אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [כז]

פרק [כו]

אנקלוס הגר שלם מאוד בלשון העברית והארמית, וכבר נתן דעתו לסילוק הגשמות, וכל תואר שמתאר הכתוב המביא לידי גשמות מבארו כפי עניינו, וכל שהוא מוצא מן השמות הללו, המורים על מין ממיני התנועה, עושה עניין התנועה התגלות והופעת אור נברא, כלומר: שכינה, או השגחה.

וכך תרגם:

ירד ה' - יתגלי ה',

וירד ה' - ואתגלי ה'

ולא אמר ונחת ה'.

ארדה נא ואראה - אתגלי כען ואדון,

וזה נמשך בתרגומו. אלא שתרגם:

אנכי ארד עמך מצרימה - אנא אחות עמך למצרים,

וזו נקודה נפלאה מאוד מורה על שלמות האדון הזה וטוב ביאורו והבנתו את העניינים כפי שהן , ואף פתח לנו בתרגומו זה עניין גדול מענייני הנבואה, והוא, שבתחילת פרשה זו אמר:

ויאמר אלוהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב וכו' ויאמר אנכי האל וכו' אנכי ארד עמך מצרימה.

וכיון שציין בתחילת הלשון שזה היה במראות הלילה, לא היה מוזר בעיני אנקלוס לספר הלשון שנאמר במראות הלילה כלשונו, והוא הנכון, לפי שזה תיאור מה שנאמר לו, לא תיאור מעשה שהיה, כמו:

וירד ה' על הר סיני

שהוא תיאור מה שאירע בעניינים המציאותיים, ולפיכך כינה אותו בהתגלות, ושלל ממנו מה שמורה על תנועה. והעניינים החזוניים, כלומר: סיפור מה שנאמר לו, הניחו כפי שהוא, וזה נפלא.

ומכאן תתעורר שיש הבדל גדול בין מה שנאמר בו בחלום או במראות הלילה, ובין מה שנאמר בו במחזה ובמראה, ובין מה שנאמר בו בסתם "ויהי דבר ה' אלי לאמר" או "ויאמר ה' אלי" .

ואפשר עוד לדעתי שאנקלוס פירש אלוהים [מא] האמור כאן מלאך , ולפיכך לא הרחיק מלומר בו אנא אחות עמך למצרים. ואל יהא מוזר בעיניך היותו סובר שאלוהים כאן מלאך, והוא אומר לו "אנכי האל אלוהי אביך", כי הדיבור הזה יהיה בלשון זה גם על ידי מלאך. הלא תראה אמרו:

ויאמר אלי מלאך האלוהים בחלום יעקב, ואומר הנני ,

ובסוף ספור דבורו עמו:

אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר .

ואין ספק שיעקב נדר לה' לא למלאך, אלא שזה נוהג בדברי הנביאים כלומר: לומר את הדברים שאומר להם המלאך בשם ה' בלשון דבור ה' להם, והם כולם בהשמטת הנספח , כאלו אומר אנכי שלוח אלוהי אביך, אנכי שלוח האל הנגלה עליך בבית אל, וכדומה לזה. ויבאו בנבואה ומעלותיה ובמלאכים דברים רבים בהתאם למטרת מאמר זה. [מב]

הערות:

.אפשר לתרגם: בקי.

הערת המתרגם: "אלכתאב" תרגום מלולי: הספר.

הערת המתרגם: שמות יט יא.

הערת המתרגם: שם יט כ.

הערת המתרגם: בראשית יח כא. והואיל ומטרת רבנו תרגום תיבת ארדה, כתב ההמשך במה"ק "ואחזי", כי לא תרגם אנקלוס ואחזי אלא "אתגלי כען ואדון" ונתחלף לו בתרגום יונתן שתרגם "ואחמי".

הערת המתרגם: נוהג כללי בכל תרגומו.

הערת המתרגם: בראשית מו ד.

הערת המתרגם: תרגמתי אמנם "האדון", אך אפשר לתרגם גם "הרב" "האיש", וכשימוש חז"ל איש שוכו, איש יבנה, איש ירושלם, רבו של אותו המקום. ואין צורך למה שחשב האברבנאל שכתב רבנו כן מפני שהוא בן קלונימוס בן אחות טיטוס.

הערת המתרגם: ראה אברבנאל שהביא קושיות הרמב"ן בפירושו לבראשית מו א, שהקשה על דברי רבנו כאן ולקמן פרק מח. והאריך לפרקם אחת לאחת. ואם כי דבריו כולם נכוחים למבין, נראה שרבנו רמז לתירוץ כללי, באמרו בראשית פרק זה שאנקלוס בקי בשפה הארמית. וכוונתו שכל מונח המורה בשפה הארמית רק במשמעו הפשוט, הטהו אנקלוס והשיאו מפשוטו, וכל מונח כגון "ויאמר" "ומליל" שהוא משמש גם בשפה הארמית להשאלות שונות ולמושגים מופשטים, הניחו כמו שהוא כיון שהשאלתו בארמית כהשאלתו בעברית, וכמו שכתב לקמן ח"א פרק מח בתרגום וירא - וחזא. וכדומה לזה עשה רס"ג בתרגומיו למקרא וכמו שכתב בספרו האמונות ודעות מאמר שני פרק יב, ראה שם מהדורתי.

הערת המתרגם: בתרגום מלולי "הדמיוניים" ואם כי לדעת רבנו יש מבוא גדול לפעולת המדמה בנבואה ובפרט בראשיתה, כמו שכתב לקמן ח"ב פמ"א, העדפתי לתרגם "חזוניים" כדי למנוע טעויות ושבושים.

הערת המתרגם: על פרטי דרגות הנבואה ראה לקמן ח"ב [מא] פרק מה.

הערת המתרגם: כי שם "אלוהים" משותף גם למלאכים כדלעיל פרק ב. ובהלכות יסודי התורה פ"ב הלכה ז היא הדרגה השביעית מדרגות המלאכים.

הערת המתרגם: שהשליח מדבר בלשון שולחו.

הערת המתרגם: בראשית לא יא.

הערת המתרגם: שם לא יג.

הערת המתרגם: ראה לעיל פרק כא הערה .

הערת המתרגם: לקמן ח"ב פרקים לב-לו.

הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק מט, וח"ב פרק ו ופרק ז, וח"ג פרקים א-ז.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה