אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [לא]

פרק [ל]

דע, כי לשכל האנושי מושגים אשר בכוחו וטבעו להשיגן.

ויש במציאות נמצאים ודברים אשר אין בטבעו להשיגן כלל, ולא בסיבה, אלא שערי השגתן נעולים בפניו.

ויש במציאות דברים שהם נישגים באופן מסוים וייעלמו יתר מצביהם .

ואין היותו משיג, מחייב שישיג כל דבר. כמו שיש לחושים השגות ואין בכוחם להשיגן בכל מרחק שהוא, וכך יתר הכוחות הגופניים. לפי שאם, דרך משל, היה האדם חזק כדי לשאת שני ככרים, הרי אינו חזק כדי לשאת עשרה.

ויתרונות בני אדם זה על זה בהשגות הללו החושיות, ויתר הכוחות הגופניים, ברורים וידועים לכל בני אדם , אלא שיש לו גבול, ואין הדבר נמשך עד איזה מרחק שיהיה [מה] ואיזה שעור שיהיה.

וכך הוא הדין עצמו בהשגות השכליות האנושיות: יתרונות בני המין האנושי בהם זה על זה בהבדלים עצומים, וגם זה פשוט וברור מאוד לאנשי החכמה, עד שיש עניין מסוים שמחדש האדם מעיונו הוא, ואדם אחר לא יוכל להבין אותו העניין כלל, ואפילו תסביר לו בכל אופני הסבר ובכל משל ובמשך זמן רב - לא יכנס בדעתו כלל, אלא ירחק שכלו מלהבינו. וגם הבדלים הללו אינם ללא גבול, אלא יש לשכל האנושי גבול בלי ספק, שאצלו הוא נעצר.

והנה יש דברים שיתברר לאדם מניעת השגתם, ולא ימצא את עצמו משתוקק לידיעתם, מחמת הרגשתו שהדבר נמנע ושאין לו שער להיכנס בו ולהגיע אליהן:

- כגון אי ידיעתנו מספר כוכבי השמים, והאם הם מספר זוגי או פרד,

- וכגון אי ידיעתנו מספר מיני בעלי החיים והמתכות והצמחים וכל הדומה לכך.

ויש שם דברים שהאדם מרגיש תשוקתו גדולה להשגתן והשלטת שכלו על דרישת אמתתן, והחקירה בהן מצויה בכל כת מבעלי העיון בבני אדם ובכל זמן.

ובאותם הדברים מתרבות ההשקפות ותארע המחלוקת בין החוקרים, וימצאו השיבושים, מחמת שאיפת השכל להשיג אותם הדברים, כלומר: התשוקה אליהן, והיות כל אחד חושב שהוא כבר מצא דרך לדעת בו אמיתת הדברים. ואין בכוח השכל האנושי להביא על כך הוכחה, לפי שכל דבר שנודעה אמיתתו בהוכחה, אין בו מחלוקת ולא ויכוחים ולא התנצחויות, זולתי מצד סכל המתעקש עיקשות הנקראת העיקשות המופתית . כדרך שתמצא אנשים שהתעקשו נגד כדוריות הארץ והיות הגלגל עגול * וכיוצא בכך, אלה אין להביאם בחשבון בעניין זה.

ודברים אלה, אשר אירעה בהם מבוכה זו, רבים מאוד בעניינים האלוהיים, ומעטים בעניינים הטבעיים, ונעדרים בעניינים הלמודיים.

אמר אלאסכנדר אלאפרודיסי, כי גורמי המחלוקות בעניינים שלשה:

האחד אהבת ההתנשאות והניצוח המטים את האדם מהשיג את האמת כפי שהוא;

והשני עדינות הדבר המושג כשלעצמו ועמקו וקושי השגתו;

והשלישי סכלות המשיג וקוצר יכולתו להשיג מה שאפשר להשיג.

כך אמר אלאסכנדר.

ובזמננו גורם רביעי שלא הזכירו, מפני שלא היה אצלם, והוא ההרגל והחינוך, לפי שיש לאדם בטבעו אהבה להרגלו ונטייה כלפיו, עד שהנך רואה אנשי הכפרים, כפי שהם מן הנוול והעדר התענוגות ודחקות המזון, מתעבים את הכרכים ואינם נהנים בתענוגותיהם, ומעדיפים המצבים הגרועים שהורגלו בהם, על המצבים התקינים שלא הורגלו להם. ואין נפשם נינוחה במגורי הארמונות, ולא בלבישת המשי, ולא בהתעדנות במרחץ ובשמנים ומיני הבושם.

כך יארע לאדם בהשקפות אשר הורגל להם ונתחנך בהם, שהוא מחבבן ומגן עליהם, ומתרחק מזולתן, וגם [מו] גורם זה מעוור את האדם מהשגת האמת ויטה כלפי הרגליו. כמו שאירע להמון בגשמות ובעניינים אלוהיים רבים, כפי שנבאר . כל זה מחמת ההרגל והחינוך על לשונות שהכל מודים בקדושתן ואמיתתן, אשר פשטיהן מורים על גשמות ועל דמיונות בלתי נכונות, אבל נאמרו על דרך המשל והחידה. ונעשה הדבר בגלל סיבות שאזכיר .

ואל תחשוב כי זה שאמרנו על קוצר השכל האנושי והיות לו גבול שהוא נעצר אצלו, הוא דבר שנאמר על פי התורה . אלא הוא דבר שכבר אמרוהו הפילוסופים, והשיגוהו השגה נכונה בלי שום קשר עם דת או השקפה , והוא דבר נכון, לא יסתפק בו אלא מי שסכל במה שכבר הוכח מן העניינים.

והקדמנו פרק זה הצעה למה שיבוא אחריו. [מז]

הערות:

הערת המתרגם: דברים נמצאים.

הערת המתרגם: נכון יותר לתרגם "ולא על ידי סיבה". אפשר לפרש שלא רק באופן ישיר אינן ניתנים להשגה, אלא אף על ידי מסובביהן. ויתכן שכוונתו שיש במציאות דברים שאין ביכולת האדם להשיגן אפילו על ידי נבואה, כעין המושגים המכונים בראיית פנים, אשר נעלמו אפילו ממשה. והקרשקש לא פירש נכונה.

הערת המתרגם: כלומר, יכול להשיגם מבחינה מסוימת, ואלו כללות אמיתת מציאותן אינן בהישג יד שליטתו.

הערת המתרגם: "קנטאר" תרגמתי "ככר" בעקבות רס"ג בתרגומו לכיכר הנחושת, אם כי ה"קנטאר" אין אנו יודעים מה היה משקלו אז. וראה פירושי רס"ג מהדורתי שמות לח כט הערה , וברור שכאן לא חשוב כלל להגדירו.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם וידועים אצל כל אדם.

הערת המתרגם: כגון הראות והריח [מה] שהם מוגבלים עד מרחק מסוים.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם: לא תחדור בו מחשבתו כלל. וכתב רבנו בהלכות יסודי התורה פ"ד הלכה יג: "ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו הם שחכמים הראשונים קוראים אותם פרדס... ואע"פ שגדולי ישראל היו, לא כולם היה בהם כוח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין".

הערת המתרגם: אפשר: ויתרונות.

הערת המתרגם: אפשר "נפשו משתוקקת". והדברים ברורים שיש מושגים שאף אם יופיעו אי פעם במחשבה, הרי הרגשות אי היכולת להשיגן בולמתן מיד.

הערת המתרגם: ראה בראשית טו ה.

הערת המתרגם: מיני בעלי החיים או מיני המתכות או מיני הצמחים.

הערת המתרגם: במציאות.

הערת המתרגם: כלומר: וכל כתות בעלי העיון בכל עם ושבט חוקרים בהם ומעיינים בהם. והאפודי נשתבש בקריאת משפט זה בגלל גמגום התרגום.

הערת המתרגם: כלומר: עקשנות עקשנית נגד הוכחה ברורה.

* .יתכן שאפשר לתרגם "מסתובב" אם כי דרך רחוקה היא.

הערת המתרגם: אלכסנדרוס מאפרודיסיה, ראש בית המדרש לפילוסופיה באתונה בשנת - לסה"נ היה גדול המפרשים של אריסטו בימים ההם. עסק רבות במחקר השכל ובענייני השכל הפועל. והחוקר אבן סינא העריצו מאוד. ודבריו האמורים כאן וגם תוספת הדבר הרביעי שהוסיף רבנו, הביאם רבנו בסוף ספרו על הקצרת מהדורת ז. מונטנר עמ' , הוצ' מוסד הרב קוק ירושלם תשכ"ה. עיין שם.

הערת המתרגם: תרגמתי "שעת'" מנוול, כפי שהעירותי לקמן ח"ג פרק מה הערה , ראה שם. ובר"ש "ממיעוט רחיצת ראשם וגופם".

הערת המתרגם: "אסתיחאש" ושמא יותר נכון לתרגם: וחש זרות בזולתן. [מו]

הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק מז.

הערת המתרגם: מקראות והגדות חז"ל.

הערת המתרגם: ראה ראב"ד בהשגה להלכות תשובה פ"ג הלכה ז. ותשובת רבנו לקמן סוף פרק לו.

הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק מו. וכיוצא בזה כתב רבנו בפירושו לסנהדרין פ"י מ"א מהדורתי עמ' רג "כי איך יתאימו מיני המזון קלי הכמות ממוצעי האיכות לאדם שכבר הורגל למיני המזון הרעים והכבדים, הלא רק יזיקוהו וישנאם, הנך רואה דבר אותם שהורגלו באכילת הבצלים והשומים והדגים, על המן מה הוא, ונפשנו קצה בלחם הקלקל. ע"ש. ולעצם העניין בהרגלים הטבעיים ראה כתובות דף קי ב. והלכות אישות פי"ג הלכה יח.

הערת המתרגם: כלומר: לא מפני ומשום שהתורה מנעה את האדם מלרחף במחשבתו אל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור.

הערת המתרגם: בר"ש: בלי נטות אל דעת ואל סברה. [מז]

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה