אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [יד]

פרק [יג]

שמה שראוי עוד שיתבונן בו האדם כדי שיכיר ערך עצמו ולא יטעה, הוא מה שנתבאר משיעורי הגלגלים והכוכבים ושיעורי המרחקים אשר בינינו לבינם, והוא, שכיון שנתבארו שיעורי כל המרחקים ביחס זה לחצי קוטר הארץ, והיה שיעור היקף הארץ ידוע, ויהיה חצי קוטרה ידוע, נעשו המרחקים כולם ידועים.

והוכח כי המרחק בין מרכז הארץ לבין גובה גלגל שבתאי מהלך שמונת אלפים שנה ושבע מאות שנה בקירוב, כל שנה שלוש מאות וששים והמשה יום , והוא שיהיה המהלך בכל יום ארבעים מילין מן המילין שלנו התורתיים, אשר כל מיל אלפים אמה באמה הרגילה . עתה התבונן המרחק העצום הזה המבהיל , והוא כמו שנאמר הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו , אמר, האם לא מגובה השמים תלמד על מרחק השגת ה', אשר אם ריחוקנו מן הגוף הזה בממדים עצומים אלה, והוא נבדל ממנו מבחינת המקום הבדלים אלה, כך שנעלם ממנו עצמו ורוב פעולותיו, כל שכן השגת עושהו אשר אינו גוף.

והמרחק הזה העצום אשר הוכח אינו אלא לפחות, לא יתכן שיהיה בין מרכז הארץ לבין תחתית גלגל הכוכבים הקבועים פחות מן השיעור הזה, ואפשר שיהיה יותר על זה פי כמה בהרבה, כי עובי גופי הגלגלים לא הוכח אלא לפי הפחות האפשרי כפי שמתברר מן "רסאיל אלאבעאד". וכן הגופים אשר בין כל גלגל וגלגל כפי שמחייב ההגיון כמו שהזכיר "ת'אבת" אי אפשר להשיג עבין בדיוק, לפי שאין בהן כוכבים כדי ללמוד מהן, אבל עובי גלגל הכוכבים הקבועים הרי לפחות יהיה עביו מהלך ארבע שנים, יוודע זה משיעור מקצת כוכביו אשר גוף כל כוכב מהן כשיעור כדור הארץ תשעים פעם ויותר, ואפשר שעובי גופו יותר, אבל הגלגל התשיעי המסבב את כל התנועה היומית אין ידוע לו שיעור כלל לפי שאין בו כוכב ולכן אין לנו עצה לידיעת גדלו.

התבונן בנמצאים הללו הגשמיים כמה עצומים שיעוריהם וכמה רב מספרם, ואם הארץ כולה אינה אף חלק כלפי גלגל הכוכבים, מהו אם כן יחס מין האדם לכל הנבראים הללו, והיאך ידמה אחד ממנו שהם למענו ובגללו ושהם כלים בשבילו , בעת שזהו מצב השואת הגופים כל שכן אם תתבונן במציאות השכלים .

ואפשר לספק בהשקפת הפילוסופים בעניין זה, ויאמר האומר, אלו טעננו כי תכלית הגלגלים הללו הנהגת אדם אחד או מספר [שג] אנשים דרך משל, היה זה בטל לפי העיון הפילוסופי, אבל כיון שאנו חושבים כי תכליתם הנהגת מין האדם, אין בכך זרות שיהו הגופים הללו העצומים אף מבחינת כל אחד לבדו תהיה תכליתם מציאות אישי מינים אשר לפי שיטתם אין סוף למנינם לעולם. והרי זה דומה לאומן שעשה כלים משקלם"קנטאר" של ברזל כדי לעשות מחט קטן שמשקלו גרגר אחד, אלו היה זה למחט יחידי היה זה חוסר ניהול גם לפי מבט מסוים, ואף לא היה זה הוסר ניהול מוחלט, אבל כיון שהוא עושה בכלים הכבדים הללו מחט אחר מחט ועל דרך זו כמה "קנאטיר" של מחטים, הרי עשיית אותם הכלים חכמה וכושר ניהול על כל פנים.

וכך תהיה תכלית הגלגלים המשכת ההוויה וההפסד, ותכלית ההוויה וההפסד מציאות מין האדם כפי שכבר נאמר, ואנו מוצאים לשונות ושיחות התומכים בדמיון זה .

ויכול הפילוסוף להתיר קושיא זו ולומר, אלו לא היה השוני בין הגופים הגלגליים ואישי המינים ההוים הנפסדים כי אם בגודל ובקוטן היה אפשר לומר דבר זה , אבל כיון שההבדל ביניהם הוא בעליונות העצם, הרי מוזר מאוד שיהא הנעלה כלי להמצאת השפל והפחות.

כללו של דבר אפשר להיעזר בקושיא זו לדעתנו על חידוש העולם , ורוב מטרתי בפרק זה הוא עניין זה.

וגם שלא מעט שמעתי מכל מי שהתעמק משהו ממדעי התכונה, שרואה שיש גוזמא במה שהזכירו הכמים ז"ל מן המרחקים, לפי שהם אומרים בפירוש כי עובי כל גלגל מהלך חמש מאות שנה, ובין כל גלגל וגלגל מהלך חמש מאות שנה , והם שבעה גלגלים, נמצא מרחק הגלגל השביעי כלומר: גבנוניותו ממרכז הארץ מהלך שבעת אלפים שנה, ונדמה לכל מי ששומע דבר זה שיש בו הגזמה רבה, ושאין המרחקים מגיעים לשיעורים אלה.

וממה שהוכח במרחקים יתבאר לך כי המרחק בין מרכז הארץ לנקודה התחתונה של שבתאי, והוא הגלגל השביעי הוא מהלך שבעת אלפים שנה וארבע ועשרים שנה בקירוב, אבל המרחק אשר הזכרנו והוא מהלך שמונת אלפים ושבע מאות שנה הוא עד גבנוניות הגלגל השמיני. וזה שתמצאם אומרים בין כל גלגל וגלגל מרחק כך, עניינו עובי הגוף אשר בין הגלגלים, לא שיש שם חלל ריק .

ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מענייני התכונה צם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני [שד] אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות , ולא בגלל זה נאמר על דברים שמצאנו להם שהם מתאימים עם האמת שהם בלתי נכונים או שתאמו במקרה . אלא כל מה שאפשר לבאר דברי האדם כדי שיהא תואם את המציאות שהוכחה מציאותה, הוא יותר עדיף ונכון לבעל הטבעים הנעלים ואיש הצדק .

הערות:

הערת המתרגם: הבחנת המרחקים הוא בינם לבין חצי קוטר הארץ העליון, כלומר: שהשיעור הוא מעל הקו החוצה אח עובי הארץ ואינו כלול בכך כל עובי גוף הארץ.

הערת המתרגם: שנת החמה בקירוב. וראה הלכות קדוש החדש פ"ט הל' א.

הערת המתרגם: פסחים צג ב. צד א.

הערת המתרגם: כן משמע להדיא ביומא סז א שמיל אלפים אמה, והוא בערך קילו-מטר אחד.

הערת המתרגם: "ד'ראע אלעמל" האמה השימושית, ולפיכך תירגמתי "הרגילה" ובר"ש "המלאכה" ולדעתי לא דק. וכתב רבנו כן שלא לטעות באמה בת חמישה טפחים שהייתה נהוגה בישראל בכמה דברים כדאיתא בכלים פי"ז מ"י. וראה מנחות צז א. וסוכה לב ב. אלא מדובר כאן באמה בת שישה טפחים שהיא כמעט ס"מ. ואף בשימוש הערבים יש כמה סוגי אמה, "אלד'ראע אלאסוד" האמה השחורה, ראה רס"ג באמונות ודעות מאמר שביעי מהדורתי עמ' רלג. ויש עוד "אלד'ראע אלחדיד" האמה הברזל שהיא כששים ושבעה ס"מ. ועוד.

הערת המתרגם: אפשר: המפתיע.

הערת המתרגם: איוב כב יב.

הערת המתרגם: גרמי השמים.

הערת המתרגם: השגת ידיעת ה' ב"ה כפי אמתתו.

הערת המתרגם: עליו ועל ספרו "רסאלה' אלאבעאד"

ראה לעיל ח"ב פרק כד הערה .

הערת המתרגם: "בעץ'" כן היא הנוסחה בכל כתבי היד שברשותי. ור"ש תרגם"רוחק" וכנראה שהייתה נוסחתו "בעד".

הערת המתרגם: כלומר: איננה אפילו נקודה שאפשר להביאה בחשבון ביחס לכל היקום הסובב.

הערת המתרגם: בר"ש הושמט.

הערת המתרגם: השווה רס"ג באמונות ודעות מאמר ד פרקים א-ב

הערת המתרגם: בר"ש "השכלים הנפרדים" ופשוט.

הערת המתרגם: בר"ש "ויש לשאול" ולא דק.

הערת המתרגם: ר"ש הוסיף משלו [שג)

"אין ספק שאלו".

הערת המתרגם: "אלשכיצייה" ותירגמתי עניינה. ובר"ש תרגום מלולי "העצומים האישיים".

הערת המתרגם: שיטת הפילוסופים שאינו מוכחש שימצאו גופים שאין סוף למניינם על דרך ההתכפה העקיבה, וכדלעיל ח"א פרק עג הקדמה אחת עשרה, ופתיחת ח"ב ההקדמה השניה.

הערת המתרגם: לא תירגמתיו מפני שבכל דור ובכל מקום יש לו שיעור אחר. ור"ש תרגם"ככר" כנראה בעקבות רס"ג בתרגום ונחושת התנופה שבעים ככר שתרגם"קנטאר" ולא שת לבו לפסוק וכסף פקודי העדה מאת ככר שתרגם"בדרה" וראה פירושי רס"ג לתורה מהדורתי שמות לח הערה .

הערת המתרגם: בר"ש "הנכבדים" וט"ס הוא.

הערת המתרגם: כגון כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה, וכדומה ראה ברכות ו ב. ופירושו כמו שכתב רבנו בהקדמתו לפירוש המשנה.

הערת המתרגם: כעין ההבדל היחסי בין המכשירים והמחטים.

הערת המתרגם: כלומר: לפי מסקנה זו שכל דבר תכליתו לעצמו מחזקת את ההשקפה שעולם מחודש, אבל לפי שיטת הקדמות ושהעולם נתהווה מן העילה הראשונה על דרך החיוב וכל אחד עילת הבא אחריו מן השכל הראשון ועד היסודות כפי שנזכרה שיטתם לעיל ח"ב פ"ד ופרק כא וכפי שביאר אבי נצר במאמרו "עיון אלמסאיל" קטע ד והלאה, אם כן כל השכלים והגלגלים וכל צבא השמים אינם אלא שלבים להתהוות עולם היסודות ונמצא הנעלה מכשיר להתהוות השפל. זוהי נראה לי כוונת רבנו, ואפודי וקרשקש לא פירשו נכונה.

הערת המתרגם: מטרה נוספת הייתה לי במה שהזכרתי את מרחקי הכוכבים מכדור הארץ להוציא מלב התמהים על דברי חכמים.

הערת המתרגם: ראה פסחים צד ב. וירושלמי ברכות פ"א הל' א.

הערת המתרגם: כך כתב גם בהלכות יסודי התורה פ"ג הל' א.

הערת המתרגם: על בעיה זו ראה לעיל ח"א פרק עג ההקדמה השניה. וה"ב פרק כד בע' , [שד] והלכות יסודי התורה פ"ג הל' ב.

הערת המתרגם: מדואר העמים. וראה הלכות קידוש החודש פרק יז הל' כד.

הערת המתרגם: כדרך שאומר אריסטו על קודמיו, ראה מטפיזיקה ספר א פרק ד .

הערת המתרגם: בר"ש "המודה על האמת לעשותו" ואינו מדוייק. ודברי רבנו כאן כלולים בצוואת חז"ל "והוי דן את כל האדם לכף זכות" אבות פ"א מ"ו.

חלק שלישי

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה