מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [יא]
דע כי עניני התכונה האמורים הללו, אם קראם והבינם אדם למודי בלבד, יחשוב שהם הוכחה גמורה שצורת הגלגלים ומנינם כך הוא. ואין הדבר כך, ולא זו מטרת מדעי התכונה, אלא יש מהם דברים מוכחים שהם כך, כפי שהוכח שמסלול השמש מסלול נוטה מקו המשווה וזה דבר שאין בו ספק, אבל אם יש לו גלגל מחוץ למרכז, או גלגל סיבוב - לא הוכח. וזה ממה שאין בעל התכונה שם אליו לב, כי מטרת המדע הזה, הנחת תכונה שבה אפשר שתהא תנועת הכוכב אחת סיבובית, שאין בה לא מהירות ולא איטיות ולא שינוי, [קפד] ותהיה התוצאה מאותה התנועה מתאימה למה שנראה.
וישתדל עם זאת * למעט את התנועות ומניין הגלגלים ככל האפשר, לפי שאם יכולנו דרך משל להניח תכונה שבה יתקיים הנראה מתנועת כוכב זה בשלושה גלגלים, ותכונה אחרת יתקיים בה אותו הדבר עצמו בארבעה גלגלים, הרי עדיף שנסמוך על התכונה מעוטת מניין התנועות . ולפיכך בחרנו בשמש יציאת המרכז על הנחת גלגל סיבוב כפי שהזכיר בטלמיוס .
ולפי העניין הזה כאשר השגנו תנועות כל הכוכבים הקבועים תנועה אחת בלתי משתנית, ואין מקומותיהם משתנים זה מזה , הנחנו שכולם בגלגל אחד. ואינו נמנע שיהא כל כוכב מהן בגלגל ויהיו כל תנועותיהם שוות, וכל אותם הגלגלים על צירים שווים , ויהיו אם כן השכלים כמניין הכוכבים, כמו שנאמר היש מספר לגדודיו כלומר: לריבויים, לפי שהשכלים והגופים השמימיים וכל הכוחות הכל גדודיו, והכרחי שיסוכמו מיניהם במניין .
ואפילו אם יהיה הדבר כך, לא ישתבש הסדר שקבענו במה שמנינו גלגל הכוכבים הקבועים עיגול אחד, כמו שאנו מנינו חמשת גלגלי כוכבי הלכת על אף ריבוי גלגליהם עיגול אחד, כי כבר הבנת את המטרה, שהיא:
למנות כל הכוח אשר השגנו במציאות השגה כללית, מבלי להתעכב בדיוק אמיתת השכלים והגלגלים.
אלא כל המטרה, שכל הנמצאים מלבד הבורא יתעלה, נחלקים לשלושה חלקים:
האחד השכלים הנבדלים,
והשני הגופים הגלגליים שהם נושאים לצורות קבועות שאין הצורה עוברת בהם מנושא לנושא, ואין אותו הנושא משתנה בעצמו,
והשלישי אלו הגופים ההווים הנפסדים אשר חומר אחד כולל את כולם , ושההנהגה שופעת מאת ה' יתעלה על השכלים לפי מעלותיהם, ומן השכלים שופע מהם ממה שקיבלו טובות ואורות על גופי הגלגלים, ושופע מן הגלגלים כוחות וטובות על זה הגוף ההווה הנפסד בעוצם מה שקבלו ממקורם .
ודע, שכל משפיע טוב מסוים בדירוג הזה, אין מציאות אותו המשפיע ומטרתו ותכליתו השפעת זה המושפע בלבד, כי יתחייב מזה דבר בטל בהחלט, לפי שהתכלית יותר נעלה מן הדברים שהם בגלל התכלית, ואם כן היה מתחייב שתהא מציאות היותר נעלה ויותר שלם ויותר נכבד בגלל היותר שפל, ודבר זה לא ידמהו משכיל .
אלא הדבר כפי שאבאר, והוא, שהדבר השלם באיזה אופן של שלמות יש שאותה השלמות בו כדי שלמות עצמו [קפה] ולא תעבור ממנו שלמות לזולתו, ויש שתהא שלמותו בכדי שתעדף ממנו שלמות לזולתו.
כאלו תאמר על דרך המשל, שיש אדם שיהא לו ממון מה שממלא צרכיו בלבד ולא יעדף לו ממנו מה שישפיע בו לזולתו, ואחר יש לו ממון מה שיעדף לו ממנו כדי להעשיר אנשים רבים, עד שהוא נותן לאדם אחר שיעור שיהא בו גם אותו אדם עשיר, ויעדף לו מה שיעשיר בו אדם שלישי.
כך הוא הדבר במציאות: שהשפע המגיע ממנו יתעלה להמצאת שכלים נבדלים, שפע גם מאותם השכלים כהמצאת זה את זה עד השכל הפועל , ושם נפסקה המצאת הנבדלים. וכל נבדל שפעה גם ממנו מציאות מסוימת , עד שנסתיימו הגלגלים אצל גלגל הירח, ואחריו הגוף הזה ההווה הנפסד , כלומר: החומר הראשוני ומה שהורכב ממנו, וכל גלגל מגיעים ממנו כוחות אל היסודות, עד שנפסקה שפיעתם עם תכלית ההוויה וההפסד .
וכל הדברים הללו כבר ביארנו שאינם סותרים מאומה ממה שהזכירו נביאנו ונושאי תורתנו, לפי שאומתנו אומה חכמה שלמה, כמו שפירש יתעלה על ידי האדון אשר הביא לשלמותנו ואמר, רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה .
אלא שכאשר כילו טובותינו רשעי * העמים הסכלים, והשמידו חכמותינו וספרינו, והאבידו חכמינו, עד שחזרנו להיות סכלים כמו שיעד לנו בחטאינו ואמר, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר , ונתערבנו בהם, ועברו אלינו השקפותיהם כמו שעברו אלינו מידותיהם ומעשיהם. וכמו שאמר בדמיון המעשים, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם , כך אמר במה שעברו אלינו השקפות הסכלים: ובילדי נכרים ישפיקו , תרגמו יונתן בן עוזיאל ע"ה ובנמוסי עממיא יהכון .
וכאשר גדלנו עם הרגל השקפות הסכלים , באו הדברים האלה הפילוסופיים כאלו הם זרים לתורתנו כזרותם מהשקפות הסכלים, ואין הדבר כן.
והואיל וכבר הזכרנו בדברנו כמה פעמים השפע מאת ה' ומן השכלים, ראוי שנבאר לך אמיתתו, כלומר: העניין שמכנים אותו שפע, ואחר כך אעסוק בדברים בחידוש העולם. [קפו]
הערות:
הערת המתרגם: כלומר: אדם היודע תכונה מעשית וכמו שכתב רבנו בפירושו לראש השנה פ"ב ח"ז "לפי שרוב בני אדם ואולי כולם אינם יודעים אלא פעולת הסיכום בלבד כלומר: לצרף מספר אל מספר". ואינם יודעים על מה אדני החשבונות האלה הטבעו, וחושבים כי באמת מהלך הירח הוא כך ונטייתו כך, וכך יתר העצמים השמימיים. ואין הדבר כן ולא עלתה זאת על לב מיסדי החשבונות הללו, וכל מטרתם בהם הוא לקבוע לנו חוקים וסימנים קצובים, מתי מגיע כוכב זה לנקודה זו, ואע"פ שאנו קוראים אותו מהלך הכוכב, לא אכפת לנו אם הוא באמת מהלך הכוכב, או שהארץ היא הנעה, או שצירופים שונים גרמו אותם המפגשים הקבועים, כמו שאנו קובעים חידשה של לבנה כט יב תשצג, בעוד שבאמת הוא רק כז ומשהו, וסכום זה הוא בצירוף תזוזת הארץ. משל למי שראה שהאוטובוס מגיע מירושלים לת"א בכל שעה, וחילק את נקודות המרחק מתי מגיע לשער הגיא- ומתי לרמלה. ולא אכפת לו אם האדמה היא המתגלגלת מתחת לאוטובוס כפי שנראה ליושב בתוכו, או שהגלגלים מתגלגלים תחתיו והוא עומד במקומו, או שמי שהוא סוחב אותו ומזיזו. וכן קובע המרחקים לפי חלוקת היום, ולא אכפת לו אם הוא מאיט בעליה ומחיש בירידה, העיקר הוא לדעת שבמשך כך וכך דקות הוא נמצא בנקודה פלונית. והארכתי מפני שראיתי מי שהטה דברי רבנו מפשוטם. וראה לקמן בחלק זה פרק כד הע' .
הערת המתרגם: "מעדל אלנהאר" רגילים לתרגמו "קו המשווה" כפי שתרגמתי. ורבנו בהלכות קידוש החודש פי"א הל' יז קראו "קו השווה המסבב באמצע העולם". וכך בכל מקום שם קורא אותו "קו השווה". ור"ש כתב כי רבנו הציע לנו לתקן בתרגומו "דרך נוטה מן הקו השווה המהלך באמצע העולם". ואיני מאמין שרבנו הציע מילת "דרך", בעוד שבחבורו משתמש במילת "מסלול", וכך השתמשו כל התוכנים של אותם הימים. וכך נוהגים לתרגם גם [קפד] "כ'ט אלאסתוי" "קו המשווה" ושני מושגים הם, ואין כאן המקום לבארם.
* . גם כאן כתב ר"ש כי רבנו תקן בתרגומו "ויתכוון עם זה". ונכון הוא, והכוונה שישאף לכך ותהיה מטרתו לקראת כך.
הערת המתרגם: רק כדי למעט בטרחת החשובים והסכומים. כי בכל אופן אין אנו יודעים את האמת כפי דיוקה, וכיוצא בזה כתב רבנו בהלכות קידוש החודש פרק יא הל' ה-ו, ע"ש.
הערת המתרגם: אלמגסטי ספר ג פרקים ג-ד.
הערת המתרגם: אין אנו רואים אותם פעמים מתרחקים זה מזה ופעמים מתקרבים זה לזה.
הערת המתרגם: בגלגל בפני עצמו ובמסלול מיוחד לו.
הערת המתרגם: שאין להם נטיות שונות ואין ביציות ולא אצטרוביליות בגלגלם. ובר"ש "על קטבים אחרים" ואינו נכון. ושמא צ"ל על קטבים אחידים.
הערת המתרגם: איוב כה ג.
הערת המתרגם: כפי שכבר קדם בפתיחת חלק זה בהקדמה השניה, שמציאות עצמים שאין סוף למנינם בטל.
הערת המתרגם: שהם רבים מאד.
הערת המתרגם: בר"ש "הנבוכים". וראה לעיל פ"ט הע' .
הערת המתרגם: "אלקוה" והכוונה הכוח הכללי המתפצל לכמה כוחות ובנות כוחות.
הערת המתרגם: מבלי להתעכב על מספרם המדוייק של השכלים והגלגלים.
הערת המתרגם: ובהלכות יסודי התורה פ"ב הל' ג סכם רבנו דברים הללו ממטה למעלה וז"ל: כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלושה חלקים, מהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה והם הווים ונפסדים תמיד, כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות. ומהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה, אבל אינן משתנים מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים, אלא צורתן קבועה לעולם בגולמם, ואינן משתנים כמו אלו והם הגלגלים והכוכבים שבהן, ואין גולמם כשאר גולמים ולא צורתם כשאר צורות. ומהן ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים, שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו.
הערת המתרגם: בר"ש "מהתחלותיהם"
הערת המתרגם: לא יעלה בדמיונו של משכיל. והדברים מכוונים בעיקר נגד רס"ג בספרו [קפה] האמונות והדעות מאמר רביעי פרק ב, רשה שם מהדורתי.
הערת המתרגם: שין קמוצה ופא פתוחה.
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"ב פ"ד והע' תרגום דברי אבי נצר השייכים לעניין זה.
הערת המתרגם: אפשר: המצאת דבר מה.
הערת המתרגם: על דירוג הבריאה ראה גם הלכות יסודי התורה פ"ג הל' א והל' י.
הערת המתרגם: כל אחד מארבעת היסודות בפשטותו.
הערת המתרגם: בפעולת ההוויה וההפסד שבכדור הארץ.
הערת המתרגם: לעיל ח"ב פרקים ה--י.
הערת המתרגם: אפשר: וחכמי.
הערת המתרגם: משה רבנו. וכבר העירותי לעיל ח"א פרק כז הע' שאין ממש בהערת אברבנאל שם על אמירת רבנו "אדון" ביחס לאנקלוס.
הערת המתרגם: דברים ד ו. וראה לקמן ח"ג פרק לא. ובפירושו לסנהדרין פ"י מ"א מהדורתי עמ' רא.
* . לפי כ"י ס. ק, "צרות" והכוונה היסורין והצרות שהמיטו עלינו והרדיפות שרדפונו.
הערת המתרגם: ישעיה כט יד. וראה גם הקדמת רבנו לזרעים מהדורתי עמ' כא, שם מנה סיבות אחרות לאובדן חכמתה, וז"ל כל שכן אנחנו שעם אובדן המדע והחכמה מאתם כמו שיעד לנו יתעלה: לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינה נבוניו תסתתר, נתיחדו בכל אחד ממנו ארבעה דברים: חולשת שכל, והתגברות התאוות, והעצלות מללמוד, והחריצות לרדיפת עניני העולם הזה, ארבעת שפטי הרעים. וראה אגרת תימן מהדורתי קטע שלישי.
הערת המתרגם: תהלים קו לה.
הערת המתרגם: ישעיה ב ו.
הערת המתרגם: ולעיל ח"א פרק ז העתיק "אזלין". וראה גם שם בתחילת פרק ע"א.
הערת המתרגם: והרי תמצית דברי רבנו בסוף מאמרו על הקצרת בקשר לנזקי ההרגל: אמר אלכסנדר אלאפרודיסי, סיבות המחלוקות בכל העניינים שלוש,
האחת אהבת ההתגדלות והניצוח המונעים את האדם מלהבין הדבר כפי שהוא.
ב, עומק הדבר המושג ודקותו.
ג, סכלות המשיג וחסרונו.
ואני אומר שיש עוד סיבה רביעית שלא הזכירה אלכסנדר מפני שלא הייתה בזמנו, והיא ההרגל והגדילה בדעה מסוימת, לפי שהאדם נוטה בטבעו למנהגותיו והרגליו בין במעשים ובפעולות בין בדעות ובהשקפות. [קפו]
חלק שני