מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [ י ]
ידוע ומפורסם בכל ספרי הפילוסופים, כאשר דברו בהנהגה אמרו, כי הנהגת העולם הזה השפל כלומר: עולם ההוויה וההפסד, אינו אלא בכוחות השופעים מן הגלגלים, וכבר הזכרנו את זה כמה פעמים .
וכן תמצא הכמים ז"ל אומרים, אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו גדל, שנאמר הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ .
ומזל קוראים גם לכוכב , תמצא את זה מפורש בתחילת בראשית רבה , שם אמרו, יש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים יום, ויש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים שנה.
הנה בארו בלשון זה כי אפילו פרטי ההוויה יש להן כוחות כוכבים מיוחדים להן, ואף על פי שכל כוחות הגלגל מתפשטים בכל הנמצאים. אלא שיש גם כוח כוכב מסוים מיוחד במין מסוים כפי שהמצב בכוחות הגוף האחד , לפי שכל המציאות דבר אחד כפי שהזכרנו .
וכך אמרו הפילוסופים: כי יש לירח כוח נוסף ומיוחד ביסוד המים, והראיה לכך תוספת הימים והנהרות בתוספת הירח, וחסרונם בחסרונו, וחלות ההתפשטות בימים עם הופעת הירח והנסיגה בחזרתו, כלומר: עליתו וירידתו ברבעי הגלגל, כפי שהדבר פשוט וברור אצל מי שהתחקה על כך.
אבל מה ששביב השמש מניע יסוד האש, הרי הדבר פשוט מאוד, כפי שאתה רואה מהתפשטות החום במציאות עם השמש, והתגברות הקור בהתרחקה מאיזה מקום או בשקיעתה ממנו , וזה פשוט מכדי להאריך בו.
ועלה בליבי כאשר ידעתי זאת, כי ארבע עיגולים הללו המצויירים, עם ששופעים מכללותן כוחות בכל ההוויה והם סיבתם , יש לכל עיגול יסוד מארבעת היסודות. אותו העיגול מקור כוח אותו היסוד באופן מיוחד, והוא המניע אותו תנועת ההוויה בתנועתו, ויהיה עיגול הירח מניע המים, ועיגול השמש מניע האש, ועיגול שאר כוכבי הלכת מניע האויר, ולרוב תנועתן ושינוייהם וחזרתן ועמידתם ושהייתם, רבה התגוונות האויר ושינויו והצטמצמותו והתפשטותו במהירות, ועיגול הכוכבים הקבועים מניעים הארץ. ויתכן כי בשל כך קשתה תנועתה מלקבל ההתפעלות וההתמזגות מחמת אטיות הכוכבים הקבועים בתנועתם.
וכבר העירו על ייחוד הכוכבים הקבועים לארץ, באמרם כי מניין מיני הצמחים כמניין אחדי כוכבים מכללות הכוכבים .
וכך אפשר שיהא הסדר:
שיהו העיגולים ארבעה,
והיסודות הנעים מחמתם ארבעה,
והכוחות השופעים מהם במציאות באופן כללי ארבעה כוחות כמו שביארנו.
וכן סיבות כל תנועה גלגלית ארבע סיבות, והם:
תבנית הגלגל כלומר: עגילותו,
ונפשו,
ודעתו אשר בה ישכיל כמו שביארנו ,
והשכל הנבדל שהוא חישוקו.
והבן זה היטב. וביאורו, כי אלמלי שתבניתו באופן זה, לא היה אפשר כלל שינוע תנועה סיבובית ברציפות, לפי שלא תתכן רציפות תנועה חוזרת כי אם בתנועה הסיבובית בלבד. אבל התנועה הישרה, ואפילו היה הנע חוזר באותו המרחק עצמו כמה פעמים, לא תהיה התנועה רצופה, לפי שיש תנוחה בין כל שתי תנועות נגדיות כפי שהוכח במקומו.
הנה נתבאר כי מהכרח רציפות התנועה החוזרת באותו מרחק עצמו, שיהא הנע - נע בסיבוב. ולא ינוע כי אם בעל נפש. הרי נתחייבה מציאות הנפש, והכרחי שיהא גורם לתנועה, והוא הציור ותשוקת דבר שהצטייר כפי שביארנו. וזה לא יצא כאן כי אם בדעה, הואיל ואינה בריחה מבלתי מתאים ולא דרישת מתאים. והכרחי שיהא מצוי מסוים, הוא אשר הושכל, והייתה התשוקה לו כמו שביארנו.
נמצאו אלה ארבע סיבות לתנועת הגלגל, וארבעה אופנים מן הכוחות הכלליים השופעים ממנו אלינו, והם:
כוח הויית הדוממים ,
וכוח הנפש הצמחית,
וכח הנפש החיונית,
וכוח הנפש ההוגה,
כמו שביארנו .
ועוד, שכאשר תבחן פעולות הכוחות הללו, תמצאם שני מינים:
הויית כל מתהווה,
ונצירת אותו המתהווה,
כלומר: נצירת מינו תמיד, ונצירת פרטיו זמן מסוים . וזהו עניין הטבע שאומרים שהוא חכם, מנהל, משגיח בהמצאת החי באומנות כאילו מחשבתית , משגיח בנצירתו וקיומו בהמצאת כוח מצייר, הוא סיבת מציאותו.
וכוחות מזינים הם סיבת קיומו ונצירתו הזמן האפשרי, הכוונה הוא אותו הדבר האלהי שמגיעים ממנו שתי פעולות אלו באמצעות הגלגל.
וזה מספר הארבעה הוא נפלא ומקום התבוננות, במדרש ר' תנחומא אמרו כמה מעלות היו בסולם - ארבע , כלומר: אמרו והנה סלם מוצב ארצה . ובכל המדרשות מזכירים כי ארבע מחנות של מלאכים הם ונכפל דבר זה .
וראיתי באחת הנוסחאות 'כמה מעלות היו בסולם שבע'. אבל כל הנוסחאות וכל המדרשות מסכימים, כי מלאכי אלהים אשר ראה עולים ויורדים היו ארבעה לא יותר, שנים עולים ושנים יורדים, ושהארבעה נפגשו במעלה אחת ממעלות הסולם, ונעשו הארבעה בשורה אחת, השנים העולים והשנים היורדים . עד שלמדו מכך כי רוחב הסולם היה כשיעור עולם ושליש במראה הנבואה, כי רוחב המלאך האחד במראה הנבואה כשיעור שליש העולם, שנאמר וגויתו כתרשיש , ונמצא רוחב הארבעה עולם ושליש.
ובמשלי זכריה כאשר תואר ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחושת , אמר בפירושו אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על [קפג] אדון כל הארץ , והרי הן עילת כל מה שמתחדש. ומה שהזכיר נחושת, וכן אמרו נחושת קלל , סקר בכך שיתוף מסוים, ותשמע עוד הערה בכך .
אבל אמרם כי המלאך שליש העולם, והוא אמרם בבראשית רבה בלשון זה, שהמלאך שלישו של עולם, הוא פשוט מאוד, וכבר ביארנו את זה בחבורנו הגדול בהלכות , כי כל הנבראים שלושה חלקים:
השכלים הנבדלים והם המלאכים,
והשני גופי הגלגלים,
והשלישי החומר הראשוני כלומר: הגופים תמידי השינוי אשר תחת הגלגל.
ככה יבין מי שרוצה להבין החידות הנבואיות, ויתעורר מתרדמת הפתיות , וינצל מתהום הסכלות וירום אל העליונים.
אבל מי שטוב לו לצלול בים סכלותו וירד מטה מטה אינו צריך ליגע גופו ולא לבו, יתרוקן מכל תנועה, והוא ירד למטה באופן טבעי.
ולכן הבן כל מה שנאמר ובחנהו.
הערות:
הערת המתרגם: ובאופן מיוחד לעיל ח"ד פרק עב ד"ה ודע ובחלק זה פ"ה.
הערת המתרגם: בראשית רבה פרשה י, ז.
הערת המתרגם: איוב לח לג.
הערת המתרגם: כלומר: מלבד השם הידוע לאותן שתים עשרה צורות דמיוניות של גושי כוכבים שהם נקראים מזלות.
הערת המתרגם: פרשה י, ד. ורבנו הביא קטע מסורג מלשון המדרש.
הערת המתרגם: כל עשב ועשב.
הערת המתרגם: שהריח מיוחד באף, והטעם בחיך, וכדומה.
הערת המתרגם: אפשר: יחידה אחת.
הערת המתרגם: לעיל ח"א פרק עב.
הערת המתרגם: יש שתמהו על שכתב רבנו "הפילוסופים" בעת שהמדובר הוא במדעי הטבע ולא בפילוסופיא במובנה המקובל. והם לא שתו לב לעיקר הרכב המילה, כפי שפירשה אבי נצר, הובא במאמר "תרגמה' אבי נצר", שהוא "העדפת החכמה" ולא חשוב מאיזה סוג שהוא. וכפי שכתב רבנו בספרונו מילות ההגיון שער ארבעה עשר.
הערת המתרגם: "אקבאל" הופעת יפעה והצלחה, והכוונה בחציו הראשון של החידש. ובר"ש "עם הקדים הירח" וגרם לאפודי טעות בהבנה.
הערת המתרגם: כי רק חצי מסלולו - גלגלו - מעל לאופק, רבע בעליה.
הערת המתרגם: מעילות, והרבע השני בירידה.
הערת המתרגם: בהתרחקה כשיזה מקום בנטיות הקיץ והחורף או בשקיעתה היומית.
הערת המתרגם: בר"ש "אע"פ" ולא דק.
הערת המתרגם: על ידי התנועה הכללית וכדלעיל ח"א פרק עב, ובהלכות יסודי התורה פ"ר הל' ו.
הערת המתרגם: בר"ש "הנבוכים" וראה לעיל פ"ט הע' .
הערת המתרגם: אפשר: ודחיסותו. ובר"ש "והתקבצו".
הערת המתרגם: אפשר: כבדה תנועתה. ובר"ש "התאחרה תנועתה".
הערת המתרגם: וכדלעיל [קפב] הע' .
הערת המתרגם: לעיל ח"א פרק עב.
הערת המתרגם: לעיל ח"ב פרק ד.
הערת המתרגם: שם, ובפתיחת חלק זה הקדמה שלוש עשרה.
הערת המתרגם: הציור המחשבתי.
הערת המתרגם: התנועה.
הערת המתרגם: אפשר: המשתלחים. ובר"ש הבאות תחילה.
הערת המתרגם: בר"ש "המחצבים". והכוונה בעיקר למתכות לכל מיניהם.
הערת המתרגם: לעיל ה"א פרק עב.
הערת המתרגם: נצירת המין תמיד שמין הצומח למשל קיים על האדמה מאז הבריאה, ואילו נצירת פרטיו כל עץ או שיח זמן מסוים, אם שנים אחדות, או עשרות, או מאות.
הערת המתרגם: אמרה זו כתבה רבנו בספרו הנהגת הבריאות מהד' מונטנר עמ' בשם אפוקראט. וכיוצא בכך בשם גאלינוס, ובשם אבו בכר מחמד אבן זכריה אלראזי. וראה גם ספר הקצרת לרבנו מהד' מונטנר פרק יג עמ' והלאה. וראה גם הפוליטיקה לאריסטו ספר א שהרי אין הטבע כפי קחונו אומרים עושה מאומה לבטלה.
הערת המתרגם: "כאלמהניה", כאלו מלאכת מחשבת.
הערת המתרגם: כלומר: כל הכוחות הללו, הם אותו הדבר האלהי שהוטבע בתנועת הגלגל.
הערת המתרגם: בכל נוסחי התנחומא שבידנו אין לשון זה.
הערת המתרגם: בראשית כח יב.
הערת המתרגם: ראה פרקי ר' אליעזר פ"ד. במדבר רבה פרשה ב ט.
הערת המתרגם: כלומר: שעניין זה חוזר בהרבה מקומות בדברי חז"ל.
הערת המתרגם: השווה לעיל ח"א פרק טו. ובהערה על המכתב המיוחס לרבנו אל ר' חסדאי הלוי הספרדי. והשווה יסודי התורה פ"ז הל' ג.
הערת המתרגם: בראשית רבה פרשה סח יז. וראה חולין צא ב.
הערת המתרגם: דניאל י,ו.
הערת המתרגם: זכריה ו א.[קפג]
הערת המתרגם: שם ו ה.
הערת המתרגם: דניאל י,ו. יחזקאל א ז.
הערת המתרגם: לקמן ח"ב סוף פרק כט. וסוף פרק מג.
הערת המתרגם: "אלפקה" תורת הדינים וההלכות. והוא בהלכות יסודי התורה פ"ב הל' ג. ובר"ש "חבורנו הגדול בתלמוד".
הערת המתרגם: "אלגפלה" פתיות, העלם, וכך מתרגם רס"ג בכל מקום. ובר"ש "השכחה" ואינו נכון כאן, וראה פירוש רבנו למשנה שבת פי"ט הע' מהדורתי.
הערת המתרגם: במקור "בחאר" ימים. לשון רבים,
הערת המתרגם: על דרך הכתוב =דברים כח מג.
הערת המתרגם: "יתכ'לי" יתרוקן, יתערטל, ישתחרר. ובר"ש "יניח התנועה" והדברים ברורים שאין הסכלות צריכה עשייה, והחידלון הוא עשייתה.