מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [כא]
עבר
עניינו הראשון הוא עניין ה"עבור" בערבית , והוא היעתקות גוף במקום, והדגמה להנחה הראשונה לתנועת החי במרחק מסוים באופן ישר :
והוא עבר לפניהם ,
עבור לפני העם ,
וזה הרבה.
ואחר כך הושאל להתפשטות הקולות באוויר:
ויעבירו קול במחנה ,
אשר אנכי שומע מעבירים עם ה' .
ואחר כך הושאל לחלות האור והשכינה שרואים אותם הנביאים במראה הנבואה, אמר:
והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ,
והיה זה במראה הנבואה, כי בתחילת הפרשה אמר:
ותרדמה נפלה על אברם וכו' .
ועל פי [לה] השאלה זו נאמר:
ועברתי בארץ מצרים ,
וכל הדומה לזה.
וכבר הושאל גם למי שעושה פעולה מסוימת והפליג בה ועבר את גבולו, אמר:
וכגבר עברו יין .
וכבר הושאל גם למי שהחטיא מטרה מסוימת ונתכוון למטרה אחרת ותכלית אחרת:
והוא ירה החצי להעבירו .
ועל פי השאלה זו הוא לדעתי אמרו:
ויעבר ה' על פניו ,
ויהיה הכינוי במלת 'פניו' מוסב עליו יתעלה, וכך הסבו חכמים 'פניו' האמורים כאן אליו יתעלה. ואף על פי שהזכירו את זה דרך אגב באגדות שאין זה מקומן, אלא שיש בהן חיזוק לשטתנו. ויהיה 'פניו' הכינוי להקב"ה.
וביאור הדבר לפי דעתי וכפי שנראה לי, שמשה ע"ה בקש השגה מסוימת והיא אשר כנה אותה בראיית פנים באמרו:
ופני לא יראו ,
והובטחה לו השגה למטה ממה שביקש, והיא אשר כינה אותה בראיית אחור באמרו:
וראית את אחורי ,
וכבר העירותי על עניין זה במשנה תורה .
אמר כאן כי ה' יתעלה הסתיר ממנו אותה ההשגה אשר כינה אותה 'פנים', והעביר אותו לעניין אחר כלומר: לידיעת הפעולות המיוחסות לו יתעלה אשר חושבים בהם שהם תארים רבים כמו שנבאר .
ואמרי 'הסתיר ממנו', כוונתי בכך שאותה ההשגה נעלמת ונמנעת בטבעה , וכל אדם שלם כאשר יתחבר שכלו במה שבטבעו להשיג, ויחשוב על השגה אחרת מאחרי זו, יש שתשתבש השגתו או יאבד, כמו שיתבאר באחד מפרקי מאמר זה , אלא אם כן ילווה אליו סיוע אלוהי.
כמו שאמר:
ושכותי כפי עליך עד עברי .
אבל התרגום הלך כפי שיטתו בעניינים אלה, והיא, שכל דבר שהוא מוצא אותו מיוחס לה', ויש בו הגשמה או ספיחי הגשמה, מפרשו כאלו הושמט אשר היחס אליו, ועושה אותו היחס לדבר מסוים נספח לה', אלא שהושמט. אמר במה שנאמר:
והנה ה' ניצב עליו - יקרא דה' מעתד עלווהי ,
ואמר בפסוק:
יצף ה' ביני ובינך - יסך מימרא דה'.
ועל דרך זו נמשך פירושו ע"ה. וכך עשה באמרו:
ויעבר ה' על פניו ואעבר ה' שכינתיה על אפוהי וקרא.
ונמצא שהדבר אשר עבר לדעתו נברא בלי ספק, ועשה כינוי 'פניו' מוסב אל משה רבנו, ויהיה פירוש 'על פניו' - לפניו כמו שנאמר:
ותעבר המנחה על פניו .
וגם זה ביאור נאה ומתקבל. וממה שמחזק פירוש אונקלוס הגר ז"ל מאמר הכתוב:
והיה בעבור כבודי .
הנה באר כי אשר יעבור, הוא דבר המיוחס לו יתעלה, לא עצמותו יתרומם שמו. ועל אותו הכבוד אמר: 'עד עברי', 'ויעבר ה' על פניו'. [לו]
ואם צריך על כל פנים לפרש שיש נספח מושמט כדרך שעושה אונקלוס תמיד, הנה פעמים שהוא עושה אותו המושמט 'יקרא', ופעמים עושהו 'שכינה', ופעמים עושהו 'מימרא', בהתאם לכל מקום, הרי גם אנחנו נעשה הנספח המושמט כאן 'קול', ויהיה העניין ויעבר קול ה' על פניו ויקרא. וכבר בארנו שימוש הלשון לקול עברה:
ויעבירו קול במחנה ,
ויהיה הקול הוא אשר קרא. ואל יהא רחוק בעיניך שהקריאה תתייחס לקול, כי במלים אלו עצמן בא הביטוי על דבריו יתעלה למשה, אמר:
וישמע את הקול מדבר אליו ,
וכמו שייחס את הדיבור לקול, כך ייחס כאן את הקריאה לקול. וכבר נאמר בדומה לזה בפירוש, כלומר: יחוס האמירה והקריאה לקול, אמר:
קול אומר קרא ואמר מה אקרא ,
ויהיה הפירוש לפי הסבר זה כך: ויעבור קול מאת ה' לפניו ואז קרא ה' ה' . ויהיה כפל ה' לקריאה לפי שהוא יתעלה הנקרא , כמו:
משה משה
אברהם אברהם
וגם זה פירוש נאה מאוד.
ואל תתמה על היות עניין זה הקשה שהשגתו עמוקה מבוארים בו ביאורים רבים, כיון שאין זה מזיק לפי העניין שאנחנו בו, ורשאי אתה לבחור איזו דעה שתרצה.
או שיהא אותו המעמד הגדול כולו מראה נבואה בלי ספק, והשאיפה כולה השגות שכליות, אשר ביקש, ואשר נמנע ממנו, ואשר השיג, הכל שכלי ואין בו חוש כמו שבארנו תחלה.
או שהייתה שם עם זאת השגת חוש הראות, אבל לדבר נברא אשר בראייתו תהיה שלמות ההשגה השכלית, כמו שביאר אונקלוס.
כל זה אם לא הייתה אותה השגת הראות גם היא במראה הנבואה כמו שנאמר באברהם:
והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר .
או יהא עם זאת גם השגת חוש אוזן, ויהיה הקול הוא אשר עבר על פניו, אשר גם הוא נברא בלי ספק.
בחר לך איזו דעה שתרצה, כי כל המטרה שלא תחשוב כי אמרו כאן 'ויעבר' כמו: עבר לפני העם , כי ה' יתהדר ויתרומם אינו גוף, ולא תתכן בו תנועה, ולכן אי אפשר לומר שהוא עבר כפי ההנחה הראשונה בלשון.
הערות:
הערת המתרגם: השרש "עבר" בעברית ובערבית הוראה אחת להן, וכפי שמפרש רבנו והולך. ובר"ש הושמטו ארבע תיבות הללו.
הערת המתרגם: סתמה לנוכח, באופן ישר, וכאשר היא לצדדים הוסיף לה הכתוב ביאור: שטה מעליו ועבר, משלי ד טו.
הערת המתרגם: בראשית לג ג.
הערת המתרגם: שמות יז ה.
הערת המתרגם: שם לו ו.
הערת המתרגם: שמואל א ב כד. וכן תרגם יונתן מעבירים - דרננין. וראה פרש"י בשבת נה ב ד"ה והא כתיב.
הערת המתרגם: שהאור הנברא - השכינה שורה חלה וחונה במקום מסוים לפי המחזה. והעדפתי לתרגם "חלות" בדומה לערבית, כדרך רבנו ורס"ג בכל מקום.
הערת המתרגם: בראשית טו יז.
הערת המתרגם: שם טו יב. ובבראשית רבה פ' יז ו, ומד יט: תרדמות נבואה. והשוה לקמן ח"ב פרק מה.
הערת המתרגם: שמות יב יב. וכן תרגם רס"ג ונגליתי, והכוונה חלות המכה במצרים והפעלת העונש.
הערת המתרגם: ירמיה כג ט. והוו עברו כמו וו בנו בעור, ופירושו שהאדם הזה עבר גבול יכלתו בשתיית היין.
הערת המתרגם: שמואל א כ לו.
הערת המתרגם: שמות לד ו. ופירושו העביר את "פניו" מהשגתו של משה, וכדלקמן.
הערת המתרגם: כנראה שכוונתו לאמור בראש השנה יז ב: מלמד שנתעטף כשליח צבור והראה למשה סדר תפלה. והובא ביסודי התורה פ"א הלכה ט.
הערת המתרגם: כנוי הנסתר שבוו.
הערת המתרגם: בר"ש הושמט, וכבר העירותי רבות בפירוש רבנו למשנה אבות כי דרך הר"ש להשמיט מה שנריה לו כפול.
הערת המתרגם: שמות לג כג.
הערת המתרגם: שם.
הערת המתרגם: הלכות יסודי התורה פ"א הלכה י. וראה גם בהקדמתו לפירושו לאבות פרק שביעי (מהדורתי עמ' שצה).
הערת המתרגם: אפשר לתרגם: העלים.
הערת המתרגם: בר"ש תקן כאמור לעיל "בראיית פנים" ולא דק.
הערת המתרגם: כלומר: קשר הפעולות אליו יתעלה והפעלתן על ידי הרצון המופשט.
הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק לח ופרק נד.
הערת המתרגם: ופירוש ממנו מחמת היותו "אדם" שכל מחובר או צמוד לגוף, וכמו שכתב בפרקי הקדמתו לאבות פ"ז.
הערת המתרגם: אשר בטבעו להשיג.
הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק לב.
הערת המתרגם: שמות לג כב. ופירושו עד עבור "פני" אשר אין בטבע האדם להשיג, וניצול שלא נשתבש במה שבטבעו להשיג.
הערת המתרגם: דוגמאות מסוג זה ראה רס"ג באמונות ודעות מאמר ב פ"ו. ובספר הרקמה לר"י אבן גנאח שער כה.
הערת המתרגם: בראשית כח יג.
הערת המתרגם: הלמד קמוצה דגושה, ופירושה למעלה מעליו.
הערת המתרגם: בראשית לא מט.
הערת המתרגם: שמות לד ו.
הערת המתרגם: אפשר לתרגם נכחו, במעמדו.
הערת המתרגם: ברעשית לב כב.
הערת המתרגם: שמות לג כב.
הערת המתרגם: ופירושו ויעבר כבוד ה'. ואם תאמר הרי לכאורה והיה בעבור כבודי סותר את הפירוש הראשון של רבנו, ראה לקמן ח"א פרק סד כי כבוד לעתים אמיתת מציאותו יתעלה.
הערת המתרגם: לעיל בתחילת פרק זה.
הערת המתרגם: שמות לו ו.
הערת המתרגם: במדבר ז פט.
הערת המתרגם: ישעיה מ, ו.
הערת המתרגם: ועבר הרי כמו הלך, וראה לקמן ח"א פרק כד.
הערת המתרגם: בין כך ובין כך למניין המידות נחשבין אחד, וכמו שכתב בתשובה מהדורת י. בלאו סי' רמז.
הערת המתרגם: אפשר לתרגם: הקרוא.
הערת המתרגם: שמות ג ד.
הערת המתרגם: בראשית כב יא. והזכיר שני אלה לדוגמא בלבד, ורבים כיוצא בהם.
הערת המתרגם: בראשית טו יז.
הערת המתרגם: שמות יז ה. [לו]