אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [יא]

פרק [י]

ישיבה

עיקר הנחת שם זה בלשוננו לישיבה :

ועלי הכהן ישב על הכסא .

וכיון שהאדם היושב מונח ויציב באופן יציבותו ותנוחתו המושלם ביותר, הושאל זה לכל מצב יציב בתנוחה שאינה משתנית. אמר בהבטחת ירושלם בקיום וביציבות כשהיא ברום [כח] המעלות:

וראמה וישבה תחתיה ,

ואמר:

מושיבי עקרת הבית

עניינו מניח לה ומיצבה.

ולפי העניין הזה האחרון נאמר עליו יתעלה:

אתה ה' לעולם תשב ,

היושבי בשמים ,

יושב בשמים ,

היציב אשר לא ישתנה בשום אופן מאופני השנוי, לא שנוי עצמי , ואין לו מצב מסוים זולת עצמותו שאז ישתנה בו, וגם אין יחסו לזולת משתנה, כי אין יחס בינו לבין הזולת שישתנה באותו היחס כמו שיתבאר . וכאן יחליט על היותו בלתי משתנה כלל ולא בשום פנים, כמו שבאר ואמר כי אני ה' לא שניתי , שום שנוי כלל.

ועל עניין זה מכנים בישיבה בכל מקום שיוחסה לו יתעלה. ומה שמיחסים אותה לשמים ברוב המקומות, מפני שהשמים הם שאין בהם שינוי ולא התחלפות, כלומר: שאין פריטיה משתנים כפי שמשתנים פריטי ההווים ונפסדים שבארץ . וכן אם יוחס יתעלה אותו היחס האמור בשיתוף אל מיני הנמצאים ההווים ונפסדים, נאמר גם על כך 'יושב'. לפי שאותם המינים תמידיים וסדורים ויציבים במציאות כמציאות פריטי השמים, אמר:

היושב על חוג הארץ ,

הקיים היציב על הקף הארץ, כלומר: תדירותה , רומז לדברים המתהווים בה בתדירות .

ואמר:

ה' למבול ישב ,

כלומר: שבעת שינוי מצב הארץ והפסדה אין לפניו יתעלה שנוי יחס, אלא יחסו אליהם כשהם הווים או נפסדים יחס שווה קיים ועומד, כי אותו היחס למיני ההווים לא לפריטיהם.

התבונן בכל לשון ישיבה שתמצא כלפי ה' תמצאנה בעניין זה.

הערות:

הערת המתרגם: בר"ש הוסיף משלו "לישיבת האדם על המקום", ואין זה מטרת רבנו כאן.

הערת המתרגם: שמואל א א ט. [כח]

הערת המתרגם: זכריה יד י.

הערת המתרגם: תהלים קיג ט.

הערת המתרגם: הקיום והיציבות.

הערת המתרגם: איכה ה יט. וראה לעיל פרק ט.

הערת המתרגם: תהלים קכג א.

הערת המתרגם: שם ב ד.

הערת המתרגם: "אלת'אבת" ובר"ש "הנצחי העומד" ואין זה עניין לכאן כי המדובר כאן על העדר השנוי וההשתנות, לא שנוי מהותי ולא שנוי התפעלות, אלא יציבות איתנית, אם אפשר לומר כך. ואין לזה כל שייכות עם נצח.

הערת המתרגם: הוויה או הפסד, ראה במבוא לחלק ב ההקדמה הרביעית.

הערת המתרגם: מהות כמות או איכות.

הערת המתרגם: לקמן ח"א פרקים נב-נו.

הערת המתרגם: "יכמל" - אמירה שלמה והחלטית, שלא שייך בו שנוי. ונדמה לי כי "יחליט" יותר מתאימה כאן. ובר"ש "ישלם".

הערת המתרגם: מלאכי ג ד.

הערת המתרגם: את הישיבה.

הערת המתרגם: שבארץ המינים קיימים ויציבים, ואילו הפרטים משתנים. מין האדם קיים, ואילו פרטיו אינם יציבים. ראובן מת וכלה, ושמעון נוצר נולד וגדל. מין הברזל קיים, ואלו פרטיו, גוש ברזל זה, מחליד ונרקב ונהפך לעפר, וגוש ברזל אחר מוּצָא מן האדמה. וכך בעצים וכדומה. ואלו עצמי השמים יציבים גם פרטיהם לפי השקפה זו וכדלקמן ח"א פרק עב. וח"ב פ"ב ופ"ד.

הערת המתרגם: ישעיה מ כב.

הערת המתרגם: חוג - הקף, סבוב.

הערת המתרגם: "דורהא" הכוונה דברים ההווים ונפסדים בתדירות: זה בא בעקבותיו של זה, וחוזר חלילה, כך שמינה קיים ויציב. ותרגמתי כן, כי לא מצאתי מלה מתאימה. ובר"ש "חללתה רומז לעניינים ההווים בחללה". וראיתי מי שהגיה "חלילתה רומז לעניינים ההווים בה חלילה" ותיקון נאה הוא. ורי"ח שיבש ובלבל כי לא ידע מהו.

הערת המתרגם: תהלים כט י.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה