מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [ט]
כבר ביארתי לך, כי מספר הגלגלים לא היה מדויק בזמן אריסטו, וכי אשר מנו הגלגלים [קפ]
בזמנינו תשעה, לא מנו אלא העיגול האחד הכולל מספר גלגלים כפי שמתבאר למי שעיין במדעי התכונה, ולפיכך אל יהו מוזרים בעיניך גם דבר אחד החכמים ז"ל שני רקיעים הם שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים . כי אומר דבר זה מנה עיגול כל הכוכבים עיגול אחד, כלומר: הגלגלים אשר בהם כוכבים, ומנה עיגול הגלגל המקיף אשר אין כוכב בו גלגל שני, ואמר שני רקיעים הם.
ואני אקדים לך הקדמה שיש לה צורך לעניין שיש לי בו מטרה בפרק זה, וזו היא.
דע, כי גלגל נוגה וכוכב יש בהם מחלוקת בין אנשי המדע הראשונים אם הם למעלה מן השמש או תחת השמש, לפי שאין שם הוכחה שתורנו על סדר שני העיגולים הללו. והייתה שיטת כל הראשונים כי עיגולי נוגה וכוכב מעל השמש, דע זה והבינהו היטב.
ואחר כך בא בטלמיוס והכריע שהם למטה, ואמר שהוא היותר נראה באופן טבעי שתהא השמש באמצע, ושלושה כוכבים מעליה ושלושה תחתיה.
ואחר כך באו אנשים אחרונים בספרד והתמחו במדעים מאוד, וביארו כפי הקדמות בטלמיוס כי נוגה וכוכב מעל השמש. וכבר חיבר בזה אבן אפלח האשבילי, אשר נפגשתי עם בנו סופר ידוע.
ואחר כך חקר בעניין זה הפילוסוף הנעלה אבו בכר אבן אלצאיג, אשר למדתי אצל אחד מתלמידיו, והראה דרכי למידות שכבר העתקנוה ממנה, שלפיהן רחוק שיהו נוגה וכוכב מעל השמש . אלא שמה שאמר אבו בכר הוא ראיה להרחקת הדבר, לא ראיה שהוא נמנע.
כללו של דבר, יהיה הדבר כך או לא יהיה, הנה כל הראשונים היו מסדרים נוגה וכוכב מעל השמש, ולפיכך היו מונים העיגולים חמשה:
עיגול הירח הקרוב אלינו בלי ספק,
ועיגול השמש שהוא עליו בהחלט,
ועיגול חמשת כוכבי הלכת ,
ועיגול הכוכבים הקבועים ,
והגלגל המקיף את הכל אשר אין בו כוכב.
ונמצא מניין העיגולים המצוירים, כלומר: עיגולי הצורות אשר בהם כוכבים, כי כך היו הקדמונים קוראים את הכוכבים צורות כפי שידוע בספריהם, יהיה מנינם ארבעה עיגולים:
עיגול הכוכבים הקבועים,
עיגול חמשת כוכבי הלכת,
ועיגול השמש,
ועיגול הירח,
ולמעלה מכולם גלגל אחד חלק אין בו כוכב.
ומניין זה הוא לדעתי יסוד גדול מאוד לעניין שעלה בדעתי ולא ראיתיו בפירוש לאחד הפילוסופים , אבל מצאתי בדברי הפילוסופים ודברי חכמים מה שהעירני עליו, והנני מזכירו בפרק זה ואבאר העניין [קפא]
הערות:
הערת המתרגם: לעיל ח"ב פרק ד. וראה מטפיזיקה ספר יא פרק ח שהוא מונה ארבעים וששה גלגלים, ועל מספרים [קפ] אלה מדבר הוא שם בהיסוס רב.
הערת המתרגם: ר"ש הוסיף משלו "וחשבוהו לאחד".
הערת המתרגם: חגיגה יב ב.
הערת המתרגם: דברים י יד.
הערת המתרגם: ונקרא גם כותב, או כוכב חמה. מרקוריוס.
הערת המתרגם: בעל ספר אלמגסטי, אשר כמה מספריו באסטרולוגיה תרגם הראב"ע לעברית, ואינו תלמי המלך כפי שטועים רבים לחשוב. וראה לקמן פכ"ד הע' .
הערת המתרגם: נוסף על ראיותיו המדעיות שגם ההכרע הסדורי מחייב כן.ולקמן כתב רבנו שהאחרונים ביארו ע"פ הקדמות בטלמיוס.
הערת המתרגם: בר"ש "אחרים" וט"ס הוא:
הערת המתרגם: שמו המלא אבו מחמד גאבר אבן אפלח. וספרו "כתאב אלהיאה". ונקרא גם "אצלאח אלמגסטי" שם קבע כי מאדים ונוגה קרובים לארץ מן השמש. נולד באשביליה ומת בסביבות
ובסביבות כתב רבנו ספרו זה, כלומר: כארבעים שנה לאחר מות אבן אפלח. מלומד זה מזכירו רבות ר' זרח ב"ר נתן בשאלותיו ליש"ר מקנדיאה. כמובא בספר אלים.
הערת המתרגם: שמו המלא אבו בכר מחמד אבן יחיא אבן אלצאיג. ומכונה גם בשם אבן באג'ה. וכבר הזכירו רבנו לעיל ח"א פרק עד ד"ה הדרך השביעי ולקמן פרק כד וח"ג פרק כט.
הערת המתרגם: ובהלכות יסודי התורה הל' א כתב כי גלגלי כוכב ונגה למטה מן השמש. ע"ש. ואין להאריך בדברים הללו כיון שהם כיום שייכים לתחום הארכיאולוגיה האסטרונומית.
הערת המתרגם: "אלמתחיירה" ור"ש תרגם תרגום מלולי "הנבוכים". והכוונה ליתר כוכבי הלכת, שבתאי, צדק, מאדים, נגה, כוכב. ובאמת חכמי הטבע והאסטרונומיה הקדמונים קראום "נבוכים" מפני שנדמה להם שהם נבוכים במהלכם, ואין תנועתם סדירה, שנוגה וכוכב מקדימים זה את זה חליפות, ושבתאי וצדק ומאדים פעמים מקדימים ופעמים מאיטים, ונראים אף כנסוגים. ולפי השקפות הללו צדק הר"ש בתרגומו.
הערת המתרגם: אפשר: כוכבי השבת.
הערת המתרגם: כלומר: הקשר בין מספר הארבעה או החמישה האלה עם הרמז למסתרי [קפא] המרכבה וכפי שיתבאר בפרק י. ולא כהנרבוני, שדימה שכוונת רבנו למספר החמישה, ולגלג עליו, כי עצם המספר אינו שייך לפילוסופים אלא לאסטרונומים, ורמות רוחא נקטיה.