעורר ללמד לזולתו ולא לחבר ספר ולא ימצא תשוקה לכך, ואין לו יכולת לזה. ויש שיהיה השופע עליו בכדי לעוררו בהכרח לחבר וללמד.

כך הוא המצב בסוג השני: יש שיבואהו מן החזון בכדי שלמות אותו הנביא לא יותר, ויש שיבואהו ממנו מה שגורם לו לקרוא לבני אדם וללמדם ולהשפיע עליהם משלמותה. והנה נתבאר לך כי אלמלא שלמות עודפת זו לא נתחברו המדעים בספרים, ולא קראו הנביאים לבני אדם אל מדעי האמת, לפי שאין חכם מחבר דבר לעצמו ללמד את עצמו מה שכבר ידע * , אלא טבע השכל הזה כך הוא, שהוא שופע תמיד ומתפשט מצד מקבל אותו השפע למקבל אחר אחריו, עד שיסתיים באדם שאי אפשר שיעבור ממנו אותו השפע , אלא יביא לו שלמות בלבד, כפי שהמשלנו באחד מפרקי מאמר זה .

וטבע הדבר הזה מחייב למי שהגיע לו כמות עודפת זו מן השפע, שיקרא לבני אדם בהכרח, יקבלו ממנו או לא יקבלו, ואפילו יינזק בגופו, ואף מצאנו נביאים שקראו לבני אדם עד שנהרגו , ואותו השפע האלוהי מעוררם ואינו מניחם לנוח ולא לשקוט כלל, ואפילו יארעו להם צרות, ולפיכך תמצא ירמיה עליו השלום, ביאר כי כאשר סבל מהשפלת אותם המורדים והכופרים שהיו בזמנו חשב לכבוש נבואתו ולא לקרוא להם אל האמת אשר מאסוהו, ולא יכול על כך, אמר, כי היה דבר ה' לי לחרפה ולקלס כל היום ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בוערת עצור בעצמותיי ונלאתי כלכל ולא אוכל . וזהו עניין דברי נביא אחר אד' אלוהים דבר מי לא ינבא .

דע זאת.

הערות:

הערת המתרגם: לשון רבים.

הערת המתרגם: כלומר: ביתר השלמויות.

הערת המתרגם: "יכון מדברא בגירה" וכפי שתרגמתי. כי גם להיות מונהג צריך תבונה. וכדברי ר' טרפון תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחת. ערכין טז ב. ור"ש נדמה לו שיש טעות "ותקן" מלבו בהתאם לאמור לעיל וכתב "אלא כשיעור שיהיה מנהיג בו עצמו לא זולתו" ואינו נכון.

הערת המתרגם: בר"ש השמיט מן "והמדמה כמו שביארנו " עד כאן. וטעה בין שתי תיבות דומות.

הערת המתרגם: כלומר: שאיו בו מגרעת אורגנית, וכדלעיל בפרק לו.

הערת המתרגם: אפשר: מייסדי הדתות.

הערת המתרגם: כשהם עצמם תועים. אבל אותם הרמאים המתעים אינם בסוג זה.

הערת המתרגם: תרגמתי כן בעקבות רס"ג שתרגם בלהטיהם - בכ'פיהם. וזו בודאי כוונת רבנו. ובר"ש "והמלאכות הנעלמות".

הערת המתרגם: "דהשאת" ובר"ש "וטרופים" וברי"ח "ובעתות" ולפיכך חשב שטיינשניידר בפרושו למאמר הייחוד עמ' שהדברים אמורים נגד מחוקק האסלאם.

הערת המתרגם: "ט'ן" מעלים על לבם דבר שאינו אמת. כלומר: שאומרים דברים עיוניים שיש בהם מן האמת משהו, אבל ללא יסוד וללא בסיס אלא כעין קליטה מן האויר.

הערת המתרגם: בר"ש "ערוב נפלא" ולדעתי אינו נכון כאן.

הערת המתרגם: כלומר: לא לומד ולא הודרך כדי שיצא אל הפעל, [רמט]

הערת המתרגם: אפשר: הסוגים הללו יתרונות רבים מאוד זה על זה.

הערת המתרגם: "ידעו" וכלשון הכתוב: ויקרא שם אברם בשם ה'.

* . ראה באיגרתו של רבנו לתלמידו ר' יוסף, מהדורתי קטע ב, שכתב שהוא חבר את ספרו משנה תורה לו לעצמו כדי להתפנות מן החקירה והחיפוש למה שיזדקק לו ולעת הזקנה, אין הדברים הללו אלא מתוך ענותנות יתירה.

הערת המתרגם: אפשר: וימשך.

הערת המתרגם: אל אחרים.

הערת המתרגם: לעיל בפרק יא מחלק זה.

הערת המתרגם: ראה דברי הימים ב כד כא.

הערת המתרגם: בר"ש "השתדל לסתום".

הערת המתרגם: ירמיה כ ח-ט.

הערת המתרגם: בר"ש "האחרון" וטעות הוא.

הערת המתרגם: עמוס ג ח.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה