מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [לז]
פנים
שם משותף , ורוב שיתופו הוא על דרך ההשאלה .
הוא שם הפנים של כל חי:
ונהפכו כל פנים לירקון ,
מדוע פניכם רעים ,
וזה הרבה.
והוא שם החרון:
ופניה לא היו לה עוד ,
וכפי עניין זה שימש הרבה בעניין חרון ה' וכעסו:
פני ה' חלקם ,
פני ה' בעושי רע ,
פני ילכו והניחותי לך ,
ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו ,
וזה הרבה.
והוא גם שם נוכחות האדם ומעמדו :
על פני כל אחיו נפל ,
ועל פני כל העם אכבד ,
עניינו בנוכחותם.
אם לא על פניך יברכך ,
בנוכחותך ובמציאותך.
ועל פי העניין הזה נאמר:
ודבר ה' אל משה פנים אל פנים ,
כלומר: לנוכח בלי אמצעי, כעניין שנאמר:
לכה נתראה פנים ,
וכמו שנאמר:
פנים בפנים דבר ה' עמכם ,
ובאר במקום אחר ואמר:
קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול ,
וכינה את זה פנים בפנים, כך אמרו "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" כינוי על אמרו באופן הדבור:
וישמע את הקול מדבר אליו ,
הנה נתבאר לך, כי שמיעת הקול בלי אמצעות מלאך, מכנים אותו "פנים בפנים".
ומן [נח] העניין הזה:
ופני לא יראו ,
אמיתת מציאותי כפי שהיא לא תושג.
ופנים הוא גם כנוי מקום , שעליו אומרים בערבית "אמאמך" או "בין ידיך" והרבה משתמשים לפי עניין זה כלפי ה' יתעלה,
לפני ה' .
וכן לפי העניין הזה הוא "ופני לא יראו" .
בביאור אנקלוס אמר ודקדמי לא יתחזון, רומז שיש שם גם נבראים עצומים אי אפשר לאדם להשיגן כפי שהן, והם השכלים הנבדלים , ויוחסו לה' מפני שהם נכחו ולפניו תמיד, בשל חוזק ההשגחה בהם תמיד . אבל הדבר שהושג לדעתו, כלומר: לדעת אנקלוס כפי אמתתו, הם דברים שהם למטה מאלה בדירוג המציאות , כלומר: עצם החומר והצורה. ועליהם אמר:
ותחזי ית דבתראי,
כלומר: הנמצאים אשר כאילו אני פונה מהם, והם לאחורי על דרך המשל, בגלל ריחוקם ממציאותו יתעלה .
ועוד תשמע ביאורי במה שבקש משה רבנו ע"ה .
ופנים גם פעל זמן בעניין לפני, או בטרם :
לפנים בישראל ,
לפנים הארץ יסדת .
ופנים גם שם ההדירה וההשגחה:
לא תשא פני דל ,
ונשוא פנים ,
אשר לא ישא פנים ,
וזה הרבה.
ועל פי עניין זה נאמר גם:
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ,
כלומר: התלוות ההשגחה אלינו . [נט]
הערות:
הערת המתרגם: על חלוקת סוגי השם המשותף, ראה מלות ההגיון לרבנו שער יג (מהד' רות עמ' ) שם מנה ששה חלקים. וראה גם במלון שעשיתי לפירוש רס"ג לתהלים מהדורתי עמ' שמא.
הערת המתרגם: כלומר: השימוש בו על דרך ההשאלה לכל סוגיה, יותר מן השמוש בו בהוראתו הראשונית, כלומר: שם הפנים של החי.
הערת המתרגם: ירמיה ל, ו.
הערת המתרגם: בראשית מ, ז.
הערת המתרגם: שמואל א, א יח.
הערת המתרגם: איכה ד טז.
הערת המתרגם: תהלים לד יז.
הערת המתרגם: שמות לג יד, ונחלקו הראשונים בזו אם היא רצון או רוגז, ואף באנקלוס ורס"ג יש שתי נוס', ראה פירושי רס"ג מהדורתי שם הערה . ולפנינו גם אנקלוס וגם רס"ג מפרשים רצון.
הערת המתרגם: ויקרא כ, ה.
הערת המתרגם: הכוונה בהימצאו שם, בהיותו מצוי.
הערת המתרגם: בראשית כה יח.
הערת המתרגם: ויקרא י, ג.
הערת המתרגם: איוב א יא. ושים לב למושג השטן כפי שנתבאר לקמן ח"ג פרק כב, אז תבין את האמור כאן.
הערת המתרגם: שמות לג יא. וראה לקמן ח"ב סוף פרק מה, והלכות יסודי התורה פ"ז הלכה ו. ושים לב לפירושו למשנה סנהדרין פ"י מ"א היסוד השביעי.
הערת המתרגם: מלכים ב, יד ח.
הערת המתרגם: דברים ה, ד.
הערת המתרגם: שם יד, יב.
הערת המתרגם: במדבר ז, פט.
הערת המתרגם: כלומר: מה שנתכנה בשמיעת הקול, וכדלעיל פרק כב, אחרת אין לך מלאך גדול מזה. [נח] וראה גם בהלכות יסודי התורה פ"ז הלכה ו.
הערת המתרגם: שמות לג כג. וכדלעיל פרק כא ולקמן פרק נד. וראה בהלכות יסודי התורה פ"ו הלכה י. ובהקדמת רבנו לפירוש אבות פרק ז.
הערת המתרגם: תאר הפעל של המקום, כלומר: "זה מונח לפני פלוני".
הערת המתרגם: הוראת שני מונחים אלה בערבית, לפניו, נכחו. ואפשר היה לתרגם "לפניך או נכחך". ור"ש תרגם את הראשונה "לפניך" והשניה "בין ידיך" שהוא אמנם תרגום מלולי אך אין לו שום משמעות בעברית ותפל מבלי טעם.
הערת המתרגם: בהוצ' מונק צויין לבראשית יח כב: "ואברהם עודנו עמד לפני ה'". ואיני יודע למה הוזקק לציין פסוק של מעמד חזוני ומצב נבואי דוקא, וברור כי לא לזה כוונת רבנו, אלא על כל "לפני ה'" שבמקרא, והם עשרות רבות: כגון "ואכלת לפני ה' אלהיך", דברים יד כג, שהוא בכל ירושלם. ודומה לו "ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים", ויקרא כג מ, ומפורש להדיא בירושלמי סוכה פ"נ הלכה יא, וראש השנה פ"ר הלכה ג. ותימה על החולקים על רבנו שפירש פסוק זה על כל ירושלם ולא ראו את הירושלמי.
הערת המתרגם: כפי אמתתן. והשוה רס"ג מאמר ב פרק יב.
הערת המתרגם: שאינם מורכבים מחומר וצורה. וראה לקמן ח"ב פרק ד.
הערת המתרגם: ראה הערה .
הערת המתרגם: ובזעיר אנפין ראה לקמן ח"ג פרק נא.
הערת המתרגם: בדירוג המעלות בכל המציאות. וראה לקמן ח"ג פרק יז.
הערת המתרגם: וראה פרק דלקמן בסמוך.
הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק נד, כלומר: פירוש שונה מפירוש אנקלוס. וראה גם לעיל פרק כא, ובהלכות יסודי התורה פ"א הלכה י, ובהקדמה לפירוש אבות פרק ז.
הערת המתרגם: תואר הפעל של הזמן. וראה לקמן ח"ב פרק יג ופרק ל.
הערת המתרגם: בר"ש הושמט, כדרכו להשמיט כל מה שנראה לו כפול ומיותר.
הערת המתרגם: רות ד ז.
הערת המתרגם: תהלים קב כו.
הערת המתרגם: "אלרעאיה" כמו: ולא תהדר פני גדול. ובר"ש "ההזהר".
הערת המתרגם: ויקרא יט טו.
הערת המתרגם: ישעיה ג, ג.
הערת המתרגם: דברים י, יז.
הערת המתרגם: במדבר ו, כו.
הערת המתרגם: ראה לקמן ח"ג פרק נא. [נט]