מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [כח]
רבים מאנשי תורתנו דימו, כי שלמה המלך עליו השלום סובר את הקדמות.
וזה תימה, היאך אפשר לדמות כי אדם שהוא מאנשי תורת משה רבנו יסבור את הקדמות? ואם [רכג] ידמה אדם כי זו סטייה מצידו - חלילה וחס - מהשקפות התורה, היאך קבלו ממנו זאת כלל הנביאים והחכמים, ולא נתווכחו עמו בכך, ולא גינוהו אחר מותו כפי שהוכח * בנשים נכריות וזולתן ?
ואשר גרם לחשד זה עליו, מאמר חכמים ז"ל בקשו לגנוז ספר קוהלת מפני שדבריו נוטים לדברי מינים . וכך הוא הדבר בלי ספק, כלומר: שיש בפשטי אותו הספר, דברים הנוטים כלפי השקפות זרות להשקפות התורה, וצריכים ביאור.
ואין הקדמות מכללן, ואין לו פסוק המורה על כך, ולא ימצא לו כלל פסוק מפורש בקדמות העולם, אבל יש לו מקראות המורים על נצחיותו, וזה נכון.
וכאשר ראו פסוקים המורים על נצחיותו, דימו שהוא סבור שאינו מחודש , ואין הדבר כן.
והפסוק שנאמר בנצחיות הוא אמרו והארץ לעולם עומדת , עד שהוזקק מי שלא הרגיש בנקודה זו לומר הזמן הקצוב לה. וכך אומרים באומרו יתעלה עוד כל ימי הארץ, שהוא אורך ימיה הקצובים לה .
ומי יתן וידעתי מה יאמרו במאמר דוד יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד , אם גם אמרו 'עולם ועד' אין במשמעו נצחיות, האלוה אם כן יש לו זמן מסוים, כי הכתוב בנצחיותו יתעלה ה' ימלך לעולם ועד .
ואשר תדע אתה כי 'עולם' אין במשמעו הנצחיות אלא אם נצמד לו 'עד', אם אחריו, כגון אמרו עולם ועד , או לפניו כגון אמרו עד עולם . אם כן דברי שלמה 'לעולם עומדת', פחות ממאמר דוד 'בל תמוט עולם ועד' .
וכבר ביאר דוד ע"ה בהדיא נצחיות השמים ותמידות חוקיה וכל אשר בה במצב שאינו משתנה. ואמר, הללו את ה' מן השמים, וכו' כי הוא ציווה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חוק נתן ולא יעבור , כלומר: שהחוקים האלה אשר חקקם לא ישתנו לעולם, כי החוק הזה רמז אל חוקות שמים וארץ שנזכרו מקודם , אלא שבאר שהם נבראים, ואמר כי הוא ציווה ונבראו.
ואמר ירמיה ע"ה נתן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה וכו' אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי . הנה גם זה בפירוש, כי אף על פי שהם נבראים כלומר: החוקים האלה הרי הם לא ימושו * .
וכאשר תתחקה אחר זה תמצאהו בזולת דברי שלמה, וכבר הזכיר גם שלמה כי מעשי ה' הללו, כלומר: העולם וכל אשר בו, עומדים כפי טבעם לעולם ואף על פי שהם עשויים, אמר: כי כל אשר יעשה האלוהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע . הרי הודיע בפסוק זה כי העולם ממעשי ה', ושהוא נצחי. ונתן גם טעם [רכד] לנצחיותו, והוא אמרו: עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, כי זה טעם להיותו 'יהיה לעולם', כאילו יאמר שהדבר אשר ישתנה אינו משתנה אלא מחמת חיסרון שיש בו כדי שישלם, או שיש בו תוספת שאין בה צורך ואז תוסר אותה תוספת. אבל מעשי ה', הואיל והם בתכלית השלמות, ולא תתכן תוספת בהם ולא חיסרון מהם, הרי הם קיימים כפי שהם בהחלט, כיון שלא יתכן גורם לשינויים.
וכאלו גם נתן תכלית למה שימצא, או סיבה למה שישתנה, בסוף הפסוק, באומרו והאלוהים עשה שייראו מלפניו, כלומר: חידוש המופתים. ואמרו אחר כך מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלוהים יבקש את נרדף , אמר: שהוא יתעלה רוצה תמידות המציאות ועקיבותה זה אחר זה.
אבל זה שהזכיר משלמות מפעלות ה', ושאין שום אפשרות להוסיף עליהן ולא לגרוע מהן, כבר אמרו בפירוש אדון החכמים, ואמר הצור תמים פעלו, רוצה לומר שכל מפעלותיו, כלומר: ברואיו, בתכלית השלמות, לא ישיגם חסרון כלל, ואין בהם סרח ולא שום דבר שאין לו צורך , וכן כל מה שיארע באותם הברואים ומהם , הכל צדק גמור בהתאם לחיוב החכמה, כמו שיתבאר במקצת פרקי מאמר זה .
הערות:
הערת המתרגם: "כאפה" ובר"ש "רוב" ואינו נכון. והכוונה שלא מצאנו מי ויאמר עליו כן מן הנביאים שאחריו כגון ירמיה כותב ספר מלכים לפי מסורת חז"ל בבבא בתרא טו א ולא הזכירו לגנאי בעניין זה. ואף לא חכמי המשנה והתלמודים.
הערת המתרגם: "נזאע" וכוח. ובר"ש "ולא חלקו עליו".
* . "ונב" שהוכיחוהו, שגערו בו. שגינו מעשיו. ולפי מ, שגורס "וג'ב" שנתחייב. ור"ש שהייתה לפניו נוס' משובשת זו נדחק וכתב "כמו שנמצא שחייבוהו".
הערת המתרגם: מלכים א פרק יא. נחמיה יג כו,
הערת המתרגם: ויקרא רבה פרשה כח א. וקוהלת רבה א ג. על שאמר מה יתרון לאדם בכל עמלו יכול אף עמילה של תורה במשמע. ע"ש. ומשמע לרבנו אף עוד כמה פסוקים המראים עדיפות חיי העולם הזה.
הערת המתרגם: לפי הכלל "כל הווה נפסד וכל נצחי קדמון" ולא הרגישו את ההבדל בין ההוייה הטבעית לבין ההוייה היצירתית, וכדלעיל בפרק כז.
הערת המתרגם: קוהלת א ד.
הערת המתרגם: רס"ג שם שתרגם "מידה' עאלמהא" ראה שם חמש מגלות מהדורתי עמ' קעב ובהערה. וכך כתב בספרו האמונות ודעות מאמר ראשון פ"ד.
הערת המתרגם: בראשית ח כב. והוא כתוב חסר "עד" וראה פירושי רס"ג לתורה מהדורתי שם.
הערת המתרגם: כנראה שכתב רס"ג כן בפירושו הארוך שאינו בידינו כיום.
הערת המתרגם: תהלים קד ה.
הערת המתרגם: שמות טו יח. ובנדפס ה' מלך עולם ועד, תהלים י טז.
הערת המתרגם: בר"ש "שהעולם" וט"ס הוא. ולחלוקי הוראת "עולם" ראה רס"ג באמונות ודעות מאמר שלישי פרק ט.
הערת המתרגם: תהלים י טז, מה ז, ועוד.
הערת המתרגם: כחמשים ושבע פעמים נאמר כן במקרא, ועם ההתחקות אחריהם יש מהם שלא בקלות מתפרשים כדברי רבנו.
הערת המתרגם: תהלים קמח א-ו.
הערת המתרגם: ירמיה לג כה.
הערת המתרגם: לעיל פרק י מחלק זה.
הערת המתרגם: ירמיה לא לד-לה.
* . ורס"ג המחזיק בדעה שרבנו דוחה מפרש חוקים שבפסוק זה שבירמיה על.התורה. ראה אמו"ד המאמר השלישי מהדורתי עמ' קלב.
הערת המתרגם: קוהלת ג יד. ולדבריו אלה ציין רבנו במאמר תחיית [רכד] המתים, מהדורתי סוף קטע ו.
הערת המתרגם: "אעתד'ר" מתן סיבה וטעם לשינויים שיחולו בדרך הנס והמופת. והכוונה שהפסוק נתן תכלית למה שימצא ויעמוד כמות שהוא שאינו ניתן לשינוי וחילוף, וכל מה שמשתנה לרגעו במשך הדורות הוא כדי שייראו מלפניו וידעו שהכל בידו ורשותו לעשות בו כרצונו. ור"ש תרגם "התנצל" ולדעתי לא דק.
הערת המתרגם: קוהלת ג טו.
הערת המתרגם: כלומר: שהבריאה תהיה עקיבה ונרדפת, שפרטיה באים זה אחרי זה וקיום המין נמשך לדורות. והנה פרוש "יבקש את נרדף" יתמיד ויקיים הרדפת פרטי היצירה.
הערת המתרגם: דברים לב ד. וראה גם לקמן ח"ג פרק מט.
הערת המתרגם: ראה לקמן ח"ג פרק מט הע' .
הערת המתרגם: כלומר: שנויים ותהפוכות שיחולו בבריאה כגון שקיעות האדמה וברקי אש המזיקים ומשחיתים הכל בהשגחה, וכן מה שיארע מהם על ידי פעולות תנועת גרמי השמים לפי השקפות הללו הכל כפי שגזרה חכמתו.
הערת המתרגם: ראה לקמן ח"ג פרקים יב יז כד כה מט נג. ורא" פירוש המשנה ברכות פ"ט מ"ז. והקדמות אבות הפרק השמיני.