מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [לג]
ועוד מכלל מטרות התורה השלמה עזיבת התאוות והזילזול בהן, וצימצומן עד כמה שאפשר, ושלא ידרוש מהן אלא ההכרחי. וכבר ידעת כי רוב להיטות ההמון והתפקרותם אינה אלא בזלילה במאכל ובמשתה ובתשמיש, וזה הוא המבטל את שלמות האדם הסופית, והמזיק לו גם בשלמותו הראשונית , המפסיד רוב מצבי אנשי הערים והנהגת הבית.
כי ברדיפה אחר עצם התאווה, כדרך שעושים הסכלים :
יבטלו התשוקות העיוניות,
ויפסד הגוף ויאבד האדם בטרם בוא עתו הטבעי לו ,
ויתרבו הדאגות והיגונות,
ויתרבו הקנאות והשנאות והמחלוקות על נישול מה שביד הזולת,
- גורמי כל זה, מפני שהסכל עושה את ההנאה בלבד תכלית הדרושה לשמה ולעצמה.
ולפיכך ניהל אותנו ה' יתרומם שמו בתתו לנו מצוות המבטלות את התכלית הזו , ומטות את המחשבה מהן בכל אופן , ומנע מכל מוח שמביא ללהיטות ולסתם תאווה .
וזו מטרה גדולה ממטרות התורה הזו, הלא תתבונן מקראות התורה היאך ציוותה בהריגת מי שנראה בעניינו שהוא מפריז בדרישת תאוות האכילה והשתייה, והוא בן סורר ומורה , והוא אומרו: זולל וסובא , וציווה לסקלו ולמהר להכריתו בטרם יחמיר עניינו ויאבד רבים ויקלקל תכונות צדיקים ברוב תאוותנותו .
וכן מכלל מטרות התורה העדינות והגמישות , ושלא יהא האדם בעל עקשנות וגסות, אלא בעל היענות ומשמעת וישוב הדעת וגמישות. כבר ידעת מצוותו יתעלה:
ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד
הסכת ושמע ישראל ,
אם תאבו ושמעתם .
ואמר בגמישות לקבלת מה שראוי לקבלו"
ושמענו ועשינו ,
ונאמר בכך על דרך המשל משכני אחריך נרוצה .
וכן ממטרות התורה, הטהרה והקדושה. כוונתי בכך הזנחת התשמיש וההתרחקות ממנו ומיעוטו ככל האפשר כמו שאבאר ,.
כאשר ציווה יתעלה לקדש את האומה לקבלת התורה, ואמר וקידשתם היום ומחר, אמר אל תיגשו אל אשה . הנה ביאר כי הקדושה - הזנחת התשמיש, כמו שביאר גם שעזיבת שתית היין קדושה, באומרו בנזיר קדוש יהיה .
ולשון ספרא והתקדשתם והייתם קדושים זו קדושת [שנא] מצוות.
וכמו שקראה התורה קיום המצוות הללו "קדושה וטהרה", כך קראה את העברה על המצוות הללו ועשיית הרעות "טומאה", כמו שאבאר.
אשר לניקיון הבגדים ורחיצת הגוף וסילוק הלכלוכים, גם זה ממטרות התורה הזו, אבל לאחר טיהור המעשים וטיהור הלב מן ההשקפות המטמאות והמידות המטמאות .
אבל ההסתפקות בניקיון החיצוני, ברחיצה וטהרת הבגדים עם התאוותנות בתענוגות וההפקרות במאכלים ובתשמיש, יש בו תכלית התיעוב. אמר ישעיה בכך המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך אוכלי בשר החזיר וגו' , אמר שהם מטהרים ומתקדשים במקומות הגלויים וברשות הרבים, אלא שהם מתייחדים בחדרים ובתוך בתיהם במריהם, והם הפקרותם באכילת האיסורים החזיר והשקץ והעכבר.
ושמא רומז באומרו 'אחר אחת בתוך', להתייחדות בביאות האסורות.
מסקנת הדברים, כי חיצוניותם נקיה מפורסמת הנקיות והטהרה, אבל פנימיותם הרי הם עם תאוותיהם ותענוגי גופותיהם. ואין זו מטרת התורה. אלא המטרה הראשונית צמצום התאוות, וניקיון החיצוניות אחר ניקיון הפנימיות.
וכבר העיר שלמה על מי שעושה העיקר רחיצת הגוף וטהרת הבגדים, בעוד המעשים מטונפים והמידות רעות, ואמר, דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ, דור מה רמו ועפעפיו יינשאו .
וכאשר תתבונן גם במטרות הללו אשר הזכרנו בפרק זה, יתבררו לך טעמי מצוות רבות שהיו טעמיהן בלתי ידועים לפני ידיעת מטרות הללו, כמו שאבאר לקמן.
הערות:
הערת המתרגם: ראה לעיל בחלק זה פרק ח. ופרק יב.
הערת המתרגם: בר"ש "ושלותם" וט"ס הוא. ושמא צ"ל "ושילוחם".
הערת המתרגם: וראה גם לעיל בחלק זה פרק כז.
הערת המתרגם: "אלג'אהליה" - מונח המבטא בערבית יותר מסתם סיכלות, אלא סיכלות פראית של מחוסר כל נימוס או תבונה.
הערת המתרגם: "לו" לאותו הגוף לפי מכנהו ובריאות הוריו וכדומה. ובר"ש הושמטה. וראה גם הלכות דעות פ"ד ובסיכום שם הל' כ.
הערת המתרגם: "אנתזאע" לקיחה על ידי מרמות ותחבולות רשע. ולכן העדפתי לתרגם"נישול" ובר"ש "לקחת".
הערת המתרגם: הכוונה להגבלות הזלילה על ידי איסורי מאכלות מסוימים, והגבלת התשמיש על ידי אסור הזנות. ואף באשה המיוחדת לו ע"י חופה וקדושין מוגבל ההתר לזמנים ידועים. וראה גם הקדמת רבנו לאבות הפרק הרביעי.
הערת המתרגם: כלומר: ואם אינן מבטלות התכלית הזו שהיא השקיעה בגרגרנות לכל מיניה, הרי בכל אופן מטות הן ממנה. ור"ש כנראה מתוך אי הבנה תרגם"בכל צד".
הערת המתרגם: אפשר "לתאוותנות ולעצם ההנאה".
הערת המתרגם: דברים כא יח.
הערת המתרגם: שם כא כ.
הערת המתרגם: אפשר: בטרם יעצמו דרישותיו. ובר"ש "קודם שיגדל עניינו".
הערת המתרגם: ראה סנהדרין פ"ח מ"ה ובגמרא שם דף עב א. ורבנו הוסיף כאן טעם החשש לשחיתות המידות של בני נוער אחרים. כי השחיתות וההפקרות מחלות מתדבקות, כידוע, לא רק בבני התשחורת, אלא אף ואפשר יותר במהודרים. וראה גם לקמן פרק מא.
הערת המתרגם: הכוונה עדינות נפשית וגמישות מידות, שיהא עשוי להכנע לאמת לאמיתה ללא עקשות חומרנית. ואף לאמת שלו הוא שהגיע אליה מתוך הסתכלות מעמיקה. ובר"ש "מכלל התורה תרבות ושיהיה האדם נשמע לחבריו" ולא דק, כי אין המדובר. לחבריו אלא לאמת. ואף בכל יתר המשפט לא דק בתרגומו.
הערת המתרגם: דברים י טז.
הערת המתרגם: שם כז ט.
הערת המתרגם: ישעיה א יט.
הערת המתרגם: דברים ה כד.
הערת המתרגם: שיר השירים א ד. וראה גם רבה שם.
הערת המתרגם: לקמן פרק מט.
הערת המתרגם: שמות יט י.
הערת המתרגם: בר"ש הראשונה "אמר" והשניה "ואמר" ואינו נכון. כי השניה פירוש לקדוש האמור תחילה.
הערת המתרגם: שמות יט טו.
הערת המתרגם: במדבר ו ה.
הערת המתרגם: ויקרא יא מד. [שנא] וראה לקמן פרק מז וראה גם ספר המצוות כלל רביעי. והלכות מאכלות אסורות פרק יז הל' לב. והלכות טומאת אוכלין פט"ז הל' יב.
הערת המתרגם: בר"ש הוסיף "הזיעה".
הערת המתרגם: ראה גם הלכות מקוות פרק יא הל' יב. ואפשר: ההשקפות הטמאות והמידות המטמאות.
הערת המתרגם: ישעיה סו יז.
הערת המתרגם: משלי ל יב-יג.