מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [כב]
הנחה* מוסמכת מאריסטו, ומכל מי שנתפלסף, כי הדבר הפשוט לא יתכן שיתחייב ממנו כי אם פשוט אחד . ואם היה הדבר מורכב, יתחייבו ממנו דברים כמספר מה שיש בו מן הפשוטים אשר הורכב מהן .
המשל בכך, האש אשר בה הרכבת שתי איכויות החם והיבש, מתחייב ממנה שתחם בחומה ותיבש ביבשותה . וכך הדבר המורכב מחומר וצורה, מתחייבים ממנו דברים מצד חומרו ודברים מצד צורתו אם היה מרובה ההרכבה .
ועל פי הנחה זו אמר אריסטו שאין מתחייב מה' חיוב ראשוני כי אם שכל אחד פשוט לא יותר.
הנחה שניה, שאין מתחייב דבר מקרי מדבר מקרי , אלא יהיה תמיד בין העילה ועלולה יחס מסוים בהחלט . ואפילו המקרים אינו מתחייב איזה מקרה שיהיה מאיזה מקרה [ריב] שיהיה, כגון שיתחייב מן האיכות כמות, או מן הכמות איכות. וכן לא תתחייב מן החומר צורה מסוימת, ולא מן הצורה חומר מסוים.
הנחה שלישית, שכל פועל הפועל בכוונה וחפץ לא בטבע, הרי יש שהוא עושה פעולות שונות ומרובות .
הנחה רביעית, שהכללות המורכבת מעצמים שונים שכנים זה לזה יותר ראויים להרכבה מן הכללות המורכבת מעצמים שונים הרכבת מיזוג.
המשל בכך, העצם דרך משל או הבשר או העורקים או המיתרים יותר פשוטים מכלל היד או הרגל המורכבת ממיתר ובשר ועורק ועצם, וזה פשוט מכדי להוסיף בו דברים.
ואחר הקדמות הללו אומר:
כי זה שאמר אריסטו כי השכל הראשון סיבה לשני, והשני סיבת השלישי, וכך אפילו נדרגם לאלפים, השכל האחרון מהם פשוט הוא בלי ספק, ומאין אם כן נמצאת ההרכבה המצויה בכל הנמצאים הללו על דרך החיוב כפי שחושב אריסטו?
אנו נודה לו דרך הנחה בכל מה שהזכיר, כי השכלים כל מה שנתרחקו מתחדש בהם הרכבת עניינים הואיל ומושכליהם רבים , הרי עם הודאתנו לנו בהשערה והערכה זו, היאך נעשו השכלים סיבה לחיוב הגלגלים מהם? ואיזה יחס בין החומר והנבדל אשר אין לו חומר כלל? הגע עצמך שאנחנו הודינו לו כי כל גלגל סיבתו שכל כפי הצורה האמורה, הואיל ואותו השכל יש בו הרכבה בהיותו השכיל את עצמו ואת זולתו, וכאילו הוא מורכב משני דברים, אחד מאותם שני הדברים נתחייב ממנו השכל השני אשר למטה ממנו, והעניין האחר נתחייב ממנו הגלגל , יש אם כן לשאול ולומר לו, אותו העניין האחד הפשוט אשר נתחייב ממנו הגלגל, היאך נתחייב ממנו הגלגל, והרי הגלגל מורכב משני חומרים ושתי צורות, חומר הגלגל וצורתו וחומר הכוכב הקבוע בגלגל וצורתו?
ואלו היה הדבר על דרך החיוב, היה הכרחי בהחלט שתהא לזה המורכב סיבה מורכבת, שיתחייב מחלקו האחד גוף הגלגל ומחלקו האחר גוף הכוכב, במה דברים אמורים אלו היה חומר כל הכוכבים אחיד, והרי אפשר כי עצם המאיר מהם עצם מסוים ועצם הקודרים עצם אחר, וכבר ידוע כי כל גוף מורכב מחומרו וצורתו.
והנה נתבאר לך שלא יתכנו העניינים הללו על דרך החיוב שהזכיר.
וכך גם שינוי תנועת הגלגלים לא נשמר סדר דירוגם זה תחת זה, שיהא אפשר לטעון בכך דרך החיוב, וכבר הזכרנו את זה.
וכאן עוד דבר ההורס כל מה שהונח בדברים הטבעיים אם יבחן מצב הגלגל.
והוא, שאם היה חומר כל הגלגלים אחיד, מדוע לא יתחייב שתעבור צורת הגלגל הזה לחומר האחר, כמו שאירע למטה מגלגל הירח מצד כשירות [ריג] החומר, ומדוע יציבה צורה זו בחומר זה תמיד, והרי חומר הכל משותף, אלא אם כן יטען טוען כי כל גלגל החומר שלו זולת חומר האחר, ולא תהיה אי צורת התנועה מורה על החומר, וזה סותר כל הכללים.
וכן הכוכבים אם היה החומר של כולם אחיד, במה איפוא נשתנו יחידיהם , האם בצורות או במקרים? ובאיזה אופן שיהיה היה מתחייב שייעתקו אותן הצורות או אותן המקרים ויהיו נרדפין על כל אחד מהן עד שלא תבטל כשירותו .
ובזה יתבאר לך כי אמרנו חומר הגלגלים או חומר הכוכבים, אין בו מאומה מעניין החומר הזה, ואין זה אלא שיתוף בשם, ושכל מצוי מאותם הגופים הגלגליים יש לו מציאות מיוחדת לו, אין זולתו משותף בה.
ואם כן במה איפוא נעשה השיתוף בתנועת הגלגלים, בסיבוב או קביעות הכוכבים? אבל אם נהיה בדעה שכל זה בכוונת מכוון עשאו וייחדו כפי שחייבה חכמתו אשר אינה נישגת, לא יחייב אותנו מאומה מכל השאלות הללו, ואינם חלים אלא על מי שטוען שכל זה על דרך החיוב לא בחפץ חפץ, והיא השקפה שאינה תואמת את סדר המציאות, ולא ניתנה בה סיבה או ראיה מספקת, ויהיו עליו עם זאת זרויות גדולות מאוד.
והם, שהאלוה אשר מודה כל משכיל בשלמותו בכל אופני השלמות נעשית מציאותו כלפי כל הנמצאות אינה מבטא מאומה, ואילו יזם להאריך כנף זבוב או למעט רגל תולע אינו יכול. אלא שאריסטו אומר שאינו יוזם את זאת, ובטל הוא כלפיו שירצה הפך זה. ואין זה ממה שמוסיף לו שלמות , ואפשר אף חסרון מבחינה מסוימת.
כללו של דבר אני אומר לך, אם כי יודע אני שרבים מן המתעקשים ייחס לי בדברים אלה או חוסר הבנת דבריהם או סטיה מהם בכוונה, אבל לא מפני זה אמנע מלומר את אשר השגתי והבינותי על אף מיעוט יכולתי.
ואותו הכלל הוא, שכל מה שאמר אריסטו בכל המציאות אשר מאצל גלגל הירח עד מרכז הארץ, הוא נכון בלי פקפוק, ולא יטה ממנו אלא מי שלא הבינו, או מי שקדמו לו השקפות ורוצה להגן עליהן , או שמושכים אותו אותן ההשקפות להכחיש דבר גלוי .
אבל כל מה שדיבר בו אריסטו מגלגל הירח ולמעלה, הרי כולו כעין השערה והערכה, פרט לדברים מעטים, כל שכן במה שאומר בדירוג השכלים, ומקצת ההשקפות הללו באלוהות שהוא סובר אותם ובהם זרויות גדולות, ודברים שהפסדם גלוי וברור לכל העמים, והפצת הבלתי נכון , ואין לו הוכחה על כך.
ואל תתמה על היותי מעמיד * את הספקות המחייבים את השקפתו ותאמר, האם בספקות תבטל השקפה או יתקיים הפכה?
- נכון שאין הדבר כך, אלא שאנו נוהגים עם הפילוסוף הזה במה שציוונו תלמידיו שננהג עמו, והוא שאלכסנדר כבר ביאר שכל דבר שלא עמדה בו ההוכחה, [ריד] צריך להניח שני הקצוות הנגדיים באותו הדבר, ורואים מה שמחייב כל אחד מן הנגדיים מן הספקות, וסוברים את שספקותיו פחות.
וכך אמר אלאסכנדר כי נוהג הדברים בכל מה שאמר אריסטו מן ההשקפות באלוהות אשר לא עמדה בהן ההוכחה, הרי כל מי שבא אחר אריסטו אומר כי אשר אמר בהן אריסטו פחות ספקות מכל מה שעלול להיאמר.
וכך עשינו אנו. כאשר נתברר לנו כי שאלה זו, והיא, האם השמים הווה או קדומה אין הוכחה על אחד משני הנגדיים בה, ובארנו הספקות המתחייבות לכל אחד משתי ההשקפות, והראינו לך כי השקפת הקדמות ספקותיה יותר, ונזקה יותר במה שראוי לסבור ביחס לה', נוסף על היות החידוש השקפת אברהם אבינו ונביאנו משה עליהם השלום.
והואיל והזכרנו בחינת ההשקפות בספקות, נראה לי לבאר לך בזה משהוא.
הערות:
* "קצצה" החלטה, משפט חרוץ. ור'ש תרגם ויגזרה" ואינו בלתי נכון. ומשום מה תרגמתי את כולן "הנחה".
הערת המתרגם: כבר הבאתי לעיל פ"ד הע' דברי אבי נצר בעניין זה, וראה גם רשב"ג במקור חיים פ"נ שעסק רבות בעניין זה.
הערת המתרגם: ראה ספר יצירה פ"ד מי"ב.
הערת המתרגם: אפשר:ותחריב, ותנגב.
הערת המתרגם: כוונת רבנו שהחום והיובש חיובי. כי החימום והייבוש אינו חיובי אלא אפשרי. ועל פעולותיה האפשריות הרבות של האש ראה לעיל ח"א פרק נג.
הערת המתרגם: מה שכתב "דברים" בלשון רבים הוא אם היה מרובה ההרכבה. אבל אם היה מחומר פשוט אחד וצורה פשוטה אחת מתחייב ממנו הרכבה דומה בלבד.
הערת המתרגם: אירוע בודד, דבר מחוץ לטבע.
הערת המתרגם: וכדלעיל פרק כ. והם דברי אריסטו בפיזיקה ספר ב פ"ד.
הערת המתרגם: כגון [ריב] הכמות והאיכות שהן מקרים בעצמים.
הערת המתרגם: בשתי ההנחות הראשונות דובר על פעולה חיובית שלא תתכן אלא כמספר מרכיביו של הפועל, אבל ביחס לנפעל הרי יתכנו פעולות אפשריות רבות יותר בהתאם לכושר התפעלות הנפעל, וכפי שהדגים רבנו לעיל ח"א פרק נג. וכאן מדובר בפועל העושה מתוך רצון וחפץ שאין גבול לפעולותיו באופן יחסי. ואדם היודע מקצועות רבים יכול לפעול בחומרים רבים פעולות רבות כפי סבילות כל חומר וכושר המצאתו.
הערת המתרגם: כפי המודגם במשל כלל היד, או כלל הרגל.
הערת המתרגם: כל אחד מאלה בפני עצמו, מורכב הרכבת מיזוג או מזיגה. ותרגמתי בכל מקום עצב "מיתרים" ויתכן שהיה אפשר לתרגם "גידים" ובימינו נוהגים להשתמש בשם "עצב".
הערת המתרגם: "נסלם" הודאה דרך הנחה לצורך הויכוח בלבד.
הערת המתרגם: כפי שהוסבר בדברי אבי נצר שהובאו לעיל פ"ד מחלק זה הע' ראה שם.
הערת המתרגם: "חדס ותכ'מין" ובר"ש "המחשבה והסברא" ואינו נכון.
הערת המתרגם: כפי דבריו.
הערת המתרגם: בר"ש "ישאר" וט"ס הוא.
הערת המתרגם: וכל זה לפי התיאוריות שלו עצמו כלומר: אריסטו. ולפי הנחתו גלגל חוזר ומזלות קבועים.
הערת המתרגם: "אללטכ'יה" ובר"ש "החשוכים שאין להם זוהר" ולת היה זקוק לכל זה. ואף כתב כי רבנו מסכים למה שכתב. ולפי המובאה שפרסם מונק הובאה ב"תרביץ" תרצט עמ' לא הסכים רבנו לתרגומו אלא פירש לו את המילה בלשון זה "הכוכבים שאין להם זוהר ואפילו באישון לילה ואפלה אינם ניכרים, ומראיהם משונה מעט ממראה הרקיע".
הערת המתרגם: "תטרד" שאי אפשר להשחיל כל הדברים הללו במארג אחד על דרך החיוב.
הערת המתרגם: לעיל ח"ב פרק יט.
הערת המתרגם: "אסתיהאל" [ריג] כשירות, עתוד, ראויותו של החומר. והכוונה שחומר העולם השפל פושט צורה ולובש צורה חליפות, ומדוע חומר הגלגלים יציב לפי תיאוריות הללו.
הערת המתרגם: "אללהם" מילת התנאה. מיעוט. ובר"ש "האלהים" ולא דק.
הערת המתרגם: שהאחד מאיר והאחר קודר, גדול וקטן, מהיר ואטי, וכיוצא.
הערת המתרגם: על דרך העקיבות.
הערת המתרגם: ראה הע' . ור"ש הוסיף כאן פירוש: עד שלא יבטל היות החומר ראוי לכל אחת מהצורות ולכל אחד מהמקרים.
הערת המתרגם: "חג'ה" ראה לעיל פרק טו הע' .
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פרק נח.
הערת המתרגם: "צאר וג'ודה" ובר"ש חסר.
הערת המתרגם: "לא יבדי" אינה אומרת כלום, אין לה כל שליטת פעולה או השפעה. ובר"ש מגומגם הלשון.
הערת המתרגם: אם נניח שהוא עשוי לרצות היפך המציאות הזו כפי שהיא. וראה לקמן ח"ג פרק טו.
הערת המתרגם: "אלמתעצבין" המקנאים קנאת כבוד או יוקרת שיטתו של פלוני או אלמוני, ונדמה לי כי "מתעקשים" תרגום מתאים. ובר"ש "העוזרים לאוהביהם".
הערת המתרגם: אפשר: אשר מתחת.
הערת המתרגם: "יריד אלד'ב ענהא" ובר"ש "ירצה להרחיק מהם כל סותר ולשמרם" ולא היה זקוק לכל זה.
הערת המתרגם: ראה דברי רבנו בשם אלכסנדר מאפרודיסיה בסוף ספר הקצרת מהד' ז, מונטנר עמ' . הובאו לעיל פרק יא הע' .
הערת המתרגם: תרגום מלולי "והפצת הרעות". ובמקצת נוס' בר"ש "הדעות" וט"ס הוא, והכוונה שדעות אריסטו בעניינים הללו אינם אלא הפצת דעות רעות והשקפות משובשות ברבים.
* . לפי כ"י ס, מניתי,
הערת המתרגם: אפשר: קושיות.
הערת המתרגם: אפשר: וקובעים לדעה. [ריד]
הערת המתרגם: ההשקפה שהעולם מחודש. וכדלעיל פרק יג מחלק זה. וראה גם לקמן בחלק זה פרק לא.