מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [ל]
אכל
מלה זו, הנחתה הראשונה בלשון לאכילת החי מה שאוכל מן המזון, וזה מה שאין צורך להביא לו דוגמא. וכן כלל הלשון במושג אכילה שני עניינים:
העניין האחד הוא אבדן הדבר הנאכל וכיליונו, כלומר: הפסד צורתו תיחלה .
והעניין השני גידול החי במה שאוכל מן המזון, והתמדת קיומו בו, והמשכיות מציאותו, ותקינות כל כוחות הגוף בה.
והנה כפי העניין האחד הושאל לשון אכילה לכל אבדן ולכל השמדה ובכלל לכל עקירת צורה:
ואכלה אתכם ארץ אויביכם ,
ארץ אוכלת יושביה ,
חרב תאכלו ,
תאכל חרב ,
ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה ,
אש אוכלה הוא ,
כלומר: ישמיד המורדים בו כהשמדת האש [מד] למה שהיא משתלטת עליו, וזה הרבה.
ולפי העניין האחרון הושאל לשון אכילה למדע וללמוד, ובכלל להשגות השכליות אשר בהם יתמיד קיום הצורה האנושית באופן היותר שלם , כקיום הגוף במזון במצבו הטוב ביותר:
לכו שברו ואכלו
שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ,
אכול דבש הרבות לא טוב ,
אכל בני דבש כי טוב ונופת מתוק על חכך כן דעה חכמה לנפשך ,
וגם שימוש זה רב בדברי חכמים, כלומר: שמכנים את הלמוד באכילה:
תא אכלו בשרא שמינא בי רבא ,
ואמרו:
כל אכילה ושתיה האמורה בספר זה, אינה אלא חכמה ,
ובמקצת נוסחאות "תורה" .
וכן הרבה הם קוראים את החכמה מים:
הוי כל צמא לכו למים .
ולפי שנתרבה השימוש הזה בלשון, ונתפשט עד שנעשה כאלו הוא ההנחה הראשונה, השתמשו גם במלים רעב וצמא להעדר הלמוד וההשגה:
והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה' ,
צמאה נפשי לאלהים לאל חי ,
וזה הרבה.
ותרגם יונתן בן עזיאל עליו השלום:
ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ,
אמר:
ותקבלון אולפן חדת בחדוא מבחירי צדקא,
התבונן ביאורו מים שהוא המדע שיושג באותם הימים , ועשה "מעיני" כמו:
מעיני העדה
כלומר: הנבחרים והם החכמים, לפיכך אמר "מבחירי צדקא", כי הצדק הוא הישועה האמיתית . ראה היאך ביאר כל מלה בפסוק זה לעניין המדע והלמוד, והבן זה. [מה]
הערות:
הערת המתרגם: "לחט'ת" תרגום מדויק "סקר" ונמנעתי מכך פן לא יובן. ובר"ש "ראה הלשון" וגם זה טוב.
הערת המתרגם: בר"ש הושמט כדרכו להשמיט מה שנראה לו כפל מיותר.
הערת המתרגם: כלומר: מובן ראשון בהוראה ראשונה של אכילה.
הערת המתרגם: האחד שבהנחה הראשונה. ובר"ש "הראשון" ולא דק.
הערת המתרגם: ויקרא כו לח.
הערת המתרגם: במדבר יג לב.
הערת המתרגם: ישעיה א כ.
הערת המתרגם: שמואל ב ב כו.
הערת המתרגם: במדבר יא א.
הערת המתרגם: דברים ד כד. [מד]
הערת המתרגם: גידול והתפתחות והמשכת קיום.
הערת המתרגם: ראה לעיל פרק ז, ולקמן פרק סח.
הערת המתרגם: ישעיה נה א.
הערת המתרגם: שם נה ב.
הערת המתרגם: משלי כה כז.
הערת המתרגם: שם כד יג-יד.
הערת המתרגם: בבא בתרא כב א.
הערת המתרגם: קהלת רבה פרשה ג פיסקה' טו לפסוק וגם כל האדם שיאכל ושתה. וטעות הוא באפודי ואברבנאל, שחשבו שדרשה זו נאמרה על משלי.
הערת המתרגם: לפנינו איתא: בתורה ומעשים טובים הכתוב מדבר.
הערת המתרגם: ישעיה נה א. וכך פורש בבבא קמא יז א, פב א. עבודה זרה ה ב.
הערת המתרגם: "ופשא" נתרחב, נתפשט, נפוץ. ובר"ש "ונגלה".
הערת המתרגם: עמוס ח יא.
הערת המתרגם: תהלים מב ג.
הערת המתרגם: ישעיה יב ג.
הערת המתרגם: וכן כתב בהלכות מלכים פי"ב הלכה ה: "ובאותו הזמן... לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם".
הערת המתרגם: במדבר טו כד.
הערת המתרגם: תשועת נפש האדם ורוחו מים התאוות והסכלות. וראה הערה . [מה]