מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [כח]
רגל
שם משותף, הוא שם הרגל :
רגל תחת רגל .
וייאמר עוד בעניין ההליכה אחרי מישהו:
צא אתה וכל העם אשר ברגליך -
עניינו: ההולכים אחריך.
וייאמר גם בעניין הסיבתיות:
ויברך ה' אותך לרגלי -
בגללי. כלומר: בעבורך. כי הדבר אשר הוא בעבור משהוא, הרי אותו המשהו הוא סבת הדבר. וזה שמושי מאוד:
לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים .
והנה אמרו:
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים -
רוצה בו קיום הסיבות שלו , כלומר: הנפלאות שיתגלו אז באותו המקום אשר הוא יתעלה סבתן, כלומר: העושה אותן. ואל פירוש זה כוון יונתן בן עוזיאל ע"ה, אמר:
ויתגלי בגבורתיה ביומא ההוא על טור זיתיא.
וכך מתרגם כל אבר פעולה והליכה גבורתיה, כי כולם המטרה בהם הפעולות המופעלות על ידי רצונו.
אבל אמרו:
ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר
הרי פירוש אנקלוס בו, כפי שכבר ידעת, שהוא עשה כינוי רגליו מוסב על הכסא ואמר:
ותחות כורסי יקריה.
והבן והתפלא על התרחקות אנקלוס מן הגשמות ומכל מה שמביא לכך, ואפילו בדרך רחוקה, לפי שלא אמר "ותחות כורסיה", לפי שאם ייחס לו את הכסא, כפי [מב] העניין המובן תחלה, היה משמע שהוא נח על גוף, ויחייב גשמות. לפיכך ייחס את הכסא ליקריה, כלומר: לשכינה, שהיא אור נברא. וכך אמר בתרגום:
כי יד על כס יה ,
אמר:
מן קדם דחילא דשכינתיה על כורסי יקרא.
וכך תמצא בלשון כל האומה 'כסא הכבוד'.
וכבר חרגנו ממטרת הפרק לדבר שיתבאר בפרקים אחרים , ואחזור למטרת הפרק.
אבל ביאור אנקלוס כבר ידעתו, אלא שתכלית הדברים שהוא שלל את הגשמות, ולא באר לנו מה הוא אשר השיגו, ולא מה הכוונה במשל הזה . וכך בכל מקום אינו נוגע בעניין זה אלא לשלילת הגשמות בלבד, כי שלילת הגשמות דבר שהוכח, הכרחי באמונה , ולפיכך החליט בו ופירש על פיו, אבל ביאור עניין המשל הוא דבר שבהנחה אפשר שכך היא המטרה או דבר אחר. ועוד, שהם דברים נעלמים מאוד, ואין הבנתם מיסודות הדת , ולא השגתן קלה להמון, ולפיכך לא עסק בעניין זה.
אבל אנחנו לפי מטרת המאמר, אי אפשר לי שלא אבאר בו דבר. ואומר, כי אמרו "תחת רגליו", רוצה בכך בסיבתו ובגללו, כמו שביארנו. ואשר השיגו הוא אמיתת החומר הראשון אשר הוא מאתו יתעלה, והוא סיבת מציאותו * . והתבונן אמרו:
כמעשה לבנת הספיר.
ואילו הייתה הכוונה המראה, היה אומר כלבנת הספיר. הוסיף מעשה, לפי שהחומר, כפי שידעת, מקבל תמיד נפעל מבחינת עצמותו, ואין לו פעולה אלא במקרה; כמו שהצורה פועלת לעולם בעצמותה, נפעלת במקרה. כמו שנתבאר בספרי הטבע , ולפיכך אמר עליו כמעשה. אבל לבנת הספיר הוא ביטוי לדבר השקוף, לא על המראה הלבן, כי מראה הספיר אינו מראה לבן אלא שקוף בלבד, והשקוף אינו מראה, כפי שהוכח בספרי הטבע . לפי שאלו היה גוון, לא היה מראה כל הגוונים מאחוריו ונראים בו . וכיון שהגוף השקוף נעדר כל הגונים, לפיכך מקבל כל הגונים חליפות. וזה דומה לחומר הראשון אשר הוא מבחינת אמתתו * נעדר כל הצורות, ולפיכך מקבל הוא כל הצורות חליפות. והייתה השגתם, אם כן, החומר הראשון ויחסו אל ה', כיון שהוא ראשית ברואיו מחויבי ההוויה וההפסד, והוא יוצרו.
ויבואו עוד דברים בעניין זה .
ודע כי צריך אתה לכמו הביאור הזה, אפילו לפי ביאור אנקלוס שאמר ותחות כורסי יקריה, כלומר: שהחומר הראשון והוא גם באמת תחת השמים הנקראים כסא כמו שקדם .
ואשר העירני לביאור הנפלא הזה, והמצאת העניין הזה, הוא מאמר שמצאתיו לר' אליעזר בן הורקנוס, עתיד אתה לשמעו באחד מפרקי מאמר זה , וכל המטרה של כל נבון היא שלילת הגשמות מה' יתעלה, והנחת כל אותן ההשגות שכליות לא חושיות, הבן זה והתבונן בו. [מג]
הערות:
.בר"ש "לרגל בעלי חיים", ואין צורך לכך.
הערת המתרגם: שמות כא כד.
הערת המתרגם: "אלתבע" ותרגמתי כן בעקבות רס"ג בכל מקום.
הערת המתרגם: שמות יא ח.
הערת המתרגם: בראשית ל, ל. וכן תרגם רס"ג שם "בסבבי". כלומר: טובתך באה כדי להטיב לי. וראה לקמן ח"א פרק מג.
הערת המתרגם: שם לג יד.
הערת המתרגם: זכריה יד ד.
הערת המתרגם: קיום הסיבות הגורמות לאותן התופעות הפלאיות שיתרחשו אז באותו המקום, והסיבות הן גאולת ישראל ותשועתו. וראה לעיל פרק יג.
הערת המתרגם: בר"ש "ואיתגלי" וטעות הוא.
הערת המתרגם: אבר פעולה - היד, ואבר הליכה - הרגל. ובר"ש "כל מעשה מגע והעתק" וגמגום הוא.
הערת המתרגם: שמות כד י. ור"ל שבפסוק זה אי אפשר לפי מחשבה ראשונה לפרש רגל - סיבתיות, אם כי בסוף יחזור רבנו לכך.
הערת המתרגם: כתב כן, אף על פי שעד כה לא הזכיר תרגום אנקלוס לפסוק זה, לא לעיל פרק ה ולא במקום אחר. וכוונתו שכל אדם מישראל המקיים חובתו לשנות פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, יודע ודאי תרגום אנקלוס.
הערת המתרגם: רגל-יו, כנוי הנסתר מוסב על הכסא. כלומר: ותחת רגלי הכסא. ואם נדבר במלים מגושמות, הרי כל כסא עומד על רגלים. ואע"פ שתרגם "ותחות כורסי", פירושו תחת רגליו של כסא, וכיון שגם הכסא מסמל ומגדיר מקום, לפיכך הוסב הכסא ליקר. והדברים ברורים ואין צורך לבלבולת של ר"מ נרבוני. [מב] ולא להתעלמותו של אפודי מתיבת "כנוי".
הערת המתרגם: הוראתו הראשונית של כסא, וכדלעיל פרק ט.
הערת המתרגם: שמות יז טז.
הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק סד ופרק ע.
הערת המתרגם: שאמר אנקלוס.
הערת המתרגם: לבנת הספיר.
הערת המתרגם: כלומר: שאין הבורא גוף וגוייה כבר הוכח בבירור, ודבר זה הכרחי באמונה, כי הפכו כפירה מוחלטת.
הערת המתרגם: אפשר לתרגם "משוער".
הערת המתרגם: ואף אם לא נדע מה נמשל בלבנת הספיר, אין בדבר הרס האמונה.
הערת המתרגם: מטרת ספר זה, שהוא גם ביאור משלי הנבואות וכתבי הקדש.
* על ידי מה שאנו מכנים הרצון המוחלט. ולא חלילה על דרך החיוב כשיטת ארסטו, ואף לא כשיטת אפלטון ובעלי עצי הלבנון.
הערת המתרגם: ראה לקמן ח"ג פרק ח.
הערת המתרגם: פיזיקה לאריסטו ספר א פ"ט.
הערת המתרגם: אריסטו, על הנפש ספר ב פ"ז.
הערת המתרגם: שנראה גוונו כמראה שמאחריו.
* אך לא במציאות, כי אין במציאות חומר ללא צורה וכמו שכתב רבנו גם בהלכות יסודי התורה פ"ד הלכה ז.
הערת המתרגם: ראה לקמן ח"ב פרק כו.
הערת המתרגם: ח"ב פרק יג ופרק יט.
הערת המתרגם: לעיל פרק ט.
הערת המתרגם: לקמן ח"ב תחילת פרק כו. [מג]