מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [לו]
עתיד אני לבאר לך, כאשר אדבר על התארים, באיזה אופן נאמר בה' שרצוי לפניו דבר פלוני, או מכעיסו ומחרה אפו, אשר באותו העניין אומרים באחדים מבני אדם כי ה' רצה להם או חרה בהם או כעס, ואין עניין זה מטרת פרק זה, אלא מטרתו מה שאומר בו.
דע, כי כאשר תתבונן בכל התורה וכל ספרי הנביאים לא תמצא לשון חרון אף, ולא לשון כעס, ולא לשון קנאה, כי אם בעבודה זרה דווקא . ולא תמצא שנקרא אויב ה', או צר, או שונא, אלא עובד עבודה זרה דווקא. אמר:
ועבדתם אלוהים אחרים וכו' וחרה אף ה' בכם ,
פן יחרה אף ה' ,
להכעיסו במעשה ידיכם ,
הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם וכו' ,
כי אל קנא וכו' ,
מדוע הכעיסוני בפסיליהם ,
מכעס בניו ובנותיו ,
כי אש קדחה באפי ,
נוקם הוא לצריו ומשלם הוא לאויביו ,
ומשלם לשנאיו ,
עד הורישו את אויביו ,
אשר שנא ה' אלהיך
כי כל תועבת ה' אשר שנא ,
ואלה רבו מלמנות, אלא שאם תתחקה עליו * בכל הספרים תמצאהו.
ולא באה בספרי הנבואה כל ההדגשה הגדולה הזו, אלא מפני שזו סברא בטלה הקשורה בו יתעלה, כלומר: עבודת עבודה זרה.
כי מי שקבע בדעתו שראובן עומד, בזמן שהוא היה בו יושב, אין סטייתו מן האמת, כסטיית מי שקבע בדעתו כי האש מתחת לאוויר, או המים מתחת לארץ או שהארץ שטוחה, וכיוצא בכך .
ואין סטיית [נו] זה השני מן האמת, כסטיית מי שהוא בדעה שהשמש מן האש או שהגלגל חצי עגול וכדומה לכך.
ואין סטיית זה השלישי מן האמת, כסטיית מי שהוא בדעה שהמלאכים אוכלים ושותים וכיוצא בכך .
ואין סטיית זה הרביעי מן האמת, כסטיית מי שמחייב בדעתו עבודת דבר זולת ה', כי כל מה שהכסילות והכפירה קשורים בדבר גדול, כלומר: במי שיש לו מעלה נעלה במציאות, הם יותר חמורים מאשר כשהם קשורים במה שמעלתו למטה מזה.
וכוונתי במלת כפירה, קביעת דעה על דבר הפך מכפי שהוא * .
וכוונתי בכסילות, כסל במה שאפשר לדעת אותם. כי אין כסל מי שסכל תשבורת שיפוע ה"אסטואנה", או שסכל עגילות השמש, ככסל מי שסכל אם ה' מצוי או שאין לעולם אלוה.
ואין כפירת מי שחשב כי שיפוע ה"אסטואנה" חציה או שהשמש עגולה, ככפירת מי שחשב שה' יותר על אחד.
ואתה יודע שכל מי שעבד עבודה זרה, לא עבדה מתוך הנחה שאין אלוה זולתה, ולא דימה אדם מעולם בדורות שעברו, ולא ידמה מן העתידים, שהצורה שהוא עושה מן המתכות או מן האבנים והעצים, אותה הצורה בראה את השמים והארץ והיא המנהיגה אותם. ולא עבדום אלא על דרך שהם דמות לדבר שהוא אמצעי בינינו לבין ה', כמו שביאר ואמר:
מי לא יראך מלך הגוים וכו'
ואמר:
ובכל מקום מקטר מגש לשמי וכו'
רומז על הסיבה הראשונה לדעתם. וכבר בארנו את זה בחבורנו הגדול , וזה ממה שאין מתווכח בו אף אחד מאנשי תורתנו.
אלא שעם היות אותם הכופרים סוברים מציאות ה', הואיל וקשורה כפירתם במה ששיך אליו יתעלה בלבד, כלומר: העבודה והרוממות כמו שאמר:
ועבדתם את ה' וכו'
כדי שתיקבע מציאותו בתודעת ההמון , וחשבו כי זה שייך לזולתו, והיה זה גורם להעדר מציאותו יתעלה מתודעת ההמון, לפי שאין ההמון מכיר אלא פעולות הפולחן, לא עניינם ולא אמיתת הנעבד בהם , לכן היה זה שהביא לכך שנתחייבו כליה.
כמו שאמר הכתוב:
לא תחיה כל נשמה ,
וביאר את הטעם, שהוא עקירת ההשקפה הבטלה הזו, כדי שלא יתקלקלו בה אחרים.
כמו שאמר:
למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות וכו' ,
וקראם אויבים ושונאים וצרים, ואמר כי העושה כן מקנא ומכעיס ומעלה חמה .
והיאך יהיה מצב מי שקשורה כפירתו בעצמותו יתעלה, והוא בדעתו הפך מכפי שהוא, כלומר: שאינו לדעתו מצוי, או שלדעתו הוא שנים, או שסבור שהוא גוף, או שהוא לדעתו בעל התפעלויות, או שמיחס לו איזו מגרעת שהיא, הנה זה בלי ספק יותר חמור מעובד עבודה זרה על דעת שהיא אמצעי או מטיבה או מרעה לפי דמיונו.
ואתה דע שכל זמן שתהא בדעתך גשמות [נז] או מאורע ממאורעות הגוף, הנך מקנא ומכעיס וקודח אש חמה ושונא ואויב וצר יותר חמור מעובד עבודה זרה בהרבה.
ואם יעלה בדעתך שיש ללמד זכות על מאמיני הגשמות, בשל היותו מחונך כך, או מחמת סכלותו וקוצר השגתו, כך ראוי לך להיות בדעה בעובד עבודה זרה, מפני שאינו עובד אלא מחמת סכלות או חינוך, מנהג אבותיהם בידיהם .
ואם תאמר כי פשטי הכתובים הפילום בשיבושים אלו, כך תדע שעובד עבודה זרה לא הביאוהו לעבדה כי אם דמיונות ומושגים גרועים . נמצא שאין התנצלות למי שאינו סומך על בעלי העיון האמיתיים אם היה קצר יכולת עיונית.
ואיני חושב לכופר מי שלא הוכח לו שלילת הגשמות, אך חושב אני לכופר מי שאינו קובע בדעתו שלילתה, ובפרט עם מציאות תרגום אנקלוס ותרגום יונתן בן עזיאל עליהם השלום, אשר הרחיקו את הגשמות תכלית ההרחקה .
וזו היא מטרת הפרק. [נח]
הערות:
הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק נד והלאה.
הערת המתרגם: "ירצ'יה" שמא נכון יותר לתרגם "שנוח לפניו" בעקבות רס"ג שתרגם בכל מקום ניחח - מרצ'י.
הערת המתרגם: אפשר גם: מרוצה מהם.
הערת המתרגם: על קטע זה שואלים כמעט כל מפרשי רבנו, הלא כתוב ויחר אף ה' במשה, ויחר אף ה' בם וילך, ועוד, ואלה אינן בע"ז, וכל אחד מתפתל בתחבולות לתרץ, ועד אחרון ר' אבן שמואל מתרץ במחי יד שדברי רבנו אמורים בחרון על אומה שלמה ולא על יחידים. וכשאני לעצמי כל התירוצים לא מצאו מסילות בלבבי, והקושיא היא כל כך פשוטה עד שלא יתכן שהיא קושיא, אלא שאיני יודע היאך אינה קושיא.
הערת המתרגם: דברים יא טז-יז.
הערת המתרגם: שם ו טו.
הערת המתרגם: שם לא כט.
הערת המתרגם: שם לב כא.
הערת המתרגם: שם ו טו.
הערת המתרגם: ירמיה ח יט.
הערת המתרגם: דברים לב יט.
הערת המתרגם: שם לב כב.
הערת המתרגם: נחום א ב. וצ"ל נוקם ה' לצריו ונוטר הוא לאויביו.
הערת המתרגם: דברים ז י.
הערת המתרגם: במדבר לב כא.
הערת המתרגם: דברים טז כב.
הערת המתרגם: שם יב לא.
* . אפשר גם: תעקוב אחריו. וגם במקור כך מתרגמות שתי הנוסחות.
הערת המתרגם: ראה לקמן ח"א פרק עב.
הערת המתרגם: בעוד [נו] שהיא מן הגוף החמישי לדעת ארסטו, וראה לקמן ח"א פע"ב. וראה רס"ג באמונות ודעות מאמר א השיטה השמינית.
הערת המתרגם: ראה לקמן ח"א פמ"ט.
הערת המתרגם: "מתמכנה" נכבדה, ובר"ש "חזקה".
* . אפשר גם: סבירת דבר שלא כפי שהוא. ודין הוא סקבא דרובהון דמתקרן חכימי, ואוף כזעיר פון דכולהון.
הערת המתרגם: קונוס, עגול רחב מלמטה וצר מלמעלה.
הערת המתרגם: שיפוע האסטואנה לגבי הגליל השלם הוא חציה, בעוד שאינו בצמת אלא כשלישה.
הערת המתרגם: "טין" דמה, חשב מחשבה בלתי נכונה.
הערת המתרגם: ירמיה י ז.
הערת המתרגם: מלאכי א יא.
הערת המתרגם: הלכות עבודה זרה פ"א הלכה א: "בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול... אמרו הואיל והאלוהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשתמשים לפניו ראוים הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו... התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה... לא שהן אומרין שאין שם אלוה אלא כוכב זה". ע"ש. וראה גם פירוש רבנו למשנה מגלה פ"ד מ"ז.
הערת המתרגם: "מעתקדין" מכירים ויודעים.
הערת המתרגם: שמות כג כה.
הערת המתרגם: כלומר: שכל עצם העבודה כדי להשריש בתודעת ההמון מציאות ה', שאינם מסוגלים להבין את הקרבה המחשבתית והעבודה שבלב. וראה לקמן ח"ג פרק נא.
הערת המתרגם: שהיא ההתקרבות האמיתית לפני ה'.
הערת המתרגם: דברים כ טז.
הערת המתרגם: שם כ יח.
הערת המתרגם: ראה לעיל בתחילת פרק זה.
הערת המתרגם: ראה ישעיה נ יא. ואולי גם יחזקאל כד ז.
הערת המתרגם: העדפתי לתרגם כן שהוא התרגום המדוייק [נז] וכלשון רבנו בהלכות יסודי התורה פ"א הלכה ז. ובר"ש "ולא עניו מענייני הגשם".
הערת המתרגם: חולין יג ב.
הערת המתרגם: נראה כי שתי התנצלויות שוא הללו אשר דחה רבנו כאן, שהאחת חינוך והרגל והשניה הבנה מוטעית בפשטי הכתובים, לא נכתבו אלא כתשובה להשגת הראב"ד בהלכות תשובה פ"ג הלכה ו: "א"א ולמה קרא לזה (האומר שהוא גוף ובעל תמונה) מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות, ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות".
הערת המתרגם: על ידי מחקר והשגה עצמית.
הערת המתרגם: כלומר: ואין עוד מה להתבלבל בפשטי המקראות. [נח]