אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [יט]

פרק [יח]

כבר נתבאר לך משיטת אריסטו ומשיטת כל סוברי קדמות העולם, שהוא סבור כי המציאות הזו נאצלה מהבורא על דרך החיוב , ושהוא יתעלה עילה וזה עלול, וכך נתחייב .

וכשם שאין לומר בו יתעלה מדוע נמצא, או היאך נמצא כך, כלומר: אחד ואינו גוף, כך אין לומר על כל העולם בכללותו מדוע נמצא או היאך נמצא כך, כי כל זה חיובי שימצא כך, העילה ועלולה, ולא יתכן בהם העדר כלל ולא שינוי מכפי שהם.

ולפיכך מתחייב מהשקפה זו תמידות כל דבר כפי טבעו, ושלא ישתנה בשום אופן דבר מן הדברים מכפי טבעו .

ולפי השקפה זו תהיה נמנעת השתנות אחד מן הנמצאים מכפי טבעו, ואם כן לא היו כל הדברים הללו בכוונת מכוון שבחר ורצה שיהיו כך, לפי שאם היו בכוונת מכוון, הרי שהיו בלתי נמצאים כך לפני שיכוון בהם.

אבל לפי השקפתנו אנו, הרי הדבר פשוט שהם בכוונה לא על דרך החיוב, ויתכן שישנה אותם אותו המכוון ויתכוון כוונה אחרת , אבל לא כל כוונה בסתם, כי יש טבע מניעות קיים לא יתכן שיבטל כמו שנבאר .

ומטרתי בפרק זה לבאר לך בראיות הקרובות להיות הוכחה, כי מציאותנו זו מורה לנו, שהיא בכוונת מכוון בהחלט, בלי שאטיל על עצמי מה שבדו ה"מתכלמין" מביטול טבע המציאות, וקביעת החלקיק , ובריאת המקרים בתדירות , וכל מה שביארתי לך מיסודותיהם אשר חשבו בהצעתם כדי להמציא את הייחוד .

ואל תחשוב שהם אמרו מה שאני אומר. אבל שהם חשבו על מה שאני חושב - הרי בלי ספק . וכן הזכירו הדברים אשר אני מזכיר, והתחקו בהם על הייחוד , אלא שהם אין הבדל אצלם בין ייחוד צמח זה באודם ולא בלובן, או במתיקות ולא במרירות, לבין ייחוד השמים כפי התבנית שלהם ולא מרובעים או משולשים.

וקבעו את הייחוד באותם ההקדמות אשר כבר ידעת אותם. ואני אקבע את הייחוד במה שצריך לקבעו בו בהקדמות פילוסופיות לקוחות מטבע המציאות.

ואבאר דרך זו אחר שאקדים הקדמה זו. והיא, שכל חומר ששותף בין דברים שונים באיזה אופן מאופני השינוי , הרי יש בהכרח סיבה אחרת מחוץ לאותו החומר המשותף, היא אשר חייבה שיהא מקצתו בתואר מסוים ומקצתו בתואר אחר, או כמה סיבות כמספר השינויים. והקדמה זו מוסכמת ממי שסובר הקדמות וממי שסובר החידוש.

ואחר הקדמה [רד] זו, אחל לבאר מה שנתכוונתי לבאר בצורת שאלה ותשובה לפי השקפת אריסטו.

שאלנו את אריסטו ואמרנו לו, כבר הוכחת לנו כי חומר כל מה שתחת גלגל הירח חומר אחד משותף לכל, אם כן מה סיבת שינויי המינים הללו המצויים כאן, ומה סיבת שינויי פרטי כל מין מהם?

השיב לנו על כך ואמר: סיבת ההבדלים שינויי מזיגת המורכבים מאותו החומר, והוא, שאותו החומר המשותף קיבל תחילה ארבע צורות , וכל צורה מהן נספחו לה שתי איכויות , ובאותן האיכויות הארבע נעשו יסודות למה שהורכב מהן, והוא, שהן מתערבין תחילה בתנועת הגלגל , ואחר כך מתמזגים, ויתחדשו ההבדלים במעורבים המורכבים מהם בשיעורים שונים מן החם והקר והלח והיבש, ויהיו בהם במיזוגים הללו השונים הכנות שונות לקבלת צורות שונות . וגם באותן הצורות יהיו מוכנים לקבלת צורות אחרות , ועל דרך זו תמיד. והצורה המינית ימצא לחומר שלה מרחב גדול בכמותה ואיכותה, וכפי אותו המרחב ישתנו פרטי המין היחידה כמו שנתבאר במדעי הטבע . וכל זה נכון וברור לדובר האמת בלבבו ואינו מרמה עצמו.

ושאלנו עוד את אריסטו ואמרנו לו: כיון שהתמזגות היסודות היא הסיבה לעתוד החומר לקבלת הצורות השונות, איזה דבר עיתד את אותו החומר הראשון עד שקיבל מקצתו צורת האש ומקצתו צורת הארץ, ומה שביניהם לקבלת צורת המים והאויר, וחומר הכל אחד משותף? ובמה היה חומר הארץ יותר ראוי לצורת הארץ, וחומר האש יותר ראוי לצורת האש?

ענה אריסטו על זה ואמר: חייבו את זאת הבדלי המקומות, כי הם שחייבו לחומר הזה האחד הכנות שונות, כלומר, אותו החלק ממנו הסמוך למקיף השפיע בו עדינות ומהירות תנועה ונעשה קרוב לטבעו, ואז קבל באותה ההכנה צורת האש. וכל מה שנתרחק החומר מן המקיף לצד המרכז נעשה יותר מעובה וקשה ופחות אורה , ונעשה ארץ, והוא הטעם במים ובאויר. והנה זה הכרח, כי בטל הוא שיהא החומר הזה שלא במקום , או שיהא המקיף הוא המרכז, והמרכז הוא המקיף. זהו שחייב לו הייחוד בצורות שונות, כלומר: ההכנה לקבלת צורות שונות.

שאלנוהו עוד ואמרנו לו: האם המקיף, כלומר: השמים החומר שלו וחומר היסודות אחד?

אמר לא, אלא אותו החומר אחר, וצורות אחרות, וה'גוף' נאמר על הגופים הללו אשר אצלנו ועל ההם בשיתוף כמו שבארו האחרונים , וכבר הוכח כל זה.

ומכאן שמע מה שאני אומר אתה המעיין במאמרי זה:

כבר ידעת הוכחת אריסטו, כי בשינויי הפעולות לומד על שינויי הצורות. וכיון שתנועת ארבעת היסודות באופן ישר, ותנועת הגלגל סיבובית, נודע כי אותו החומר זולת [רה] החומר הזה, וזה נכון לפי העיון הטבעי, וכיון שמצאנו גם אלה אשר תנועותיהם באופן ישר שונים בכיוונם, מהם שהוא נע כלפי מעלה ומהם שהוא נע כלפי מטה , ונמצא גם הנע מהם לצד אחד מקצתם מהיר ומקצתם אטי , נודע כי צורותיהם שונות, ובכך נודע כי היסודות ארבעה. ועל דרך למידות זו עצמה, מתחייב גם שיהא חומר כל הגלגלים אחד, כי כולם נעים בסיבוב, וצורת כל גלגל שונה מצורת הגלגל האחר, כיון שזה נע מן המזרח למערב ואחר מן המערב למזרח, ועוד שתנועותיהם שונות במהירות ובאטיות.

צריך אם כן לשאול אותו ולומר לו, כיון שזה חומר משותף לכל הגלגלים, כבר נתייחד כל נושא מהם בצורה מסוימת זולת האחר, מי הוא מייחד הנושאים הללו ומעתדם לקבלת צורות שונות? והאם יש שם אחר הגלגל דבר אחר לייחס לו הייחוד הזה בלתי ה' יתהדר ויתרומם

והנני מעירך על עומק חדירת אריסטו והשגתו המפליאה, והיאך דחקתו קושיא זו בלי ספק, ורצה לצאת ממנה בדברים שאין המציאות מסייעת לו עליהם, ואף על פי שלא הזכיר קושיא זו, אבל נראה לי מדבריו שהוא רוצה להסדיר לנו מציאות הגלגלים, כמו שהסדיר לנו מה שתחת הגלגל, כדי שיהא הכל על דרך החיוב הטבעי לא מצד כוונת מכוון איך שרצה, וייחוד מייחד על איזה אופן שחפץ.

ולא הצליח בכך ולא יצליח לעולם , כי הוא חושב לתת סיבה למה שהגלגל נע מן המזרח ולא נע מן המערב, ורצה לתת סיבה למה שמקצתן מהירי תנועה ומקצתן אטיים, ושזה חיובי לסדר תנוחתן מן הגלגל העליון. ורצה ליתן טעם למה שכל כוכב מן השבעה יש לו מספר גלגלים, וכל המספר הגדול הזה בגלגל אחד, כל זה רצה לתת את סיבותיו כדי שיסדיר לנו את הדבר סדר טבעי על דרך החיוב.

אלא שלא הצליח במאומה מזה, לפי שכל מה שבאר לנו ממה שלמטה מגלגל הירח, הולך לפי סדר המתאים למציאות, וסיבותיו ברורות, ונתאפשר לומר בו שהוא על דרך החיוב מתנועת הגלגל ומכוחותיו, אבל כל מה שהזכיר בענייני הגלגל לא נתן סיבה ברורה בכך, ולא הוליך את הדבר בו לפי סדר אשר יהא אפשר לטעון בו החיוב, לפי שאנו רואים את הגלגלים יש מהם שמהיר התנועה מעל אטי התנועה, ומהם שאטי התנועה מעל מהיר התנועה, ומהן שתנועותיהן שוות אף על פי שהן זה מעל זה, ודברים אחרים חמורים מאוד ביחס לבחינת הויית הדברים על דרך החיוב, אייחד להן פרק מפרקי מאמר זה .

כללו של דבר, שאריסטו בלי ספק לפי שידע חולשת דבריו בסיבות דברים הללו ומתן עילותיהן, הקדים לפני שהתחיל [רו] במחקרים אלה דברים וזה לשונו , אמר:

רוצים אנו עתה לחקור על שתי שאלות חקירה מספקת, כי מן הראוי שנחקור עליהן ונאמר בהן כפי השג שכלנו וידיעתו והשקפתנו, אלא שאין ראוי לשום אדם לראות את זה מצדנו חוצפה והעזה, אלא ראוי שיתפלא על חריצותנו בפילוסופיה וחשקנו בה, וכל עת שחקרנו השאלות הגדולות החשובות והתגברנו על פתרונן אפילו באופן חלקי שהוא מבוסס, ראוי לשומע שתוסיף שמחתו וייחדה.

זהו נוסח דבריו.

הנה נתבאר לך, שהוא בלי ספק יודע חולשת אותם הדברים, ובפרט שהמדעים הלימודיים בזמנו טרם הגיעו לשלמות, ולא נודע בזמנו מתנועות הגלגל מה שאנו יודעים היום.

ונראה לי כי מה שאמר במה שאחר הטבע מהנחת שכל נבדל לכל גלגל, אינו אלא מחמת עניין זה, כדי שיהא שם דבר אשר ייחד כל גלגל בתנועה מסוימת , ולקמן נבאר שהוא לא הרויח בזה מאומה. אבל אמרו בלשון זה אשר הבאתי לך 'כפי השג שכלנו וידיעתנו והשקפתנו' אני אבאר לך עניינו, ולא ראיתיו לאף אחד מן המפרשים.

והנה אמרו 'השקפתנו' הרי כוונתו בכך צד החיוב שהוא הסברא בקדמות העולם.

ואמרו 'ידיעתנו' כוונתו הדבר הברור המוסכם עליו, שכל דבר מן הדברים הללו הכרחי שיש לו סיבה ועילה, ואינו דבר שנעשה איך שנזדמן.

ואמרו 'שכלינו' רוצה לומר אי יכולתנו ליתן סיבות לכגון הדברים הללו כפי מצוין ותכליתן, אלא חשב לתת בהן דבר מועט וכך עשה. כי מה שהזכיר ממהירות התנועה הכללית ואטיות גלגל הכוכבים הקבועים מפני שהוא נגד הכיוון הוא טעם מוזר ותמוה.

וכן אמר כי חיובי שכל שנתרחק גלגל מן השמיני יהיה יותר מהיר תנועה. אבל אין זה כללי כפי שביארתי לך.

ויותר חמור מזה, שיש גם גלגלים הנעים מן המזרח למערב למטה מן השמיני, והיה ראוי שיהיו יותר מהירים מאשר למטה מהם הנעים כך מן המזרח למערב, והיה ראוי שיהו אלה הנעים מן המזרח קרובים במהירותם לתנועת התשיעי, אלא שהדבר כפי שהודעתיך לא היה מדע התכונה בזמנו כפי שהוא היום.

ודע שלפי השקפתנו אנו קהל הסוברים חידוש העולם, יקל כל זה ויהיה כפי יסודותינו, לפי שאנו אומרים שיש שם מייחד יחד כל גלגל במה שרצה מצד התנועה ומהירותה, אלא שאין אנו יודעים אופן החכמה בהמצאת זה כך.

ואילו יכול אריסטו לתת לנו טעם לשינוי תנועת הגלגלים, ושיהא זה כפי סדר הנחתם זה ביחס לזה כפי שחשב, היה זה נפלא, והייתה סיבת הייחוד בשינויי תנועותיהן כסיבת שינויי היסודות בתנוחתן בין המקיף והמרכז, אלא שאין הדבר סדור כך כפי שביארתי לך.

ויותר פשוט מזה במציאות הייחוד בגלגל אשר לא יוכל שום אדם למצוא לו סיבה מיוחדת מלבד כוונת המכוון, והוא מציאות הכוכבים, כי מה שהגלגל נע תמיד והכוכב קבוע תמיד מורה על כי חומר הכוכבים אינו חומר הגלגלים, וכבר הזכיר אבו נצר בהגהותיו על השמע לשון שזה נוסחו, אמר:

יש הבדל בין הגלגל לכוכבים, כי הגלגל שקוף והכוכבים אינם שקופים, וסיבת הדבר, כי בין שני החומרים ושתי הצורות הבדל, אלא שהוא מועט.

זה נוסח דבריו.

אבל אני איני אומר שהוא מועט, אלא שונה מאוד מאוד, לפי שאיני לומד מן השקיפות אלא מן התנועות.

ואשר נראה לי כי אלה שלושה חומרים ושלוש צורות, גופים נחים לעולם כשלעצמם והם גופי הכוכבים, וגופים נעים לעולם והם גופי הגלגלים, וגופים ינועו וינוחו [רז] והם היסודות, ומי יתן וידעתי מהו אשר איחד שני החומרים הללו השונים, אם תכלית שינוי כפי שנראה לי, או אשר ביניהם שינוי מועט כפי שאומר אבו נצר, ומי הוא המעתד את האיחוד הזה.

כללו של דבר, שני גופים שונים נתון אחד מהם בשני ואינו מתערב בו, אלא מוגדר במקום ממנו מיוחד ודבק בו בלי כוונת מכוון, פלא.

ויותר פלא מזה, הכוכבים הללו הרבים אשר בשמיני כולם עיגולים , מהם קטנים ומהם גדולים, כוכב כאן וכוכב בריחוק אמה לפי מראית העין, ועשרה לחוצים וקבוצים, וחלקה גדולה מאוד אין בה מאומה, מה הסיבה אשר ייחדה לחלקה זו עשרה כוכבים וייחדה לשניה העדר כוכבים, ועוד גוף הגלגל כולו גוף אחד פשוט אין בו שוני, ומדוע אם כן נעשה חלק זה מן הגלגל ראוי יותר לכוכב זה המצוי בו מן החלק האחר.

וכל זה וכל שהוא מסוגו יהיה רחוק מאוד ואף קרוב לנמנע, אם נסבור כי כל זה נעשה על דרך החיוב מאת ה' כפי השקפת אריסטו .

אבל אם נסבור שכל זה בכוונת מכוון שעשה כך, לא יהיה בהשקפה זו שום תימה ולא דבר רחוק כלל, ולא ישאר מקום חקירה. כי אם אמרך מה הסיבה שנתכוון כך , ואשר צריך לדעת באופן כללי, כי כל זה לעניין שאין אנו יודעים אותו, ושאינו פעולה לבטלה, ולא איך שנזדמן, לפי שכבר ידעת כי עורקי הכלב והחמור ומיתריהם לא נעשו איך שנזדמן ובאיזה שיעור שנזדמן, ולא נעשה- עורק זה עבה ואחר דק, ומיתר מתפצל פיצולים רבים ואחר אינו מתפצל כך, ואחד יורד באופן ישר ואחר מתפתל - במקריות, ושלא נעשה שום דבר מכל זה כי אם לתועליות שכבר נודעה הכרחיותן. והיאך ידמה משכיל שיהו מקומות הכוכבים הללו ושיעוריהם ומנינם ותנועות גלגליהם השונים ללא עניין או בדרך המקרה.

אין ספק שכל דבר מהם הכרחי כפי כוונת המכוון, והסדרת הדברים הללו על צד החיוב ושלא בכוונה דבר רחוק מאוד מאוד להבינו.

ואין ראיה לדעתי על שיש כוונה בדבר, יותר גדולה משינויי תנועות הגלגלים, והיות הכוכב קבוע בגלגלים, ולפיכך תמצא כל הנביאים מזכירים את הכוכבים והגלגלים ראיה החלטית על מציאות ה'.

ונאמר על אברהם שהיה למד מן הכוכבים כפי שידוע ,

ואמר ישעיה בהעירו על הלימוד בהם שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וכו' ,

וכן ירמיהו אמר עשה השמים ,

ואמר אברהם ה' אלהי השמים ,

ואמר אדון הנביאים רכב שמים כמו שביארנו ,

וזו היא הראיה הברורה אשר אין בה ספק.

ביאור הדבר, שכל מה שתחת הגלגל מן השינויים ואף על פי שהחומר שלהן אחד כמו שביארנו, תוכל לעשות מייחדיהן כוחות גלגליים ותנוחות החומר מן הגלגל כפי שלימד אותנו אריסטו, אבל השינויים הנמצאים בגלגלים ובכוכבים, מי ייחדן זולתי ה' יתעלה?!

ואם יאמר אדם "השכלים הנבדלים" - לא הרויח בדבר זה מאומה, ביאור הדבר כי [רח] השכלים אינם גוף שיהא להם מקום בגלגל, ומדוע אם כן נע גלגל זה תנועתו התשוקית כלפי שכלו הנבדל לפאת מזרח ואחר למערב, האם תאמר כי אותו השכל האחד בפאת המערב והאחר בפאת המזרח, והיות זה אטי וזה מהיר, ולא ימצא הדבר כפי יחס ריחוקן זה מזה כפי שידעת.

ואין מנוס מלומר שטבע הגלגל הזה ועצמותו חייבו שינוע לרוח זו ובמהירות זו, ושיהא חיוב תשוקתו לעניין זה כך, וכך אמר אריסטו בפירוש, והנה חזרנו למה שהיינו בו בתחילה, ונאמר, כיון שהחומר של כולם אחד, מה גרם שיתייחד זה בטבע זולת טבע האחר, ונעשית לו תשוקה מסוימת המחייבת לו אופן זה של תנועה, שונה מתשוקת האחר אשר חייבה לו אופן תנועה אחרת, ובהכרח שיש על כל פנים מייחד.

והנה הובילה אותנו התבוננות זו אל החקירה על שני דברים:

האחד האם במציאות שוני זה הכרחי שיהא זה בכוונת מכוון בהחלט לא על צד החיוב, או שאינו הכרחי.

והחקירה השניה האם כאשר יהיה כל זה בכוונת מכוון אשר ייחד את הייחוד הזה, הכרחי שיהא זה מחודש אחר ההעדר, או שאינו הכרחי, אלא יהיה מייחדו לא חדל להיות כך, לפי שכבר אמר גם את זאת אחד סוברי הקדמות.

והנני עתה עוסק בשתי חקירות אלה, ואבאר מה שראוי לבאר בהן בפרקים הבאים.

הערות:

הערת המתרגם: לעיל ח"א פרק סט.

הערת המתרגם: לקמן פרק כא האריך רבנו בביאור שיטת החיוב של אריסטו.

הערת המתרגם: לא כחיוב החם מן השמש או מן האש והקור מן השלג, אלא כחיוב המושכל מן השכל, וכדלקמן פרק כ.

הערת המתרגם: כולל עולם המלאכים הגלגלים והיסודות. ופשט דברי הרש"ט תמוהים שכולל כנראה את הקב"ה בכלל עולם?

הערת המתרגם: ומכאן כפירת והכחשת כל הניסים והמופתים שהם מחוץ לנוהג הטבעי.

הערת המתרגם: "אכ'תאר ואראד" על ההבחנה בין שני המונחים הללו ראה מאמר אבי נצר "אלמסאיל אלפלספייה" קטע לא הובאו לעיל פ"ז הע' .

הערת המתרגם: כיון שגם התמד מציאותם וקיומם תלוי ברצון האלהי התמידי. וראה לעיל ח"א סוף פרק סט ד"ה ודע.

הערת המתרגם: לקמן ח"ג פרק טו.

הערת המתרגם: "וג'ודנא הד'א" המציאות הזו שלנו. כלומר: כל העולם בכללותו.

הערת המתרגם: "ארתכבתה" בדיה זדונית. פשע מכוון. ובר"ש "מה שהתגברו עליו המדברים".

הערת המתרגם: לעיל ח"א פרק עג הקדמה עשירית ושתים עשרה.

הערת המתרגם: שם הקדמה ראשונה ושלישית.

הערת המתרגם: שם הקדמה חמישית וששית.

הערת המתרגם: "ראמוא תמהידה" יזמו להציע ולהקדים אותם ההקדמות להיות מצע ומרבד לדעותיהם בייחוד ובסגול.

הערת המתרגם: ייחוד כל מין וכל פרט של מין וסגולו בתואר תבנית וגוון בפני עצמו. וכדלעיל ח"א פרק עד הדרך החמישי והששי.

הערת המתרגם: אפשר: הרי אין ספק בכך. והכוונה אל תחשוב כי גישתי גישתם, אינו כן, אבל שהמטרה בבחינת הייחוד המיני והפרטי של חלקי העולם כדי להוכיח שיש לעולם מכוון בוחר ובורר הרי אין ספק שמטרת כולנו אחת.

הערת המתרגם: ראה הע' . ובר"ש "וכוונו בהם הביאור" ואינו נכון.

הערת המתרגם: אחד מארבעת אופני השינוי שנתבארו לעיל בפתיחת חלק זה הקדמה רביעית.

הערת המתרגם: בר"ש "או סיבתו" וט"ס הוא.

הערת המתרגם: כאשר אנו מפשיטים [רד] בלבנו את החומר הראשוני אנו מוצאים ארבע צורות. אש, רוח, מים, ועפר.

הערת המתרגם: האש - חמה יבשה. הרוח - חמה לחה. המים - לח וקר. העפר - קר יבש

הערת המתרגם: וכפי שנתבאר לעיל ח"א פרק עב. ובהלכות יסודי התורה פ"ב הל' ב-ו.

הערת המתרגם: דומם, צומח, וחי.

הערת המתרגם: הדומם מקבל צורות שונות האבן לסוגיה והעפר לסוגיו והמלחים לסוגיהם וכדומה. והצומח מקבל את אלפי מיניו וסוגיו, וכיוצא בהם החי.

כל פרט ובאיכותו. וכך כל יחידה מינית כגון מין האדם מין הסוס ומין הפרס בחי, יש מרחב רב לשינוייהם בכמות מין הדקל ומין הארז ומין הורד וכדומה.

הערת המתרגם: בר"ש "רוחב".

הערת המתרגם: אין כוונת רבנו לספר מסוים אלא באופן כללי לכל מי שעסק בעניני הטבע לתופעותיו המרובות. וראיתי מי שפירש שכוונתו לספר "הטבע" וספר "בעלי החיים" של אריסטו.

הערת המתרגם: הגלגל החיצון הסובב את הכל והמניע את הכל תנועה יומית, לפי תיאוריות הקדמונים.

הערת המתרגם: הארץ. אמצע ההיקף שהגלגל סובב אותו מכל עבריו.

הערת המתרגם: "צ'וא" אפשר: זיו, בהירות.

הערת המתרגם: במקום מסוים ומוגדר קרוב לגלגל או רחוק. ועל מושג המקום ראה אריסטו בפיזיקה ספר ד פרק א ופרק ה, ועל השמים ספר ד. וראה גם רס"ג בספרו האמונות ודעות מהדורתי מאמר א פ"ד. ומאמר ב פרק יא.

הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פרק נח. [רה] וח"ב פרק ב. ולקמן פרק כו. וראה אבי נצר במאמרו "עיון אלמסאיל" קטע יז.

הערת המתרגם: האש והרוח.

הערת המתרגם: המים והעפר.

הערת המתרגם: האש והרוח נעים למעלה, ותנועת האש מהירה מתנועת הרוח. והמים והעפר נעים למטה והאחד מהיר מן השני.

הערת המתרגם: כדרך שעשינו ביסודות שאמרנו שכל הקרוב יותר לגלגל המקיף נזדככה צורתו ונמהרה תנועתו. ומה נאמר אם כן בגלגלים? האם יש מחוץ להם משהו אשר בקרבה אליו ובריחוק ממנו משתנים?

הערת המתרגם: ברצונו וכפי שגזרה חכמתו הוא שייחד לכל דבר את אשר בו, ובטלה אם כן סברת התהוותם על דרך החיוב ממציאותו.

הערת המתרגם: "בעד גור" ואפשר: עומק עיון. אך לא "עומק שכל" כתרגום ר"ש.

הערת המתרגם: מפני שהנחתו מוטעית מיסודה.

הערת המתרגם: לקמן בחלק זה פרק כד. ולא אתעכב בביאור הדברים הללו, כי גם השקפות אריסטו, וגם השיטות שהביא רבנו שייכים כיום לתחום הארכיאולוגיה האסטרונומית. ובכל אופן הסתירה להנחות אריסטו כבר הושגה על ידי העדר הסדירות שקבע. אע"פ שאין "הגלגלים" ותנועות הכוכבים כפי שתואר רבנו, ורוחות חדשים לבקרים משבות בחלל העולם, והלכתא כבחרא בעניינים הללו שלא נמסרה בהם מסורת נבואית, כי התפתחות המדעים הללו החלו ממטה למעלה ולכן אחרון אחרון חביב. מה שתין כן ההשקפות התורתיות ומסורת הנביאים שנמסרו מלמעלה למטה קמאי קמשי עדיפי וכל הקרוב הקרוב אל הנביאים והתנאים הוא הצודק, ואין הלכה כתלמיד במקום הרב, ולא ראיתי צורך להביא את הדעות הרווחות בימינו [רו] בעניינים הללו כי לא יוסיפו מאומה.

הערת המתרגם: בספרו על השמים ספר ב פרק יב.

הערת המתרגם: ספר למד פרק ח.

הערת המתרגם: אם זוהי הסיבה והיא סיבה בלתי נכונה צריך היה רבנו להעיר על כך בהלכות יסודי התורה פ"ג הל' ט. כי שם הסתפק בביטוי סתמי כללי.

הערת המתרגם: "גאיתהא" ובר"ש הושמט כמנהגו להשמיט מה שנראה לו כפילות מיותרת.

הערת המתרגם: אפשר: הצד, הפאה. הרוח.

הערת המתרגם: "מן יקל" וכבר העירותי כמה פעמים שאינה סתם אמירה, אלא דעה סברא והשקפה.

הערת המתרגם: הם עצמם נחים בגלגל הנע לפי תיאוריות [רז] הללו.

הערת המתרגם: אפשר: כדורים.

הערת המתרגם: כבר הבאתי לעיל בפרק יג הע' קטע מדברי אבי נצר בשם אריסטו הפך דעותיו המובאות כאן.

הערת המתרגם: וכל אשר לא נבין לו סיבה וטעם נאמר כך גזרה חכמתו.

הערת המתרגם: טעות אריסטו שהוא ערך סדירות הגלגלים במהירותן ואטיותן אין לה על מה שתסמוך.

הערת המתרגם: אין ספק שכוונת רבנו למה שהובא במדרש הגדול לבראשית יא כח. "כיון שיצא אברהם מן המערה היה לבו משוטט ביצירת העולם והיה מכוון בכל מאורות שבעולם להשתחוות להן ולעבדן ולידע איזה מהן הוא אלוה, ראה הלבנה שאורה מבהיק בלילה מסוף העולם ועד סופו ופמליא שלה מרובה אמר זהו אלוה, עבדה כל הלילה, בשחרית כיון שראה זריחת ההמה בעת זריחתה נחשכה הלבנה ותשש כוחה, אמר אין אור הלבנה אלא מאור החמה ואין העולם מתקיים אלן על מאורה של חמה, ועבד החמה כל היום, לערבית שקעה החמה ותשש כוחה ויצאת הלבנה והכוכבים והמזלות אמר בודאי יש אדון ויש אלוה לאלו", ע"ש. ומונק ציין לבבא בתרא טז ב. יומא כח ב, ושם: אסטגנינות גדולה הייתה בלבו של אברהם.

הערת המתרגם: ישעיה מ כו.

הערת המתרגם: אין פסוק כן בירמיה, ושמא הכוונה שם לב יז. או עצם העניין כגון שם י יב, נא טו.

הערת המתרגם: בראשית כד ז.

הערת המתרגם: דברים לג כו.

הערת המתרגם: לעיל ח"א פרק ע, [רח

הערת המתרגם: אפשר: גזרו.

הערת המתרגם: אפשר: הבחנה.

חלק שני

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה