אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [ה]

פרק [ד]

לעניין שהגלגלים חיים בעלי הגיון , כלומר: משיגים, הרי זה אמת ונכון גם מצד התורה. ושהם אינם גופים מתים כאש וכארץ כמו שדמו הסכלים, אלא הם כמו שאמרו הפילוסופים, בעלי חיים, נשמעים לאלוהיהם, משבחים ומהללים אותו שבח מסוים והלל מסוים , אמר השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע וגו' .

וכמה רחוק מהשכיל את האמת מי שחשב כי זה ביטוי המצב . והוא, כי לשון הגדה וסיפור אין הלשון העברי מניחם יחד כי אם על בעל דעה . והראיה הברורה שהוא מתואר מצבם בעצמם, כלומר: מצב הגלגלים, לא מצב למידות בני אדם בהם, אמרו "אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם" . הרי ביאר ופירש, שהוא מתאר את עצמם שהם משבחים לה' ומספרים נפלאותיו בלי מילים של שפה ולשון.

והוא הנכון, כי המשבח במילים אינו אלא מודיע מה שהצטייר לו, ועצם אותו הציור ! הוא השבח האמתי, אבל הביטוי בו הוא ללמד לזולת, או לברר לעצמו שהוא השיג. וכבר נאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה כמו שביארנו , וזו ראיה תוריית לא יכחישנה כי אם סכל או מתעקש.

אבל השקפת חכמים בכך, איני רואה שהיא צריכה ביאור ולא ראיה, התבונן במה שתקנו בברכת הירח , ומה [קעה] שנכפל בתפילות ולשון המדרשות באומרו וצבא השמים לך משתחווים , ובאומרו ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים , וזה הרבה בדבריהם. ובבראשית רבה אמרו באומרו יתעלה והארץ הייתה תהו , אמרו תוהא ובוהא, כלומר: נאנקת ומתעטפת על רוע חלקה. כלומר: הארץ אמרה, אני והן נבראנו כאחת - כלומר: הארץ והשמים העליונים חיים והתחתונים מתים.

הנה ביארו עוד כי השמים גופים חיים לא גופים מתים כיסודות.

וכבר נתבאר לך כי גם מה שאמר אריסטו שהגלגל משיג משכיל, מתאים לדברי נביאינו ונושאי תורתנו, והם החכמים ז"ל.

ודע כי כל הפילוסופים מסכימים על כך שהנהגת העולם הזה השפל נעשית בכוחות השופעים עליו מן הגלגל כפי שהזכרנו , ושהגלגלים משיגים את מה שהם מנהיגים, יודעים אותו. וגם זה אמרה אותו התורה, באמרה אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים , כלומר: שהוא עשאם אמצעיים להנהגת הברואים, לא שייעבדו.

ואמר בפירוש: ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל וגו' . ועניין המשילה השליטה בהנהגה, והוא עניין נוסף על עניין האור והחושך, אשר הוא העילה הקרובה של ההוויה וההפסד . כי עניין האור והחושך הוא האמור עליו ולהבדיל בין האור ובין החושך . ומן המוכחש הוא שיהא המנהיג לאיזה דבר, בלתי יודע אותו הדבר שהוא מנהיגו .

אם נדע אמיתת ההנהגה על מה היא נאמרת כאן, ונרחיב בעניין זה בדיבור אחר .

הערות:

הערת המתרגם: ראה לעיל פ"ד הע' ,

הערת המתרגם: "נטק" בכל מקום מתרגם ר"ש "דבור" וכאן "משכילים" ושתיהן לדעתי בלתי נכונות.

הערת המתרגם: אפשר: וכאדמה.

הערת המתרגם: "ט'ן" מחשבה בלתי נכונה, ולפיכך תרגמתי כאן "דמו" אע"פ שאינה בדיוק לפי המקור.

הערת המתרגם: "טאעה" כל הראשונים מתרגמים "עבודה" וכך תרגם ר"ש. ואינו נכון לדעתי כי מושג זה הרבה יותר רחב ומקיף מאשר עבודה, ולפיכך תרגמתיו בכל מקום "משמעת". וכבר העירותי רבות על כך.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם כן. ואפשר לתרגם "שבח נעלה והלל מרומם". וכך הבינו ר"ש ורי"ח. או בתרגום מילולי כמי שמתפעל מן הרוממות ואומר "איזה שבח ואיזה הלל".

הערת המתרגם: תהלים יט ב.

הערת המתרגם: כלומר: שפסוק זה מבטא את המצב שבו הם משמשים לבני אדם הוראה והוכחה על מציאות יוצרם ורוממותו. והדברים מכוונים כלפי רס"ג, כפי שבאר בספרו אמונות ודעות מאמר ב פרק י, ראה שם מהדורתי, ובפירושו לתהלים יט. ראה שם מהדורתי עמ' פג.

הערת המתרגם: וראיתי מן המפרשים שחשב להקשות על רבנו מן האמור באיוב יב ז-ח "שאל נא בהמות ותורך ועוף השמים ויגד לך או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים". הרי נאמרו הגדה וסיפור שלא על מי שדרכו לדבר, ויש שאף העז פניו לומר שנעלם זה מרבנו. ואין מזה קושיא כלל, כי רבנו מפרש כפירוש רס"ג שם: ואילו היה אפשר שתשאל את הבהמות היו מורים אותך, או עוף-השמים היה מגיד לך, או תשיח לחית הארץ היו מורים לך ודגי הים מספרים לך זאת. וראה שם בתרגומו ובפירושו מהדורתי.

הערת המתרגם: תהלים יט ד.

הערת המתרגם: הדבר המושכל שהושג לבעל הדעה .

הערת המתרגם: שפעמים אדם לעצמו מבטא את מחשבותיו בפה כדי לבחון אם הוא הבין באמת כעין דברי שלמה במלכים א ג יג.

הערת המתרגם: תהלים ד ה.

הערת המתרגם: לעיל חלק א פרק נ, ופרק סד.

הערת המתרגם: "אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם, חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות רצון קונם" ראה סנהדרין מב א. ורבנו בהלכות ברכות פ"י הל' טז. והביטוי בכל המקורות העתיקים ברכת הירח, או ברכת הלבנה, ולא "קדוש לבנה" [קעה] כפי שהשתרש בטעות בפי המוני מקצת עדות.

הערת המתרגם: אפשר: "ומה שחוזר בתפילות". והוא כגון האמור בברכת יוצר אור: "מאורות נתן סביבות עוזו פינות צבאות קדושים רוממי שדי תמיד יספרו לאל קדושתו.. ומאורות אשר יצרת המה יפארוך סלה... אשר משרתיו עומדים ברום עולם ומשמיעים את קולם יחד בדברי אלהים חיים ומלך עולם".

הערת המתרגם: נחמיה ט ו. וראה סנהדרין צא ב.

הערת המתרגם: איוב לח ז. וראה חולין צא ב.

הערת המתרגם: פרשה ב ב.

הערת המתרגם: בראשית א ב.

הערת המתרגם: "תתואיל" כאדם הנאנק בסבלו ואומר תכופות אוי. ובר"ש "תאבל" ולא דק.

הערת המתרגם: "תתצ'וור" וכך תרגם רס"ג בתהילים קב א כי יעטף. ובר"ש "תצעק" ולא דק.

הערת המתרגם: "מתצוורא" בעל יכולת ציור שכלי.

הערת המתרגם: בעלי המסורת, מעתיקי השמועה.

הערת המתרגם: לעיל ח"א פרק עב.

הערת המתרגם: דברים ד יט.

הערת המתרגם: בראשית א יח.

הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פרק עב, ולקמן ח"ב פרק ל.

הערת המתרגם: כל האמור בפרק זה מצה רבנו בהלכות יסודי התורה פ"ג הל' ט.

הערת המתרגם: לקמן פ"ו.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה