אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [לג]

פרק [לב]

דע כי ההתחלה במדע זה מזיק מאוד כלומר: מדעי האלוהות, וכן ביאור עניני המשלים הנבואיים וההערה על ההשאלות המשומשות במשאות אשר ספרי הנבואה מלאים מהם, אלא ראוי לחנך את הקטנים ולהניח מוגבלי ההבנה כפי יכולת השגתם.

ומי שנראה שלם ההבנה מעותד לדרגה הנעלה הזו, דרגת העיון ההוכחתי והלמידויות השכליות האמיתיות, יש להרימו לאט לאט עד אשר יגיע לשלמותו, או על ידי מעורר אשר יעירהו או מעצמו.

אבל אם יתחיל במדע הזה האלוהי, לא רק שיגרום בלבולים בלבד בדעותיו, אלא אף כפירה מוחלטת , והרי הוא דומה לדעתי כמי שמזין את הנער היונק בלחם חטה ובשר ושתיית יין שהוא ימיתהו בלי ספק, לא מפני שהם מאכלים רעים ובלתי טבעיים לאדם, אלא בשל חולשת הניזון בהם מכדי לעכלם כדי שתושג בהם התועלת.

כך אלו ההשקפות הנכונות, לא העלימום ודברו בהם בחידות, והערים כל חכם ללמד אותם שלא בפירוש בכל אופני ההערמה, מפני שיש בהם דבר רע נסתר, או מפני שהם סותרים יסודות הדת כפי שחושבים הכסילים אשר דמו שכבר הגיעו לדרגת העיון , אלא העלימום מחמת אי יכולת השכל בהתחלות לקבלם, ודברו בהם ברמזים כדי שיבינום השלמים, ולפיכך נקראו סודות וסתרי תורה כפי שנבאר .

וזוהי הסיבה שהתורה דברה כלשון בני אדם כמו שבארנו , והטעם מפני שהיא מוצעת שיתחילו בה וילמדוה הנערים והנשים וכלל האדם, ואין ביכולתם להבין הדברים כפי אמתתם, ולפיכך הסתפקו להם בהאמנת כל השקפה נכונה שראוי לאמתה , ובכל תיאוריה המיישבת את הדעת כלפי מציאותה , לא כפי אמיתת מהותה.

וכאשר מגיע האדם לשלמות ונמסרו לו סתרי תורה, אם מזולתו, ואם מעצמו כאשר יעירהו דבר על דבר, יגיע לדרגה שיתאמתו לו אותן הדעות האמיתיות בדרכי האימות הנכונים, או בהוכחה במה שההוכחה אפשרית בו, או בראיות חזקות במה שאפשר בו דבר זה, וכן ישכיל אותם הדברים שהיו אצלו דמיונות ומשלים כפי אמתתם ויבין מהותם.

וכבר נכפל לך כמה פעמים בדברנו אמרם ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו [מט] אז מוסרין לו ראשי פרקים , ולפיכך אין ראוי לפתוח לשום אדם בעניין זה אלא כפי יכולת קיבולו ובשני תנאים אלה:

האחד שיהא חכם כלומר: שכבר הושגו לו המדעים אשר בהם נלמדים הקדמות העיון ,

והשני שיהא מבין ובעל תפישה וטבעים זכים תופש את העניין ברמז קל , והוא עניין אמרם מבין מדעתו.

והנני מבאר לך סיבות מניעת למוד ההמון בדרכי העיון האמיתיים והבאתם להשכלת מהות העניינים כפי שהם, ושזה דבר חיובי הכרחי שלא יהיה אלא כך , בפרק שאחר זה, ואומר. [נ]

הערות:

הערת המתרגם: כלומר: שיפתח האדם ראשית לימודיו ותחילת השכלתו במדע זה, וראה לקמן הערה .

הערת המתרגם: "אלכיטאבה" המשא והחזון הנבואי. ובר"ש "הספור" ורי"ח "מליצה" ולא דקו.

הערת המתרגם: אפשר "כפי ערך". והכוונה לחנך את הקטנים ולהגדיל את מנת ידיעתם כפי רמת קיבולם, ולהניח את המוגבלים כפי יכולת קיבולם.

הערת המתרגם: בר"ש "בטול לגמרי" ולא דק.

הערת המתרגם: למרבית הצער כאלה הם הרבה "חכמים", בפרט אם מונה לאיזה תפקיד ע"י קבוצת חש"ו נדמה לו שהוא חכם מופלא ורב רבנן באמת.

הערת המתרגם: בר"ש "וגלו בהם מעט" ולא דק.

הערת המתרגם: לקמן פרק לד.

הערת המתרגם: לעיל פרק כו, וראה לקמן ח"א פרק מז.

הערת המתרגם: כלומר: התורה היה די בשבילה שמסרה את ההשקפות הנכונות במסורת, כגון ה' אחד, העולם מחודש, יש נבואה, וכדומה.

הערת המתרגם: מוסב על ההשקפה, כלומר: שמסרה את ההשקפות בצורה ובאופן המתקבלים על דעת הכל, אם כי רוב וכמעט כל המלים שנמסרו בהן מושאלות.

הערת המתרגם: "חג'ה" הוכחה, ראיה איתנה. וברפש "טענה" ולא דק.

הערת המתרגם: ראה לעיל בתחילת ההקדמה.

הערת המתרגם: חגיגה פ"ב מ"א.

הערת המתרגם: שם יג א. [מט]

הערת המתרגם: על סוגי המדעים שצריך להקדים לפני למוד הפילוסופיא ומדעי האלוהות ראה בפרק דלקמן הערה .

הערת המתרגם: "פטנא" ובר"ש ורי"ח "משכיל" ונכון הוא.

הערת המתרגם: וזה לשון רבנו בהקדמתו לאבות תחילת פרק שמיני, מהדורתי עמ' שצו: כגון שהיה מזגו נוטה אל היובש יותר ותהיה מהות מוחו זכה מעטת הלחיות הרי אדם זה יקל עליו הזכרנות והבנת העניינים יותר מאודם בעל מרה לבנה.

הערת המתרגם: בר"ש "והתחיל עמהם" ולא דק.

הערת המתרגם: להקדים במדעים הקלים שאפשר לכל להבינם, וכמו שכתב רבנו בהלכות יסודי התורה פ"ד סוף הלכה יג. [נ]

חלק ראשון

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה