מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [לג]
נראה לי כי במעמד הר סיני לא היה כל המגיע למשה, הוא כולו המגיע לכל ישראל, אלא הדיבור למשה לבדו, ולפיכך בא כל לשון עשרת הדברות בלשון היחיד הבודד, והוא ע"ה יורד לשיפולי ההר ומודיע לבני אדם מה ששמע.
אמרה תורה אנכי עמד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה' , ואמר עוד משה ידבר והאלוהים יעננו בקול . ובפירוש במכילתא שכל דיבור ודיבור חוזר עליו להם כמו ששמע .
ולשון התורה עוד בעבור ישמע העם בדברי עימך וגו' , משמע שהדיבור אליו והם שומעים את הקול העצום ללא חילוק מילים , ועל שמיעת אותו הקול העצום אמר כשמעכם את הקול , ואמר קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול , ולא אמר דברים אתם שומעים.
וכל שמיעת דברים שנאמרה כאן אין הכוונה בה אלא שמיעת הקול, ומשה הוא ששומע את הדברים ומוסרם להם, זהו הנראה מלשון התורה ומרוב דברי חכמים ז"ל.
אלא שיש להם גם אמרה שנאמרה במדרשות במקומות מספר , והיא גם בתלמוד , והיא אמרם אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום. כוונתם שהם הגיעו אליהם כמו שהגיעו [רמב] למשה רבנו ולא היה משה רבנו המביאם להם, והוא ששני היסודות הללו כלומר: מציאות ה' והיותו אחד, אינו נישג אלא בעיון האנושי וכל דבר הנודע בהוכחה הרי דין הנביא בו כדין כל מי שידעו ללא הבדל , ולא נודעו שני היסודות הללו מצד הנבואה בלבד , אמרה תורה אתה הראת לדעת וגו' .
אבל שאר הדברות הם מסוג המפורסמות והמקובלות לא מסוג המושכלות.
גם עם כל מה שהזכירו מזה, הרי המסתבר מן הכתובים ודברי חכמים הוא זה, שלא שמעו כל ישראל באותו המעמד אלא קול אחד בלבד פעם אחת, והוא הקול אשר השיג משה וכל ישראל ממנו אנכי ולא יהיה לך , והשמיעם משה את זה במילים * בחיתוך אותות הנשמעות.
וכבר הזכירו חכמים את זה והסמיכוהו לאומרו אחת דבר אלוהים שתים זו שמעתי .
וביארו בתחילת מדרש חזית שהם לא שמעו קול אחר מאתו יתעלה.
ולשון התורה קול גדול ולא יסף.
ואחר שמיעת אותו הקול הראשון אירע מה שנזכר מפחדם מן הדבר * ויראתם העצומה ומה שנאמר מדבריהם, ותאמרו הן הראנו ה' וגו' ועתה למה נמות וגו' קרב אתה ושמע וגו' .
ואז ניגש הוא - המורם מכל ילוד - שנית, וקבל יתר הדברות אחת אחת, וירד לשיפולי ההר והשמיעם אותם באותו המעמד העצום, והם רואים את האורות ושומעים את הקולות כלומר: אותם הקולות אשר הם קולות וברקים כרעמים וקול שופר חזק . וכל מקום שתמצא שנזכר שמיעת קולות רבים כמו שאמר וכל העם רואים את הקולות וגו' אינו אלא קול שופר ורעמים וכיוצא בהם.
אבל קול ה', כלומר: הקול הנברא אשר ממנו הובן הדיבור, לא שמעוהו כי אם פעם אחת בלבד כפי האמור בתורה וכמו שבארו חכמים במקום שהעירותיך עליו, והוא הקול אשר יצאה נשמתן בשמעו , והושגו בו שתי הדברות הראשונות.
ודע כי גם זה הקול לא הייתה דרגתם בו שווה לדרגת משה רבנו, ואני אעירך על סוד זה ואודיעך שהוא דבר מסור באומה ידוע אצל חכמיה, והוא שכל מקום שתמצא בו וידבר ה' אל משה לאמר מתרגם אותו אונקלוס ומלל ה', וכן וידבר אלוהים את כל הדברים ומלל ה' ית כל פתגמיא, אבל מה שאמרו ישראל למשה ואל ידבר עמנו אלוהים תרגמו ולא יתמלל עמנא מן קדם ה'. הנה באר לך עליו השלום את הכללות כפי שחילקנוה, והעניינים המופלאים הנעלים הללו.
כבר ידעת כי אונקלוס קבל אותם מפי ר' אליעזר ור' יהושע אשר הם חכמי ישראל בסתם כמו שבארו, דע זה וזכרהו , לפי שאי אפשר [רמג] להכנס למעמד הר סיני יותר משיעור זה שהזכירו לפי שהוא מכלל סתרי תורה, ואמתת אותה ההשגה והאיך היה המצב בה נעלם ממנו מאוד, לפי שלא קדם כמוהו ולא יהיה אחריו, ולכן דעהו.
הערות:
הערת המתרגם: דברים ה ה. ושים לב לאמור לעיל ח"א פרק יג.
הערת המתרגם: שמות יט יט.
הערת המתרגם: אפשר: אותו.
הערת המתרגם: מכילתא כ, א דרשו: לאמר, צא ואמור להם והשיבני את דבריהם.
הערת המתרגם: שמות יט ט. וראה לקמן ח"ג פרק ט. ומה שכתב רבנו באיגרת תימן ראה מהדורתי סוף קטע ב "לפי ששמענו הדיבור כמו ששמע הוא" לאו לדיוקא נקטה לא למין ההשראה באופן כללי, ולא לסוגיה. וראה גם בהלכות יסודי התורה פ"ח הל' א "ואלו שומעים משה משה, לך אמור להם כך וכך".
הערת המתרגם: אפשר: חיתוך מילים.
הערת המתרגם: דברים ה כ. וראה לעיל פרק ל בחלק זה, הקטע השלישי.
הערת המתרגם: דברים ד יב. ורמה לעיל ח"א פרק לז.
הערת המתרגם: ראה פסיקתא רבתי דף קיא ב. שיר השירים רבה א ב פסקא יב.
הערת המתרגם: מכות כד א.
הערת המתרגם: אין זו השוואה במושגים, אלא באותה הדרך שהושגו למשה רבנו שהיא דרך העיון וההגיון כך באותו הדרך הושג להם מה שהושג, וכל אחד לפי רמתו ולפי מיעוט מעצוריו היישותיים, וכדלקמן [רמב] בסוף פרק זה.
הערת המתרגם: וקבלת הדבר מפי מגיד עדיין אינה ידיעה ולא השגה.
הערת המתרגם: אפשר "ללא יתרון זה על זה" וכאמור לעיל הינו בדרך שבו הושג המושג, ולא בעצם המושג, וכדלעיל ח"א פרק נט.
הערת המתרגם: ראה גם רס"ג בסוף פתיחתו למאמר הראשון מספרו האמונות ודעות.
הערת המתרגם: דברים ד לה. וראה לעיל ח"א פרק לט. ולקמן ח"ג פרק לב ופרק נא.
הערת המתרגם: דברים המקובלים אצל כל אדם שהם טובים או רעים. וראה מילות ההגיון של רבנו שער שמיני. וראה גם בהקדמתו למסכת אבות הפרק השיק שי (מהדורתי עמ' שצב), וראה גם לעיל ח"א פרק ב. וראה גם לקמן ח"ג פרק ח לעניין גנות חשיפת השת.
הערת המתרגם: שמות כ ב-ג. דברים ה ו-ז.
* . לפי מ, בדבריו.
הערת המתרגם: תהלים סב יב.
הערת המתרגם: שיר השירים .רבה א פסקא יג.
הערת המתרגם: איני יודע אם מילה זו ערבית וצריך לתרגם "דיבור" וכלשון מדרש חזית, וכך הבין הר"ש שתרגם "מאמר", או עברית היא וכדמשמע כאן לפי השקפת רבנו, לפיכך הנחתיה כמות שהיא דשב ושל תעשה עדיף.
הערת המתרגם: דברים ה יט.
* . ור"ש כתב כי בתשובת שאלה תרגם רבנו קטע זה כך "אחר שמוע הקול ההוא הראשון היה מה שזכר מיראתם העניין".
הערת המתרגם: שם ה כא-כד.
הערת המתרגם: בר"ש "במראה ההוא".
הערת המתרגם: "אלאנואר" ונתחלפה לר"ש במילת "אלניראן" ולפיכך תרגם "האש".
הערת המתרגם: פירות הקולות, לא שהן קולות דיבור. ובר"ש "ברעם" ואינו נכון.
הערת המתרגם: שמות יט טז.
הערת המתרגם: שם כ יח.
הערת המתרגם: שבת פח ב, אמר ריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצאה נשמתן של ישראל שנאמר נפשי יצאה בדברו.
הערת המתרגם: שמות כ, א.
הערת המתרגם: שמות כ טז.
הערת המתרגם: "אבאן" אפשר: הבדיל. או: חילק
הערת המתרגם: מגלה ג א
הערת המתרגם: "באטלאק" ובר"ש הושמט. ואיני זוכר כעת היכן נאמר [רמג] בסתם "חכמי ישראל" והכוונה על ר' אליעזר ור' יהושע. וראה יבמות טז א. ומסכת דרך ארץ רבא פ"ה.
הערת המתרגם: לפי כ"י ב, ס. "וכלכלהו" והכוונה הבינהו היטב ועיין בו.
הערת המתרגם: אפשר גם: להטפל, או להתעסק במעמד.