אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [ח]

פרק [ז]

מקום

שם זה עיקר הנחתו למקום הפרטי והכללי . וגם בו התרחבה השפה ועשאתו שם לדרגת האדם ומעלתו, כלומר: לשלמותו בדבר מסוים. עד שאומרים פלוני במקום פלוני [כה] בדבר פלוני, וכבר ידעת ריבוי שימוש בעלי הלשון בזה, באומרם ממלא מקום אבותיו :

והיה ממלא מקום אבותיו בחכמה או ביראה .

ואמרם:

ועדיין מחלוקת במקומה עומדת

כלומר: בדרגתה.

ועל דרך השאלה זו נאמר:

ברוך כבוד ה' ממקומו

כלומר: כפי מעלתו ורוממות כבודו במציאות. וכן כל היכן שנזכר 'מקום' כלפי ה', אין הכוונה בו אלא מעלת מציאותו יתעלה, אשר אין לה משל ולא דימוי כמו שיתבאר .

ודע, כי כל שם אשר נבאר לך שיתופו במאמר זה אין הכוונה בכך ההערה למה שהזכרנו באותו הפרק בלבד, אלא אנו פותחים שער ומעירים אותך על עניני אותו השם שיועילו כפי מטרתנו, לא כפי מטרת העוסקים בלשון בעלי שפה מסוימת .

ואתה התבונן בספרי הנבואה וזולתם מחבורי בעלי החכמה, ובחון את כל השמות השימושיים בהן, ובאר כל שם משותף כפי אחד מענייניו המתאים לו לפי אותו הדבור . והנני אומר דברים אלו מפתח למאמר זה וזולתו. למשל, מה שבארנו כאן מעניין מקום באמרו:

ברוך כבוד ה' ממקומו ,

תדע כי עניין זה עצמו הוא עניין 'מקום', באומרו:

הנה מקום אתי -

דרגת עיון והשקפת שכל, לא השקפת עין. נוסף על המקום מן ההר שמדובר בו אשר בו הייתה ההתייחדות והשגת השלמות. [כו]

הערות:

.הפרטי הוא המקום המצומצם שאדם יושב בו או מניח עליו את הכלי, והכללי המרחב כולו. וכך כתב אריסטו בפיזיקה ספר ד פרק ב. וכתב רבנו בהקדמתו למשנה, בחלוקת עניני סדר טהרות, מהדורתי עמ' לג: ופן יחשוב אדם שקריאת כל הסדר 'סדר טהרות', ומסכתא אחת ממנו 'טהרות' אינו נכון, לא! אין זה בלתי נכון אצל בעלי ההגיון, כי יש שהפרט נקרא בשם הכלל. ע"כ. וכיוצא בזה כתב [כה] ב"מלות ההגיון" שער יג, והביא לדוגמא מלת "כוכב" שהוא שם כללי לכל כוכב, והוא שם פרטי לכוכב הלכת "כוכב", והוא הנקרא אצל הראב"ע "כותב".

הערת המתרגם: יוד חרוקה והמם בשווא נח. כלומר: במקומו של פלוני. וכפי שמדגים רבנו והולך. וראיתי מי שניקד בית שוויה ומם קמוצה, ואינו נכון.

הערת המתרגם: כגון הוריות יא ב.

הערת המתרגם: ראה כתובות קג ב.

הערת המתרגם: מקואות פ"ד מ"א.

הערת המתרגם: יחזקאל ג יב. כלומר: ללא ציור הגדרה או תפישה כל שהיא, כי כל תפישה צמצום היא מחמת התופש.

הערת המתרגם: בר"ש "חלקו", וטעות הוא שטעה בשני מובני "חט'", כי כל המציאות כולה חלקו.

הערת המתרגם: יתכן שהייתי צריך לתרגם "דומה" או "ערך" ומשום מה נמנעתי מכך, ומכל מקום הכוונה אין משלו.

הערת המתרגם: לקמן ח"א פרק נו. ולעניין מקום ראה גם "מעון" לקמן ח"א פרק ע.

הערת המתרגם: וחזר רבנו על הערה זו לקמן תחילת פרק י, כלומר: לא מילון ולא מכלול ולא ספר שורשים בא רבנו לחבר, אלא מבוא ושערים לתבונה.

הערת המתרגם: לפי הנושא הנדון, לפי עניינו.

הערת המתרגם: שמות לג כא. והשוה לקמן פרק טו ופרק טז.

הערת המתרגם: ראה פסחים נד ח: ומערה שעמד בה משה. וצורך היה לה להיברא בערב שבת.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם "ההתבודדות", והכוונה שנתייחד ונתבודד משה עם עצמו מחוץ לעולמם של יתר בני אדם, אשר המציאות או ההמצאות ביניהם מונעת את השלמות. וכדלקמן ח"ג פרק לג ופרק נא. [כו]

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה