מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [כו]
כבר ידעת אמירתם הכוללת לכל מיני הביאורים שיש להם קשר בעניין זה, והוא אמרם "דברה תורה כלשון בני אדם" . עניינו, שכל מה שאפשר לכל בני אדם להבינו ולהשכילו במחשבה ראשונה הוא אשר נעשה ראוי כלפי ה' יתעלה, ולפיכך תיארוהו בתארים המורים על גשמות, כדי להורות עליו שהוא יתעלה מצוי, כי אין ההמון משיג בעיון ראשון מציאות אלא לגוף דווקא, ואשר אינו גוף או מצוי בגוף אינו מצוי אצלם.
וכן כל דבר שהוא שלמות אצלנו, יוחס לו יתעלה, להורות עליו שהוא שלם בכל אופני השלמות ולא יבואהו חסרון כלל. לפיכך כל מה שההמון מבין שהוא חסרון או העדר לא יתואר בו, ולכן לא יתואר באכילה ולא בשתיה ולא בשינה ולא בחולי ולא בעוול ולא במה שדומה לכך. וכל מה שחושבים ההמון שהוא שלמות, יתואר בה, ואף על פי שאין אותו דבר שלמות אלא ביחס אלינו, אבל כלפיו יתעלה כל אותן שאנו חושבים אותן שלמות הם תכלית החסרון. אלא שאלו דימו לעצמם העדר אותה השלמות האנושית ממנו יתעלה, היה הדבר לדעתם חסרון כלפיו.
ואתה יודע כי התנועה היא משלמות החי והכרחית לו בשלמותו . שכשם שהוא זקוק לאכילה ושתיה כדי למלא מה שנתפרד, כך הוא זקוק לתנועה להשיג את המתאים לו ולהתרחק מן הנגדי לו . ואין הבדל בין אם יתואר יתעלה באכילה ושתיה, או אם יתואר בתנועה. אלא שלפי לשון בני אדם, כלומר: הדמיון ההמוני, הרי האכילה והשתיה אצלם מגרעת כלפי ה', והתנועה אינה מגרעת כלפיו, ואף על פי שגם התנועה לא הזקיק לה כי אם הצורך. וכבר הוכח כי כל נע הוא בעל גוף מתחלק בלי ספק. ויתבאר שאינו יתעלה בעל גוף ואם כן לא תמצא לו התנועה, ולא יתואר גם בשכינה , כי לא יתואר בשכינה אלא מי שדרכו לנוע.
נמצא שכל השמות הללו המורים על כל מיני התנועות של בעלי החיים, תואר בהם יתעלה כפי האופן שאמרנו, כמו שמתארים אותו בחיים , כי התנועה מקרה הכרחי לחי, ואין ספק כי עם סילוק הגשמות יסתלקו כל אלה: כלומר: ירד, ועלה, והלך, ונצב, ועמד, וסבב , וישב, ושכן, ויצא, ובא, ועבר, וכל הדומה לכך.
והאריכות [מ] בעניין זה מיותרת , אלא מפני שהורגלו בו מוחות ההמון ולפיכך ראוי לבארו לאותם שרוצים להביא עצמם לשלמות האנושית, ולסלק מהם הדמיונות הללו שקדמו להם בגיל הנערות, במעט הרחבה כפי שעשינו. [מא]
הערות:
.ברכות לא ב. יבמות עא א. כתובות מז א. נדרים ג א, גטין מא ב. קדושין יז ב. בבא מציעא לא ב, צד ב. עבודה זרה כז א. סנהדרין נו א, סד ב, עה ב, צ ב. מכות ב א. זבחים קח א. כרתות יא א. ערכין ג א. נדה לב ב, מד א. וראה לקמן ח"א פל"ג ופמ"ו. ואמרם בנדרים שם דאיכא דלית ליה דברה וכ' הו? בדינים. ובעניין זה לכ"ע אית דברה וכו'.
הערת המתרגם: שיש במשמעו כבוד הדור ורוממות כלפי ה'.
הערת המתרגם: אפשר לתרגם "חיובי", והכוונה שבלעדי זה היאך נסביר להמון מציאות ה' גדולתו ורוממותו.
הערת המתרגם: כלומר: בעיונם הפשוט ותפישתם המציאותית, אשר אינה מכירה זולת הגופים עד אשר יתרומם מי שיתרומם מהם ויגיע לדרגה שמעבר לזו.
הערת המתרגם: בר"ש הוסיף משלו "או העדר כלל".
הערת המתרגם: שלמותו של החי נעשת תמה וכללית על ידי התנועה כי בלעדיה לא יתכן קיומו.
הערת המתרגם: מה שמתפרד וכולה מתאי הגוף ראשון ראשון ומה שיוצא ומתאדה מן הנוזלים שבו.
הערת המתרגם: מזונו ומקומות החמימים התואמים לטבעו.
הערת המתרגם: ממה שמזיקו.
הערת המתרגם: אין החי זקוק לה אלא לצרכיו, שה' נעלה ומרומם מכל המושגים הללו.
הערת המתרגם: בפיזיקה לארסטו ספר ו פ"ד וספר ח פ"ה.
הערת המתרגם: אפשר לתרגם "עצם" ובר"ש "גשם" והוא אפשרי. וברי"ח "גבול" ואינו נכון כאן. וראה לקמן בהקדמת ח"ב ההקדמה השביעית.
הערת המתרגם: לקמן ח"ב פרק א ופרק ב.
הערת המתרגם: שנח ושכן.
הערת המתרגם: כדי לסבר מציאותו בשיא השלמות בתפישת ההמון.
הערת המתרגם: כמו שאנו אומרים שהוא חי, וברור שאין אנו יכולים לתאר אלא החיים הגופניים והוא מרומם ונעלה מכך, וראה יסודי התורה פ"ב הלכה י.
הערת המתרגם: כל המונחים האמורים כאן כבר ייחד רבנו את הדבור על כל אחד מהן, פרט למונח "סבב". ונראה שרצה לפרש וה' סביב לעמו, תהלים קכה ב. וכבר נאמרה על נברא שאינו גוף "חנה מלאך ה' סביב ליראיו" תהלים לד ח. [מ] אף ונגה לו סביב, יחזקאל א כז.
הערת המתרגם: אפילו מה שהערכנו בביאור שתופי השמות והפעלים מיותר, ובאו רק כדי להעלות ולרומם את הלומד בהדרגה. וכיוצא בזה כתב ביסה"ת פ"א הלכה ח: אם כן מהו זה שכתוב בתורה ותחת רגליו, כתובים באצבע אלוהים, יד ה', עיני ה', אזני ה', וכיוצא בדברים האלו, הכל לפי דעתן של בני אדם שאינן מכירין אלא הגופות ודברה תורה כלשון בני אדם. [מא]