אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [כז]

פרק [כו]

מטרת כלל התורה שני דברים, והם תיקון הנפש ותיקון הגוף .

תיקון הנפש הוא כדי שיושגו להמון השקפות נכונות כפי יכלתם , ולפיכך יהיו מקצתן בפירוש ומקצתן במשל , לפי שאין בטבע המוני עמי הארץ שתהא יכולתם שלמה להשגת אותו הדבר כפי שהוא.

אבל תיקון הגוף הרי יהיה בתקינות מצבי עסקיהם זה עם זה, ועניין זה יהא שלם בשני דברים:

האחד סילוק העושק מביניהם, והוא שלא והא כל אחד מבני אדם רשאי לעשות כחפצו ועד היכן שתגיע יכולתו , אלא יכפף למה שיש בו תועלת הכלל.

והשני להקנות לכל אחד מבני אדם מידות מועילות בחברות , כדי שיהו ענייני המדינה תקינים.

ודע כי שתי המטרות הללו -

האחת בלי ספק גדולה בחשיבותה, והיא תיקון הנפש, כלומר: מתן ההשקפות הנכונותו

והשניה קודמת בטבע ובזימון כלומר: תיקון הגוף, והיא הנהגת המדינה ותקינות מצבי כל אנשיה כפי היכולת.

והשניה הזו היא החמורה , והיא אשר הופלג בקביעתה וקביעת כל פרטיה, לפי שלא תושג המטרה הראשונה כי אם לאחר השגת זו השניה.

והוא, שכבר הוכח שיש לאדם שתי שלמויות, שלמות ראשונית והיא שלמות הגוף, ושלמות אחרונה והיא שלמות הנפש.

והנה שלמותו הראשונית היא שיהא בריא כפי מיטב מצביו הגופניים, וזה לא יהיה אלא במוצאו צרכיו בכל עת שיבקשם, והם מזונותיו ושאר הנהגת גופו, כגון מדור ומרחץ וזולתם , וזה לא יתכן לאדם אחד בודד כלל, ואי אפשר שיושג כשיעור הזה לכל אחד כי אם על ידי ההתקבצות המדינית, כפי שכבר ידוע כי האדם מדיני בטבעו .

ושלמותו האחרונה היא שיהא הוגה בפועל, כלומר: שיהא לו דעה בפועל , והוא שידע כל מה שביכולת האדם לדעת מכל הנמצאים בכללותן כפי שלמותו האחרונה.

וברור הוא כי השלמות הזו האחרונה, אין בה מעשים ולא מידות, אלא היא השקפות בלבד שכבר הוביל אליהן העיון וחייב אותן המחקר וכן פשוט הוא כי השלמות הזו האחרונה הנעלה אי אפשר להשיגה אלא לאחר השגת השלמות הראשונות, לפי שהאדם אי אפשר לו לצייר מושכל ואפילו יסבירוהו לו, וכל שכן שיתעורר לכך מעצמו, כשיש בו כאב או רעב גדול או צמא או חום או קור חזק. אלא לאחר השגת השלמות הראשונה אפשר להשיג השלמות האחרונה אשר היא יותר נעלה בלי ספק, והיא סיבת הקיום הנצחי לא זולתה .

ותורת האמת, אשר כבר ביארנו שהיא אחת לא יותר, והיא תורת משה רבנו, באה להועילנו שתי השלמויות גם יחד, כלומר -

תיקון [שלז] מצבי בני אדם זה עם זה בסילוק העושק ובהתנהגות במידות הטובות הנעלות, כדי שיתאפשר קיום אנשי המדינה ותמידותם בסדר אחיד, כדי שישיג כל אחד מהם את שלמותו הראשונה,

ותיקון הדעות ומתן השקפות נכונות שבהן תושג השלמות האחרונות.

וכבר דברה תורה בפירוש על שתי שלמויות אלה, והודיעה לנו כי תכלית כל התורה הזו היא השגת שתי השלמויות הללו, אמר יתעלה:

ויציוונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה .

והקדים כאן את השלמות האחרונה כפי חשיבותה, כמו שביארנו שהיא התכלית הסופית, והוא אמרו 'לטוב לנו כל הימים'. וכבר ידעת אמרם ז"ל בפירוש אמרו יתעלה 'למען ייטב לך והארכת ימים' , אמרו: 'למען ייטב לך - לעולם שכולו טוב, והארכת ימים - לעולם שכולו ארוך' .

כך אמרו כאן 'לטוב לנו כל הימים' - הכוונה אותו העניין עצמו, כלומר: השגת עולם שכולו טוב וארוך, והוא הקיום הנצחי.

ואמרו 'לחיותנו כהיום הזה', הוא הקיום הגופני הזה הראשון הנמשך זמן מסוים, אשר לא יהיה סדיר אלא בקבוץ המדיני כמו שביארנו.

הערות:

הערת המתרגם: וכפי שנפרט לעיל ח"ב פרק מ.

הערת המתרגם: ראה גם לעיל ח"א פרק לא.

הערת המתרגם: וכדלעיל ח"א פרק לג.

הערת המתרגם: "אלג'מהור אלעאמה" ובר"ש הושמט.

הערת המתרגם: שלא ישרור מצב של כל דאלים גבר. ובר"ש "וברצונו וביכולתו" ואינו נכון, וכבר העיר עליו שייער במהדורת רי"ח.

הערת המתרגם: כלומר: בחברותם וביחסיהם זה עם זה. ובר"ש "בהכרח" וטעות הוא.

הערת המתרגם: "אלאכד" שיש להדגישה ולהטפל בה. ורי"ח תרגם "המחוזק" והוא קרוב להיות נכון. ובר"ש "הצריכה יותר תחילה" ואם כי נכון הדבר כשלעצמו, אך אינו תרגום המקור לדעתי.

הערת המתרגם: אפשר: סופית.

הערת המתרגם: ראה גם הלכות דעות פ"ג ופ"ד.

הערת המתרגם: כלומר: האדם מטבעו זקוק לחיי חברה. וראה לעיל ח"א פרק עב ד"ה ודע כי זה שאמרנו. וח"ב פרק מ. וראה גם בהקדמה לסדר זרעים ד"ה התשובה, מהדורתי עמ' מג. וראה גם אריסטו במידות ספר א פרק ז .

הערת המתרגם: אפשר: הסופית.

הערת המתרגם: בר"ש הושמט מן "בפועל" עד "בפועל" ומילת "נאטק" הוגה, שהוא מתרגמה תמיד "דיבור" תרגם כאן "שכל" ואינו נכון.

הערת המתרגם: כי רק זו היא הנקראת "דעה" וכפי שבאר לעיל ח"א פרק נ.

הערת המתרגם: וראה גם בהקדמתו לאבות הפרק החמישי. והלכות דעות פ"ג הל' ג. ומאורע הלל ביומא לה ב בלמוד הלכות היה.

הערת המתרגם: וראה גם פירושו לסנהדרין פ"י מ"א. מהדורתי עמ' רה. והלכות יסודי התורה פ"ד הל' ט. והלכות תשובה פ"ח הל' ג. ומענינת כאן ההדגשה "לא זולתה".

הערת המתרגם: לעיל ח"ב פרק מ. וראה גם בפירושו לסנהדרין פ"י מ"א היסוד השמיני והתשיעי. מהדורתי עמ' [שלז] ריד-רטו.

הערת המתרגם: בר"ש "כאשר יגיע" ואינו נכון.

הערת המתרגם: דברים ו כד. וראה גם לקמן פרק לא.

הערת המתרגם: דברים כב ז.

הערת המתרגם: קידושין לט ב. חולין קמב א.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה