אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [כא]

פרק [יט]

הבדל גדול בין ידיעת העושה במה שעשה, לידיעת זולתו באותו העשוי.

והוא, שהדבר העשוי, אם נעשה בהתאם לידיעת עושהו, הרי עושהו אם כן אין עשייתו מה שעשה אלא תוצאה של ידיעתו, אבל הזולת אשר יתבונן בעשוי הזה, ותקיף ידיעתו אותו, תהיה ידיעתו תוצאה של העשוי.

המשל בכך, האומן אשר עשה את התיבה הזו אשר ינועו בה גרגרים בהגרת המים ומורים על שעות שעברו מן היום או הלילה, הרי כל מה שניגר בה מן המים ושינוי מקום נזילתו, וכל חוט הנמשך וכל גרגר היורד, כל זה מושג וידוע אצל האומן שעשאה. ולא ידע אותן התנודות מחמת התבוננו בתנודות הללו המתחדשות עתה, אלא הדבר להפך, כלומר: שאותן התנודות המתחדשות עתה לא נתחדשו אלא בהתאם לידיעתו. לא כן המתבונן באותו הכלי, אלא המתבונן כל זמן שרואה תנודה מסוימת מתחדשת לו ידיעה, וכל זמן שאינו חדל להתבונן, מתווספות ידיעותיו ומתחדשות אחת לאחת, עד שיקנה ידיעת כל הכלי מהם. ואם תתאר שאין סוף לתנודות אותו הכלי, כי אז לא הייתה ידיעת [שכ] המתבונן מקפת אותו לעולם. וגם אי אפשר למתבונן לדעת תנודה מאותן התנודות לפני היווצרה, כי הרי לא ידע מה שידע אלא ממה שנוצר.

וכך הוא המצב בכללות המציאות והידחסותה לידיעתנו וידיעתו יתעלה, כלומר:

שאנחנו לא ידענו מה שידענו אלא מחמת ההתבוננות בנמצאים, ולפיכך אין קשר לידיעתנו במה שיהיה ולא במה שאין לו סוף, וידיעותינו מתחדשות מתרבות כפי הדברים אשר מהם אנו רוכשים את ידיעתם.

והוא יתעלה אינו כן, כלומר: שאינו יודע הדברים מחמתם שאז יחול הריבוי וההתחדשות, אלא אותם הדברים תוצאה של ידיעתו שקדמה והיא שהניחתם כפי שהם, בין מציאות נבדל , או מציאות דבר בעל חומר יציב , או מציאות בעל חומר אשר אישיו משתנים בהתאם לסדירות שאין בה חריגה ולא שינוי, ולפיכך לא יהיה לפניו יתעלה ריבוי ידיעות ולא התחדשות ושינוי ידיעה, כי בידיעתו אמיתת עצמוהו הבלתי משתנית ידע כל מה שמתחייב לכל מעשיו.

ומחשבתנו שאנחנו נשכיל היאך הוא, היא כמחשבתנו שנהיה אנחנו הוא והשגתנו השגתו.

ולכן הראוי לדורש האמת ואיש הצדק שיהא בדעה שהוא יתעלה לא נעלם ממנו מאומה כלל, אלא הכל גלוי לידיעתו שהיא עצמו , ושסוג זה של השגה לא יתכן שנדעהו אנחנו כלל, ואילו ידענוהו היאך הוא, כי אז הייתה לנו אותה הדעה אשר בה יושג סוג זה של השגה, וזה דבר שאינו נמצא במציאות כי אם לו יתעלה והיא עצמו .

והבן את זה, לפי שאני אומר שהוא נפלא מאוד והשקפה נכונה, אם תתחקה עליה לא תמצא בה מאומה מן הטעות ולא מן ההטעיה, ולא ישיגוה זרויות, ולא יחסנו בה לה' חיסרון .

כי העניינים הללו הנכבדים והנעלים אי אפשר להביא עליהן הוכחה כלל, לא כפי השקפתנו אנו קהל התורתיים ולא כפי השקפת הפילוסופים כפי מחלוקותיהם בשאלה זו, וכל החקירות אשר לא תתכן בהן הוכחה ראוי ללכת בהם בדרך הזו אשר הלכנו בה אנו בשאלה זו, כלומר: שאלת ידיעת ה' את זולתו, והבינהו.

הערות:

הערת המתרגם: "את'קאל" גרגרי מתכת קטנים שיש להן משקל מה אחיד שהם נעים ומתגלגלים בזרימת המים, וזה היה סוג של שעון מים. וראה גם לעיל ח"א פרק עג הערה . וראה שיחת סוקראטס בתיאיטיטוס של אפלטון מהדורת רות עמ' . ובר"ש "משקלים לנזילת המים" ואינו נכון..

הערת המתרגם: מה שכינה רבנו [שכ] בתחילת הדיבור "את'קאל" כינה כאן "בנדקה" והוא הנקרא היום בשוק "אגוזים קטנים" והות filbert,. ובר"ש "לוזה" ותירגמתי שתיהן "גרגר" כי הכוונה לאותם גרגרי המתכת.

הערת המתרגם: אפשר: לא נדע מה שנדע.

הערת המתרגם: אפשר: נפרד. והכוונה על המלאכים או השכלים.

הערת המתרגם: גרמי השמים לפי השקפת אריסטו וכל סוברי הגוף החמישי. וכדלעיל ח"ב פ"ב.

הערת המתרגם: פריטיו. כל פרט ופרט ממנו, כולה ומתפרק ליסודותיו וחוזר ומתרכב, והכוונה על הארץ עולם היסודות לפי התיאוריות הללו.

הערת המתרגם: "לא יכ'תל" סדר ונוהג יציב שאינו מתחלף ומשתנה, ולפיכך תירגמתי "חריגה" ובר"ש "לא יפסד" ולדעתי אינו נכון. וראה לעיל ח"ב פרק י.

הערת המתרגם: אפשר: ומה שאנו חושבים להשכיל. או: לדעת.

הערת המתרגם: "יעתקד" ואפשר: שיסבור. ובר"ש "שיאמין " וכבר העירותי פעמים רבות שאין זה נכון.

הערת המתרגם: וכדלעיל ח"א פרק סח. ובהלכות יסודי התורה פ"ב הל' י.

הערת המתרגם: וכדלעיל בחלק זה פרק טז.

הערת המתרגם: שהכל גלוי לפניו ולא נעלם ממנו מאומה.

חלק שלישי

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה