מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [ו]
לעניין שהמלאכים נמצאים, הנה זה ממה שאין צריך להביא עליו ראיה תוריית , כי התורה כבר הזכירה את זה בפירוש בכמה מקומות.
וכבר ידעת כי אלהים שם הדיינים: עד האלהים יבוא דבר שניהם , ולפיכך הושאל שם זה למלאכים, ולה' מפני שהוא דיין על המלאכים, ולפיכך אמר כי ה' אלהיכם וזה מדובר לכל מין האדם, ואחר כך אמר: הוא אלהי האלהים, כלומר: אלהי המלאכים , ואדוני האדונים אדון הגלגלים והכוכבים שהם אדונים לכל גוף זולתם.
זהו העניין, לא שיש אלהים ואדונים ממין האדם , כי הם פחותים מזה, ובפרט שאמרו אלהיכם כולל כל מין האדם המושל והנמשל . וגם לא יתכן שתהא [קעו] הכוונה בכך שהוא יתעלה אדון כל מה שחושבים בו אלהות מן האבן והעץ, כי אין תפארה ולא רוממות בכך שה' אדון האבן והעץ וחתיכת מתכת . אלא הכוונה שהוא יתעלה, הדיין על הדיינים כלומר: המלאכים ואדון הגלגלים.
וכבר קדם לנו במאמר זה פרק בו ביארנו שאין המלאכים גופים, וגם זה הוא אשר אמרו אריסטו. אלא שיש כאן שינויי שמות: הוא אומר שכלים נבדלים, ואנחנו אומרים מלאכים.
אבל מה שאמר הוא, שאלו השכלים הנבדלים הם גם אמצעיים בין ה' יתעלה לבין הנמצאים, וכי באמצעותם ינועו הגלגלים אשר זה סיבת הווית ההווים, הרי גם זה הוא לשון כל הכתובים , לפי שלא תמצא כלל פעולה שיעשנה ה' כי אם על ידי מלאך.
וכבר ידעת כי עניין מלאך - שליח , נמצא שכל מוציא פקודה לפועל הוא מלאך, עד שאפילו תנועות החי, ואף אותו שאינו הוגה, אמר בו הכתוב שהוא על ידי מלאך, אם הייתה אותה התנועה מלוי רצון ה' אשר נתן בו כוח שהניעו אותה התנועה . אמר: אלהי שלח מלאכה וסגר פום אריותא ולא חבלוני .
ותנועות אתון בלעם כולם על ידי מלאך .
עד שאפילו היסודות נקראים גם הם מלאכים, עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט .
ויתבאר לך כי מלאך נאמר על השליח מבני אדם וישלח יעקב מלאכים .
ונאמר על הנביא ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים , וישלח מלאך ויוצאנו ממצרים .
ונאמר על השכלים הנבדלים הנראים לנביאים במראה הנבואה ,
ונאמר על הכוחות הנמצאים בבעלי חיים כמו שנבאר.
ודברינו כאן אינם אלא במלאכים, שהם שכלים נבדלים, שאין תורתנו מכחישה שהוא יתעלה מנהיג את המציאות הזו באמצעות המלאכים. לשון חכמים במה שאמרה תורה נעשה אדם בצלמנו , ובאומרו הבה נרדה , שאלה לשון רבים, אמרו, כביכול שאין הקב"ה עושה דבר עד שמסתכל בפמליא של מעלה .
והתפלא על אמרם, 'מסתכל', כי בלשון זה עצמו אומר אפלטון כי ה' מסתכל בעולם השכלים ושופעת ממנו המציאות.
ובכמה מקומות אמרו כך בסתם, אין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפמליא של מעלה, ופמליא הוא הצבא בלשון יון . ובבראשית רבה נאמר עוד, ובמדרש קוהלת, את אשר כבר עשוהו , 'עשהו' לא נאמר אלא 'עשוהו' - כביכול הוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שבך והושיבו אותו על כנו שנאמר הוא עשך ויכוננך .
ונאמר עוד בבראשית רבה כל מקום שנאמר וה' - הוא ובית דינו.
ואין הכוונה בכל הלשונות הללו מה שמדמים הסכלים, [קעז] שיש שם דיבור - יתעלה - או מחשבה, או רעיון, או עצה והיעזרות ברעיון הזולת. והיאך ייעזר הבורא במה שברא? אלא כל זה ביאור, כי אפילו פרטי המציאות, אפילו בריאת אברי בעלי החיים כפי שהן, כל זה באמצעות מלאכים, כי כל הכוחות מלאכים.
וכמה חמור עוורון הסכלים, וכמה מזיק הוא. אילו אמרת לאדם מאותם המדמים שהם חכמי ישראל, כי ה' שולח מלאך, נכנס בבטן האשה ומצייר שם את העובר, היה הדבר מוצא חן בעיניו ומקבלו, ורואה שזו עצמה ויכולת ביחס לה' וחכמה ממנו יתעלה. על אף שהוא סבור כי המלאך גוף של אש בוערת שיעורו כדי שליש העולם בכללותו , וייראה לו כל זה אפשרי ביחס לה' .
אבל אם תאמר לו כי ה' נתן בזרע כוח מצייר, הקובע תבנית אברים אלו ותוארם, והוא המלאך ; או שכל הצורות מפעולות השכל הפועל, והוא המלאך , והוא שרו של עולם שמזכירים חכמים תמיד , ירתע מכך. מפני שאינו מבין עניין העצמה והיכולת האמיתית הזו, והיא המצאת הכוחות הפועלים בדבר אשר אינו נישג בחוש.
וכבר אמרו חכמים ז"ל בפירוש למי שהוא חכם, שכל כוח מן הכוחות הגופניים - מלאך, כל שכן כוחות המתפשטים בעולם . ושכל כוח יש לו פעולה מסוימת אחת, מיוחדת, ולא יהיה לו שתי פעולות.
בבראשית רבה , תני, אין מלאך עושה שתי שליחות, * ואין שני מלאכים עושין שליחות אחת, וזה הוא מצב כל הכוחות.
וממה שיחזק בדעתך שהכוחות האישיים הטבעיים והנפשיים נקראים מלאכים, אמרם בכמה מקומות, ועיקרו בבראשית רבה , בכל יום הקב"ה בורא כת של מלאכים, ואומרים לפניו שירה, והולכין להם.
וכאשר הקשו על לשון זה בלשון שמשמעו שהמלאכים קיימים , וכן נתבאר כמה פעמים שהמלאכים חיים וקיימים;
והייתה התשובה כי מהם קיימים ומהם כלים . וכך הוא הדבר באמת, שהכוחות הללו האישיים הווים נפסדים בתדירות, ומיני אותן הכוחות קיימים ואינם נפסדים.
ושם נאמר במעשה יהודה ותמר: אמר ר' יוחנן, בקש לעבור וזימן לו הקב"ה מלאך שהוא ממונה על התאוה , כלומר: כוח הקשוי. והנה קרא גם את הכוח הזה מלאך. וכך תמצאם תמיד אומרים מלאך שהוא ממונה על כך וכך. כי כל כוח שמינהו ה' יתעלה בדבר מן הדברים, הרי הוא מלאך הממונה על אותו דבר.
ולשון מדרש קוהלת: בשעה שאדם ישן, נפשו אומרת למלאך ומלאך אומר לכרוב. הרי ביארו למי שמבין ומשכיל, כי גם הכוח המדמה נקרא מלאך , ושהשכל נקרא כרוב , והנה כמה חשוב זה למי שיודע, וכמה כעור הוא אצל הסכלים.
אבל מה שכל צורה נראה בה המלאך היא [קעח] במראה הנבואה, הרי כבר דברנו בכך .
אתה מוצא נביאים רואים את המלאכים כאלו הוא איש אדם: והנה שלושה אנשים .
ומהם מי שרואהו כאילו הוא אדם מבעית ומבהיל, אמר ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאוד .
ומהם מי שרואהו אש, וירא מלאך ה' אליו בלבת אש.
ושם נאמר: אברהם שהיה כוחו יפה נדמו לו כדמות אנשים, לוט שהיה כוחו רע נדמו לו כדמות מלאכים . וזה סוד נבואי עצום, ויבואו דברים בנבואה במה שראוי .
ושם נאמר עד שלא עשו שליחותן אנשים, ומשעשו שליחותן לבשו מלאכות.
התבונן היאך נתבאר מכל צד כי עניין מלאך הוא עשיית דבר, ושכל מראה מלאך אינו אלא במראה הנבואה וכפי מצב המשיג .
ואין במה שאמר אריסטו גם בעניין זה דבר שהוא נגד התורה. אלא מה שהוא חולק עלינו בכל זה, הוא היותו סבור שכל הדברים הללו קדומים, ושהם דברים חיוביים ממנו יתעלה כך, ואנחנו סבורים כי כל זה נברא, ושה' ברא השכלים הנבדלים ונתן בגלגל כוח התשוקה אליהן, והוא אשר ברא את השכלים והגלגלים, ונתן בהם הכוח הזה המנהיג. בזה אנו חולקים עליו, ועוד תשמע השקפתו והשקפת תורת האמת בחידוש העולם .
הערות:
הערת המתרגם: ראה לעיל פרק ד הע' ,
הערת המתרגם: ראה גם לקמן ח"ג פרק מה.
הערת המתרגם: לעיל ח"א פרק ב.
הערת המתרגם: שמות כב ח.
הערת המתרגם: אפשר: שופט.
הערת המתרגם: דברים י יז.
הערת המתרגם: וכאן הוא המקום היחיד שבו נקראו המלאכים אלהים, וכמ"ש בהלכות יסודי התורה פ"ב הל' ז.
הערת המתרגם: כוונת רבנו נגד תרגום אונקלוס שתרגם אלה דיינין ומרי מלכין.
הערת המתרגם: כלומר: היחס "כם" כולל כל מין האדם, ושתי תשובות משיב רבנו על אונקלוס, האחת שמין האדם בכללו פחות וירוד מכדי לקרוא לו אלהים ואדונים. ושנית הרי כל המין האנושי נכלל בתוך הכנוי "בם". ובר"ש "שאמרו אלהים" ובכך טשטש את העניין.
הערת המתרגם: אפשר: המנהיג והמונהג.
הערת המתרגם: אפשר: האבן והבקעת ולשון של מתכת.
הערת המתרגם: לעיל ח"א פרק מט.
הערת המתרגם: אפשר: נפרדים.
הערת המתרגם: תרגום מלולי: הספרים.
הערת המתרגם: ראה חגי א יג. ולקמן ח"ב פרק מב,
הערת המתרגם: "מנפד' אמר" מפעיל פקודה. ובר"ש "וכל עושה מעשה מציווה".
הערת המתרגם: אפשר: מילוי המטרה האלהית.
הערת המתרגם: הטבעית. וראה הקדמת רבנו לפירוש אבות הפרק השמיני. מהדורתי עמ' שצט ד"ה אבל הדבר.
הערת המתרגם: דניאל ו כג.
הערת המתרגם: במדבר כב כג-לג. וראה לקמן פרקים לב הע' , מב, מה, מח.
הערת המתרגם: תהלים קד ד. והרוח והאש מן היסודות, ולהשלמת העניין ראה גם יסודי התורה פ"ב הל' ד.
הערת המתרגם: בראשית לב ד. וראה בראשית רבה שם, אלו שלוחי בשר ודם.
הערת המתרגם: שפטים ב א.
הערת המתרגם: במדבר כ טז.
הערת המתרגם: לקמן ח"ב פרק מא.
הערת המתרגם: בר"ש "הכוחות החיוניות". ולדעתי אפשר גם לתרגם "הכוחות הבהמיים", וכמו שבאר לקמן בפרק זה במעשה יהודה ותמר.
הערת המתרגם: בראשית א כו.
הערת המתרגם: שם יא ז.
הערת המתרגם: במדרש הגדול שם ושם איתא עד שנמלך בפימליא.
הערת המתרגם: מעולם השכלים.
הערת המתרגם: ראה בבלי סנהדרין לח ב.
הערת המתרגם: "אלעסכר" הצבא. וכוונת רבנו גם לרמוז עם השם ה' צבאות. ובר"ש "המחנה" ונתחלפה לו במילת "אלמעסכר".
הערת המתרגם: יש סבורים שהיא מילה רומית Familia,.
הערת המתרגם: פרשה יב א.
הערת המתרגם: קוהלת ב יב.
הערת המתרגם: דברים לב ו
הערת המתרגם: פרשה נא ג. וראה גם ירושלמי סנהדרין פ"א הל' א. תנחומא פ' וירא טז. פסיקתא רבתי מג ג, [קעז]
הערת המתרגם: כעין "חלילה" ור"ש לא הבינה וכתב "שיש לו יתעלה דברים". ואף בלבל כל הבטויים דלקמן.
הערת המתרגם: שבעולם.
הערת המתרגם: סמאון. עיורון.
הערת המתרגם: ראה לקמן ח"ב פרק י. ושם ביאר שלישו של עולם. וראה גם בהלכות יסודי התורה פ"ב הל' ג.
הערת המתרגם: אנשי הכת הראשונה משלוש הכתות שמנה בפירושו לסנהדרין פ"י מ"א. ראה שם מהדורתי עמ' ר.
הערת המתרגם: כשיטת אבן רשד והנוהים אחריו.
הערת המתרגם: כשיטת אבן סינא והנוהים אחריו.
הערת המתרגם: ראה חולין ס, א. סנהדרין צד א. שמות רבה פרשה יז ד. ובפרקי ר' אליעזר פרק כז נאמר כי מיכאל שרו של עולם, והבן.
הערת המתרגם: כל כוחות הטבע הפועלים בעולם כגון החם והקור והלחות והיובש וכדומה.
הערת המתרגם: פרשה נ, ב.
* בכל כתבי היד שברשותי ושראיתי וגם בהוצאת מ. שליחות, וברור שהוו חלומה. ואין צורך לתוספת יוד.
הערת המתרגם: הפרטיים, הייחודיים.
הערת המתרגם: פרשה עח א. וראה איכה רבתי ג כג. חגיגה יד א.
הערת המתרגם: אפשר: יציבים.
הערת המתרגם: בבראשית רבה שם והא כתיב שלחני כי עילה השחר והגיע זמני לומר שירה... אמר ליה זה מיכאל וגבריאל שהן שרים של מעלה דכולא מתחלפין ואינון לא מתחלפין.
הערת המתרגם: בר"ש "ורמז" וטעות הוא.
הערת המתרגם: בראשית רבה פרשה פה ט.
הערת המתרגם: י כג. וראה גם ויקרא רבה פרשה לב ב.
הערת המתרגם: ולעיל ח"א פרק עג ד"ה הערה, ביאר רבנו שהמדמה מצוי לרוב בעלי החיים, וכבר נאמר ותרא האתון את מלאך ה'. וכדלעיל הע' .
הערת המתרגם: ובהלכות יסודי התורה פ"ב הל' ז נמצא כרוב בדרגה התשיעית מדרגות המלאכים. וראה לקמן ח"ג פרק א.
הערת המתרגם: "סמג" ותרגמתי "כעור" בתרגום רבנו בבבא קמא פ"ט מ"ד. וחז"ל משתמשים בה נקעח] לשמועה בלתי הוגנת, כי הא דקדושין ט ב כעורה זו ששנה רבי. ובר"ש "נמאס" וברוקו תף רי"ח.
הערת המתרגם: לעיל ח"א פרק מט.
הערת המתרגם: בראשית יח ב.
הערת המתרגם: שופטים יג ו. וראה לקמן ח"ב סוף פרק מב. ומבינייא רווחא שמעתא.
הערת המתרגם: שמות ג ב.
הערת המתרגם: בראשית רבה פרשה נ, ג.
הערת המתרגם: לקמן ח"ב פרקים מד--מה.
הערת המתרגם: כפי דרגתו ומעלתו בהשגת המושכלות.
הערת המתרגם: לקמן פרקים יג--יז.
חלק שני